סלט ירוקות

מי שקורא את הבלוג הזה כמה זמן, יודע שבתנועה הירוקה מצאתי לפני כ-4 שנים את הבית. סגנון האנשים, העמדות המבוססות מדע וראיות, הפרגמטיות והפרקטיקה. הרבה חברים פונים אלי כשהם רוצים לדעת מה קורה שם במקום לחפש באינטרנט. אני לא יודע אם זה בגלל שמידע בחוץ חסר או בגלל שאני נחשב למהימן יותר מהכתב הממוצע (או מהאתר הבקושי-מעודכן של המפלגה), אבל אני מנסה לתת תשובות ככל שאני יודע.

אבל אני לא יודע מה קורה בפייסבוק של המפלגה, ואני מרגיש שבניוזלטרים לא מופיע מספיק מידע, ולא כל הפרוטוקולים מתפרסמים. כן, יש לי גם ביקורות על התנהלויות וחוסר תשומת לב (או זמן פנוי) לשקיפות שאמורה להיות עמוד תווך באידאולוגיה וההתנהלות המפלגה.

אבל כל זה מתגמד ליד שני אירועים מכוננים שקרו בחודש האחרון.  הפריימריז הבעייתיים והחבירה ללבני. עד כמה שלא היינו קטנים ועניים, המותג של הירוקה כנראה שווה משהו, כי בפריימריז היינו עדים לנסיון "הפיכה" של מצטרפים חדשים, אנשים עם נסיון מראשויות מקומיות שגייסו מאות מתפקדים שלא ברור מי מהם ידע אפילו למה הוא מתפקד או אם שילם מכיסו את דמי החבר (על פני השטח התקבצו יותר מדי שמועות וסיפורים מכדי שאפשר יהיה להתעלם מהאפשרות שנעשו כאן אולי מעשים פליליים של ממש, לפרטים המכוערים הקליקו פה). מקימי המפלגה כמעט אמרו נואש ונטשו את הרשימה (מה שהיה עלול לפרק את המפלגה) אבל ברגע האחרון ניצל איכשהוא המצב ע"י חבירה לרשימה משותפת עם התנועה של לבני. כשאני אומר "ניצל" זה הפירוש שלי היום. כששמעתי על זה, כמו רבים אחרים חשתי בגידה איומה, אבל על כל זה אתם יכולים לקרוא בפוסט שפרסמתי בבלוג הפעילים.

קיצור הסיפור, למי שלא רוצה ללכת לקרוא את הבלוג הנ"ל, לבני היא לא אופציה בעיני לאף אדם שרודף צדק (הנה עוד ניתוח מפורט של הסיבות), אני גם לא חושב שהיא מבינה מה זה ירוק. פושעת מלחמה צמחונית שחסה על חיות מסיבות אידאולוגיות? תעצרו אותי לפני שאני עושה פה גודווין. אבל ההסכם שלה עם הירוקה הוא מעניין. הירוקה תכתיב לתנועה את סדר היום הסביבתי-אנרגיה-תשתיות-תכנון, התנועה של ציפי תאמץ את ההתנגדות של הירוקה למאגר הביומטרי (כן, קראתן נכון, לשטרית יהיו בעיות) ותעזור לדחוף יוזמה להקמה מחדש של "נציב הדורות הבאים" (עם שיניים הפעם!), הכבדת תמלוגי הגז, אכיפת חוק החופים, חקיקות לזכויות בע"ח, קידום תחב"צ, הגדלת הפער בין מיסוי על אנרגיה+תחבורה ירוקה ולא ירוקה, ועוד כהנה וכהנה נקודות שראויות לדחיפה. ההרגשה בשורות הירוקה היא שהכוונה היא לא גרינווש אלא ללמוד מה זה ירוק אמיתי. אם הם אכן יעמדו בהתחייבויות האלו, מדובר ב9-10 מנדטים פרו-ירוקים בכנסת, וזו התפתחות מעניינת. אני עדיין לא אצביע ללבני, אבל אם כמה מהחוקים האלו יצליחו לעבור, אני אשמח ואגבה. "התנועה" אפילו תשתף עם "הירוקה" פעולה גם אם לא נכנס לכנסת (בכ"ז מקום 12 ברשימה), ותעזור לממן ריצה משותפת עוד שנה למועצות מקומיות ועיריות. זה כבר מתחיל להיות יותר מעניין. אבל הרגשות מאוד חצויים. לבני זה לא מהגוד גאייז.

אבל התנועה היא לא היחידה שרוצה להצבע בירוק. מרצ והעבודה סירבו שתיהן לריצה משותפת עם הירוקה, שתיהן פחות או יותר בטענות בסגנון "אבל אנחנו כבר ירוקים, קישטה". אבל מי שמסתכל על פעולות העבר של התנועה הקיבוצית, של מרצ, של העבודה, רואה שאין להם מושג על מה באמת מדובר פה. ירוק זה לא רק סביבה, זה חשיבה לטווח ארוך, זה מודעות למחקרים על כושר נשיאה ומגבלות משאבים. אם יש אנשים כרגע בכנסת שמבינים קיימות זה אולי רק חנין והורוביץ (שניהם, אגב, תלמידים של ערן בן ימיני, ממקימי התנועה הירוקה), וזה ממש לא מספיק.

אני חושב שאפשר לקחת דף מהמחברת של הפיראטים. חלקם רצו בפריימריז בירוקה, אחרים חשבו לרוץ במפלגות אחרות או אולי ממש נרשמו שם לפריימריז, פיראט יכול להיות מותג על-מפלגתי, גם ירוק. למה בתוך הדמוקרטיים או הרפובליקניים יכולות להיות סיעות וירטואליות ואצלנו לא? מי אמר שפרלמנטר יכול להיות חבר רק בסיעה אחת? יש סיעה ראשית ויכולות להיות עוד כמה משניות, וירטואליות, חוצות גבולות מפלגה. הרי ממילא יש שיתופי פעולה בנושאים חברתיים שחוצים את הסקאלה של ימין ושמאל ועוד הרבה דוגמאות, אני מאחל לתנועה הירוקה שתצליח להקים מותג שכזה. יש לנו שני דברים שאין לאף מפלגה אחרת, וזה מצע מבוסס מדע וראיות, וגיבוי של צוות אקדמאים מומחים בתחומם שמנווט את הדרך הערכית ואת העמדות שלנו במדיניות ציבורית. יש כאן מפלגה מיוחדת שחבל להתעלם ממנה. החבירה ללבני היא קונפליקט מאוד קשה לרבים כמוני שבאים מהשמאל, אבל בחשיבה לטווח הארוך זה עוזר לנו לביצוע החזון, זה יעזור לממן בחירות מקומיות ואת הבחירות הבאות לכנסת, וזה יעזור לנו לשווק את המותג הירוק שלנו. אני אנסה לעזור להעביר חוקים טובים ולהפיל רעים, ולא אכפת לי מי משתף איתי פעולה, מבל"ד ועד הבית היהודי, כל מי שמוכן לקדם חוקים צודקים וטובים, יבורך. את הקול שלי לא אתן ללבני, אבל אם אני יכול לגרום לסיעה שלה לעשות את הדבר הנכון, אני ארתם.

ולמטה בתחתית דמיוני הפרוע והאופטימי, שטרית יום אחד יאלץ להצביע נגד החוק הביומטרי בגלל משמעת סיעתית. אולי.

הברית החברתית – תרגיל מחשבה

אחד הדברים שהכי קשה לי לראות זה הפיצול וההתפוררות של השמאל בארץ. מערכות החדשות מנסות לייצר כרגע ספקולציות חסרות שחר של יחימוביץ'+אולמרט+לבני+לפיד ושאר המצאות מוזרות כדי לראות איך הסקרים מצביעים בשבילם.

אני תוהה למה לא מכריזים פשוט על מצע קואליציוני מראש, על בסיס המלצות ספיבק/יונה, ומתאחדים לרשימה מסביב לזה, שתכלול את העבודה, הירוקה, מר"צ, החדשה, חד"ש וכל מי שרק אפשר. תחשבו על המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. יש בה המון קולות והם כולם רצים ביחד. זה לא יאפשר ליצור גוש הרבה יותר רציני? זה לא מקל על הקמת גוש שיאיים על הימין הלא חברתי ששוב ושוב בורח לשיח בטחוני כדי להתחמק מהבעיות הכי בוערות פה?

אמן ואמן שינהלו פה מערכת בחירות עם יושרה ובלי בריחה ל"שקט יורים", אלא מלחמה אמיתית על הנושאים החברתיים לשם שינוי.

השבת השפיות לכנה

בשבת כינסו סטיוארט וקולבר את אמריקה להחזיר את השפיות. על הבמה היתה מוסיקה טובה והומור גרוע, נראה שבעצרת הזו לא השקיעו הכותבים את מיטב המאמצים, אבל לסיום נתן ג'ון את הטון הסוגר, וכמעט שכח להזכיר לאנשים להצביע בבחירות. כלי התקשורת ניסו להגיד שזה היה פוליטי אבל זה ממש לא היה מזוהה עם אף מפלגה ספציפית.

Rally to Restore Sanity and/or Fear
Jon Stewart – Moment of Sincerity
www.comedycentral.com
Rally to Restore Sainty and/or Fear The Daily Show The Colbert Report

כמובן שאוטוטיון ת'ה ניוז לא בזבזו רגע וכבר עשו לזה גרסה פרטית.

העצרת כאמור היתה בזבוז זמן לצופים (אם תשאלו אותי) אבל הנה בכ"ז אחד לגיא – במהלך העצרת הזמין סטיוארט את יוסוף איסלאם לשיר את "רכבת שלום", אבל קולבר העדיף את אוזי שר "רכבת משוגעת". הפשרה היתה בסוף האו-ג'ייז ששרו את "רכבת האהבה". נשאלת רק השאלה למה יוסוף איסלאם מייצג את הצד השפוי, לאחר ששנים תמך בחמאס ובפאטוות על חילונים מעצבנים (לפחות נגד סלמאן רושדי), כשלקומדי סנטראל יש כבר פאטווה על ראשי יוצרי סאות'פארק… הנה יוסוף ואוזי על הבמה ביחד:


(כבר אמרתי הומור גרוע?)

אישית, נראה לי שהיה יופי של פסקול לתוכן, אבל התוכן היה יכול להיות יותר מושקע. הם המעיטו במסר ועשו מזה יום כיף על הדשא בוושינגטון. מה שכן, הופיעו שם מאות אלפי אנשים. אדם וג'יימי תזמנו כמה זמן לוקח ל"גל ידיים" להגיע מצד לצד של הקהל, 55 שניות בממוצע, זה היה מאוד מרשים.

השוואה בין העצרת של בק לעצרת של קומדי סנטרל

עוד תמונות פה.

מחר ההצבעה, בחרתם לוקיישן?

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ' 2-3 [1] [2] [3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

מחר אחה"צ ההצבעה, נותרו בערך 24 שעות לנסות לשכנע מישהו, והכי חשובים הם הליכוד, ישראל ביתינו וש"ס. מי שיודע על אילו כפתורים אפשר ללחוץ לחברי כנסת כלשהם כדי שיבינו שהמאגר רע לכולנו, הזמן זה עכשיו.

הצעות ללוקיישנים, כדי שיהיה לכם מה לענות כשישאלו אתכם איפה הייתם כשחוק המאגר עבר: כיכר רבין, הכנסת, מטה המאבק בחוק, עם הידיים בקערת חומצה, בתור המסומן "פליטים המבקשים מקלט מדיני" במעבר הגבול ל< מדינה רחוקה כלשהיא>, בהפגנה, בהימלאיה.

ההבדל בין קוד פתוח לתכנה חופשית, ההקבלה בין חופש תוכנה לחופש האזרח

פוסט זה ממשיך את הפוסט הקודם על חופש התוכנה. היה שם ויכוח ורציתי להדגיש שההבדל אינו רק סמנטי. הסברתי על זה בקצרה בהרצאה באוגוסט פנגווין, אבל זה ראוי לעלות באופן מסודר על הכתב:

לענין קוד פתוח מול תוכנה חופשית, מתגובות בפוסטים קודמים אני מבין שאולי כמה אנשים פיספסו את הנקודה. אני חושב שאני צריך לחזור פה קצת אחורה ולהסביר את הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים. אני מצטט את הגדרת חופש התוכנה מהתרגום של ויקיפדיה עם הדגשות שלי:

ניתן להגדיר תוכנה חופשית כתוכנה המעניקה למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות:

  • החופש להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
  • החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
  • החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
  • החופש לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.

בשונה מקוד פתוח, תוכנה חופשית מתייחסת למובן המהותי של החופש, קרי – לא הפרקטיקה של הפיתוח כפי שהיא מתבטאת במאמרים כמו "הקתדרלה והבזאר" (PDF) אלא למובן האידאולוגי-סוציאלי. קוד פתוח מחויב מעצם קיומה של תוכנה כחופשית. היותה של תוכנה פתוחת-קוד אינו מחייב את היותה של התוכנה חופשית.

(חיפשתי לכם לינק לקתדרלה והבזאר (למרות שכמאמר הוא קצת ארוך ומשמים) ונזכרתי פתאום בספר באותו השם, שדן למעשה בחרויות הנ"ל ואפילו תורגם לעברית והוספו לו מאמרים. יכול להיות שהייתי חוסך לעצמי כמה פוסטים בבלוג אם הייתי נזכר בו קודם, נו טוף, לפחות היה לי כיף לנסח את דעותי לתוך הבלוג)

ברור לכולם שחירויות 1-3 אינן פיצ'רים נפוצים של תוכנה קניינית, אבל רק שתבינו כמה רחוק מוכנים מיקרוסופט ללכת, אפילו חירות 0 איננה מובנה מאליה בעניהם. היה ניסיון, נדמה לי ברשיון אופיס 2003, לאסור על קונים להשתמש בfrontpage לשם ייצור אתרי פארודיה או שנאה נגד מיקרוסופט. הענין נפל כמובן מיידית בבית משפט על התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אבל אי אפשר שלא להאשים אותם בנסיון.

הכלי שבחר סטולמן כדי לוודא שתשמרנה זכויות המשתמשים הוא רשיון שימוש מפורסם בשם GPL, וב-1997 נבחר התאור "קוד פתוח" לסוג הרשיונות האלו, אבל הרשיון הזה מבטיח את החרויות האלו ברמה הטכנוקרטית/משפטית, הוא לא נלחם עליהן בשמך בפרלמנט, הוא רק כלי אחד מתוך כמה להגשמת חזון חופש התוכנה. האמירה שיש זהות בין הכלי לבין החזון כמוה כאמירה שתכלית הדמוקרטיה מגולמת בהצבעה לכנסת. כאילו ששקיפות שלטונית, חופש הדיבור, חופש התנועה, הזכויות על קנין וכל מני כלי חירות נוספים אינם עוד חלקים מהחזון של חברה חופשית או דמוקרטיה על צורותיה.

באותה צורה, תוכנה חופשית איננה רק קוד פתוח, היא ההתנגדות לפטנטים על תוכנה, היא ההקפדה על זמינות ותיעוד לכל משתמש, הקפדה על תקנים פתוחים, יצירת אקוסיסטמות ותרבות שיתוף כמו github, sourceforge ואחרים, הקפדה על ניידות מידע ועוד ועוד.

ולכן בהרצאה עשיתי הקבלה לחרויות שניתנות לי בדמוקרטיה:

  • חירות 0 – מקבילה לחופש הפעולה והדיבור
  • חירות 1 – סיפוק הסקרנות האישית – שמידע לא יוסתר מהאזרחים, יצונזר או יסולף. הלוואי שבישראל זה היה מובן ופועל כראוי…
  • חירות 2 – החופש לעזור לאחרים, זכות שבמדינות מסוימות לא רואים בעין יפה, במיוחד אם מדובר בעזרה למיעוטים חלשים. גם בזה ישראל לא מקבלת ציון 10.
  • חירות 3 – הכוח לשנות ולהקים קהילות, התארגנויות, ועדי שכונה, עמותות ותנועות לעזרה הדדית, צמצום פערים- זכות שלא כולם משתמשים בה לצערי. בנוסף, אם יש צורך, יש להן את הכח לבקר את המשטר ואת נציגיו ולפעול למען שינוי וקידום רעיונות (למשל להקים מפלגה ולרוץ למועצה או לכנסת)

אני מקווה אם כך שהענין הובהר, כי זה מתקשר לפוסט הבא 🙂

ועידת התנועה הירוקה מחרתיים

הפסקה קלה להודעה, למי שמעונין ולא גילה את זה עדיין באמצעי תקשורת אחרים, אני מצטט ישירות מהמייל…

שלום לכולם,

כזכור, ועידת התנועה הירוקה תתקיים ביום שישי הזה בשעות 08:45-14:15 בתאטרון הסטודיו, רח' הרב קוק 37 בתל אביב.
השתתפות בועידה אפשרית לחברי מפלגה. אם טרם התפקדתם תוכלו לעשות זאת במקום לפני הכניסה לועידה (תשלום דמי החבר- באשראי או בהמחאה).
לו"ז היום

אנא אשרו את השתתפותכם בועידה בטופס זה, בו תוכלו גם לבחור את מעגל ההכשרה בו תרצו להשתתף ולהתנדב לעזור בתפעול הועידה.

ההגעה לועידה, שמתקיימת במרכז העיר תל אביב קלה ונוחה בתחבורה ציבורית, וישנם חניונים בהם ניתן להשאיר רכבים. נשמח אם יתארגנו נסיעות משותפות אל הועידה. תוכלו להעזר באתר tremp.co.il בו יוכלו המגיעים ברכב להשאיר פרטים ומי שמעוניין להצטרף אל נסיעה יוכל ליצור עימם קשר.

במסגרת הועידה תערך הצבעה לבחירת נציגי האסיפה הכללית בהנהגת המפלגה. ההצבעה אפשרית באמצעות תעודה מזהה: דרכון, תעודת זהות או רשיון נהיגה בלבד. זיכרו להביאם עמכם.
מידע על המועמדים
לבחירתכם תוכלו למצוא באתר התנועה הירוקה.
מי שאין לו אפשרות להגיע לועידה ובכל זאת מעוניין להצביע ולבחור את חברי ההנהגה, יכול להעזר בנוהל ההצבעה מרחוק המפורסם כאן.


לו"ז הועידה:

8:45 הרשמה והתכנסות
9:30 הצגת סדר היום
9:40 פתיחה והצגת כיוון התנועה הירוקה
10:35 הצעה לשינוי תקנון
11:00 הפסקה
11:15 עדכון לגבי פעילות הסניפים המקומיים
11:50 הסבר והצגת המועמדים לבחירה להנהגה
12:15 הצבעה לבחירת שלושת נציגי האסיפה הכללית בהנהגת התנועה הירוקה
12:15 מעגלי העשרה והכשרה מקצועית בתחומים שונים שיועברו בקבוצות על ידי מומחים מהתנועה הירוקה
14:15 סיום הועידה

מפה: