"אתה נפתח כמו פרח"

אני לא יודע איך להתייחס לציטוטים שנזרקו לכיווני לאחרונה. בשני אירועים בזמן האחרון (ביעור החמץ בדאנסינג קאמל ולפני יומיים במסיבת יום העצמאות), שתיתי כמות אלכוהול מעבר למה שאני רואה כנורמלי והגון, ומאפשר לעצמי להגיע למצב טיפה יותר "שמח ומשוחרר" בין החברים שלי. אני לא עושה את זה הרבה (כולל שני האירועים הנ"ל אנחנו מדברים עדיין על פחות מ10 פעמים בחיים בינתיים) כי לרוב זה לא מתאים לי להרגיש ככה, ובוודאי שזה פשוט לא בריא. הענין זה שלפחות 3 בחורות שונות אמרו לי שהן מאוד אוהבות אותי ככה. האם זה דבר נכון להגיד? אם היתה לי בעית אלכוהות הרי שזה אולי היה מעודד אותי להמשיך ב"דרכי הצודקת", אבל גם אם אין לי – הרי שהן אומרות בעצם שאני אדם מסוגר וצרך עזרה חיצונית של חומרים לא בריאים כדי להיות נחמד וחברותי, וזה עצוב לי לשמוע. או אולי זה אומר שאני פשוט לא מרגיש מספיק חופשי עם אנשים אצלי בחבורה ואני לא מודה בזה אפילו לעצמי לגמרי?

הבעיה היא שאלכוהול חותך דרך שכבות של הגנה עצמית פסיכולוגית אבל גורם לי להגיד אולי גם דברים שאצטרך לתת להם תירוצים אחרי כן לעצמי כשאתפכח. למשל שטויות שאמרתי ליד ילדים של החברים שבאו ליום העצמאות. זה אולי משהו שאני יכול לעשות ליד ההורים שלהם אבל זה לא לענין ליד הילדים הקטנים. בסוף ממילא מנצח הטיעון של הבריאות את הויכוח, אז אני פשוט אנסה לא להגיע לשם יותר (ממש לא קשה).

למי שתוהה מה שתינו כ"כ טעים ביום העצמאות, היו שני בקבוקי ויתקין מסע לבן, שניים (או שלושה?) מסע ורוד, שני זינפנדל לבן כייפי של "טאלוס" הקליפורני, רוזה אחד של מרקיז קסארס שהיה אכזבה מחוספסת אחרי הויתקינים, ולבסוף בקבוק מסע אדום, אחד מרלו 1999 של נבארה שהיה כבר קרוב לקצה ובקבוק חצי של אמפורה רייטון 2002 הנהדר שהיה כבר די מת לצערי. סה"כ די הרבה שמח אם לוקחים בחשבון שהיינו בערך 12 שותי יין מתוך כל המבוגרים. סופה של המסיבה הכיפית הזו היה כ500 ש"ח יין, 900 ש"ח בשר ואוכל אחר שקניתי, מטבח עמוס בכלים מלוכלכים ובגלל טעות חישוב שלי ביקשתי רק כ600 ש"ח חזרה מהחברים. אופס! 🙂

(עדכון קטן בניסוח כי היו אנשים שחשבו בטעות שאני מרגיש רע כלפי החברים שלי וזה ממש לא נכון.. זה רק אני טמבל כאן)

והנה כתבה על אלכוהול, בלי קשר.

18 תגובות בנושא “"אתה נפתח כמו פרח"”

  1. אני התחלתי לנסות אלכוהול די במודע כשיטה להשתחרר בין חברים ובמיוחד עם/מול בחורות. אחרי קצת תרגול למדתי איך אני מתנהג עם וחיקיתי את אותה התנהגות בלי השתייה.
    זו יכולה להיות שיטה לצאת מתבנית התנהגות שלא מעיזים לצאת ממנה אחרת (כל עוד לא נסחפים כמובן).

  2. אתה נתנייתי, יש מספיק מקומות שמוכרים אלכוהול בזול אצלכם, לך ותקנה  ארגז גולדסטאר. ערב ראשון תשתה בקבוק אחד. ערב שני 2. למען האמת עדיף שתמדוד את זה לפי מנות של 330 מ"ל. תמצא את הגבול שלך. יכול להיות שאני לא הבנתי את העניין, אבל אתה, מנוסה אלכוהול כמוך, לא בחנת את גבולותיך, או לא מצאת את גבול הטעם הטוב שלך, למשל אצלי, הנינוחות אצלי מגיעה מ3 בירות ומעלה, מ 7 זה כבר טיפשות, 7 עד 12 זה איש מת מהלך(יותר כמו דינוזאור- אני די מגודל וכשאני באיש מת מהלך אני זז בצורה מפחידה במקצת), 13 זה כבר איבוד הכרה ומעבר לצד האפל (אם לא קרה לך, זה כשאתה נרדם, תת ההכרה או האישיות השנייה שלך משתלטים, ואתה למחרת לא תזכור כלום וחבריך יספרו איך עשית דברים מטומטמים, נעצרת לישון, לא ידעת מה קורה וכו') לדעתי 15 שלי זה כבר הרעלה ואשפוז.
     
     
    אני מרגיש אדיוטי שסיפרתי לך את זה, אבל לפי מה שאתה מספר, אין לך רשימת מצבי שיכרות חקוקה בזיכרון.

  3. אתה הולך רחוק מדי. הגעת לנקודה מעניינת וכנראה חשובה – אתה סגור מדי. אני מנחש שאת ההערות האלו קיבלת מבחורות שמכירות אותך ואם הן מעדפות אותך ככה, אז מה יגידו עזובי הקיר? כלומר בחורה שהרגע הכרת וברור שאתה לחוץ יותר וכנראה גם סגור עוד יותר מהרגיל.
    בקיצור אל תלך לנקודה של לשתות כדי להיות חברתי שזה טעות לא רק מבחינה בריאותית. לך לכיוון של הבנתי מה הבעייה שלי – איך אני נפטר ממנה בלי אלכוהול.
    ברגע שכתבתי את המשפט הקודם הבנתי בעייה נוספת. כתבתי שזו בעייה שלך, וכמובן שזה לא המצב. יותר נכון היה להגיד, הבנתי מה הבעייה באיך שאנשים רואים אותי, הם חושבים שאני סגור מדי. האם אתה חושב שאתה סגור מדי? היית רוצה לשנות את זה ולהפתח יותר? או שאולי כמו כל דבר אחר, במקום להתאים את עצמך למה שאנשים מצפים לחכות ולמצוא את זו שתתאים לך כמו שאתה.
    כי אחרי הכל אתה תיארת את עצמך ש"שמח ומשוחרר" ומיד אח"כ כתבת שלא מתאים לך המצב הזה… אז למה שיתאים לך להתנהג ככה גם בלי אלכוהול.
    וואו, הצלחתי לטעון לשני כיוונים שונים בתגובה אחת.
     

  4. תודה היילאנדר,

    ורועי, כרגיל הצלחת לנחות על הנקודות הלא נכונות ולתת את כל העצות הלא נכונות 🙂

    נתחיל מזה שאני לא נתנייתי, ואם עוד פעם תקרא לי ככה אני אפתח לך את הגרון וחבל כי יש לך גרון יפה.

    שנית, גולדסטאר זה מי אפסיים. זה מה ששותים כשרוצים להשתכר לאט. אני לא רוצה להשתכר בכלל.

     

    שלישית, כמו שכתבתי, אלכוהול זה לא בריא, אני הסברתי איך אני פעם בהרבה זמן מגיע למצב כזה, למרות שאסור לי ולמרות שאני בדיעה חלוקה אם טוב לי להיות במצב הזה (ספיציפית באותו יום כשהייתי אחד הבודדים שהגיע למצב הזה, אחרים שתו פחות כדי לנהוג הביתה)

    ולסיכום, השאלה היתה לא לגבי "איך אני משתכר קצת ולא יותר מדי" אלא אם נכון לי ומה אני עושה אחרת כשאני "קצת שמח" שזה לפני "מתנדנד" ו"לא יכול לקום", שאלו מצבים שאני לא מעונין בהם ויודע לא להגיע אליהם, כי זה נטו מביך, מציק לסביבה, ומזיק מאוד לגוף. אני ממש ממש לא ממליץ לך להגיע לשם בכוונה, לא כל שכן יותר רחוק.

  5. טוב. פרה פרה. (אגב, היה לי טעים).
    1. הילדים שלי הם א. אינטיליגנטים להחריד. ב. גדלים בסביבה צינית איומה ונוראה. הכי הרבה שתצליח בקלקול יהיה שהם ידעו מה זה שיכור, מה זה גסויות ואיך אבא ואמא מכפישים חברים. בכל מקרה, היא מרוויחה את הקרדיט שמגיע לה, בעיקר על זה שאתה מגיש לה על מגש הכסף את הזכות להריץ עליך דאחקות.
    ואגב, מי שמריץ בדיחות פדופילים בסביבת ילדים והוריהם הוא גרוע ממי שמצליח להסביר שהדיוידי לא מפעיל את עצמו כי הוא שיכור. (וכן, אני מכוונת לדוגמא ספציפית).

    2.  "הן" לא אומרות שאתה אדם מסוגר. "הן" אומרות שפתאום מתגלה פן אחר באישיותך וזה מגניב לגלות צדדים חדשים באנשים שאנחנו מכירים הרבה זמן. אתה, מצד שני, לוקח ללב ואישית הרבה דברים שנאמרים בסביבתך ועליך וזה פן שלך שאני דווקא מאוד מכירה. תשתחרר, תזרום ואל תיקח כל מילה כפשוטה. אל תשכח שגם הן לא היו נורא פכחות (בינינו, רק הצד שלי היה פיכח בכל היום הארוך הזה).
    חוצמזה, לא תמיד צריך להיות חופשי עם החבר'ה. עכשיו בשם החופש כל פעם שתארח תצוץ בתחתונים כדי להיות חופשי? אל תהיה חופשי. תהיה נוח. עצם העובדה שכל כך הרבה אנשים חירפו את נפשם בפקקים כדי לבוא לראות אותך, מקנה לך את הזכות לצאת קצת מקוביית ה"אתם חברים שלי ואני אעשה הכל כדי שתהנו" ולהכנס לגל הנוחות והנזילות.

  6. " […] מאפשר לעצמי להגיע למצב טיפה יותר "שמח ומשוחרר" בין החברים שלי […]"
    אני מכיר אותך כולה מכמה שעות, אבל אני מכיר את הסימפטום. אתה כנראה טיפה'לה קונטרול פריק, ואיכשהו עוד לא יצא לך לגלות את הפתרון הנפלא שבאלכוהול.
    זה תירוץ מושלם, ידידי. אפשרות להיות לגמרי עצמך בלי להיות לגמרי אחראי לעצמך. שווה להנות מזה מדי פעם. 🙂
     

  7. אני עם ה"אמא", איש. היא הצליחה לסכם הכל בצורה יפה. אני חושב שאני מדבר בשם הרבה אנשים, בכל שאני אומר שהגענו אליך בגלל אהבתינו אליך, בעיקר. העניין הוא באמת לא להתחיל לנסות להבין כל דבר או להפוך אותו לאישיו. אל תיעלב מכל דבר, ואין גם צורך שתיקח כל דבר באופן אישי. אלכוהול זה לא הגורם שהופך אותך לבנאדם שאנחנו אוהבים. נכון שאלכוהול עוזר ברמות מסוימות, אבל כמו שציינת – סעיף הבריאות הוא חשוב מספיק מכדי שתתחיל לצרוך אלכוהול כמו שהציע רועי. יום יבוא ואולי גם רועי יבין את זה.
    בניסיון לא להישמע מתנשא, אני רק רוצה להעיר לרועי, באמת, במאמר מוסגר, שלפני כמה שנים אני הייתי מציע אותו דבר. כנראה ויש משהו שאתה רואה בגיל מסוים שאתה לא רואה בגיל אחר.
    לגבי הפתיחות שלך – אין ספק שזה צד שאתה צריך לעבוד עליו. אני מכיר את הבעיה הזו באופן אישי אצלי, ואני עדיין עובד עליה, מדי יום. יחד עם זאת, המורכבות שיש בך כאדם, היא מושכת לא פחות, ושוב – זו הסיבה העיקרית שהבית שלך היה מלא צחוקים ביום חמישי. אנשים אוהבים ונהנים מחברתך. חשוב שתקבל את זה כאקסיומה, אפילו. תלמד לשחרר קצת. תסמוך עלינו שנעשה כל מה שנוכל כדי לא לפגוע בך כחבר. תסמוך על עצמך שלא תפגע באחרים. אתה לא חייב ללכת על ביצים כל הזמן. יותר מזה – אם אלכוהול גורם לך לומר דברים מסוימים – תסמוך עלינו שנבין מאיפה באו הדברים, ושנסלח. אל תחשוב בכלל על תירוצים.
    זה שבחורות מסוימות אמרו לך שהן אוהבות את הפן הזה שהתגלה בך במהלך האירוע, בין אם זה בגלל האלכוהול או לא – קבל את זה בתור מחמאה. אולי תיקח את הדברים האלה, כמו ששי ציין, ותעבוד עליהם בלי קשר לאלכוהול, כי אתה מספיק אינטיליגנטי לדעת על מה *הן* דיברו. תתחיל בזה שתאהב את עצמך כפי שאתה – בלי תירוצים. כמו שאנחנו אוהבים אותך ואת נוכחותך, בלי שתצטרך להוכיח בכל פעם מחדש למה. פשוט קבל את זה. לפעמים "ככה" היא כן תשובה.
     

  8. אתה כן נתנייתי. אתה כתבת את זה בעצמך! איפושהו…
     
     
    ובאמת כתבתי דברים לא נכונים. להגנתי יאמר שהיה מאוחר ולא הרגשתי טוב. זאת הייתה התגובה הרביעית שכתבתי כי לא הצלחתי להסביר את הנקודה שלי, וכבר לא היה לי כוח לעוד שכתוב, ואמרתי לעצמי- אז אתה יכול למחוק וללכת לישון,, או לשלוח פאקין תגובה וללכת לישון ולהרגיש שעשית משהו.
     
    וגולדסטאר זה אחלה. באמת. תן לי בירה יותר טובה ב3 וחצי שקל.
     
     
     

  9. אני לא רוצה *בירה טובה* ב-3 וחצי שקל…
    אם הבירה באמת טובה, אין לי בעיה לשלם עליה. וד"א, כדאי שתתקן את התגובה האחרונה שלך, אח שלו. עירא לא גר בנתניה, ואני אומר לך את זה באחריות.. חבל. לא נעים. למות כל כך צעיר..?

  10. נתחיל מזה שאני ירושלמי שגר במושבה שנמצאת ליד מושב שנמצא ליד מושב שגובל בנתניה. זה לא הופך אותי לנתנייתי.

    שנית, יש בירה הולנדית חביבה בשם עץ תפוז – "אורנחֵה בּוׁם" (מה שקוראים לה אורנג' בוּּם בטעות בארץ) שלפעמים נמכרת שלוש פחיות (של 500מל) בעשרה שקלים, אבל מאז קפיצת מחירי החיטה עלתה ל10 ש"ח לליטר, ולמרות שהיא בירה קלילה, היא טעימה יותר מגולדסטאר. אני אפילו שותה ממנה לעיתים רחוקות. עדיין, אני מעדיף ברבר או סנ. ברנרדוס או גינס אם יש חביות. רועי – אמרתי לך את זה גם בפורום בתפוז פעם, אם אתה רוצה לדפוק את הראש, אפשר מהר ובזול מוודקה של 20 ש"ח, למרות שאני לא מבין מה הכיף. אם אתה רוצה טעם טוב, דלג על הפושטים ושלם טיפה יותר. גולדסטאר הוא דוגמא נפלאה לדבר הזה שבאמצע. הוא לא טוב לדפיקת ראש והוא לא טעים. הוא נמכר בחנויות כמו שיין של כרמל מזרחי עדיין יש לו שוק. לא בגלל שהמוצר טוב, אלא רק בגלל שלפני 20 שנה זה כל מה שהיה על המדף ואנשים קונים מה שזול ומוכר. תתבגר ותכיר אלטרנטיבות 🙂

  11. is it just me that didn't notice that much of a difference in your behaviour?

    I mean, apart from saying "I'm drunk" every minute or two, and letting other people* take care of the fire, I didn't notice much that was different.
    * now, come to think of it… you were probably wasted.. 🙂

  12. עירא, יפה אמרת, אבל התעלמת לגמרי מהתגובות הראויות יותר לפוסט הזה. ואני מתכוון לאלה שמדברות עליך ועל אותם שינויים שה"אמא" העלתה.

  13. גיא, את המעט שהיה לי לענות לה, עניתי בפרטי. עדיין מכל התגובות לא הצלחתי לבודד מה אני עושה שונה בדיוק שאני לא עושה כשאני סתם בכיף עם חברים בבית, בניגוד למצבים אחרים. אני חושב שההבדל לא היה האלכוהול, אלא הסיטואציה. לא יכול לפרט יותר במקום ציבורי זה, אז נדבר על זה בהזדמנות, עופליין.

  14. אני מכיר את אורנג'בום, ותאמין לי ששתיתי בירות מגוונות (לא כל כך הרבה, אבל שתיתי), ואני לא שותה בירה כדי לדפוק ת'ראש. בשביל לדפוק ת'ראש יש וודקות (עם עדיפות לסטולי), ויין (אדום יבש של סגל, וינו אם בא לי שינוי). בירה אני שותה כי אני נהנה מהטעם ומההשפעה. ומלבד פעם או פעמיים בתחילת חיי ההתהוללות שלי, מעולם לא איבדתי שליטה.
     
     
    אורנג'בום זה לא ממש שוס. היא נחמדה, באמת לא מזיקה, אבל אני מעדיף את טעם הגולדסטאר. אם אני משקיע כסף, אז גינס. אחי מאוד אוהב את בלטיקה 9. אני לא סובל אותה.
     
     
    וגם אם עירא היה רוצה להרוג אותי, בתור חשמן יש לי חסינות.
     
     
    עוד הבהרה, אפילו כשאני יוצא לבלות, הרצליה פיתוח וכו', אני אמנם יכול בלילה אחד במועדון לצרוך 7 מנות אלכוהול, אבל אני בדרך כלל רק מנסה לשמור על רמת אלכוהול של 2-3 מנות קבועות, על ידי התחלה עם 3-4 מנות, ומנה כל שעה.
     
    ד"א, הטענה שלך שאנשים שותים גולדסטאר כי זה מה שהיה פעם ממש לא נכונה. גם מכבי היה פעם. אני בטוח שהיו גם בירות מיובאות שלא שרדו. גולדסטאר פשוט בירה טובה.

  15. גיא, אני מתחילה להצטער שהגעת לא הרבה לפני שהלכנו. לונורא, נתלבש עליו ביחד בפעם הבאה… 🙂
    ובקטנה לאיתן, כל הקטע של לתת לאחרים לדאוג לאש הגיע שניה מאוחר מדי – כשהספריבס כבר עלו בלהבות ושניה מוקדם מדי – לפני שהמבוזבז עשה עליהן כיבוי צופי.

    אה ורועי… עזוב. את הפדיחה שלך כבר עשית. על זה פרדי הייניקן כבר אמר פעם שהסוסים שלו שותים רק הייניקן. ומשתינים באדוויזר. תבדוק, אולי אתה משתין מכבי? 🙂

  16. אני דווקא אוהבת גולדסטאר וישמותו הקנאים.
    אה ו.. אני גם אוהבת את עירא. כמו שהוא. לא צריך אלכוהול. סתם רצח.. 🙂

להגיב על האמא של הילדים שאתה מקלקל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *