לפני חודש יצא סרט לערוץ דיסקאברי, הפקה גרוטסקית של אחד שמחה יעקובוביץ', ישראלי שפועל בקנדה. לא ראיתי את כל הסרטים שלו אל נראה שהוא ממצב את עצמו כמייקל מור של התנ"ך בשנים האחרונות. האחד אוהב להשתעשע במנהיגים חיים וארועי היסטוריה מהעבר הקרוב, והשני אוהב להשתעשע בליבם ומוחם של דתיים ובעלי אמונה בסיפורי התנ"ך ובברית החדשה.
כמו מייקל מור הוא חוטף ביקורת על נסיונותיו המאד יצירתיים להוכיח את יציאת מצריים, ואחרי "גילה" את הקבר של ישו הוא שוב חוטף ביקורת בשקט בשקט אבל הסרט בכ"ז עושה גלים בשידורים חוזרים בערוץ דיסקאברי ברחבי העולם. מה לעשות שישוע עדיין סלב פופולארי, הוא המשיח הכי קול בעיני כל העולם הנוצרי (למרות שבשביל חברת קוקה קולה הוא לא מספיק טוב).
בקיצור, איך מוצאים את הקבר של ישו? מעגלים פינות…
שמחה מטרטר ארכיאולוגים בציון ובגולה. משום מה הארכיאולוגים הישראליים (יהודים) יוצאים המזלזלים בתיאוריות, הממעיטים בערך העובדות, ואילו הגויים נחלקים בין האדישים למביעים אופטימיות, אבל לא יותר מזה. כדי לגלות מה הסטטיסטיקה של השמות שעת הקבר הוא מרחיק לאוניברסיטה נידחת ולא קופץ לאוניברסיטה העברית מעבר לפינה. מאוד מדעי לבחור ככה סטטיסטיקאים 🙂
מלבד זה הוא מציג לנו בדיקות גנטיות של העצמות בקבר לבדוק קשר משפחה אחד או שניים, אבל לא עושה בדיקות על כל העצמות שנמצאו. למה לעצור שם? ועוד חורים מלאי סימני שאלה שהדוד שמחה מכסה בהמון מלל ודרמה שגורמת לך לשכוח לשאול שאלות מעניינות באמת. את צביר ההבלים שמרכיב את סרטו הקודם על יצאת מצריים עוד לא ראיתי. דן בראון – מאחוריך! 🙂