Alien Rectal Probe

לפני חמש שנים הוגשה לנאס"א תביעה על חדירה מוגזמת לרשות הפרט, כשעובדים של הסוכנות נדרשו למלא בשאלון פרטים אישיים רבים, כולל רשימת מאהבים בעבר, סמים שצרכו בנעוריהם ושאר פרטים שהייתם מצפים רק מסוכנויות ביון לבקש. אחרי פסיקה לטובת התביעה, נאס"א עירערה, הגיעה לעליון ושם פסק אנטונין סקאליה ש"אנחנו לא יכולים להסכים שמשתמשי סמים לשעבר יפעילו את טלסקופ האבל!". אני חושש שקרל סאגן היה מתהפך בקברו (אם שלדים היו מתהפכים… אבל אני סקפטי).

Carl Sagan and a Joint
קרל סאגן מקבל השראה. לחצו לסיפור ההיסטוריה הירוקה של קרל (בשבילך עומר, הרוב טקסט)

בשיחת טוויטר הבוקר שאלה ד"ר קרולין פורקו (ראש צוות הצילום של קאסיני וזוכת פרס סאגן בעצמה) אם מותר לסרב למלא את רשימת המאהבים, ענה לה ד"ר פיל פלייט (אסטרונומיה גרועה, אל תהיה פוץ) "תכתבי 'ממשלת ארה"ב', ואם ישאלו אותך תגידי שדפקו אותך לא פעם ולא פעמיים".

עדכון: במקרה התפרסם מאמר מערכת בדיוק בנושא בהארץ היום, על פסילת מעשני ירוק לשירות בצה"ל (מסתבר שלנאס"א אכפת יותר)

15 Replies to “Alien Rectal Probe”

  1. אני בהחלט לא מסכים עם ההחלטה של סקאליה, וגם לא עם הטיעון כי מי שהשתמש בסמים בעברו פסול מראש לתפקיד כזה או אחר. האם סקאליה התייחס לכך שבקשת נאסא מנוגדת לתיקון החמישי של חוקת ארה"ב? מאידך, מי שהורשע בעברו בשימוש בסמים אסורים וריצה את עונשו, יש לתת לו להמשיך בחייו.

    אולם, מאמר המערכת של הארץ הוא שערורייתי, ואני נדהם למצוא דיעה כזו.

    ראשית, שימוש בסמים כגון מריחואנה הוא עדיין עבירה פלילית בישראל, ולכן התמיהה על כך שהמשטרה אוכפת את החוק תמוהה ביותר.

    שנית, שימוש בסמים, גם "קלים" לכאורה, הוא מסוכן, ועלול לגרום לתוצאות בריאותיות חמורות, בעיקר בתחום הפסיכיאטרי. על תופעות לוואי הרבה פחות חמורות בשיעור הרבה יותר נמוך פוסלים לשימוש תרופות עם פוטנציאל קליני מוכח.

  2. יוסי נכבדי, סליחה אבל קראתי את מאמר המערכת של "הארץ" ולא ראיתי בו שום דבר שערורייתי.
    האם תוכל לנמק מה בדיוק נראה לך שערורייתי ולמה?

    לדוגמא, קראתי שוב ושוב ולא מצאתי אף שמץ של שערוריה בטיעון הבא: "בשעה שאלכוהול וסיגריות נמכרים בחופשיות ולא קשה להשיג תרופות מרשם חזקות וממכרות, מריחואנה וחשיש, שנזקיהם פחותים בהרבה, נתפשים כחומרים אסורים ומשתמשיהם נחשבים לעבריינים."

    או ב: "את המאמץ המשטרתי יש למקד במקומות שבהם הוא נחוץ, כמו בלכידת סוחרי סמים ומניעת נהיגה בהשפעת סמים".

    נראה לי שיש צורך במחקר כדי למצוא למי יש נטיה להתמכרות לסמים מסיבות גופניות/נפשיות, ולתת להם טיפול מונע מתאים (כגון המלצה על סמים שיספקו את הצורך שלהם בלי לפגוע בכושר העבודה שלהם) לפני שהסמים יהרסו את חייהם. ואת זה אני אומר לאחר הכרות עם מישהי שהתמכרה למורפיום (שקבלה במרשם רפואי) בגלל כאבים חזקים ביותר ולאחר מכן, לאחר שהסיבה לכאבים טופלה, נגמלה מהמורפיום. היא סיפרה לי שהיתה לה קריזה כי אף אחד לא הסביר לה שצריך להיגמל בהדרגה ולא בבת אחת. המסקנה שלי מהסיפור היתה, שלבחורה זו (כמו, ככל הנראה, לרוב האוכלוסיה) פשוט אין נטיה להתמכר לסמים.

  3. משפט כמו "מדהים לגלות, שב-2011 מתייחסים בישראל לשימוש בסמים קלים כ"פרשה" המחייבת חקירה משטרתית." הוא שערורייתי בעיניי.

    שימוש בסמים אסורים הוא עבירה פלילית. מה מדהים בכך שעבירה פלילית גוררת חקירה משטרתית? זה לא מה שצריך להיות?

    בעיה נוספת, לא פחות חמורה, היא שכותב המאמר האלמוני לוקח טענות של תומכי לגליזציה של סמים, ומציג אותם כעובדות. מי קבע בדיוק שנזקים הנגרמים על ידי נגזרי קנביס למינהם "פחותים בהרבה"?

    וגם אם מותר חוקית להשתמש בחומרים מזיקים (יותר או פחות) אחרים, הפתרון הוא לא להתיר עוד, אלא לנסות ולצמצם גם את צריכת החמרים החוקיים.

    ולסיום: יש הבדל גדול בין עריכת דיון על התועלת והנזק בקיומו של חוק מסויים, ובין העברת ביקורת על רשויות החוק על כך שהן מקיימות את החוק. הקריאה שבמאמר לא שונה מקריאה של ראשי מפלגה למשטרה להפסיק לחקור את חבריה שנחשדים בפלילים.

  4. בוא נעשה תרגיל מחשבתי.
    בכל מקום שבו מוזכר "שימוש בסמים קלים", נחליף לאזכור של "יחסי מין הומוסקסואליים".
    שנים רבות לפני שבוטל רשמית האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים בישראל, המשטרה הפסיקה לאכוף את החוק הרלבנטי.
    בטוחני שאנשים כמוך (יוסי לוי) התמרמרו על כך שהמשטרה אינה אוכפת את האיסור החוקי על פעילות כזו בזמן שהיא היתה רשמית בלתי חוקית.

    יש הרבה עבירות שהמשטרה אינה טורחת לחקור בגינן "מהעדר עניין לציבור" וזה כולל בין השאר עבירות שיש בהן יגון כגון פריצה לדירות או גניבת מכוניות פרטיות. עבירות כאלה, מבחינתי, יותר חמורות מאשר עישון מריחואנה (או קיום יחסי מין הומוסקסואליים בהסכמה הדדית, בזמן שזה היה רשמית בלתי חוקי).

    בקשר לטענות של תומכי לגליזציה של סמים – מה שחסר הוא אזכורים של מחקרים שהוכיחו את הטענות הללו.
    למשל, הספר "כאנאביס מריחואנה וחשיש" מאת מוטי ארגמן, הוצאת גל, מאזכר מחקרים רבים כאלה וגם פעולות של ממשלות למניעת ביצוע מחקרים נוספים בתחום.

    הפתרון לדעתי לבעיה של צריכת חומרים מזיקים (כגון שומני טרנס) הינו אמנם לצמצם את צריכתם, אבל לא ע"י החוק אלא על ידי מחקרים לקביעת גבולות שבהם ניתן לצרוך את החומרים (למי שרוצה) ללא נזק משמעותי, ולמציאת דרכים לניהול וצמצום הנזק. התקנה של משרד הבריאות, שנהיגה לאחר שעברו שש שעות מאז עישון מריחואנה רפואית – אינה נחשבת למסוכנת (בתנאים מסוימים) היא בכיוון הנכון.

    ובקשר לפסקה האחרונה – הביקורת על רשויות החוק על כך שהן אוכפות חוק מסוים היא לדעתי לגיטימית, כאשר הבסיס לביקורת הינו חוקים אחרים (שמקובל על רובנו שהם יותר חשובים) שרשויות החוק אינן טורחות לאכוף אותם. כמו כן, המאמר ב"הארץ" הינו כמו טרוניה על כך שלקחו למשטרה ילד שגנב מסטיק בזוקה מהקיוסק המקומי ועצרו וחקרו אותו כאילו הרג שני הולכי רגל בתאונת דרכים. אין ספק שבשני המקרים הופר חוק. אבל הפרופורציה…

  5. אפשר גם להחליף את "שימוש בסמים קלים" ב-"שימוש לרעה בכספי תאגיד". זה גם כן דבר מאוד מקובל ונורמה חברתית – המון חברי כנסת עושים את זה, והמון בעלי תפקידים בעמותות.

    הבעיה היא לא במצב החוקי, אלא בהנחה היסודית שאתה עושה לפיה קנביס ונגזרותיו (כולל נגזרות הסינתתיות מסוג מבסטון ודומיו) הם סמים "קלים". אני חולק על הטענה הזו, ומכאן אני מסיק שיש עניין לציבור באכיפת החוק. העובדה שיש סמים אחרים שהינם חוקיים אינה מעלה ואינה מורידה בעניין. גם העובדה שישנן עבירות חמורות יותר אינה רלוונטית.

    למיטב ידיעתי, שימוש בנגזרות קנביס הינו מזיק, כאשר רמת הנזק תלויה כמובן בסוג החומר בו נעשה שימוש ובמינון. הנזק שנגרם הוא סביבתי, בניגוד ליחסי מין הומוסקסואליים, שאינם גורמים כל נזק פרט אולי לפגיעה ברגשות של חלק מהציבור. לכן ההשוואה שערכת אינה במקומה.

  6. אם יש חוק, אז או שאוכפים אותו או שמוחקים אותו.
    מצב שבוא יש חוקים שהם "מילה מתה" הוא בעייתי ביותר.

    יש בעיה קשה בארץ שהמשטרה קטנה מידי (מס' שוטרים למס' אזרחים, בניקוי משמר הגבול), ועוסקת הרבה בעינייני בטחון פנים במקום שיטור קלאסי, וכתוצאה מכך ישנם הרבה חוקים שלא נאפכים בפועל ו/או אכיפה לא עקבית.

    לעיניין הקנביס – זו לא שאלה של דעה. יש מחקרים רבים שנעשו בעולם שמכמתים באופן מדוייק את מידת הנזק שקנביס גורם (הרבה יותר מיוגה, הרבה פחות מסיגריות או אלכוהול). ויש מחקרים בעולם שמכמתים את ההשלכות של לגליזציה של סמים קלים (ככלל, חיוביות). אז אפשר להתעלם מהמחקרים. ואפשר לטעון שחברתית ההשפעות השליליות לא מקובלות. אבל זו לא שאלה של דעות או מחשבות. יש עובדות.

  7. כן, שי, כולם אומרים שזו לא שאלה של דיעה אלא של עובדות. תרשה לי לשאול מהן העובדות. לצורך העניין הקדשתי שתי דקות לעניין, וחיפשתי את המילה marijuana ב-Google scholar. קיבלתי תוצאות המתייחסות לנזקים ממריחואנה ו/או לגישות גמילה. לא נתקלתי במחקר שמראה כי מידת הנזק שקנביס גורם הוא "הרבה פחות מסיגריות או אלכוהול", כמו שאתה טוען.
    אשמח אם תפנה אותי למחקרים שאותם ציינת. אתה בודאי מתכוון למחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים, מהסוג של nature, science או אולי new england journal of medicine. את ה"מחקרים" שמתפרסמים באתרים של ארגונים תואמי עלה ירוק, תחסוך ממני, בבקשה.

  8. הדוקטורים לוי ומכנס מתבקשים להרגע רגע. המילה איננה מריחואנה כי אם קנאביס, ולמרות שיש מחקרים אמיתיים שמראים על נזק, יש מעט מאוד מחקרים כאלו שאינם מגמתיים. בסוף היום יש לך גם מחקרי-על כמו האחד של הרשות למחקר של הפרלמנט הבריטי שמדדה נזק, התמכרות ועוד פרמטרים, ודירגה קנאביס במקום נמוך יחסית לסמים חוקיים אחרים כמו, בין השאר, אלכוהול וטבק:

    אבל זה לגבי צריכה אישית ע"י מבוגרים מיודעים. אני בהחלט מסכים שיש לחתור להסדרה וחקיקה של השימוש בקנאביס בחוק, ואולי גם בסמים קשים יותר (אבל בוודאי אקסטאזי וסמים קלים כמותם), כי אם יש משהו שמוציא את הסמים האלו משליטה של העולם התחתון והעלמה מעיני המשטרה זה פרוהיביציה. ראו ערך פורטוגל שבה היתה דה-קרימינליזציה מוחלטת של סמים עד וכולל הרואין וקוקאין, מליונים הופנו ממלחמה בסמים לשיקום, האלימות ירדה והצריכה ירדה, כולל תמותה ממנות יתר ושאר סיבוכים. אם מכניסים את הסמים לחוק, פשיעת סמים לא משתלמת והבעיות יכולות להתחיל להפתר.

    מצד שני אני בהחלט מתנגד לכל מה שקשור להתרת שימוש ע"י בני נוער כי אין להם מנגנוני פיקוח עצמי טובים, וההתמכרות הפסיכולוגית עלולה להיות שם יותר חזקה, ולפי כל המחקרים האחרונים זה ממש דופק את התפתחות המוח לפני גילאי 20-21. יכולות קוגניטיביות, ריכוז ותפיסה מרחבית, שלא להזכיר שליטה ברגשות, מתועדים כולם כנפגעים בעקביות ע"י שימוש מוגזם בסמים בשנים האלו. הפתרון אבל לא יכול לבוא בהפחדה אלא בהסברה טובה, ובזה לא משקיעים גרוש בארץ, לצערי.

  9. השיחה לא השתתקה.

    הנה כמה נקודות למחשבה

    אני מסכים שצריך לקיים דיון בנושא. אני מסכים שגם במקרה של לגליזציה יש לקיים הגבלת גיל. אני חושש שלגליזציה עם הגבלת גיל תהווה לגליזציה דה פקטו, כיוון שהגבלת הגיל תיאכף בדיוק כמו הגבלת הגיל לצריכת אלכוהול וטבק. לדעתי, זה נימוק מספיק טוב למניעת לגליזציה של סמים שעדיין לא לגליים.

    אני מסכים שרשויות החוק צריכות לפעול יותר נגד שרשרת האספקה ולא מול צרכני הקצה, אבל כזה נעשה, כל מה שראיתי זה מחאות נגד "היובש".

    אני מסכים שצריך להשקיע הרבה יותר כספים בחינוך, הסברה וסיכום. אני לא חושב שתנאי להשקעת הכספים האלה הוא לגליזציה של סמים.

    אני תמה על ההגדרה שלך על מחקרים כ-"מגמתיים". המחקרים שמראים נזק הם מגמתיים, ואלה שמראים שאין נזק או נזק נמוך – הם אובייקטיביים?

    את המחקר שציטטת, אני מסכים שצריך לקרוא אותו בעיון ולראות מה הוא בדיוק אומר. מעיון חטוף, נראה שמדובר ב"דירוג על ידי מומחים". מי הם המומחים? מהו סולם הדירוג ומה משמעותו?

  10. אני מסכים שבמבט ראשון זה מבהיל לחשוב שגם עכשיו הנוער שותה הרבה יותר מדי אלכוהול, ולהביא לרמת הזמינות הזו את המריחואנה זו בעיה. אני מתנחם בהבנה כי ליגליזציה (או צעדים של ביטול פרוהיביציה) הוכיחו שהצריכה לא השתנתה. מה שכן, במקום לשתות מונשיין ולהתעוור, אנשים שתו יין או וודקה תחת פיקוח מנהל המזון שאולי דפקה להם את המוח והכבד בכמויות גדולות אבל לא המיסה להם מבפנים את הגוף באצטון. הנמשל היא המריחואנה בארץ, שמגיעה לפעמים מרוססת או מעורבבת בחומרים מסוכנים בצורה לא ניתנת לזיהוי ע"י המשתמשים. אז נתחיל מזה שגם אם בני הנוער ידפקו לעצמם את הבריאות, הם יעשו את זה עם חומרים ידועים ולא עם חומרים לא ידועים.

    לגליזציה גם תוציא את המסחר מהידיים של העבריינים, תוכל להכניס פיקוח בריאותי, ומבחר בלמים ואיזונים אחרים.

    לצד זה יש להקים מערך הסברה אמיתי והגיוני. היום ילדים מבינים שסמים קלים וקשים זה רע באותה המידה, שאלכוהול זה בסדר. שמעתי על ילדים שמביאים יין או וודקה לכבוד יום ההולדת שלהם לבית הספק (ולא רק ליום ההולדת ה-18), ולמורים אין מילה בענין. אני לא מדבר על שתיות בטיול השנתי אחרי שהמורים הלכו לישון, אני מדבר על מסיבה בכיתה, בשיעור מחנך, עם המחנך.

    ילדים צריכים להבין שסמים, כמו סקס, זה אולי כיף אבל יש השלכות, שרואים את המובן האמיתי שלהן רק חודשים ושנים אחרי. היום בארה"ב השמרנים נאבקים על חינוך להתנזרות, ותעיד בריסטול פיילין כמה זה היה יעיל. בינתיים בארץ אין לי מושג מה עושים בחינוך מיני, אבל בסמים זה בהחלט דומה למצב של חינוך מיני במחוזות שמרניים אמריקניים.

  11. עירא: על מה בדיוק מתבסס הגרף שהבאת?

    התשובה, למיטב הבנתי: כמה מומחים ישבו בחדר שלושה ימים. בסופו של דבר כל אחד כתב מספר עבור כל אחת מהקטגוריות. עשו ממוצע של כל המומחים, וזוהי התוצאה. אבל מכיוון שזה ממוצע של הרבה אנשים, המספרים שם מספיק לא עגולים כדי שזה יראה מדויק.

    ניסיתי בעבר להבין אותו יותר טוב, ולא התקדמתי במיוחד:
    http://www.haayal.co.il/thread?rep=555593

  12. כיון שמדובר במכון מחקר של הפרלמנט הבריטי, אני מניח שזה מחקר מטא-אנליטי ואולי אפילו עם הטיה שמרנית. אפשר למצוא בלינק את המחקר ומראי המקום.

  13. היי עירא, חזרתי כאן לעיין בגרף (אחרי שהפניתי מכל ענייני ההומיאופתיה). שמתי לב שדירוג הנזק של GHB הרבה יותר נמוך מזה של הקנאביס, ורציתי להתעניין האם אתה גם בעד לגליזציה של חומר זה.

כתיבת תגובה