הטקסט הבא קרוב לליבי (בריאותית ומשפחתית) והוא נכון וחשוב. הוא הופץ ברשת בתור מכתב שרשרת עם קובץ פאואר פוינט ענק. אני לא אוהב מכתבי שרשרת ולא פאואר פוינט, אבל התוכן חשוב, אז הנה הטקסט עצמו (הכותבת המקורית עירית ברק, 29.9.2006). אם אמצא את הלינקים למחקרים המוזכרים, אוסיף אותם, אתם מוזמנים לסייע לי להפוך את הטקסט הזה ליותר מבוסס.
כולם חוששים מרמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL), אך רוב האנשים אינם יודעים שלא חשוב כמה כולסטרול רע יש להם אלא כמה ממנו מחומצן או במילים פשוטות יותר, עד כמה הוא תוקפני וסותם עורקים. לדברי פרופ' מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר ליפידים ויו"ר אגף המעבדות בפקולטה לרפואה של הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, יכולות להיות לכם רמות נורמליות של כולסטרול טוב ורע אך עדיין תהיו מועדים לטרשת עורקים מכיוון שהכולסטרול הרע שלכם מחומצן. נכון לעכשיו לא נערכות בארץ בדיקות לגילוי LDL מחומצן, והחוקרים עסוקים בחיפוש אמצעים שיעכבו את חמצונו.
האמצעים האלה הם גם המזונות שלנו. במחקרים רבים נמצא כי ירקות ופירות יכולים להיות יופי של מקרצפי עורקים ופותחי סתימות. בנבחרת המנצחת שלנו כללנו חמישה כאלה, אך הציצו במסגרת ותבינו שאפשר גם עם אחרים.
1. ברוקולי
הוא מכיל ויטמין E החיוני למניעת היווצרות קרישי דם. יש בו גם כמות רבה במיוחד של נוגד החמצון לוטאין, שאחד מתפקידיו היחודיים הוא "הרגעת" המערכת החיסונית הפועלת בדופנות כלי הדם. בפעולה זאת מנטרל הלוטאין את הידבקות הכולסטרול הרע (LDL) לדופן כלי הדם, וכך נמנעת למעשה טרשת עורקים.
במחקר שנערך ביפן התבקשו המשתתפים שהיו בעלי רמת כולסטרול גבוהה לשתות מדי יום כוס וחצי מיץ ירקות שהכיל ברוקולי. בתוך שישה שבועות נצפתה ירידה ניכרת ברמות ה- LDL שלהם.
טיפ: ככל שהברוקולי כהה יותר, כך יש בו יותר לוטאין.
ערך מוסף: הלוטאין תורם למניעת הזדקנות רשתית העין ומגן מפני היווצרות קטרקט.
2. בצל
מה שגורם לכם לבכות גורם לגוף לחייך. תרכובות הגופרית החריפות והמדמיעות של הבצל חשובות לדילול הדם ולהעלאת הכולסטרול הטוב (HDL).
בנוסף הבצל מכיל קוורציטין – נוגד חמצון הפועל בעיקר כנוגד דלקות. מכיוון שהיווצרות הפלאק הטרשתי בדופנות כלי הדם הוא תהליך דלקתי, יש לו תפקיד במניעתו
אכילת בצל תורמת גם להורדת לחץ הדם, מה שמעצים את עמידות הדפנות וגמישותן. עם זאת, מחקר שנערך ביפן, הראה כי ההשפעה החיובית של הבצל על לחץ הדם נעלמת עם הרתחתו.
טיפ: למזעור תופעת הריח יש ללעוס חופן פטרוזיליה או לפחות חתיכת לחם בסיום ארוחת הבצל.
ערך מוסף: הבצל יעיל בהורדת רמות הסוכר אצל חולי סוכרת.
3. עגבנייה
העגבנייה מכילה אוסף אוצרות המגינים על כלי הדם ומנטרלים רדיקלים חופשיים המאיימים לשבש את הקוד הגנטי של התאים. נוגד החמצון העיקרי שבה הוא ליקופן. מחקרים רבים מראים כי ככל שאוכלים יותר עגבניות, כך הדם נקי יותר מ- LDL מחומצן, והסיכון ללקות בחסימת כלי הדם נמוך יותר. ואם זה לא מספיק, מתברר שעסיס העגבנייה מכיל חומר דמוי אספירין שפועל לדילול הדם.
טיפ: הליקופן לא נהרס בבישול. להפך, זמינותו לגוף עולה. מכאן שרסק עגבניות, מטבוחה ואפילו קטשופ יעשו את העבודה.
ערך מוסף: עגבנייה היא פריט חובה בתפריטם של הגברים, מכיוון שהליקופן שבה מונע את סרטן הערמונית.
4. רימון
הרימון פועל כמשחרר סתימות בכלי הדם. נוגדי החמצון של הרימון שייכים למשפחת נוגדי החמצון של היין האדום, הפוליפנולים. ברימון מדובר בחומרים שנקראים אנטוציאנינים, ושפעילותם חזקה עוד יותר מזאת של היין. שתיית חצי כוס מיץ רימונים כל יום תגן עליכם מהשפעתו השלילית של הכולסטרול הרע, תסייע להורדת לחץ הדם ותגן על דופנות כלי הדם מפני הידבקויות. במחקר שפרסם צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה בבית החולים רמב"ם, נמצא כי הרימון מעכב ייצור כולסטרול וחמצונו בתאים, ובכך מסייע למניעת מחלות לב וכלי דם.
טיפ: אפשר לשמור רימונים במקרר עד חצי שנה, אך הביאו בחשבון שעם הזמן יש ירידה ביעילות נוגדי החמצון.
ערך מוסף: הרימון מכיל גם חומרים הקרויים טנינים, שמאיטים את תהליכי ההזדקנות.
5. סלק
הסלק מתהדר בחומר מיוחד הקרוי בטאין. חומר זה מנקה את הדם מחומצת האמינו המזיקה הומוציסטאין, שריכוזה הגבוה קשור למחלות לב. נמצא כי ככל שרמת ההומוציסטאין נמוכה יותר, כך הסכנה לאוטם שריר הלב פוחתת. גם החומצה הפולית שבסלק מסייעת לנטרול ההומוציסטאין, והאשלגן והמגנזיום שהוא מכיל תורמים להורדת לחץ הדם ולבריאות דופנות העורקים. חוקרים מרוסיה אף מצאו כי מיץ סלק משנה פעילות של אנזימים בדם ובכבד ובכך משפעל בתאים את המערכות נוגדות החמצון הטבעיות שבגוף. נוסף על כך נמצא שהוא מומלץ לחולי סוכרת בגלל הסיבים שבו.
טיפ: אפשר לגרד סלק טרי לסלט ירקות או להוסיף קוביות סלק למרק ירקות.
ערך מוסף: הסלק הוא אולי הירק היחיד שמטפל בעצירות בלי לגרום לגזים ולנפיחות.
עוד מזונות שבריאים לכלי הדם שלכם
לבחור חמישה מצטיינים מתוך כיתת מחוננים זה אף פעם לא קל, אז הנה עוד כמה:
התפוזים והדובדבנים, למשל, מכילים ביופלבונואידים. מקום של כבוד יש לשמרי הבירה, שעושר הוויטמינים שלהם מגן על כלי הדם מחמצון וגם נלחם בהומוציסטאין. לחסה ולתרד יש לוטאין כמו לברוקולי, לאבטיח יש ליקופן כמו לעגבנייה (טוב, כמעט) והמועמד לכתר הוא בכלל תות השדה, שמכיל ריכוז גבוה במיוחד של נוגדי חמצון וגם ניאצין, ויטמין שנלחם בכולסטרול. זאת לא אשמתו שלא קיבל כותרת, זה בגלל הריסוס!
לגבי רימונים: מוטב לשמור אותם מחוץ למקרר. הם יישמרו היטב, ואף יבשילו באופן מיטבי.
(השיא שלי עד כה: רימון שנרכש בראשית ספטמבר ונאכל בהנאה בדצמבר)
כן, אבל הטנינים מתחמצנים ואז האפקטיביות הרפואית יורדת. האפיצות היבשה הזו של הטנינים לפני חימצון, זו אותה תופעה מו ביין שהרגע נפתח ועוד לא נשם. הנשימה היא התחמצנות הטנינים. היובש או האפיצות זה הטנינים שנושכים בלשון, להבדיל מנשיכת תנין, זה לא מסוכן, אגב. סתם לא טעים.
אבל זה כל כך הרבה יותר טעים ככה!!!
גם בריוש זה טעים אבל לא בריא. גם סטייק פילה אדום צרוב קלות, גם מוס שוקולד עם קצפת וכוס אממממממממממק עשית אותי רעב עכשיו!
נו, מה אני אגיד? הלוואי ויכולתי ללעוס!
(שרון קיבלה היום כתרים חדשים לשיניים ובינתיים זה בעיקר כואב ופויה! אבל גם שימש כתירוץ מצויין לאכול גלידה-יוגורטים קטנים לארוחת הערב!)
עוד בנושא היין: ביין יש נוגדי חמצון (פלבונואידים בעיקר) הנמצאים בטאנינים (מסוג פוליפנולים). המקור שלהם יכול להיות מהענבים, ליתר דיוק בקליפה ובחרצנים. יינות אדומים עשירים בטאנין בצורה משמעותית יותר מיינות לבנים, וגם ביינות אדומים יש השפעה לזני הענבים, למשל קברנה סוביניון מכיל יותר טאנין ממרלו ומשיראז. ככל שהיין יותר עפיץ, או טאני, הוא מכיל יותר מהחומר הזה. מקור נוסף לטאנינים הוא עץ החבית בה היין מיושן (במידה והוא מיושן בחבית).
אה, ושרון, תרגישי טוב.
About beer yeast – Vegamite is the famous Australian spread made from "Yeast Extract".
(http://www.vegemite.com.au/) is this the kind of yeast you are refering to?
In general, once you get over the taste (some have problem with it, I loved it from first attempt) it's considered a very healthy food in general.
לגבי שמרי וג'ימייט – אין לי מושג ירוק. שאל באתר הווב שלהם אם זה אותו סוג שמרים, אני אשאל בהזדמנות את בן דודי מיקי אבירם (הפרופור שמוזכר בפוסט). אני לא מכיר מומחה גדול ממנו בתחום, ואחד הפרויקטים הצדדיים שהוא עוסק בהם הוא לפתח יין לבן עם אנטיאוקסידנטים עם אחד מיקבי הגליל. אני אשאל אותו איך זה מתקדם. בקבוק אחד טעמתי לפני כ-4 שנים והיה טעים ובלתי מחשיד כ"בריא" 🙂
שרון – תנחומי! את יכולה לשקול מעבר ל"קסטנייטות" ולהפטר בכלל מהשיניים. עובד מצוין בשביל סבא שלי. הוא מדבר מצחיק אבל אין לו יותר בעיות שיניים…
פוסט מצויין
אבל חשוב להזכיר שרק אכילה של כל המזונות הספציפיים האלה – לא מחסנים נגד אירועים קרדיווסקולריים כאלה ואחרים.
ולכן מומלץ למי שכבר נכנס למעגל הזה גם להתחבר לשירות שיאפשר לו לקבל מידע חיוני ביותר בזמן אמת.
שח"ל יקר.. בדרך כלל אני לא אוהב ספאם, אבל הפעם אני מרשה את זה באופן חריג…
בעיקרון כל הפירות והירקות בעלי צבע מכילים פיגמנטים נוגדי חמצון. המלכות הבלתי מעורערות של נוגדי החמצון הן האוכמניות, שבנוסף להיותן מעדן בריא גם לא נזקקות לחומרי הדברה. עוד מרכיב חשוב בדיאטה לשמירה על כלי הדם – שמן מאיכות טובה. שמן זית ואגוזים למינהם מספקים חומצות שומן חיוניות.
והכי חשוב – להפחית סטרס. לאמץ חתול/כלב, לעשות מדיטציה, להתעמל… כל אלה יכולים להועיל אפילו יותר מדיאטה.
ויין טוב לא רק בגלל נוגדי החמצון – הוא גם יכול למנוע הרעלות מזון. עוד הצדקה לשתות 🙂