טעימת יקב פלטר

טוב.. אז בעקבות המלצתו של ליאור בבלוג שלו, נסענו גם אנחנו לבקר ביקב של הפלטרים אתמול אחה”צ.
מושב צופית היא פינת חמד קטנה ונחמדה באיזור השרון, וביתם של משפחת פלטר היא ירוק להפליא, והדגיש את המשמעות של יקב ביתי.
באופן כללי, היינות שלהם היו לא רעים, אבל גם לא משהו שנפלתי בגללו מהכיסא.

נתחיל בלבנים:
הסוביניון בלאן שלהם היה נחמד מאוד ומרענן, חמצמץ בקצוות שלו ועם טעם יחסית ארוך בפה.
לצערי, השרדונה היה אנמי לגמרי, לטעמי. התרשמתי מהעובדה שהיקב עושה שרדונה ללא חביות עץ, דבר שהוא בהחלט נדיר בנופי ארצינו, אבל היין פשוט לא התרומם.
כשהגענו, כבר לא מזגו את הבלאן דה בלאן, כך שלא יכולתי להתרשם ממנו.

באגף האדומים, היו חמישה יינות לטעימה, כולם מבציר 2005.
התחלנו עם בלנד של סירה, קברנה ומרלו, שהריח נהדר אבל לא קיים את ההבטחה בפה.
המשכנו עם סירה-קברנה שגם לא נתן ביטוי לגוף של הקברנה. הסירה השתלטה בו, ולא במובן החיובי לצערי.
הבלנד של הסירה עם הגרנאז’ היה החביב עליי מכולם. אין ספק שהיום לומדים להפיק דברים לא רעים מזן שנחשב נחות במשך שנים רבות (הגרנאז').
היין הרביעי היה סירה זני, שהיה עדין מאוד בטעם, ואפיין את הזן נאמנה, אף על פי שכבר נתקלתי בסירה משובחים מזה של הפלטרים.
הקברנה פרנק הזני, שחתם את הטעימה היה בהחלט לא רע, ואולי בעתיד ישתפר.

נקודת האור היחידה באמת, היתה דוכן הגבינות, שבהחלט היו טובות, עד כדי כך שהאפילו בטעמן הגס על היינות ששתינו.
אחת הבעיות, כרגיל, היתה עם המחירים הלא ממש ברורים שהיקב מתמחר בו את יינותיו.
140 שקל ליין אדום בינוני פלוס, זו פשוט גניבה, אם תסלחו לי על הבוטות.
אף אחד מהיינות לא היה ממש שווה את המחירים שרצו עליהם (אולי חוץ מהסוביניון בלאן המרענן).
אני מעדיף היום לקנות יינות נהדרים ולא פחות טובים, בחצי מחיר ממה שרוצים בפלטר.

כל שנשאר לי הוא לקוות שיום אחד הסיפור הזה יתפוצץ ליקבי הבוטיק בארץ בפרצוף. בינתיים הבועה רק מתנפחת.