לפני חמש שנים הוגשה לנאס"א תביעה על חדירה מוגזמת לרשות הפרט, כשעובדים של הסוכנות נדרשו למלא בשאלון פרטים אישיים רבים, כולל רשימת מאהבים בעבר, סמים שצרכו בנעוריהם ושאר פרטים שהייתם מצפים רק מסוכנויות ביון לבקש. אחרי פסיקה לטובת התביעה, נאס"א עירערה, הגיעה לעליון ושם פסק אנטונין סקאליה ש"אנחנו לא יכולים להסכים שמשתמשי סמים לשעבר יפעילו את טלסקופ האבל!". אני חושש שקרל סאגן היה מתהפך בקברו (אם שלדים היו מתהפכים… אבל אני סקפטי). קרל סאגן מקבל השראה. לחצו לסיפור ההיסטוריה הירוקה של קרל (בשבילך עומר, הרוב טקסט)
בשיחת טוויטר הבוקר שאלה ד"ר קרולין פורקו (ראש צוות הצילום של קאסיני וזוכת פרס סאגן בעצמה) אם מותר לסרב למלא את רשימת המאהבים, ענה לה ד"ר פיל פלייט (אסטרונומיה גרועה, אל תהיה פוץ) "תכתבי 'ממשלת ארה"ב', ואם ישאלו אותך תגידי שדפקו אותך לא פעם ולא פעמיים".
עדכון: במקרה התפרסם מאמר מערכת בדיוק בנושא בהארץ היום, על פסילת מעשני ירוק לשירות בצה"ל (מסתבר שלנאס"א אכפת יותר)
היום נפלה עלי קצת רוח שטות, ושלחתי כמה תרגומי שירים בטוויטר. אני מצטט אותם לכאן כדי שישמרו מפני האבדון שהוא פיד הטוויטר הנעלם מהר, וגם לטובת כל מי שלא קורא אותי שם…
את הכל התחילה ואנדר:
הו מאמא מיה, מאמא מיה/מאמא מיה, תני לי ללכת/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד בשבילי / בשבילי / בשביליייייייייייי #דבריםשנשמעיםיותרטובבאנגלית
אין לי כל סיבה לזלזל ביכולות התרגום של ידידתי, אבל הרגשתי שאבד משהו בתרגום, והצעתי שיפור:
הו אמי, אמי/אמי, שחרריני לדרכי/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד למעני / למעני / למענייייי
או-אז נזכרתי שפעם בתיכון, תרגמתי במלואו שיר ידוע של מארק קנופפלר, מנהיג "זמנים קשים", והבאתי שורה אחת כדוגמית, שתורגם כבדיחה מכוונת בשיעור משעמם לפני 21 שנה:
לא, זה לא עובד / ככה תעשה זאת /נגן בקתרוס על התט"מ / אך זה לא עובד / ככה תעשה זאת / דמים לשוא, פרגיות חינם
מהקהל ירדו עלי שאני לא מבין את השיר ככתבו, אז הצעתי מקצה שיפורים:
אם תרצו אין זו עבודה / ככה תדפקו קופה /נגן בקתרוס על התט"מ / הו, זו לא עבודה / ככה תדפקו קופה / דמים לשוא, פרגיות חינם #נשמעיותרטובביידיש
למי שלא הבין, אגב, תט"מ היא "תחנת טלויזיה מוסיקלית", הלוא היא "Music TeleVision" מהשיר המקורי. לטענתי על התרגום ליידיש נתרם חיזוק מהקהל:
זה באמת נשמע יותר טוב (או לפחות מצחיק) ביידיש: געלט פֿאַר גאָרנישט און מיידלעך פֿאַר פֿרייַ
בערב, נחה עלי מוזה ודפקתי עוד כמה שורות, חלקן לפי בקשות הקהל:
סוס הוא סוס/ אמת ושריר/ ואין לדובב אותו/ זה נהיר/ מלבד כמובן/ אם הסוס לא מכאן/ אלא מר אד הידוען #אנילאשפרירהזכאי
אבני צור, פגוש את משפחת אבן צור/ את עידן האבן הם מייצגים נאמנה/ מ"סלע קיומנו" הם כאן ביננו/ כעמוד מספר על קדמת דנא #לאיפהאתדרדרהלאה
מחילים ומרעידים/ מסתוריים ומפחידים/ ובסך הכל מגעילים/משפחת האדם/ גרים בבית נכות/ לביקור המשפחות/ מעוררי צווחות/ משפחת האדם #לבקשתהקהל
עכבאיש, עכבאיש/ עושה כל מה שעכביש/ בכל מידה טווה קורים/ דג גנבים כמו זבובים/ השיתו ליבכן! הנה בא העכבאיש!
יטוף לאוזנך זהב מילולי/ אך שקריו לא יסוו את שתיראי/ עת ישק תדע נערת הזהב/ נשיקת המוות היא.. מזהוב האצבע!
מר אישחול, חלום לי הבהל/ עשהו החמוד שבכל התבל/ שפתיו השתיים כורד ותלתן/ ספר לו שהלילה – חבל על הזמן
אי שם בדרום, סמוך לשדרות/במעבה הנגב והדיונות/ בבקתת בוץ/חי אסף לוץ/שלא למד ספרות ולשון/ אבל ניגן בגיטרה כצלצל בפעמון/ לך אסף לך/ יהיה אחלה
ולבסוף, מתוך שירם הידוע של "יש מצב שיש להם כזה":
האם הוא גרגר או אולי נקודה? / כשהוא במים – נרטב? לך תדע / ואולי המים סופחים אותו? / איש החלקיק, אין יודע דמותו
ובונוס למי שנשאר עד לפה בסבלנות – עוד תרגום, חופשי מאוד.
שוב הרבובדיה קופץ בראש, ואחרי האדיוט שבכה שהיוונים מכבים את השריפות שלנו, הוא מוסיף משלו את קיתונות הרפש נטול החמלה ומאשים את ההתרחקות מהדת בשריפה. מתחיל לעצבן אותי שהעיתונים נותנים לאדיוט הזה שופר. אני חושב שאת דבריו אפשר לפרש, באזניים דתיות, כהסתה אפשרית לשרוף בתים של כופרים כמוני. אולי הוא צריך להצטנן טיפה במעצר ומשפט?
בין משרדי הממשלה כבר עפים חילופי האשמות בטרם כבתה האש, וכותב ירון טן-ברינק בטוויטר:
שרי הפנים בעשור האחרון: שרנסקי, רמון, ישי, שרון, ישי, פורז, פינס, בר-און, שטרית, ישי. כולם אשמים. ישי אשם שלוש פעמים.
שרי האוצר בעשור האחרון: סילבן שלום, בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, רוני בר-און, אברהם הירשזון, יובל שטייניץ. כולם אשמים.
בואו נסכם שאף אחד מהאנשים ברשימה שמניתי לא ראוי לכהן בשום משרה ציבורית. וזה כולל סניטציה של משתנה ציבורית.
יש מי שהלך ובדק בכתובים (לא בדקתי אחריו, אבל זה נשמע נכון), עד כמה סמלית וברורה היתה כתובת האש על הקיר:
מאז 1999 נערכו בכנסת יותר מ־20 דיונים בנושא מצבם הרעוע של שירותי הכבאות. רובם נפתחו במשפט "חבל שאנחנו מדברים רק אחרי שקורה אסון"
בפינצטה מהבלוגוספירה אני רק אתן עוד לינק למאמרים שעשו הכי הרבה רונדלים בטוויטר עד אתמול, של צביקה בשור ושל יוסי גורביץ. מדהים אותי שחובשי כיפה יושבים בכיסאם ומשקרים במצח נחושה, אחר כך הם יתלוננו שיש לי דעות קדומות על דתיים ודת. כל האשמים בשורה.
אבל בואו ונשעשע את הרבבודיה, האיש המתרחק מראיות כמו מאש ((סליחה, זה היה רע, לא יחזור יותר)), ונעשה איזה BoobQuake משלנו. נאכל חזיר בפרהסיה, נסתובב בשרוולים קצרים ונראה לו מאיפה משתין הדג.
[…] המדינה הזאת אף פעם לא תבטיח לא את קיומה שלה ובטח לא את קיומו של העם היהודי כי שום דבר ואף אחד לא יכול להבטיח דברים כאלה. והייתי אומר שלרכז חצי מהעם הזה בפיסת אדמה מסוכסכת עם כל העולם, מכוסה בטילים ועם תשתיות אזרחיות שעל גבול הקריסה גם בימים כתיקונם היא חתיכת אסטרטגיית הישרדות גרועה. […]
לאחרון בתחתית החבית שעוד לא שם לב שהתאריך היום הוא 10.10.10, בוקר טוב. יש כמה חוכמולוגים שהחליטו להכריז היום על היום הבינארי, יש כאלו שהלכו צעד הלאה ובשימם לב לכך ש-101010 הוא 42 בבסיס הבינארי, הקדישו אותו לכל מה שדגלאס אדמס. או חוזר על עצמו 42 פעם, או קשור איכשהוא ל-42. אני חושב שלאדמס היה מסר קצת יותר עמוק מזה למין האנושי, אז אני לוקח את ההזדמנות וממליץ לכם פה על 42 דברים טובים למוח ולאנושות, אבל אני פותח, לצערי, בכמה דברים מטרידים.
קחו יוזמה, כיתבו לחברי הכנסת שלכם הגד הדברים שמטרידים אתכם. למשל השבוע, בין שמחת תורה לגירוש ילדים, עסק אלי ישי בלגבש הצעת חוק שתגשים לו את חלומו לשלול מלא-יהודים את אזרחותם. בחדרים אפלים אחרים מתרגשת ובאה עלינו הצעת "חוק הטרור" הזדונית לא פחות. עוד מפחידים פה. יש שמועות על הפגנות בתל אביב היום, אבל הם פורסמו בדף נעול בפיסבוק אז אין לי פרטים (יופי, אדיוטים).
"פן וטלר: בולשיט". לא התכנית הכי ספקנית בעולם (הם מגיעים עם הרבה דעות קדומות ופוליטיות לעריכת הפרק), אבל מציגה את הצדדים הבעייתיים בהתנהגויות או דעות נפוצות בציבור. לא תמיד אני מסכים עם דעתם, אבל הם גרמו להרבה אנשים לחשוב מחדש על דברים.בתגובה לביקורות כאילו הם משתמשים בשפה גסה מדי או מפשטים מדי את הנושאים, הם שמחים להסכים, ופשוט לציין שבעוד שיש תכניות יותר רציניות, מדעיות ושקולות, זה לא הסגנון שלהם, והעובדה היא שהם מגיעים אל קהל נערי הקולג' השיכורים (ציטוט מפיהם!) בניגוד לדיסקאברי וערוץ ההיסטוריה.
גרסה אחת של שפיות – לעשות קרקס מהאפיפיור פאפא "בנדיקטוס" רצינגר (אגב, הגרמנים קוראים לו בקיצור פאפא רצי), ולהשתמש בחיצי לעג משוננים בטוויטר או במדיה אחרת:
גרסה שניה של שפיות – אחרי שעדת מעריציו המריירת של דוקינס איימו בצו מעצר נגד האפיפיור לכשידרוך על אדמת בריטניה, והסיעו פרסומות נגד הכנסיה על אוטובוסים באזורים בהם ביקר בלונדון, החזיר להם השמוק בנאום בהשוואת האתאיזם לנאציזם. Oh no he di'int! Oh yes he did…
אנחנו לא מדברים על הערת אגב של מישהו ברחוב. אנחנו מדברים על האפיפיור "הקדוש", בוגר ההיטלר יוגנד, ראש הכנסיה שהתעלמה או אף סייעה לנאצים בשנות השואה, בנאום מול מלכת אנגליה. האירגונים ההומניסטיים התעצבנו ובצדק. אני חושב שטים מינצ'ין הפעם לא הלך רחוק מספיק.
עדכון: מחר מתוכנן מצעד והפגנה בעקבות ההתפתחויות האחרונות. יהיו שם דוקינס, גולדאייקר ואפילו אנשים מצד הכנסיה הקתולית. אם אתם בלונדון, הנה פרטים בלינק (תודה לאורי ברוכין).
ובחדשות הפוכות, מעבר לאטלנטי, שם הדמוניזציה הגיעה לרמות שאפילו ישראלים מתפעלים, החליטו אנשי הדיילי שו לבעוט עוד קצת בדמותו המגוחכת של גלן בק ולהכריז על עצרת "החזרת השפיות", להורדת הקיצון בצורות הביטוי. אני תוהה כמה בצחוק וכמה ברצינות. המחשבה המיידית שלי היתה שיגיעו באמת מאות אלפים להפגנה וקומדי סנטרל יקפלו את התוכנית מרוב פחד, כמו שקרה ל"מה יש" אחרי ההפגנה למען סמי וסוסו. אבל אני רגוע. קומדי סנטרל היא חברה מסחרית שחיה על רייטינג, היא לא תחנת רדיו צבאית שמפחדת מלהופיע על רד"ר הקונצנזוס כגוף זר.
מצד שני, לצערי הם גם לא לוקחים את המטרה הראויה הזו עד הסוף, ההכרזה הנגדית של קולבר לקיים באותו היום בדיוק מצעד נגדי לשימור הפחד, וכך מובטח לנו שהפארסה תשאר, אפילו אם המסר אמיתי וחשוב. אני מקווה לפחות שהם יצליחו לרכז שם יותר אנשים מאשר ליצני "מפלגת/מסיבת התה", שעדיין מחזיקים את עצמם רציניים וצודקים, תשמרנו אריס.
אחד מהמוצרים החביבים שכבר מזמן רציתי לראות בגודל טבעי, הבוקסי בוקס, נפתח להזמנה מוקדמת בארה"ב ובקנדה. בוקסי גם מבטיחים שאו-טו-טו הוא מגיע לעשרים או יותר מדינות אירופאיות, אבל ישראל לא ברשימה. הבעתי את מחאתי ("עם מי צריך לשכב כדי להזמין שתיים בישראל?") ואני מקווה לעדכן בקרוב. למי שעוד לא ניסה את התוכנה על החלונות/לינוקס/מאק שלו, אני ממליץ. שם אפשרי למוצר בארץ: "קופסי קופסא".
בחדשות גיקיות אחרות, ראיתי לפני שבוע את "סקוט פילגרים נגד העולם", בהקרנה מוקדמת מיוחדת למשתתפי אייקון, והיה נהדר. מדובר בעיבוד קולנועי של סיפור קומיקס מבית היוצר של אדגר רייט (הוט פאז, שון אוף ת'ה דאד). מכיון שמדובר במקור בפורמט סוראליסטי למדי של קומיקס, הוא שימר את הסיפור למישמאש קומיקסי-סוראליסטי למדי של קולנוע. החוויה מצחיקה ומרעננת למדי, ומצליחה לא לגלוש לקצבי וידא0קליפים מהירים מדי שלי אישית כואב מהם הראש (ועדיין, כדי לקלוט את כל מה שהולך, כדאי לא לשבת קרוב מדי למסך). הסרט יפתח בקולנועים אחרי סוכות ואני מאוד מאוד ממליץ! קבלו טריילר, אני ממליץ לעבור ל-HD.
בחדשות פחות שמחות, היום מלאו שמונה חודשים לפנייתי למשרד התחבורה ועדיין לא קיבלתי כל מענה. בקרוב תמלא שנה להעברת חוק המאגר הביומטרי ובינתיים משטרת ישראל כבר הכריזה על מספר שיתופי פעולה עם מצלמות פרטיות של בתי ספר בחיפה ובערים אחרות. הפיילוט של המאגר הביומטרי עוד לא התחיל, וזה הדבר היחידי שמעודד בכל הסיפור, כנראה שיש עדיין התנגדות לענין איפשהוא בתוך המערכת.
בצד האחר של הפרטיות, מחדירה כפויה לניתוק כפוי. חברה שבינתיים עוד לא לגמרי החליטה מתי להודות בזה בבלוג האישי שלה, מכרה את נשמת הפייסבוק שלה למטרה טובה – מציאת עבודת חלומותיה. תוכלו לקרוא עדכונים (כמו זה) בחורימבה ולעקוב אחרי הסיוטים בלילות דרך הטוויטר. לא הבנתי מה האינטרס של חורימבה לעודד אנשים להתנתק מפייסבוק (מלבד חדוות אכזריות השמחה לאיד הכה-פופולארית), כי לפוסטים שלה בחורימבה היא לא יכולה לענות (וגם אני לא) כי זה מותנה בחשבון פייסבוק. ווטפ?
ולסיום, הטוסטר שחיכינו לו שש שנים (מאז התגלות הבתולה הקדושה על טוסט גבינה שנמכר באיביי תמורת $28,000), הישוטוסטר. המתנה המושלמת לספקנים לכבוד סוכות התשע"א. מי שימהר ויזמין עכשיו יוכל אולי לשבור איתו את צום יום הכיפורים…
