דמוקרטיה מתחדשת

דמוקרטיה אמיתית היא זו שבה העם מפקח על אלו שבהם בחר באופן שוטף, ואם הם מפרים את הבטחותיהם בצורה כל כך בוטה, או מועלים בתפקידם בצורה כל כך עמוקה, אז הם צריכים לפנות את כיסאם למישהו שלא יעשה זאת. ברור שצריך לתת מרווח נשימה, זמן וצ'אנס למלא הבטחות, אבל אפשר לומר שביבי כבר מיצה את כל מרווח הנשימה שלו ואת כל הצ'אנסים האפשריים. וביבי וממשלתו והכנסת שלו בהחלט צריכים ללכת.

יונית מוזס, השני באוגוסט 2011

אבל איך המחאה תסתיים? ככל הנראה הדרך היחידה היא בהחלפה של השלטון אבל גם של הסדר החברתי; יש חובה לשנות את הסדר החברתי מהיסוד. אולי, אחרי מעל למאה שנים של תיאוריה, ניתן יהיה לבחון האם יש מקום למהפכה מעמדית אמיתית במקום אחד בעולם.

יהונתן קלינגר, השני באוגוסט 2011

When injustice becomes law, rebellion becomes duty.

God forbid we should ever be twenty years without such a rebellion. The people cannot be all, and always, well informed. The part which is wrong will be discontented, in proportion to the importance of the facts they misconceive. If they remain quiet under such misconceptions, it is lethargy, the forerunner of death to the public liberty…. And what country can preserve its liberties, if its rulers are not warned from time to time, that this people preserve the spirit of resistance? Let them take arms. The remedy is to set them right as to the facts, pardon and pacify them. What signify a few lives lost in a century or two? The tree of liberty must be refreshed from time to time, with the blood of patriots and tyrants. It is its natural manure.

— Thomas Jefferson

Don't you know you're talking about a revolution. It sounds like a whisper.

Tracy Chapman


ברוטשילד קמה צעקה
על הנהגה שלא יוצרת
קשר עם כור מחצבתם
(כאילו אי אפשר אחרת).

שלדון לא יחסוך פרטים גם
איך הכל מעשיה הוא,
אלו רק קצת קומוניסטים
דורשי ראש של נתניהו.

אין חשד שלא עלה,
או קנוניה שלא הציעו
ככה זה עם ישראל
"אם אין דם אז אל תביאו"

אבל תחת פני השטח,
מהפך אחר, חצוף
שחותר לו תחת כנסת,
להפוך הכל שקוף.

להשקיף את התקציב,
תהליך החקיקה.
את המו"ם, את דיוניו
כל מילה, בכל דקה.

אני בעד, שלא תבינו…
אני רק מקווה שאם
נגיע לנהר של דאטה,
העם ישוט ואין טובעים.

כי כשמתחילים לקדוח
ופתאום יש הצפה
פתאום קל מאוד לשכוח
לנפות קש מגבבה.

ואת זאת יודעים הח"כים
עוד אפשר אף לנצל.
כי מחטף קשה לתפוס
כשמבול מידע נופל.

אבל זו צרת עשיר
שטרם נאלצו לפתור
בארצנו בינתיים
גיקים באו לעזור.

הן ההנהגה לא נחה,
וצריך דיון פורה.
שח רם און אגמון לי ככה:
"בלי לינוקס זה לא היה קורה!"

להפוך שלטון או לא?
מה זה משנה ביננו,
כל תחליף שלא יבוא –
אם לא שקוף אז בעוכרינו.

אז טוב יקרא העם ברחוב,
שצדק חברתי רוצים.
אך גם שקיפות, יושרה, אמון
חובה לדרוש, בלי תירוצים.

צוות מנואל 2011

נספר כאן מה שמענו,
מה היה עם "צוות מנו"
שם קצר אז אעלוז
שאין את "טרכטנברג" לחרוז.

מה אם כך הוא "צוות מנו"?
אל תגידו "לא ידענו"!
זוגתי ניחשה מצחיק:
"מה נוכל עוד להזיק?"

כי ניחשנו, נתניהו
ששנים לעם הן סח הוא
"חשוב רק הבטחון"
לא ירצה לתת פתרון

אז האם אכן רוצה הוא
לתקן ולעזור?
או רק ועד לנפח
והמאבק לקבור?

קם לו צוות וקראו לו
"צוות רוטשילד" – רק שכאן
מבלבל השם, ביננו,
בין מפגין ובין מופגן.

"ועד טרכטנברג" עברה
אז העיתונות לקרוא לו
זה ארוך, אשכנזי,
לא קליט, איבדנו Follow.

אז ישבו יועצי ביבי
ובחרו בשם חדש.
הן העם רוצה "חביבי"
איש "אחוקי" של ממש.

מנואל הפך ל"מנו"
"ועדה" זה מיושן.
"צוות" יצלצל צעיר
לדור רוטשילד המזוין.

מנו איש חביב הוא, שמע!
בא לעם ביום ראשון
בלב כיכר המדינה
וסיפר בזו לשון:

לצידכם אני מגיע!
בלי תקשורת, לדבר
ולמאבק מצדיע
זה לא טריק! אני חבר!

הופ, למחרת בבוקר
יוטיוב, טוויטר ופייסבוק
אמיתי? פרצוף של פוקר?
מנו רק שחקן חיזוק?

כי אם "בלי תקשורת" איך
יש סרטון של השיחה?
ביבי בטח מחייך,
יש בלבול, יש שיכחה.

כי כולנו התרגלנו
לספין דוקטור של עילית
"התמקדו בעשייה
ולא במדיה החברתית
"

אבל מנו יש לו פנאי
לצלם בתוך ביתו
ענה גם לציוץ ניתאי
כמו איש "אולד ספייס" בשעתו.

לי עצמי אין עוד דיעה
אם זה ספין או יש רצון.
אשמח אם ספיבק ורעיו
לא יתנו להם לישון.

דוקטור, דוקטור ופרופסור
אקדמיה תני לי טון
טוב לראות מומחים בשטח
במקום משווקי קרטון.

כולי תקווה שנתקדם
מהר משכולם צפו.
לאן עפים האוהלים
כשהמשא-מתן קפוא?

צוות מנו, צאו לדרך
אל הסכם רחב, קונקורד.
אך מלהטוטים עזבונו,
פן נכריז כולנו: פנורד!

העם בסך הכל רוצה אמפתיה (או לפחות קצת אכפתיות)

(אני אשמח לכל תיקון עובדות בפוסט, כי לא היה לי ממש פנאי לעשות מחקר מסודר. הפוסט גם לא ממש ערוך, אבל נסיון העבר שלי בבלוג הוא שאנשים אוהבים שאני שופך Brain Dump, אז תהנו!)

בסופו של דבר, נראה שהשמאלנים במאבק הזה גם לא מרוצים מחוסר האכפתיות של מפלגות השמאל, הימנים גם לא אוהבים את חוסר האמפתיה של נציגי הימין, ובשתי היממות האחרונות הושמעו כמה וכמה קולות של דתיים-לאומיים נגד הנהגתם שלהם, ובראשה מועצת יש"ע. אפילו ברוך מרזל תקע יתד ברוטשילד ואישר שהמאבק הוא גם המאבק שלו. נסגרה הקשת הפוליטית מקצה לקצה, המאבק הזה הוא לא קונספירציה של הקרן החדשה כשמהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני עומדים כתף לכתף. העם מדבר פה חזק וברור.

כשאומרים שצריך ניו-דיל בין העם לממשלתו, לא מתכוונים לניו דיל כלכלי כמו בן-שמו האמריקני. אנשים מבקשים לחזור לקווי 48, ובזה אני מתכוון לכך שהממשלה לא צריכה לדאוג רק לביטחון ושיטור, אלא לרווחת האזרח ופתיחת הזדמנויות לקהילות ופרטים לממש את עצמם. במאה העשרים היינו צריכים לשרוד, היום אנשים צריכים גם לחיות, להיות כל מה שהם יכולים להיות, ולא במובן הציני של סיסמת הגיוס של הצבא האמריקני. אנחנו במאה הפאקינג עשרים ואחת. יש לנו את כל הטכנולוגיות לדאוג שאף ילד לא ירעב יותר או יגור ברחוב או יחלה במחלות שיש להן טיפול וחיסון, אבל אנחנו זורקים את כל היכולות האלו לפח ונכנעים לדוקטורינה של מילטון פרידמן – אם חמדנות הצליחה להביא אותנו עד לכאן, מי אנחנו שנחליט שחמדנות איננה הרעיון הנכון לדבוק בו גם הלאה?

כאן אנחנו עומדים ואומרים לממשלות ישראל של 20 השנה האחרונות – הכלכלה צריכה לשרת את החברה ולא להפך. הממשלה צריכה לשרת את העם ולא להפך. רשימת התביעות שביבי מבקש מאנשי המחאה לפרט זה עוד סיבוב על הזרת. עוד ניסיון לפרוט לפרוטות את המחאה, להגדיר את המוחים כסקטור כדי לדעת מי הם "האחרים" שמהם יקחו, אולי לגמד את הדרישות בתקשורת ואולי להקטין את ההיענות לדרישות במו"מ, ובוודאי להגיד "כן כן" ולתת שליש ממה שיובטח במרה הטוב, ולכרות בור תקציבי במקום אחר כדי לכסות על זה במקרה הרע. לדעתי אסור שהניו דיל ידחק לפרט לרשימת דרישות ספציפיות כל כך בקלות, צריך חוזה-על. הסכם חברתי של ממש, כמו ה-social contract של דביאן עם המשתמשים שלה – כך וכך אנחנו מבטיחים לעשות, מקווים אדומים אלו ואלו אנחנו לעולם לא נחרוג. השינויים במדיניות המיסים והכלכלה הם רק פועל יוצא של זה.

אבל כרגע אנחנו לא קרובים לשם. ביבי כתב לפני שנים אחדות ספר שמפרט את משנתו הכלכלית בפרוטרוט. במיטב מסורת ה- trickle-down economy של הימין האמריקני – יש להפחית דראסטית מיסים מעשירים שכן הם מייצרים מקומות תעסוקה לעם, להעביר את נטל המס למיסים עקיפים, ולהפריט-להפריט-להפריט. יש עוד המון פרטים ספציפיים, אבל זה הרעיון בגדול. ביבי פשוט אוהב עשירים עד אובדן ההגיון. חודשים ספורים לפני הפרסום המיועד קרס השוק האמריקני, וביבי עשה בשכל וגנז את הספר, אבל הדוקטורינה ממשיכה לשעוט בדרך הזו, וכמעט אין מי שיעצור אותה מתוך הכנסת. הרפורמות האנטי-סוציאליות, אנטי-עניים, אנטי שורדי שואה, אנטי חולים וקשישים ובסופו של דבר אפילו אנטי- מעמד הביניים/הבינוני/המרכזי או איך שימתגו את זה מחר, אלו רפורמות מכוונות. הכלכלנים הנאו ליבראלים מאמינים בלב שלם שהם עושים לנו טובה כשהם מגדילים את הפערים במקום לצמצם אותם. בארה"ב משלימה את כלכלת הפערים גם תרבות מסויימת. פעם בחודש לפחות נפגשת החברה הגבוהה באירוע התרמה כזה או אחר למטרות ציבוריות כמו חינוך ופיתוח, קונים מקומות ישיבה באלפי דולרים, והאנשים מתחרים ממש מי תורם יותר, הסטאטוס החברתי נקבע לפי הנדבנות. עשירים שמדירים רגליהם מהמסיבות האלו מאבדים חברים ושותפים לעסקים, לא מקבלים טפיחה על שום שכם. בארץ? עושים להם תספורות לחובות ומוכרים להם בהוזלות "שקשוקה" את נכסי הציבור, ומאפשרים להם בחוק להתעלל במשאבי ואוצרות הטבע של המדינה. (הידעתם שלמפעלי ים המלח יש רשות לא מוגבלת להתעלל ולהרוס 2.5% משטח המדינה והם אפילו חורגים מזה? האם חשבתם אי פעם על הגאווה הלאומית שמפעל הברום של ים המלח אחראי לבדו לאחוז שלם מהחור שבאוזון העולמי? כן, ישראל קטנה אבל על המפה.)


ביבי מדבר (מילטון) פרידמנית וחושב שהוא מדבר ז'בוטינסקי. (מקור: אלי לוין)

ביבי פשוט לא מבין שפה אחרת. כשאמרו לו שיוריד את מחיר הקוטג', אז הוא לא פתח את שוק החלב המקומי לתחרות (שתוריד גובה לתנובה), הוא לא בחר לפקח על רשתות השיווק (שיזיק לנוחי ודומיו), אלא הוריד את המחיר המפוקח לחלב גולמי (פעולה שגילחה 30% מהכנסת הרפתנים) ופתח את השוק ליבוא (שיעשיר את תנובה כיבואן וימוטט את שוק ייצור החלב המקומי לגמרי). מחיר הקוטג', אגב ירד טיפה, ובמקביל הגבינה הלבנה קפצה. אף אחד לא הזכיר את זה, אבל זה היה #פייל אחד גדול. אף בעל רשת סופרמרקטים לא הזיל דמעה או הפסיד שקל.

בדומה, כשביקשו דיור בר השגה, הוא התחיל להבטיח קרקע חינם ואישור מהיר של תכניות. זה יגרור בעיות תכנוניות, נזקים סביבתיים, וכנראה רווחים לקבלנים שלא יהססו לשלשל לכיסם את הרווח האדיר של קרקע בחינם. זה לא עובד ביבי, זו לא הדרך לייצר שוק הוגן וחופשי, בשיטות האלו אני בטוח שזה לא יעבוד אפילו באמריקה.

בינתיים ארה"ב, שהגדילה כל כך יפה את הפערים שבחברה שלה מאז שנות החמישים, הגיעה לפשיטת רגל, והצעקנים שבימניים, אנשי "מסיבת התה" המופרכים, התעקשו שאסור להחזיר את המיסוי על בעלי ההכנסות הגבוהות מ36% ל-39% (והנה המקבילה אצלנו). הם מתגעגעים לימי רייגן העליזים, אבל שוכחים שהוא העלה את המיסים על העשירים לכמעט כפליים. הם גם מפחדים מהרעיון של מס עזבון, לפיו מי שיורש אחוזה בשווי יותר מ-$5 מליון יצטרך חס וחלילה לחלק מהמתנה שקיבל בחינם בלי לעבוד, אולי על גבם של מאות פועליו של בעל הבית הקודם, שעבדו כל החיים ולא הצליחו לקנות דירה.

האם אפשר לסמוך על העשירים שייצרו מקומות עבודה? כן, אבל המקומות האלו והעבודה הזו הם פחות ופחות לאנשים. הכסף עובד. עוד מעט הברזלים יעבדו. לבעלי הון יש פריבילגיה, הם יכולים במאה ה-21 לקנות רובוטים לרוב סוגי הייצור, כי בינינו אנשים הם רובוטים גרועים – הם נופלים לפעמים למשכב, או מתעייפים, או לא יכולים לעבוד 24/7, דורשים אוויר, אוכל, אור ועוד כל מיני דרישות מעצבנות, ועוד רוצים שישלמו להם בסוף כל שבוע או חודש עבודה, ובמקרים קיצוניים גם מתאבדים אם לא התייחסת אליהם יפה וזה נראה רע בעיתון. מקומות העבודה לאנשים ישארו רק למקרים של "אין ברירה".

אז צריך לקחת בחשבון שכמו שהנפט הולך ונעלם מהכוכב, גם מקומות העבודה ילכו לרובוטים, לבלי חזור. האם הממשלות ידאגו שכל הכסף של המשכורות שנחסכו יועבר בכ"ז לכלכלת ורווחת האנשים שבחוץ? כי אחרי הכל, אנחנו מתקדמים לעולם שבו לאנשים אין באמת צורך לעבוד, לא לכולם, רק מי שמתחזק את המכונות. מדינה צריכה להתכונן לדברים כאלו.

"נייר הלקמוס", גרסת היוטיוב למי שמתעצל לקרוא כמה עמודים בפונט ענק:

אז הכתבים חפרו ומצאו איפה אפשר לייצר את הכסף ע"י הסטת עול המס, באו עם המלצות יסו"ד ועבודה שחורה, יצא נייר הלקמוס של דרור ישראל, ואז יצא מסמך ‫ספיבק‬-וולפסון‬ מ‫התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר (זהירות, פידיאפים), ואני חושב שמשנה להגיד בנק ישראל זה תואר שאמור להיות לו משקל (למרות שהוא תומך במאבק, אגב, הוא חושב שחוק הוד"לים טוב). אז ציטטנו כמה ז'בוטינסקי היה סוציאליסט, צעקנו ודרשנו, ושינינו את נושא השיחה הלאומית. לשמחתי שני המסמכים האלו גם מראים מאיפה אפשר לקחת חלק מהכסף, ושלא נשכח – עוד מעט יתחיל לזרום כסף מקידוח הגז שיכסה את זה עשרות מונים, אבל זה לא הולך רחוק מספיק. יש פטורים מוגזמים ממסים שחייבים לחסל, יש חוקי מס מחוררים כמסננת, יש הברחת רווחים לחו"ל בצורה חוקית לגמרי, למה כל זה קורה? למה זה באינטרס של ביבי?

ישבתי השבוע לצהריים עם חבר והוא נתן לי שלוש דוגמאות פשוטות, אני בטוח שיש עוד הרבה:
הראשונה היא משהו שהמון סטארטאפים כנראה עושים – הפיתוח בארץ, כאן יושבים 95% מהעובדים, ואילו החברה רשומה בארה"ב, לרוב דלאוור או איזה חור אחר עם מיסוי נוח. המכירות בחו"ל מתבצעים ע"י הצוות האמריקני, שמשלם על הרווחים מס נמוך, והחברה הישראלית מוכרת להם את המוצר/רשיונות תוכנה/מה שלא יהיה במחירי הפסד. כל הרווחים שם, המסים הקלים שם, וכאן החברה בהפסד אז לא משלמים כמעט מיסים. וזה לא רק שהם גונבים מיסים מקופת המדינה, הם גם לקחו הלוואה מהמדען הראשי, שלא יראה לעולם תשואות מההשקעה. זו תעשיית ההייטק שאנחנו כל כך גאים בה.

דוגמא שניה – קרנות והטבות. בעל אמצעים יעביר את משכורתו לקרן נאמנות – עדיף במקלט מס נוח כמו איי קיימן, איפה שהמיסים נמוכים ונוחים – והקרן מחלקת לו מדי פעם "הטבות", שלמיטב הבנתי פטורות כמעט לחלוטין ממס. מה מונע מעשרה הייטקיסטים לחבור ביחד כדי לעשות את אותו הדבר עם המשכורות שלהם? לשכור רוא"ח בתור הנאמן שיחלק להם את ההטבות האלו, פטורות ממס הכנסה, יעלה להם הרבה פחות מאשר לקבל את המשכורת פחות מיסים כחוק. הטבות זה מתנות, אבל לא הבכל העולם מתנות וירושות עולות כל כך מעט. לדוגמא הולנד – סיפר לי הידיד, שיטחו את חוקי המס מחורים ומקרים מיוחדים ומרווחי משחק. יש מס על כל אירו שעובר במשפחה – לא משנה אם קיבלת מאבא ירושה במותו או מתנה של מליון אירו עוד בחייו. מס ההכנסה הוא על הכל, כולל דיבידנדים ורווחי הון, וכמובן פרוגרסיבי-חזק עם מדרגות מס יותר גבוהות על העשירים ביותר. אין ברירה אם רוצים צדק חברתי, יש למתן את צבירת ההון בידי יחידים. כדי למנוע ריכוזיות כוח חייבים למנוע ריכוזיות הון גם כן.

דוגמא שלישית – הכנסות בשחור. מי מאיתנו לא הזעיק אינסטלטור שאמר בסוף הטיפול הדחוף "תראה, זה 400, אבל אם אתה לא צריך חשבונית זה 250" וויתר כי רצה לחסוך כסף? מי מאיתנו לא ויתר לנהג מונית על חשבונית? הערכות רשות המיסים היא שהמחזור העיסקי השחור מגיע ל-70-80% מגובה המחזור החוקי, המדווח. זה אומר 40% או יותר במספרים גסים, שלעוגת המיסים שהממשלה לא אוכפת כי קשה לה לעשות את זה בשיטה הנוכחית. ככה אנחנו לא יכולים לסמוך על המערכת שתגבה בצורה שווה מכולם את המס, ונצלנים יקפצו מנישה לנישה כל פעם שיסתמו את החור בנישה הקודמת, כי אף אחד לא נותן פתרונות כלליים, אלא רק נקודתיים.

דוגמא רביעית מידע אישי – אנשים מכריזים על פשיטות רגל ללא סיבה והרשויות מקבלות את זה. אני ראיתי אנשים עם משכורת של מנהל הייטק, בית מפואר ורכב מפואר חונה ליידו, אבל בבנק הם מוגדרים פושטי רגל. זה פוטר אותם מלהחזיר מהר חובות, מלשלם מזונות לגרושה אולי שהשאירו עם ילד, ולשים פס ארוך ומצפצף על כולנו. עדיין יש מי שיתן להם כרטיס אשראי וחשבון לא מוגבל בבנק. אין לי מושג איך הם עושים את זה, אבל כיוון שראיתי שזה קורה והמשטרה לא מזיזה אצבע, אני מציין שזה אמיתי. אחרי הכל מה עושה תשובה? אם דלק נדל"ן נופלת ולא מוכנים לקצץ לו "תספורת חובות", הוא יכריז על פשיטת רגל, יפתח חברה אחרת ושוב ילווה כספי ציבור. קרנות הפנסיה שלנו לא חייבות להסכים לזה אבל רובן מסכימות. למה אין חוק שמונע ממנו להמשיך ללוות כל פעם בשם חברה אחרת? למה זו לא עבירה פלילית? כשקרס השוק ב2008, גיליתי שהמסלול הסולידי של 15% מניות בקופת הגמל שלי מורכב גם מ-45% אג"ח קונצרני, ולמרות שהנפילה של האג"ח הקונצרני הנ"ל היו רוב הנפילה של ערך הקופה, המוכרן של חברת ההשקעות המשיך להבטיח לי שזה סיכון נמוך.

וזו עצה שנתנה לי עובדת בבנק לאומי, חוקרת בכירה של הלבנות ורמאויות שכאלו: אם אתם לא אוהבים שטייקונים פושטי-רגל-על-הנייר ממשיכים לאכול לכם את כספי הפנסיה, הסבירו את זה לקרן הפנסיה שלכם ברגליים – אם אתם יכולים לבחור מסלולי השקעה, עברו למסלול ללא אג"ח קונצרני. תזכרו גם שתשובה-הבעלים-של-פניקס הלווה את כספי הפנסיות שלכם לתשובה-דלק-נדל"ן ועכשיו מתקשה להחזיר את הכסף. "תספורת", יקראו לזה. הפחתת חוב או מה שלא. זה לא כמו קיבוץ בצרות, זה טייקון נייר שימשיך ללוות, להפסיד ולא להחזיר כי החוק לא מנסה אפילו לרדוף אותו יותר מדי. ראיתם פעם טייקון ישראלי בכלא?

אז יש לנו אל חוק ההסדרים, מדיניות מס וגביה ששוות למסננת עם יותר חורים מרשת, עקומת מס שמיועדת במיוחד להגדלת הפערים (ולא אכנס כאן למה שזה עושה ללכידות החברתית הלאומית), נשאר בעצם להתקיף שיטתית את משרד האוצר. ביבי הוא המדרבן, חברי הכנסת הם אומרי ההן, אבל את חוקי ההסדרים השנתי המקולל מוציאים נערי האוצר. הם הגוף החזק במדינה, הם מעכבים תקציבים כשבא להם, גם אם הוחלט כבר בכנסת או בממשלה לחלק אותם. מדובר בפשע הכי מאורגן תחת החוק, ואת המנגינה הזו חייבים להפסיק. גורביץ קורא לנו להלאים את משרד האוצר. תחשבו על זה רגע. לא, גם לי אין מושג איך לעשות את זה בדיוק.

מילה אחרונה על השימוש החוזר שוב ושוב במילה "סופרטאנקר". ביבי באמת אמר שהודלים הם הסופרטאנקר של מצוקת הדיור, או שכתבים שרבבו את הציטוט הזה לפיו? להזכירכם משרד האוצר עצר עאת כל הכספים לתחנות הכיבוי כי הכבאים סירבו להפוך לרשות מופרטת ולוותר על זכות ההתאגדות. בשל עצירות התקציב, כבאיות לא שופצו, מטוסי כיבוי לא נקנו, חומרי הכיבוי במחסנים אזלו, תחנות כיבוי נסגרו, ולבסוף נשרף הכרמל וחיי אדם בוזבזו. נתניהו הבטיח סופרטאנקר אחרי שהשטח כבר בער, באופן מילולי לחלוטין, ועד היום זו עדיין הבטחה שלא קוימה, אז איך לעזאזל הוא עוד שולף את המילה הזו כדי לגבות הבטחות?

אתמול בצהריים עבר חוק הוד"לים, עבר חלק למרות שללא שום וזלין (כי גופה מעולפת לא מתנגדת? אני גרפי מדי?). אולי הוא לא רע כמו שחושב ספיבק ואולי הוא אסון כמו שחושבים כל השאר, אבל הצורה שבה הועבר בדווקאיות מתוזמנת למרות הבקשה של אנשי המחאה לחכות איתו כצעד של רצון טוב לקראת המו"מ – זו היתה יריקה מאוד חצופה לפרצוף של כל מי שאכפת לו ממה שהמאבק מנסה לעשות. זה לא משנה אם בסופ"ש יצאתי עם 150,000 איש לרחובות או רק 114,000, אני מקווה שבשבת הקרובה נהיה 250,000 או אולי חצי מליון. אני לא הולך לנסות להכנס לתל אביב. הבעיות קורות גם בפריפריה ושם גם יש עוד הפגנות. אני אסע לאשדוד, או מודיעין או רחובות או שדרות מצידי, ואפגין שם. עניי עירי קודמים (אבל לא נראה לי שתהיה הפגנה בגדרה. אי פעם. על שום דבר, וזה מצער אותי מהמון סיבות אחרות).

השיטה לא אכפתית וחוסר אכפתיות היא השיטה. השיטה צריכה ללכת והאכפתיות (בין אדם וחברו, בין ממשלה לאזרחים) חייבת לבוא, או שנחדל להיות עם ונחדל להיות מדינה (ולא, דיכטר. החלפת הדמוקרטיה ביהדות לאומנית איננה הפתרון).

הערה מנהלתית: נמאס לי לערוך פוסטים וממילא ראיתי שאתם מעדיפים אותי יותר בלתי ערוך. מרוב עצבים הגעתי ל2100 מילה. הלכתי לנוח במאהל לוינסקי. להתראות.

מטרות המאהל וכמה הצעות לפתרון

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם ממחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר – למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי – כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

איילת עוז טיילה לה במאהל וניסתה להבין מה המטרות – דירות בזול? מדיניות רווחה בכלל? האם זו מחאה נגד ביבי (אנשי שמאל) או אולי נגד מדיניות כלכלית קפיטליסטית מדי? אולי יש יותר תופסי טרמפ פוליטי מאשר מוחאים אמיתיים במאהל? כרגע לא הצלחתי להבין תשובות. מה שבטוח, גם אם זה לא על רקע פוליטי אלא רקע חברתי רחב או או רקע צרכני צר (או רקע לדסקטופ, קבלו), צריך להבהיר משהו, זה לא מפינוק. יש בעיה אמיתית ברווחה במדינה, לא רק למי שרוצה לחיות בתל אביב מסיבות לייפסטייל אלא פשוט המציאות של חיי מעמד הביניים. כמו כן צריך להזהר מאוד כשמחפשים לזה פתרונות, או שביבי וחבריו ינצלו את זה לרעה, כדי להעביר רפורמות שונות כמו את הפרטת מנהל מקרקעי ישראל שמדגדגת לו כבר כמה שנים.

כעובד הייטק אני מרוויח מעל הממוצע, אולי אפילו הרבה מעל, אבל האם זה מאזן את חשבון הבנק בסוף החודש? לא, זו בערך המשכורת היחידה בשוק שמתאימה ליוקר המחיה. אני לא תמיד גומר את החודש. כשהייתי עצמאי זה היה עוד הרבה יותר גרוע. החוקים, המיסים, התנאים בבט"ל, הכל הולך נגד עצמאים ועסקים קטנים, וייקח לי עוד חודשים ארוכים לשלם את החובות שצברתי בהיותי עצמאי. לצערי אני לא ממליץ.


המחאה בעריכת ערן ורד.

אני שמח לשמוע שאנשי המאהל לא מבזבזים את זמנם. נאספות שם שיחות במעגל, מרצים מגיעים לדבר ולהנחיל רעיונות, וכמו שאמר איתמר שאלתיאל, "יותר מכל, נראה לי שהמחאה הזו יוצרת את דור המנהיגים הבא. הם יושבים בחול, בין האוהלים, מערבבים סינגולריות וסביבתנות, נדל"ן ופוליטיקה". הלוואי.

דרור התחיל לרכז את הסיבות להעליית מחירי השכ"ד והנדל"ן בעמוד אקו-ויקי, אפשר לגזור משם כמה פתרונות אפשריים. לא כולם בטווח של חודשים או אפילו שנה, אבל צריך לבחון שינוי כיוון רציני פה. הנה מה שאני חושב שכדאי לשקול, לדעתי הלא מקצועית לחלוטין:

  1. הגדלה מאסיבית של כיסוי התחבורה הציבורית על חשבון נתיבים פתוחים למכוניות פרטיות וכך לשטח את לוח המשחק בטווח המיידי לתושבי גוש דן והשרון.
  2. הפיכת מערכות התח"צ לחינם (לא, אני לא צוחק)
  3. דיכוי תופעת הדירות הנטושות או המוחזקות ריקות. שינוי החוקים לטובת בניית קומפלקסים להשכרה. תכנון עירוני הגיוני ובר קיימא שיבטל ויהפוך את מגמת הפרבור. בין השאר עידוד בניה לאוכלוסיה מגוונת ולפי עקרונות עירוניות מתחדשת. כשאני רואה שכונות חדשות כמו גבעת בית הכרם בירושלים או פחות או יותר כל שכונה שהיא במודיעין בא לי לגדל שיער כדי שיהיה לי מה לתלוש.
  4. פתרון צווארי הבקבוק הבירוקראטיים, אבל לא בצורה קיצונית של הפרטה ובניה שאינה מתוכננת מספיק. פירוק שליטת הכרישים והאוליגרכים במכרזים ורשיונות.
  5. עידוד פיזור פריפריאלי של התרבות, הבידור והאקדמיה שמושכת אנשים למרכז, אבל יותר מזה – עידוד מקומות התעסוקה. למה אני צריך לנסוע לתל אביב כל יום? למה אין כמעט היצע במשולש אשדוד-רחובות-ראשון לציון? אם יעלו את הארנונה למשרדים בגוש דן ויורידו בפריפריה, אפשר יהיה ליצור איזון. הרי אי אפשר לנתק את יוקר המחיה של דירה ותחבורה, אז צריך לעודד את מי ש"גר רחוק" לא להרגיש שהוא רחוק משום דבר. למאיזה אספקט של תל אביב, חוץ מחוף הים, אי אפשר לייצר אלטרנטיבה בעזרת תכנון נכון קדימה?
  6. מקומות עבודה כמו שלי, אין סיבה שיחזיקו משרד ענק ולא יאפשרו עבודה מרחוק ממרכזי תעסוקה מרוחקים או מהבית. יש לעודד את האופציה במיסוי או כל כלי אחר.
  7. להתחיל לבנות תוכנית אמיתית לעצירת גידול האוכלוסיה דרך חינוך טוב ושינוי תרבותי, השקעה ברווחה וצמצום פערים ואי שוויון.
  8. להבין את הקשר שאין לנתק בין מדיניות השטחים ומחירי הדירות, שתקציב הבטחון וסבסוד ההתנחלויות בא על חשבון מדינת הרווחה. מישהו תהה פעם איך אין בעיות היצע ומחיר בשטחים?
  9. להבין שבעיות הרווחה לא מסתיימות במיסים ושכ"ד אלא הכל חלק מ הרבה בעיות אחרות, וצריך לשלב את כל הפתרונות ביחד.
  10. לא לחשוב אפילו לרגע על תחליפי ביבי סוג ז'.
  11. איכשהוא, מתישהוא, לעבור מכלכלת צמיחה לכלכלת שגשוג, מכלכלה קפיטליסטית מבוססת חוב לכלכלה אקולוגית מבוססת משאבים (אני יודע, אני חולם, תנו לי).
  12. לעודד עסקים קטנים, בגודל משפחתי, על פני קונצרנים וענקים ריכוזיים. יזמות קטנה תיצר יותר תעסוקה מקומית מאשר מעסיקי ענק בעיר זרה שידונו אנשים לבזבוז שעות ארוכות של פקקים וניתוק מהמשפחה והקהילה.
  13. תכנון קדימה זו מלה גסה בכנסת. לאחרונה ממשלת ישראל אפילו יצאה במכרז לקבל הצעות תכנון לעתיד הבינוני של 15 שנה. פשוט אין לה רעיונות משל עצמה. אין באמת ראיה קדימה של תשתיות החשמל, האנרגיה (מי אמר חוות סולאריות וקיבל זין בעין?), המים, הכבישים, אבל בעיקר התשתית האנושית, השקעה בחינוך ובאקדמיה. זה כל כך ברור שילד יכול להבין את זה, אבל בכנסת עיניים להם ולא יראו.

אני בטוח שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל זה עכשיו באלתור של רגע מה שקופץ לי לראש. אפשר למצוא עוד המון רעיונות אצל מכוני מחקר ועמותות שעוסקות בכך, ולברור מה מתחבר נכון ומה מעלים בעיות מתחת לשטיח.

ולמי שחושב לרגע שכל הפוסט הזה משאיר אותי בתקווה – להפך. אני עדיין מיואש. כמו נמרוד אני רואה יותר את גודל הסלע ותלילות המדרון שיש לגלגל אותו למעלה ולא מרגיש שזה אפשרי, גם אם לא עשרים אלף אלא עשרים אחוז מהעם יקומו ויצעקו. אני מרגיש שלמדינת ישראל אין את הכוח לעשות את השינויים האלו שיעצרו את הנפילה הבלתי נמנעת (אם כבר, היא מחמירה אותה כל שנה), אבל מצד שני, לאיזו מדינה מערבית כן יש את היכולת לשינויים מרחיקי לכת אמיתיים?

מדעי העיתונות

בטמקא התפרסמו לאחרונה כמה התקפות של היהדות על המדע. בשביל זה יש שם את מדור היהדות והאמונה אני מניח, רק שהם פירסמו את הטורים האלו תחת מדור מדע (שהוא למעשה תת-מדור בתוך מחשבים, שזה בכלל לעג לרש).

האחרון הוא גבי אביטל, אותו אחד שפוטר ממשרד החינוך בשל דעותיו המבטלות את תאורית שינוי האקלים הגלובאלי ואת האבולוציה, אותו אחד שהבטיח לצאת עם ספר ש"יחשוף את תרמית האבולוציה". האיש עשה דוקטורט בהנדסת חלל (קרי רקטות וטילים) אבל עכשיו יורק לבאר ומזלזל בדרישת חלק מהציבור להמשיך לממן את תוכנית החלל. מילא להגיד שיוצא על זה יותר מדי כסף (ועם זה אני חלקית מסכים), אבל האיש פולט פנינים לחלוטין לא קשורות: "האם מוצדק היה לתכנן שיבה אל הירח או טיסה אל המאדים רק על מנת להוכיח שיש או אין סימני חיים שם?" או: "פרופ' שדה רשם במאמרו: "לא צריך את קרינת הרקע על מנת להגיע להבנת היקום, ישנו פסוק בספר בראשית על האור".

המאמרים האחרים שצדו את עיני היו:

אולי היו עוד, זה מה שקפץ לעיני קהילת הספקנים בחצי השנה האחרונה, לחלקם גם יצאו מאמרי תשובה. הבעיה היא מה עושים פרו-אקטיבית (אם בכלל) ולא רק ריאקטיבית.

סתם להשוואה, בנרג' (מעריב) אני לא מוצא בכלל מדור או תת-מדור לענייני מדע, גם לא בתחתית העמוד באותיות הקטנות ולא בתוך מנוע החיפוש – אבל לינק בראש כל עמוד למדור ההורוסקופ יש גם יש (ועוד שניים(!!) בתחתיתו, ולינק למדור ניואג'). שאלתי בטוויטר מה פיספסתי, וענה לי עומר כביר מכלכליסט "הם איחדו אותו עם מדור ניו-אייג'. זאת, כתגובה לאיחוד בין מדור יהדות למדור מדע ביינט". את הקושי להחליט אם הוא (ר)ציני חלקה איתי גם מיטל.

לשימחתי יש לטמקא בעיקר תכנים טובים, כותבים שם צבי ינאי, רועי צזנה ומגוון של כתבים ומדענים ששווה לקרוא, כולל דיונים על טיב תקשורת המדע בישראל. זה לא מושלם, אבל עדיף על האלטרנטיבה. אני אומר שצריך לחזק אותם איפה שאפשר, אבל לתת להם ביקורת על השטויות שמצליחות להשתחל פנימה.

הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי :-)

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את זה – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "זה מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים "אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ הזה פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד היה לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את זה אבל אם זה אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי זה לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, זה רק מבטל את טענת ה"יחידים בעולם ש-". מצד שני, יהיה טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"ז לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון הזה משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה זה דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר יהיה להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ע"י מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ע"י גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא יהיה מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר הזה עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'ה הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ככה למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק הזה, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ע"י HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם זה שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע הזה צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ע"י יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם זה אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה יהיה להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – זה לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די עייף ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"ץ? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. הגיע כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על זה :-)

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט הזה לפייסבוק (כי אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

ואתה דברא אחרא לגמרי

ואתא איש סמוך אל שולחנא דעבודא ויאמר "וכעת לדברא אחרא, כולי אחרא". ויען העבדקן אשר עיני שוטה לו "איטס…".

עירא היאירי

מעשה ברבי ירמיה שהקשה על חכמים, וסנונית אירופאית מהי; ותפסוהו לרבי ירמיהו וישליכוהו מבית המדרש.

חכם יוסף

וישאל רבי טרפון "צפתית? טל העמק? גוש חלב? קוטג'? פרה ירוקה 9%?" וענה לו החובץ "לא היום, נסה שבוע הבא" ויקשה "עמק?" וענהו "גנבה שונרא"

עירא בן עיקש התקועי

על מה הגבינה המסריחה הזאת לנו? על שום שאבותינו, בהולכם לחנות הגבינות, גילו כי היא ריקה.

מיסטר קשתן

שאל ר' גרשון: בריאן מהו? ענו לו: עולל. שאל: ולאחר מכן? ענו: אברך. שאל: ולאחר מכן? ענו: נער. שאל: ולאחר מכן? ענו: לאחר מכן, יהא עליו להתגלח

— הרב שאלתיאל

באו תלמידיהם ואמרו: רבותי, התוכי הזה מת. אמרו להם ר' טרפון ור' אלעזר: הוא לא מת, הוא נח. אמר ר' יוסי: ציפור נפלאה, הנורבגי הכחול.

הרבי מליכטש והאברך יובל

אמר רבי עקיבא לבר כוזיבא: פשיטא שאתה משיחא, למדי מלקחי, הלכתי אחרי משיחים רבים.

ר' יוסי

שאל רבי בן אלעזר: ואיך תדע כי מלך הוא? ויענה לו רבי עקיבא : שכן אינו מרוח בגללים

ג'ינג'ה נינג'ה

שנו רבותינו: נפקנית של מים המחלקת חרבות, אין להעמיד עליה את העולם.

רבי יוסי בן עדת הגורביציים

ויהי רעב כבד בארץ, ויאכלו רבי טרפון ורבי אלעזר את תלמידיו של יוסי הגלילי, והיתה שמחה גדולה.

ר' עידן חובט הדקלים

ויאמר ר' אבי בניהו: כולנו אינדיבידואלים וישנו אחריו ההמון כולנו אינדיבידואלים

ר' נועם

התהלך רבי ניתאי בין תגרני העיר וסיפר כי מלאה רחפתו צלופחים ואין עונה. בא עקיבא איש הטבאק ויקרא ממילון האוגריתים בידו, מני ובי נתפתחה תגרה

אני בעצמי

ויבוא איש אדומי בריא-בשר ויעבור בשער ויישב ויאמר הבו לי דלי ויביאו ויאכל בקול גדול וימות

CatRobot

קראו נהי ואיש אינו עובר במקום. הביא המלך סנה ויאמרו לו הבא סנה נוסף שיעמוד לידו וראש גבוה מזה הסנה במעט

ארז וולף

ואמר רבי חנניה: "נשקו העיקרי של הגוי הוא הפתעה. הפתעה ופחד". "כנס שוב, במחילה," ענה רבי אלעזר

ר' איתמר בן שאלתיאל

ר' חיא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר. אמר ר' חייא: לעולם הווה מסתכל בצד הבהיר של החיים

מובוטו

והרחיב הרבי מגורביץ: אמר רבי טרפון: לעולם יביט אדם בצד המואר שבעולם; שאם נראה לו העולם רקוב, סימן הוא ששכח לצחוק ולחייך, לרקוד ולשיר.

תמה ר' גרשון: דבורה למחצה ישנה? ענה לו ר' עקיבא: אם ישנה, ישנה למחצה, אם אינה, למחצה איננה

ר' שאלתיאל מכה שנית

ויהי בחצי הלילה, ויסטרו זה לזה בדגי טרוטה בעודם רוקדים

ר' יאיר, המקפיא שני אלפים וחמישה ריבוא

מעשה בר' אליעזר שהיה מדבר עם בשבחי ארצות המזרח. אמר לו ר' חנניה: מנין לנו כי טובים הם? ענה ר' אליעזר: משום חינם, מתיקותם ונכונותם לרצות

— ר' שאלתיאל

המעשה הנורא ברבי טרפון ורימונו של אנטיוכוס הרשע, שמניינו שלוש.

מר"ן יוסף

."האם זה החדר הנכון לוויכוח?", "כבר עניתי לך פעם", "לא נכון", "כן נכון". והיו יושבים רבי גרשון ורבי מאיר עד קריאת שמע של שחרית

איתמר בן שאלתיאל המצייץ

ובטירת אנתרקס על הנזירה ג'ני נחתו חמישים מכות, ועל הנזירה קת'רין נחתו מאתיים וחמישים מכות

ר' פויערשטיין המעודד

ולאחר תענית, יצאו ר' גרשון ור' הילל למשחק כדור הרגל, ונתן אלוהים המשחק בידם

— ר' שאלתיאל

ויאמר רבי אלעזר: על שום מה נאמר שהרומאים עשו משהו בשבילנו? כבישים אחד, והשקיה אחד, ותיאטראות אחד, ונערים רכים אחד

רבי ינון הגבעוני

דרשה בן זומא: הרי אני כבן שבעים, וידעתי עוני ומחסור. ענהו ר' יהשע: עוני מהו? ואנכי ידעתי צרה וצרעת. בן זומא: ותינוקות של בית רבן לא יאמינו

ר' שאלתיאל

אמר ר' טרפון: שתי רגלים לי, ממותן עד אדמה, ולכשאזיזן הן ילכו סביב, וכשארימן הן יטפסו במדרגות, וכשאגלחן תהיינה פטורות משערות

ר' שאלתיאל

וחכמים אמרו: אל תעלוב בערבי, בן ישראל, סעודי או יהודי; שומר נפשו יקפיד בכבוד האירי; אל לו לאדם ללעוג לעובדי הגילולים, אוזן להם ולא < בום!>

רבי יוסי הגורביצי

ויהי בעלות חמה, ישבו ר' עקיבא ור' הילל והיו מדברים בזכות שס"ה גידים. אמר ר' הילל: האין ברכה בכך שזכינו בזין?

— ושוב רבי שאלתיאל הבלתי נלאה

קהילת טוויטר בארץ ובתפוצות מודה לרב מצגר על שביום רביעי, אור ליום שני של פסח למניינם, סיפק לנו את זרעי הפורענות לאחד הממים היותר מוצלחים של השנה

אמר ריש לקיש: "היא הפכה אותי לסלמנדרה". "סלמנדרה?" הקשה רבי עקיבא. "הבראתי," ענה ריש לקיש

מר"ן א"ש

מסורת דרבנו שמעון בן שטח, שתלה שמונים מכשפות באשקלון: שלושה סימניה של המכשפה, במים, בעץ ובברווז.

רבי יוסי הגרבצי

(בס"ד, צויץ ביום חול המועד)