הסרט הזה הועלה ע"י צלם של הגארדיין שקנה את המצלמה רק לצרכי צילום וידאו. אני ממליץ לכם בחום להגדיל למסך מלא!
מדובר במהפכה, לא פחות. אפשרויות הצילום כאן אינסופיות יחסית למצלמה אחרת שבפחות מ20K ש"ח או אולי אפילו $20K. גודל החיישן מאפשר שליטה מדהימה באפקט עומק השדה הרדוד, כי למעשה מדובר בשווה-ערך אופטי למצלמת 35מ"מ של אולפני הפקה הוליוודיים, מהסוג שאיתו צילמו את 99% מסרטי הקולנוע שראינו בחיינו, רק שכאן הכל דיגיטלי, עם אפשרויות שליטה מגוונות, עם מבחר אופטיקה הרבה יותר מגוון, עם עצמיות מייצבות מעולות, ועם כל מיני עצמיות "אפקטים" כמו טילט-שיפט שנעשה בה שימוש בקליפ הזה. הפירוט המלא בלינק דלעיל.
אה כן, ורגישות הISO זזה בין 50 ל-25600. קובריק עושה סלטות בקבר.
אני לא יודע מאיפה אגרד את הכסף, אבל אני רוצה אחת 🙂
עדכון: מקריאה בפוסטים מקצועיים שונים, נראה שהמהפכה לא נגמרת בטכנולוגיה. היום כל עיתון הוא גם אתר מקוון עם קטעי וידאו. עיתונים שפעם קנו זכויות לסטילס ולא את זכויות הוידאו היקרות יותר פשוט לא הכניסו מצלמות וידאו למגרשים והאיצטדיונים. מה קורה היום כשכל צלם עיתונות או ספורט הופך להיות גם צלם וידאו? מה יקרה כשכל עיתון יתחיל לצלם קטעוני וידאו לאתר שלו? זה יעשה מהפכה לא קטנה בהסכמי זכויות צילום ושידור בארועים שונים, במיוחד בספורט. עכול להיות שבשלב הראשון נראה שחוסמים את הכנסת המצלמות האלו למגרש.
ולזאת יקרא disruptive technology 🙂
אכן. גם לי קצת מדגדג הארנק, למרות שאני לא גיק צילום. יכול להיות שאני ודניאלה נקנה ביחד אחת. יש דילמה אם ללכת על הd90 (יש לדניאלה SLR פילמית של ניקון עם עדשת זום – ותאימות היא דבר נחמד) להתפשר על איכות הצילום והוידאו (הניקון לא מסוגלת לצלם וידאו בתנועה בלי ארטיפאקטים נוראיים) – או להשתולל לחלוטין ולקנות את הדבר הפסיכי הזה של ניקון. נראה.
עירא, מצאתי שהחנות הזולה ביותר עם מלאי קיים מוכרת כאן בביג'ין ב 18,000 יואן(הרבה מבטיחים באתרי אינטרנט מחיר של 16300 יואן אבל ממלאי עתידי שיגיע עוד מספר שבועות). אם תשנה את דעתך אולי אספיק לקנות לך מחר לפני הטיסה, אם לא אספיק מחר אז שאחזור לבייג'ין בחודש הבא הצפי למחיר הוא 2535$US.
להזכירך: האחריות על ה BODY רק בסין, האחריות על העצמיות עולמית.
כמו כן שאחזור אהיה שוב בהונג קונג, שם המחיר צפוי להיות אפילו זול יותר.
אם לא דחוף לך יותר מדי לקנות, ותחליט שלא לקנות בארצות הברית דווקא אני חושב שעדיף לחכות ולקנות בהונג קונג בחודש הבא.
עדיף לראות את הסרט במוד HD
אפילו לא חשבתי שיש אופציה לראות את זה אחרת. כמובן HD וכמובן במסך מלא.
לאיתן – הD90 היא רעיון מעולה ולא יקר, אין בכלל שאלה. במקרה שלכם (צרכים, תקציב וציוד אופטי זמין) אין לכם מה להסתכל על הקנון. הסיבה היחידה ללכת לשם היא אולי אם דקס רוצה כלי אימתני לאנימציה heavy duty, כי התריס של הD90 לא מיועד לעמוד ביותר מ80K-100K תמונות לפני שידרוש החלפה (ואת זה אפשר למדוד בקלות בדקות סרט) שתעלה בערך 1500 ש"ח לתריס+עבודה.
אכן, כרגע הניקון נראה כמו אופציה שפויה יותר. אבל אני חייב לציין שהשפיות מתחילה להתפוגג כשיש אפשרויות לצלם וידאו HD בתנאי תאורה שהקנון מאפשר, כשהתוצאות נראות כך:
http://www.vimeo.com/2325259
למה אין ל-VIMEO איזה CDN נורמלי עם GEO IP? זמן ההטענה של הוידאו איטי בטירוף, ועוד הלינק כאן הוא לגירסה שהיא לא HD (תסתכל בצד ימין).
אגב, עירא, כדאי להפריד את השם: EOS 5D MK II.
איזה זבל. רק הרגע קלטתי שהאימבד מונע מעבר לHD. השארתי רק לינק. בעסה.
לפי עצת חץ ערכתי גם את הכותרת, התנצלויותי אם זה הקפיץ מחדש את הפוסט ברסס.
נראה די מקוטע, לא? לא ברור לי אם זה אשמת נגן הפלאש, או שזה מה שקורה שמנסים לצלם סרט עם מצלמת סטילס.
בכל מקרה, היא לא מסוגלת לצלם אודיו (אני מניח), וזה כבר בעיה גדולה.
אשמת מהירות הקו או המעבד החלש שלך. אצלי התמונה מצוינת והתנועה מושלמת.
יש מיקרופון מובנה וגם אפשרות חיבור מיקרופון חיצוני.
הו. אני מניח שהיא כן מסוגלת *להקליט* אודיו. וקצב התמונות שלה הוא 30fps. אז תשכח מה שאמרתי (אני מניח שהבעיה בנגן הפלאש או במחשב שלי).
אבל מה, צילום הוידאו מוגבל ל-12 דקות (או 24 דקות אם לא HD). אז קצת מוקדם להכריז עליה בתור תחליף למצלמה.
הנתונים מכאן: http://www.dpreview.com/reviews/specs/Canon/canon_eos5dmkii.asp
ומכאן: http://www.canon-europe.com/For_Home/Product_Finder/Cameras/Digital_SLR/EOS_5D_Mark_II/index.asp?specs=1
מכיר את כל הנתונים האלו. המגבלה הדבילית על אורך הצילום הוא הגבול של 2GB לקובץ בכרטיסי FAT32. מסרטות היום עוקפות את זה בלי מצמוץ ע"י פיצול של הקובץ בזמן הצילום וחיבורו מחדש אח"כ בזמן ההורדה את הדיסק. אם תהיה דרישה, הרי קנון יתנו לזה פתרון בתוכנה.
אז כרגע אי אפשר לצלם עם זה הופעות, או ראיונות ארוכים והרצאות, אבל בשביל לצלם קליפים, סרטים (כשברוב המקרים טייק בד"כ לא לוקח יותר מ- 2-3 דקות) ושאר דברים קטנים, זו התחלה יפה.
בנוסף, לא אמרתי שזה תחליף למסרטה, אני אומר שהאיכות שלה מדהימה, היכולות פותחות מגוון של אפשרויות, אבל אולי הכי חשוב, זו התחלה של מהפכת אל חזור באיכויות עולם הפקות הוידאו, הקולנוע הדיגיטלי בהפקות אינדי, זכויות הצילום באירועי ספורט, ועוד הרבה דברים. בהרבה מקומות עכשיו אסרו להכניס אותה ואת הD90, כי מפיקי האירועים עוד לא יודעים איך להתייחס לעוף המוזר הזה.
ובלי כל קשר, אני אקנה לי אותה יום אחד כי היא מצלמת סטילס מדהימה ואיכותית. צילום הוידאו שלה הוא רק בונוס נוסף.
"אבל מה, צילום הוידאו מוגבל ל-12 דקות (או 24 דקות אם לא HD). אז קצת מוקדם להכריז עליה בתור תחליף למצלמה"
באילו תרחישים זו בעיה? אני לא מכיר הרבה סרטים, מאיזה שהוא סוג, שיש בהם שוט של 12 דקות רצוף.
עוד סרט מעניין מחדשות אקיהברה כאן.
או להורדה במלוא תפארת איכותו בטורנט כאן. מדהים. המשקל הוא 1.8GB כי הדחיסה בכוונה מינימאלית, ומתוך שלוש תוכנות הקרנה, רק אחת הצליחה לא להחנק ועמדה בשטף הביטים: מדיה פלאייר קלאסיק. לא ניסיתי על מאק או לינוקס, אבל נראה לי שגם שם יהיו צרות, כי זה יחנוק את הCPU של הרבה מכונות.
איזה כרטיס מסך יש לך? מטרוקס G100? 🙂
אני עובד פה כרגע על מחשב דו-ליבתי (8300, לא מהיר מי יודע מה) עם כרטיס מסך Geforce 8500GT ועם דרייברים די חדשים של nVidia עם XP.
הוא מנגן סרטים, קליפים, טריילרים ב-1080P בלי להפיל אפילו רבע פריים! אפילו ערכתי איתו כמה קליפים ב-1080P וזה עבד מצוין (כן, קידוד אחרי זה – זה איטי, אלא אם יש לעורך הוידאו איזה 2000 דולר ספייר בשביל Nvidia Quadro CX).
יש לי Core2Duo 6600 ב2.4Ghz
ויש לי Nvidia GeForce 7600 GT
אני לא יודע איפה צוואר הבקבוק, אבל VLC ו-BSplayer לא עמדו בקצב.
הלינוקס שלי כרגע ללא X כי אני עצלן מכדי להבין מה הבעיה שלו כרגע. שטויות של דרייברים של Nוידיה בדביאן לני.
בהזדמנות תשדרג אותו ל-9XXX (או 8XXX או לגרסאות היותר גבוהות, תלוי בתקציב שלך) ואז רוב הפעולות של ניגון וידאו יפלו על המעבד הגרפי ולא על המעבד שלך. זה שווה. אצלי סרט ב-1080P תופס בערך 8% CPU
כרטיס שעולה 800 ש"ח לא משדרגים בלי סיבה, ואין לי כרגע סיבה. מה שמשנה זה אם הקודק של H.264 ממומש בצורה יותר יעילה ב ffmpeg או בספריה אחרת (לא יודע במה משתמשים VLC או MPC), והלוואי שהיו יותר ספריות קודק שעושות שימוש בGPU אבל אנחנו עוד לא שם כרגע.
עירא,
בתור אחד שהשתתף (אם כי לא בצורת תכנות אלא יותר בצורת השתתפות אחרת) בפרוייקט FFMPEG, אני יכול לאמר לך שהמימושים הם אחלה. לגבי H.264 הם משתמשים בפרוייקט שכן שנקרא X.264. ה-VLC משתמש ב-ffmpeg. ה-MPC כמדומני מסתמך על כך שתתקין קודק ב-Windows שיודע לפענח (ב-Windows ה-ffmpeg נקרא ffdshow והוא נותן פתרון מלא במקום להתקין עשרות קודקים).
בכל מקרה, CODEC לא יכול לעשות שימוש ב-GPU ב-Windows, כי אין לו גישה ישירה, כי DirectX והנספח שלו (DirectShow) לא יודעים ממש לפענח וידאו על GPU, ובשביל זה NVIDIA הוציאו ספריה שנקראת CUDA ועוד משהו כמו wrapper שנקרא PurePlay שבעצם עושים את העבודה של ההמרה עצמה על ה-GPU במקום ה-CPU, רק מה? PurePlay צריך כרטיס nVidia מסידרה 8XXX ומעלה, וכרטיס כזה עם 512 מגה-בייט זכרון עולה.. 263 ש"ח כולל הכל (לינק)
אה… ה7600GT שלי היה יותר יקר כי יש לו שתי יציאות. לכן אנחנו לא מדברים על אותו טווח מחירים. פעם היו לי פה שני מסכים (כרגע אחד בתיקון), ומשום מה הקפיצה במחיר לפני שנה וחצי בין כרטיס עם יציאת VGA לבין אחד עם פורט VGA וגם DVI-I היה משהו כמו 250 ל-850 ש"ח. לא הגיוני בעליל אבל זה מה שיש.
בהתחלה התלהבתי. אכן, תמונות הלילה מרשימות. אבל hd אומר שצריך מכונה שתוכל להציג את זה. ומכונות כיום פשוט לא מקרינות תמונה טובה. לא משנה lcd או פלזמה, אני נשאר עם crt.
כולי תקווה שיבוא יום וה- oled יציג תחרות ראויה לשפופרת הקטודית, אבל עד אז, מצלמות כאלו הן מגניבות, אבל לא יותר מזה. אני נשאר עם trv900, מצלמת dv, 3ccd עם איכות שידור.
ראשית, הרבה מכונות מציגות את זה מצוין. תלוי באיזו דחיסה משתמשים. שנית, לא חייבים שזה יהיה הפורמט הסופי לסרט, אבל טוב להתחיל מחומר גלם הכי איכותי שיש.
תראה את הלינק שבפוסט במסך מלא ותראה שיש שםדברים שהסוני שלך לא תוכל לעשות, ועומק השדה הרדוד הזה הוא הראשון שבהם.
לגבי מסך – אתה מוזמן להציץ במסכים יותר איכותיים. גם אני הייתי תקוע על CRT עד לפני שנתיים וקצת, אבל LCD טוב (ואני מתכוון לIPS או לפחות S-MVA ולא TN פושט של גיימרים) קובר באבק כל CRT שכבר לא מיוצר.
קובר באבק? בוא לא נגזים..
הכרטיסי מסך המקצועיים ביותר החדשים (Quadro CX וחברים אחרים ברמה כזו) נותנים כבר מעבר ל-8 ביט צבע, הם כבר נותנים 10 ביט צבע, אבל מסכי LCD (לא חשוב איזה פאנל תבחר) נותנים 8 ביט צבע, אבל מסכי CRT (כמו של EIZO) נותנים את ה-10 ביט צבע. אני יודע שבשבילך 8 או 10 ביט צבע ממש לא מזיז, אבל באולפנים האפשרויות של 10 ביט צבע לעיתים גורמים מצבים מגוכחים שיש את הכרטיס הגרפי עם המילה האחרונה, מחובר למסך .. CRT. כמובן שלא כולם (למען האמת חלק קטן מאוד מהם). הרבה מאוד מקצוענים מחברים מסך CRT לכרטיסים כמו מטרוקס RT 2000 ומעלה כדי לקבל את הצבעים הכי "אמיתיים" ב-output של תוכנות כמו AVID, אפטר-אפקטס ועוד..
כולם מחכים לראות מה יעשה OLED (טושיבה היה להם פתרון SED אבל נראה שהם יורדים מהעץ הזה). היו לו בעיות רציניות בזמנים ארוכים עם צבעי ה-כחול וסוני טענו שהם פתרו אותן, נחיה ונראה..
חץ, תן לי להבין מה אתה אומר פה:
אתה לא תשתמש במצלמת HD שנותנת שיפור *משמעותי* באיכות תצוגה, בכל פארמטר – יחסית לPAL בגלל שאין ברשותך אמצעי תצוגה שתומכים בהצגה של 100% מהשיפור (לעומת 80%) כיום?
לא אמרתי שלא אשתמש. גם המצלמה הנ"ל מקליטה בסופו של דבר ב-8 ביט פר ערוץ. אני דיברתי בתגובתי האחרונה על מסכי LCD שהם עדיין לא מאפשרים יותר מ-8 ביט פר ערוץ תצוגה.
מצלמה כזו היא ממש אחלה, אבל המחיר שלה בשמיים, ועוד לא דיברנו על עדשות..
אופפה… חבורת הפיינשמעקרים מתבקשת לשבת בבקשה רגע ולא לעשות סלטים.
ראשית, יש בהחלט פלאטות IPS שנותנות 10 ביט כמו סדרת Spectraview של NEC, אבל כיון שתקנים ששולטים בשוק כמו DVI, HDMI והשאר לא נותנים יותר הפרדת רמות בהירות מ2 ביט (עד כמה שאני יודע), זה משמש רק לתיקון חכם ומדויק של גמא.
שנית, CRT הוא אנאלוגי ולא דיגיטאלי, הוא יציג את הסיגנל שיוצא מהDAC, בלי לדעת אם רמת המתח שיוצאת בין 0-5 וולט (נגיד, אני לא זוכר מה המתחים בחיבור D-SUB), מחולקת לפני הDAC ל256 או 1024 רמות. האמן לי שלפני שלוש שנים כשהשקעתי המון כסף במסך צלמים מקצועי הלכתי להרבה חדרי תצוגה, ראיתי מסכי CRT מאוד מרשימים, גם מקוריים וגם שיפצורים מדהימים של LaCie, ואני יכול להגיד לך בלי למצמץ שהשק"קים היפים האלו היו מדהימים, אבל בלתי פראקטיים בעליל: יקרים לקניה, יקרים לתחזוקה, זוללי חשמל, ענקיים, עם אורך חיים לא מרשים (אחרי 4 או מקסימום 5 שנים מאבדים את הפוקוס בשל פגמים שהיצרן תיכנן במכוון לתוך המוצר), ואולי הכי חשוב – לא נתנו יותר מרחב או איכות או דיוק צבעים ממסכי IPS שלידם.
השאלה הזו בימינו בכל מקרה כבר לא תופסת, כי כ-3 שנים אין אף יצרן שמייצר יותר שק"קים ברמה הזו. פשוט לא מוצעים יותר מוצרי CRT חדשים כי הם נחותים מכל הבחינות מלבד עלות הייצור של הזולים ביותר שבהם.
למה LCD לא נותן יותר מ8 ביט תצוגה גם במוצרים הכי מקצועיים ואיכותיים בתחום? כי אין לזה ביקוש, אפילו לא בשוק המקצועי. טלוויזיות LCD כמו מקרני DLP קולנועיים של אלפי דולארים, כולם נשארים עם 8 ביט כי המוח האנושי מאוד סלחן ויש מתי מעט שיצליחו להבחין בהבדל כיום, כשרוב הזמן מסך מציג לך תמונה עם פער ניגודיות של אולי 1:300 עד 1:800. אפילו מסכים שמסומנים כמאפשרים 1:3000 לא באמת מנוצלים לזה כמעט לעולם מחוץ לכשהם מריצים בדיקות ומדידות. היישום היחידי שבו תראה רמות הפרדה כאלו הם במסכים רפואיים, אלו המחוברים למכשירי CT ו-MRI, שם מדובר על פלטות מיוחדות, חסרות צבע בכלל, עם פיקסל פיץ' דמיוני, הפרדת בהירויות שצריכה להתחרות בשקף רנטגן אנאלוגי ולהתעלות עליו, ומיועדות לשימוש עי" אנשים שכל פיפס בתמונה המוצגת יכול לשמש אותם לגלות בעיות בריאות במוחו או גופו של מטופל.
לסיכום נושא האיכות – אני יכול להגיד לך מעבר לזה שכל עוד איכות המסך של הצופה היא סופית ובין-כה טובה יותר מהראיה של 99.99% מהצופים, אין הרבה פואנטה לדרוש מהיצרנים ליצור מוצרים נדירים ויקרים רק לשוק קטן. זה לא משתלם באף צורה לאף אחד.
לנושא SED: מצטער לשמוע שיורדים מהטכנולוגיה, היא נשמעה מאוד מבטיחה, אתה בטוח?
לנושא מה המצלמה מצלמת: החיישן למעשה מוציא מידע מספיק מדויק כנראה גם לADC של 16 ביט או יותר, אבל כדי לחסוך זמן דגימה, עיבוד וזכרון, מצלמות DSLR לרוב דוגמות רק 12 עד 14 ביט בערכים לינאריים, וזה מה שמכיל קובץ של תמונת סטילס בפורמט raw. כשאתה מתרגם לJPEG אתה צריך לבצע הרבה פעולות מתמטיות ולכן אתה רוצה יותר ספרות אחרי הנקודה כדי לא לקבל banding שמחריף אחרי כל פעולה מתמטית, אבל בסופו של דבר הJPEG נדחס מתוך מידע 8 ביט (לרוב, עד כמה שאני יודע, כדי להאיץ את האלגוריתמים) של מידע בערכים לוגריתמיים (כי העין תופסת עוצמות בצורה אקספוננציאלית) ומיועד להפרס רק ל-8ביט חזרה.
כנ"ל אני לא חושב שיש הגדרה של קודק וידאו נפוץ כמו MPEG1,2,4 או H.264 שמיועד או תומך ביותר מ8 ביט, אבל אני לא מכיר את ההגדרות המדויקות שלהם. אני מדמיין שכשלוקאס מצלם במסרטת אולפנים מקצועית המידע נשמר אולי יותר דומה לraw, כדי שבחדר העריכה אפשר יהיה לעשות תיקוני טמפרטורת צבע, קונטרסט, גמא ושאר ירקות מבלי לגרום לפסי גוונים (מאותן סיבות שאני מצלם raw), אבל אלו לא הציודים והמצלמות שאנחנו מדברים עליהם. אצלו בחדר העריכה משתמשים בדברים יותר מתוחכמים מAVID, ואני מאמין שגם אם המידע שמור ב16 ביט, על המסך עדיין מוצג רק הבייט הגבוה, כי העין פשוט לא רואה את ההבדל. שאר המידע נמצא שם רק למקרה שתרצה לעבד אותו מחדש בפרמטרים אחרים. כשאני מצלם raw ורוצה לעבד את התמונה, אני אומר לפוטושופ לפתח אותה לקובץ בעומק 16 ביט. כשאני אומר לפתח אני מתכוון לקיחת מידע 14 ביט לינארי (צבע אחד לפיקסל!), אינטרפולציה לשלושה צבעים לפיקסל + חידוד, נירמול הערכים (תיקון חשיפה), נירמול ערכי כחול מול אדום מול ירוק (איזון צבע), תיקון הטווח הדינאמי (להצלת פרטים מתוך צללים או שמיים שרופים או סתם בשביל קונטראסט וגמא נעימים יותר לעין), עוד מגוון עיבודים אפשריים ולבסוף תרגום לערכים לוגריתמיים כדי להציג לי את זה על המסך, וכל החישובים האלו ואחרים יקרו על תמונה שלמה כמה פעמים בשניה כשאזיז את הסליידרים לבחירתי.
אבל מסרטות וידאו ביתיות וגם מקצועיות מאז ומעולם דאגו לחשיפה ואיזון צבעים לפני שהמידע נכתב לקסטה האנלוגית, הדיגיטאלית או לזכרון פלאש. אנחנו לא מדברים על דרגות העל של מסרטות הוליוודיות ודיגיטל איימאקס. צילום וידאו באיכות גבוהה (1920X1080, רעש נמוך, 30-60fps) ניתן להשיג גם במצלמות החל מ3000 ש"ח היום בחנויות, אבל אין להן עצמיות מתחלפות עם זוויות מאוד צרות או מאוד רחבות או בעלות צמצם ענק, חיישן גדול (35מ"מ) ורגיש (עד ISO 25,600). בשביל זה היית צריך להשקיע עד לפני חודשיים כ$50,000 עד $150,000 ואפילו יותר (תחשוב על הצילומים המדהימים של סדרת "כדור הארץ" של הביביסי), והיום קיט של $3500 עד $6000 או $10,000 כבר נותן לך כלי חזק ואיכותי שאיתו מפיק סרטים עצמאי או דל תקציב יכול להקפיץ את איכות ההפקה שלו שתיים-שלוש מדרגות שפעם לא היו בהישג יד, ולמעשה נותן כלי אפילו ביד של חובב להתבטא אמנותית באיכות ואפשרויות צילום שפעם דרשו מסרטת פילם וחומר גלם יקר, או ויתור על איכות וגמישות. כשעלות תוצאות מקצועיות נופלת לרמות מחירים של semi-pro, נשברים הרבה מחסומים, מתרחב שוק התחרות על "איכות גבוהה" לכלול גם בתי הפקות קטנים יותר, מופקים יותר תכנים שמצדיקים לחברות הכבלים, הצופים ויצרני הטלוויזיות לעבור לדור חדש של איכות ציוד… זה הכל שורת דומינו ארוכה.
אני יכול להשוות לך את זה למעבר החד בשנות השמונים כשתוך בערך 6 שנים עברת מלהפיק גרפיקה ממוחשבת איכותית ממערכות "ויסטה" ו"רספונס" העצומות והיקרות (1-2 מליון דולר) של סאיטקס, למאק שולחני עם פוטושופ 4 ומערכת שעלתה אולי $2500-$4000 בהגזמה פראית. לא פחות ממהפכה. פתאום לא רק למערכות עתונים כמו טיים וניוזוויק היו הפקות יפות, אלא גם לסטודנטים שנה א' ומעצבים גראפיים עצמאיים בעלי עסקים קטנים שפעם היו יושבים ימים על הדפסת המרכיבים הגראפיים על שקפים, חיתוך, הדבקה, צילום מחדש וחוזר חלילה כדי להגיע לתוצאה מקצועית שהמאק עזר להפיק בעשרות דקות בודדות, עם יותר גמישות, אוטומציה ובלי בזבוז חומרים. מישהו זוכר את "מהפכת הDTP"? אחת ממהפכות הTLA הראשונות של שוק המחשבים 🙂
אז חץ, אם אני מסתכל על מבחן התוצאה, אוסף את לסתי מהרצפה ומנגב ממנה את הרוק, המחיר שלה בכלל לא בשמיים. הוא בבת אחת הוריד ל2% את ההוצאה על ציוד צילום איכותי להפקות קולנוע וטלוויזיה או אפילו ווב, שזה בהרבה הפקות אינדי אומר חסכון של 40-90% מעלות ההפקה כדי לקפוץ מדרגת איכות שעד היום נאלצו פשוט לוותר עליה או לתת לה לאכול את רוב התקציב. זה אומר שאפשר לשחרר את הראש לדאגות אחרות כמו יותר טייקים עד שהבמאי יהיה מרוצה, שחרור תקציב לשיפור מראה ההפקה (איפור, תלבושות, תפאורה) או שכירת צוות תומך יותר טוב וכולי. לצערי זה לא ישפר את הבימוי, המשחק, התסריט או איכות העריכה, אבל אם זה אומר שיותר סרטים יופקו ויותר כשרונות כן יצליחו להתגלות ולפרוץ, למה לא.
זה ישנה גם את החיים ושיטות העבודה של צלמי פפרצי, צלמי ספורט ועוד הרבה תחומים שכרגע לא עולים לי בראש. זה _לא_ מיועד להחליף את מצלמת הוידאו הבייתית, ולכן דאגתך לגבי המחיר אינה במקום. מי שכן קורצת לכיוון שוק המסריטים החובבים שקינאו תמיד באופטיקה של SLR היא הניקון D90, אבל נראה שעוד מעט לא יהיה DSLR חדש בשוק שיעיז לצאת מהמפעל בלי יכולת הסרטה. יהיה מעניין…
תודה על התגובה הארוכה והמפורטת. חשבתי פעם לכתוב מאמר על זה בבלוג, אבל אני לא רוצה להכניס אנשים ל-קומה 🙂
לגבי SED: ב-2006 טושיבה עצרו את תהליך פיתוח הטכנולוגיה שהיה שת"פ בינם לקאנון, אחרי זה קאנון תבעו את טושיבה, היו ערעורים וכו', עד שבית המשפט החליט שלקאנון יש עכשיו את הזכות להשתמש בטכנולוגיית SED. אם תסתכל בלינק האחרון, תראה חברות טוענות שבזמן שהיה כל המיש-מש המשפטי הזה, טכנולוגיות LCD ופלאזמה השתפרו מאוד (במיוחד לגבי השחורים), מה שמיסמס את יתרונות ה-SED.
פיייי… איך פיספסתי את זה :-/
חבל, עד כמה שהבנתי הגיעה, הטכנולוגיה באה עם המון יתרונות מכמה וכמה כיוונים. גם אם נניח לגע לעוצמת התאורה המשופרת והקונטראסט, הרי שהטכנולוגיה היתה אמורה להיות "רוצח LCD" בגלל ביטול הצורך בתאורה אחורית פאנכרומטית – המסך יותר דק ואזורים חשוכים לא צורכים שום הספק, וגם בגלל שצורת הייצור שלו הראתה פוטנציאל אדיר להיות זולה ואמינה בהרבה מLCD, שלא לדבר על פוטנציאל עצום להתאמת התהליך בקלות לייצור מסכים גמישים או לא שטוחים אם יש צורך, ובנוסף יורד דראסטית השימוש בחומרים מסוכנים לסביבה שחיוניים לLCD אבל לא משמשים את הSED. על הנייר זה היה טוב בצורה חלומית! איך מפסיקים מחקר ופיתוח על דבר כזה? עם מי צריך לשכב כדי שיחזרו לפתח את זה?
אני גם זוכר שדובר שטכנולוגיות מאוד מאוד דומות מפותחות ע"י כמה מתחרים. איפה הטכנולוגיות המקבילות מסאמסונג או פיליפס?
למיטב ידיעתי (שוב, רק למיטב ידיעתי) גם LG, גם פיליפס, גם סוני, מתרכזים כרגע בדברים הבאים:
* שיפור LCD מבחינת תאורה אחורית, צריכת חשמל וכו'
* שיפור פלזמה
* תכנון והכנסת טכנולוגיית OLED לייצור מאסיבי למסכים גדולים (קטנים כבר יש ממזמן)
הבעיה עם לדים אורגניים היא מוסרית. כשמת לך פיקסל באמת מת לך פיקסל! מי אנחנו שנענה בחישמולים את האורגניזמים הזורחים המסכנים האלו להנאתינו?
(הסבר לחברי PETA שעלולים להבין לא נכון את הבדיחה: החומר הזורח במסכים האלו עשוי מתרכובות אורגניות אבל לא מאורגניזמים. נא לא להפגע)
OLED יכול להיות מצוין, אני רק תוהה אם יצליחו להוזיל אותו מספיק. מעניין אם יש מסמך הערכות שמראה את תחזית עלויות הייצור של מסכי OLED לעומת SED ז"ל. ולמה מסכים גדולים ישר? מצידי שיתחילו ממסכי 12" ללאפטופים בלי למהר לטלוויזיות, שם הדרישה האמיתית לחסכון.
ועדיין, אין לו את דיוק או טווח הצבעים שיש לפלאטות LCD מתקדמות עם תאורה אחורית נכונה ויקח להם כמה שנים להגיע לשם. אתה פשוט צריך לקפוץ במרכז תל אביב ל"אחים יוגנד" כדי לראות בעיניך את הצבעים והמיצועים של מסך מקצועי לצלמים, ותאמין לי שתשכח ממה שCRT ידע לעשות לפני 5 שנים. רחוב בן יהודה 5, קומת מרתף בצד שמאל של הבנין.
זה המסך ששבק לי לפני חודשיים, או ליתר דיוק היה לי את 2080UX שקדם לו.
הנ"ל והמסך הזה הם המסכים שאני הייתי שוקל אם היה לי את הכסף.
מסך החלומות הרטובים שלי.
ואלו דוגמאות למסכים הרפואיים שהזכרתי קודם:
שים לב שהמונוכרום מציג 1024 גוונים בכל רגע נתון, אבל הפלטה יודעת להפריד 12ביט רמות, התוכנה שולחת לחוד פקודה באיזו עקומת גמא להשתמש (לפי תקנים של DICOM). הצבעוני בערך אותו הסיפור, בדומה לSpectraView דלעיל, נראה לי שהוא גם כן מציג 8 ביט, שאפשר לעשות להם מניפולציה על הגמא עם טבלאות לוק-אפ 12 ביט. אני אישית הלכתי קצת לאיבוד בז'ארגון כי אני לא מכיר את התחום, והמסכים האלו ממילא נמכרים רק למוסדות רפואיים. אם היו מסכים שמקבלים יותר מ8 ביט בשביל חדר ההקרנה של מר לוקאס, נראה לי שהיו משתמשים בהם גם לרפואה, לא? 🙂
עירא, אני חייב לציין שמספר יצרנים מציעים היום מחשבים ניידים עם מסכי 12" מבוססי OLED – אני מכיר את סדרת ה-XPS של Dell, שממנה יש לנו שניים במשרד והמסך שלהם פשוט יפה.
אני עוד רוצה לראות אותו בעיניים ולשמוע דעות מומחה או אפילו מומחה-בעיני-עצמו בענין, אבל מסכי OLED עוד לא הופיעו בשום סקירה בשום אתר צלמים או מקצועני גרפיקה שאני דוגם. מצד שני לא חיפשתי באתרי חובבי גאדג'טים "כבדים". אני רק קורא שיש להם בעיות רציניות בטווח ודיוק צבעים בכל מקום, וזה אומר שלצרכי הם עוד לא בשלים.