תגית: אינטרנט

פורסם ב

Is Anti-Zionism And Antisemitism the same thing?

Short answer: theoretically yes, but there are exceptions…

A slightly longer one: Not at all, but statistically most often they are used in the same way to mean the same thing.

Now for a more full answer… a guy in a YouTube comment asked me "If Zionism isn't Judaism, why is Congress passing laws saying it is, laws now passed and, on the books, saying that anti-Zionism is anti Semitism? Looks like Jews want them to be one and the same." – And here's my reply:

I am not an American, so I can't explain why Americans do things.

I am not a politician, I don't understand those most of the time either. They don't decide facts, they sometimes manage to rewrite historical narratives, it doesn't always work, not on everyone at least.

So some basic facts:

Judaism is a religion. You don't have to be born into it, you can convert. That's how the mid-eastern ancient Bney Yisrael are no longer the only genetic source of ethnic Jews. You have African, Central Asian and even Mongol and Japanese Jews.

The Jewish people is also a culture. A very diverse and heterogeneous culture, because for hundreds of years of living as a diaspora all over the world, customs, languages and traditions changed, but a lot of the basics remained, such as common faith principles, holy days observed and so on. One of the pillars is a longing for the return to the land of Israel and Jerusalem. That hope is woven into texts, it's part of the Passover blessings and the wedding ceremony. Zion is one of the many names of Jerusalem, and also sometimes used to refer to the entire land of Israel. "It depends on the context" as professor Gay put it do well.

Zionism is the latest attempt (and so far the first successful one) to return to the holy land that had very few Jews remaining between year 70CE to about 1850, based on the European momentum of the formation of nation states, and seeing that the Jewish people deserve a state as well – whether as a place to recreate their national home or to escape persecution. Lots of non-Jews think that Jews should have their own country. It was voted in the UN on November 29, 1947 and a majority of countries were in favour, that can be counted as Zionist thinking or a support of Zionism. Joe Biden sees himself as a Zionist, and he's obviously not Jewish.

Anti Zionism: people who believe Jews should not have their own state or that the state of Israel has lost all (or never had any) justified reason to be founded. There are Antisemites who don't want Jews in their lives, and prefer they all piss off to their own country, and in a twisted way that's also a kind of Zionism. Others hate us so much that they would not want Jews to have a state either, those would be anti-Zionists.

There are also a few Jews that are not in favour of a Jewish state. Famous secular examples are Jon Stuart, Gabor Mate, Noam Chomsky, Sam Seder among many others who identify as anti-zionists. On the very religious end you have messianic Neturey Karta, a Jewish sect that believe that Jews should only return to Israel when the messiah comes back (Somewhat like a second coming of Jesus but the Jewish version).

Final definition: Modern religious "zionism" (See also previous post in this blog). I don't even give it the respect of capitalizing the Z because I don't think it has anything to do with why my grandparents left their families in Europe to build this country. They believe that Jews deserve an "ethnically pure" Israel, and it should be from the river to the sea and beyond (some aspiring to include most of modern Jordan, Lebanon and Syria), and that it should be ethnically clean of non-Jews. I find that idea unhinged, immoral and criminal, yet they are vocal enough (and targeted enough by the Palestinians in the media) that people started thinking that is the "true" Zionism. I assure you it definitely was not the secular Zionism of the 19th and most of the 20th century that I was brought up on. They are the ones building towns on lands that were supposed to be occupied only temporarily, against all international rules of occupation. They are probably also to blame for lobbying for all those nutty rules in America. That's why the pro-Palestinian call "From the river to the sea" is the racist genocidal call of the other side. The right wing extremists that can't see two states next to each other call "From the river to the sea" meaning either Arabs or Jews but not a mix or a two state solution. Whether used as an anti-Arab or an Antisemitic call, it's racist and genocidal, and not the direction any self-respecting humanist or leftist/liberal/progressive should be taking. The liberal, Progressive, humanistic solution is two states – Not an intifada or any sort of genocide. Maybe in a generation we can consider becoming a confederation so people could live anywhere and move around more freely, but not before hatred cools down and the education systems stop poisoning the young minds on both sides.

Summing up: Zionism is not only Jewish, a very small number of Jews are anti-Zionists, but the majority of anti Zionists believe Israel should be destroyed so they seem to be fine with dead Jews, so therefore Antisemitic. I hope that covers it.

פורסם ב

Ceasefire may mean even more death at this point

Once in a while I answer some random person online and it ends up so long it's worth making a whole post about. This is in response to a Bernie Sanders fanboy that was devastated with his stance on the ceasefire question. Bernie in Jewish, has visited Israel a few times but as far as I gathered, he is not identifying as a Zionist. However he IS a humanist, and therefore his many fans (I suppose mostly self proclaimed young gen Z self-proclaimed socialists) are appalled by his support for the IDF to continue ploughing into Gaza and snuffing out all Ḥamas combatants. The guy actually said Bernie "made him cry" in the replies to this post by Norman Finkelstein, a holocaust survivors' son who criticizes Israel's claim for territories. Here's my answer more or less:

Oh, so you liked everything he said until that quote and that one opinion he has "made you cry" and turn your back on the brand?

Option 1: Maybe he was sometimes wrong, and you let it slide. Why does this one opinion change your whole opinion of him?

Option 2: Maybe he was indeed smart and right most of the time because he's a learned man and has solid reasoning for his opinion in this case. Why not stop and read about it? Finkelstein's narrative is not a popular one, and has a few holes I can easily point out. There are excellent humanitarian and political arguments for and against continuing the destruction of Ḥamas, and it's not an easy question to answer. I live here in Israel, I have family on that border that only by chance survived that horrible day unharmed, and I myself don't know what the right answer is.

Option 3: Read up and get to your own conclusions, it's not like one guy will always be right about 100% of the subjects 100% of the time. Try to challenge your opinions every once in a while. I am 50 and I thought I had really strong and solid ideas about what to do about this enemy, I live 40 miles away from Gaza, and even I am questioning things in the last two months and getting acquainted with more narratives. Some of them weaken my opinions and some strengthen it. My narratives are no longer the ones I held a year ago.

Should Ḥamas as an organisation be destroyed?
Definitely, it's killing innocent people, more Gazans than Israelis until this October, mind you. They are not a freedom organization, they are a martyrdom org. This is not just me saying as an Israeli, that is pretty much the agreed position of the US, EU, UN and almost all Arab and Muslim countries. Other than the Iranians and a few other islands of Shi'a, they are a persona-non-grata. You should ask a Muslim how bizarre it is that a Sunni organization is getting funding and training from a Shi'a state. It shows how desperate Ḥamas is for patronage and how determined Iran is on the destruction of Israel. They are not doing this for the love of Palestinians.

Should Ḥamas operatives be killed?
Well, I wish they give themselves up, confess all the war crimes, and get sentenced one by one, but that's a pink dream. Some ideas have to be killed violently before they kill more innocent people, and right now those ideas are embodied by unrepentant people.

Should Gaza civilians be hurt?
Of course not. Many of them say they support Ḥamas, some may have even been paid or forced to help, but they are the main victims here under the cruel control of sociopaths. Problem is, Ḥamas is hiding under their houses and threatening they will be shot in the back if they try to run away, and Ḥamas has already done that too in this war. I assume in good faith they are "Pro-Ḥamas" for fear of it or for survival, or for lack of seeing alternatives. Can't blame them.

Can the IDF move people out?
Sounds great, but where? Jordan and Egypt refused, and they have compelling reasons. Nobody wants to get sudden responsibility over millions or even thousands of refugees, especially when you can be almost certain to have terrorists blending in.

Can the IDF just stop and move out of Gaza?
Well, the IDF needs to protect Israel from the missiles and terror attacks, and perfectly isolating civilians from harm may be impossible by the choice of Ḥamas. Furthermore, 10 seconds after IDF folding up and leaving Gaza, Ḥamas will claim a victory, continue lobbing missiles, and the Ḥezbollah will see the defeat as a weakness and start attacking from the north, and they are WAY better equipped, better trained and better financed in general, plus they are on the sovereign land of a foreign country and it may be seen as an attack on Lebanon, and we really don't want that. Also we already have 100,000 Israelis that are refugees in their own country, their houses either burnt or getting shot by anti-tank ammo, so they are taking up most of the hotel rooms in the country, and that's all out of the taxpayer's pocket of course.

Can the IDF somehow attack terrorists without hurting civilians?
Do you have a magic bomb that only kills Ḥamas people underground and spares the civilians above? Do share. We don't kill Palestinians "for fun" or genocide. It is not in our cultural DNA, it's against the national and international laws (yes. I know it's not kept too well, that's a subject for an entire series of posts), but mainly many soldiers would refuse to do that on ethical ground and it would make us look really bad on the international stage in the aftermath. Yes, there were ministers and coalition members that said we should do it. Thankfully those bloodthirsty psychopaths will not be in the next government, hopefully not in the Knesset either, and they absolutely don't represent a majority opinion.

(This was a quick and dirty post, just a brain dump of my opinions, is it any good? should I make more of these? Let me know.)

פורסם ב

על ספקנות בעת מלחמה

ההלך עירום.

אני מדבר על הלך הרוח, ספציפית על הסכמת הרוב ברחובות ש"צריך למחוק\לשטח\לכבוש את עזה". אי אפשר להסתיר יותר את הדעות הגזעניות האלו בשכבת טיח. אני מדבר על הציוץ הזה של תומר וינר ועל המשפט "ניסים ואטורי מחרב את ההסברה שלנו". בפוסט הקודם אמרתי ששתי המילים הכי מוכרות בעברית היום הן "שלום" ו"הסברה" ולא בקונוטציה החיובית. ענתה בצדק טליה: "ההסברה בבירור לא עובדת. אולי כדאי שננסה שלום."

הסברה זו מילה שמזמן הבאישה, כי במקור משמעותה "לא מבינים אותנו נכון אז בואו נבהיר את עמדתנו", אבל ואטורי מבהיר היטב את עמדת רוב הקואליציה. אם "ההסברה" מספרת סיפור אחר שהוא לא העמדה המייצגת – אזי הסיפור הזה הוא דעת מיעוט במקרה הטוב, תודעה שקרית במקרה הרע. כשאמריקני או צרפתי אומר Hasbara הוא מדבר על פרופגנדה מהסוג הרע, זה הפך לשם גנאי ומשמעותו היא פשוט לשקר. העולם לא מאמין לביבי שפניו להסכם קבע עם הפלסטינים כבר שנים, עכשיו כבר לא מאמינים גם לצה"ל.

ולמי הישראלים בוחרים להאמין? בסקר של ד"ר גל יעבץ יוצא שרק 4% מהמשיבים טוענים שביבי הכי אמין. לצערנו רק 10% אומרים שהם הכי מאמינים לכתבים ואילו ב74% שלמים, זוכה לא טיקטוק ולא קושמרו אלא דובר צה"ל בעצמו, תא"ל הגרי.

לי כספקן זה מציק. אני משתדל לגוון את דיאטת המידע שלי. לסמוך מעט על זה ומעט על זה כדי לבנות תמונה אבל אני יוצא מכמה הנחות יסוד:

  • ביבי לא אמין כי הוא נתפס ביותר מדי סתירות ושקרים, ובכלל התנהגותו גם מאז השבת השחורה מערערת אמון.
  • דוברים מטעם (כולל צה"ל) לא אמינים בעיני כי תפקידם הוא מראש פרופגנדה, ודובר צה"ל בוודאות מדווח לנו מידע מסונן ומנוסח באופן מגמתי כדי לבלבל אויבים, לחזק את מורל החיילים ועוד רשימת אינטרסים שקודמים לאמת.
  • כתבים ישראליים כרגע מרגישים שגם אם חודשים הפעילו עליהם לחץ מהשלטונות יש להם המון גיבוי מהציבור לעשות את העבודה ההוגנת ביותר שהם יכולים, בלי לחסוך ביקורת מהממשלה ואפילו הצבא כשצריך. עדיין, הם יישארו ממלכתיים, לא ידברו נגד כיבוש, הפצצת אזרחים ושאר מרעין בישין.
  • כתבים של רשתות ערביות, אירופיות או ערוצי יוטיוב כגון דמוקרטיווי, JNS, TYT, Novara, ודומיהם יכולים להצרך אבל עם גרעין מלח ענקי שכן בחלקם נאמנותם לעקרונות על פני אמת אוביקטיבית בולטת. אפשר להכניס לדיאטת המידע אם חסר כיסוי לנושא אצל מקור יותר אמין אבל כדאי להשלים צפיה משני צידי הסקלה כדי לנסות לבטל את ההטיות.
  • ארגונים עם הטיות חזקות יותר או פחות: ארגוני או"ם השונים (שאינם בכיס החמאס כמו UNRWA), אמנסטי, בצלם – לקחת נתונים אם אין מקור אחר ולתת פחות משקל לפרשנות בהתאם לנושא.
  • הרבה נתונים יישארו חסרים כי לצבא או לחמאס או לפלסטינים עדיף שהנתונים האמתיים או הבלתי מבוססים לא ידווחו בזמן הקרבות.
  • יש גורמים שממש כדאי להקשיב להם, אנשים חכמים שרואים ויודעים להציג זווית ראייה רחבה יותר, ולא לדחוף דעה אישית על נושאים בהם הם לא מומחים או שאין להם מידע. אלו לרוב לא האנשים לקבל מהם את החדשות הרציפות כמובן, אלא לראות ראיונות שלהם, כמו סלאבוי ז'יז'ק, יובל נוח הררי, המומחים של INSS, תום פרידמן, איאן ברמר וכדומה.
  • בתחתית הרשימה אנשים שאין מה להקשיב להם אלא אם רוצים להתעצבן: פוקס ניוז, פירס מורגן, ערוץ 14, ג'ו רוגן, טאקר קרלסון וכל מי שאתם עוד מניחים שנכנס לרשימת ההזויים הזו.

עד כמה שאוהבים לרדת בימינו על CNN בארצות הברית, הם מצליחים לתת תמונת מצב די מאוזנת יחסית, יותר ממה שמתיימרים BBC ואחרים להראות. הישראלים גילו פתאום את ג'ייק טאפר, שטורח להציג תמונה אוהדת ישראל (טוב נו, יהודי ואמריקני) למרות שאינו חוסך ביקורת מביבי וימינה לו. אני לא צופה אדוק של הרשת אז אני לא יודע לומר עדיין עד כמה נקודת המבט שלו ביקורתית או סלחנית לפלסטינים. אבל הנה איך שהוא מעביר נקודת מבט שלא חוסכת ספקנות מהסרטונים של דובר צה"ל ונכנסת ללא רחמים בסמוטריץ' ובן-גביר על ליבוי והתגרות.

מהצד השני, הנה ערוץ נובארה מדיה השמאלי שמתקיף את ישראל יום יום ללא רחם ולא מזמין כמעט אף פעם דעה נגדית לשולחן, אלא אם זה פופוליסט שקל להם לפרק את טיעוניו, אני לא נותן להרבה מהסרטונים שלהם משקל רב מדי אבל צופה מדי פעם כי יש והם מאירים על נקודות עיוורות של דיווחים אחרים. הנה הם נכנסים בסרטון שפותח את הקטע של טאפר למעלה ביתר פירוט (הפעם לשם שינוי הBBC עשה עבורם את חצי העבודה).

שאלות פתוחות

לאור ההנחות שפירטתי למעלה אפשר לנסות לבנות תמונת מצב, ועדיין יהיו חוסרים. אני למשל אשמח לדעת יותר לגבי השאלות הבאות, למרות שאני מניח שיש סיבות שהתשובות האלו פוגעות באסטרטגיה של צה"ל איכשהו, אבל יום אחד אני ממש אשמח לגלות.

  1. כמה אזרחים וכמה חמסניקים מתו בידי צה"ל? היו המון דיבורים על "תגובה סבירה ביחסיותה" אז חשוב לדעת אם מתו 3 אזרחים על כל חייל חמס או שלושה חמסניקים לכל אזרח.
  2. הפצצנו זרחן לבן או לא? ואם כן למה? אם יש רשימה סגורה למצבים שמותר להשתמש בחומר הזה למה היא סודית?
  3. האם יש מישהו בצה"ל מעריך שבאמת רוב או אפילו חצי מהחטופים יחזרו בחיים?
  4. לפני הכניסה לבית החולים, צה"ל טען שהוא מקיף את שיפא, לא יורה פנימה, מתעד יציאת מחבלים מהמתחם וחזרתם פנימה, משאיר את החזית המזרחית פנויה לכניסה ויציאה של צוות ומטופלים, ונמצא בקשר עם ההנהלה. באותו זמן מי שקרא את הטוויטר של "רופאים ללא גבולות" ואחרים התרשם שבית החולים מופגז, חדרי ניתוח יצאו מכלל פעולה, שנותרו 7 מנתחים בחיים מתוך כ־50 וכל מי שמתקרב לחלון חוטף כדור. לאיזה צד יותר קרובה האמת?
  5. מה התוכניות לדרום הרצועה, איפה שמעריכים שרוב החטופים מוחזקים? האם גם אותה ישטחו?
  6. מי אמור לשקם את כל הבניינים והתשתיות ההרוסות ועל חשבון מי? ישראל אפילו לא בונה מספיק נדל"ן בר השגה לאזרחים, מה אם יפול עלינו הנטל לממן את הפיצויים לבניה מחדש?

וזו רק רשימה חלקית מהשבוע האחרון. יש פרטים מעורפלים, יש אמיתות ברורות שיתפוררו בהמשך. למשל בשבוע הראשון אמרו שרצחו 40 תינוקות בכפר עזה, שערפו לרובם את הראש, המספרים המזעזעים האלו צוטטו על ידי ביידן ואנשיו, ואני כמובן לא אחד שרץ לחפש סרטוני סנאף בטלגראם. אבל הציק לי אז בדקתי. יש עמוד לזכר הנופלים בהארץ, יש טבלה אצל טמקא, איפה התינוקות? מיינתי את הטבלה לפי גילאים, יש רק תינוקת אחת מתחת גיל שנה, סה"כ שמונה מתחת גיל 10 ומהם 1 נהרג מקסאם ואחת מדום לב. אז 6 פעוטות ותינוקות אם נמתח את זה, לא 40 תינוקות. למסקנה דומה הגיעה הכותבת של סנופס.

ראש טבלת הנרצחים של טמקא כשממיינים לפי הגיל

ולמה חשוב אם זה נכון או לא? אחד כי על סיפורי הזוועה האלו גייסנו תמיכה בין לאומית, וכשאחד מתפורר מתחילים לחשוד באחרים. למה לספר שקרים כשהאמת מספיק גרועה? עכשיו מוצדק לגמרי להטיל ספק כשחודש אחרי אנחנו מתלוננים שהיו מקרי אונס ואף ארגון נשים לא מוקיע, כי צעקנו זאב זאב יותר מדי פעמים. עכשיו כל המהלך המלחמתי והמדיני חוטפים ביקורת, חופרים לנו בדבריו של דובר צה"ל, לא מקבלים את בקשותינו להסיר לבתי החולים את סטטוס ההגנה כי לא מאמינים לנו יותר (מלבד האמריקאים והגרמנים אולי) שיש מתחתם בסיסי מחבלים.

חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית או חשיבה חדה זה לא סתם להטיל ספק בהכל, זה לבנות תמונת אמת כמו שבונים תזה מדעית, מחפשים איפה יש סתירות לא סגורות בקצוות, כדי שכל התמונה תתחבר. לצערי לא מלמדים את זה בבתי ספר ברוב העולם. בחודש האחרון יוצאים המון צעירים אמריקניים ובריטיים להפגנות בעד הפלסטינים אבל חוזרים על ססמאות "מהים עד הנהר" שמשמעותן רצח עם או לפחות טיהור אתני. השלב הבא היה גילוי המניפסט "מכתב אל אמריקה" של בין לאדן, מה שכמה טיקטוקריות קראו לו "האמת שהסתירו ממני" ותיארו משבר קיומי ומיטוט כל יסודות האמונה שלהן. נו באמת. האם כל כך קל להשפיע על צעירים? אין שום אתוס מאחד מלבד שחור ולבן, עבדים ומשעבדים, כובש ונכבש? אין מצבים יותר מורכבים ועובדות היסטוריות? אז מצד אחד כן, די קל להשפיע, ואפשר לראות ישראלים ויהודים בארה"ב מתחמשים להגנה, עסקים חוטפים חרמות ואלימות נגד סטודנטים, ומצד שני אני עדיין מתקשה מאוד להאמין שכל כך הרבה משתכנעים פתאום מבין לאדן. כששרשרת המשפיעניות טוענות למשבר קיומי, זה כמעט נשמע כמו תסריט כתוב. אולי זה מבצע "דגל שקרי" להנדסת תודעה? האם מישהו שמע על התפתחויות בנושא מאז אותן 48 שעות שבהן הסיפור התפוצץ בחדשות? הגארדיין אמרו שהיתה קפיצה בגישות למסמך, אבל אחרי שהעיתונאי יָאשַר עָלִי פרסם את היסטריית הטיקטוק היתה קפיצה פי חמישה. מה מאז? נרגע? נעלם? החמיר? שקט. עברו להזדעזע ממשהו חדש.

האמריקנים כבר כמה שנים טוענים שטיקטוק משחקת באלגוריתמים שלה, אולי זו ממשלת סין עצמה שמשחקת שם בחשיפה למסרים? אלו לא חדשות, הנדסת תודעה מכוונת היא שיטה ישנה. הנה ראיון בן 40 שנה עם מומחה סובייטי שערק למערב שמתאר איך רוסיה עושה את זה למערב (תודה לגיא ששלח):

למי שמעוניין בראיון המלא (80 דקות) הנה עותק. אבל קחו עם גוש מלח כי יש הטוענים שיורי בזמנוף זייף את הקשר שלו והידע שלו על שיטות ה־KGB. הוא לא המציא משהו שלא כתוב אצל סון דזה ב"אמנות המלחמה". אז שוב חזרתי לשאלות של למי להאמין…

אבל האם זה בכל זאת לא בלתי סביר? הררי מחקרים שמראים שאלגוריתמים של יוטיוב ופייסבוק מכניסים אנשים ל"מחילות ארנב אידאולוגיות" ויוצרות חדרי תהודה אידאולוגיים שממסכים שיח רב צדדי ומקצינים דעות – כל אלו בכיוון הנכון, והמערכות שמנסות להלחם בזה לא מספיק יעילות, והמעט שהיו בטוויטר נתלשו ונזרקו על ידי מאסק. אבל האם אצל טיקטוק זה קורה בכוונה? האם התחרות של סרטי תמיכה בפלסטינים/חמאס/ישראל מוכרעים על ידי איכות הסרטים ותגבור התעבורה על ידי פעילים או שמא ממשלת סין עם יד על המאזניים? אם זה המצב אז למה בכלל לנסות להלחם על נרטיבים (לא על אמת אפילו) בפלטפורמה שמקדמת רק צד אחד במקרה הטוב, או מעדיפה לקדם בלבול, פערים וסכסוך בין שני הצדדים כדי לקדם בכלל את האינטרסים של איזה צד שלישי?

זהו, אני חושב שגירדתי את פני השטח. מידע אמין זה מצרך קשה להשגה ביומיום, וקשה שבעתיים בזמן מלחמה. שמרו על שיח הגיוני ואל תתפסו להגזמות, ובעיקר השתדלו לגבש עמדה על בסיס רעיונות בני קיימא ולא לפי העמדה של סלבריטי או ידיעת חדשות אחת או שתיים. חייבים גם משהו קבוע בחיים, אז צאו מאתרי החדשות ונסו לקיים כמה ריטואלים בריאים אחרים, עדיף עם עוד אנשים.

מאחל לכולנו לשמור על בריאות ושפיות, לזמנים טובים יותר.

פורסם ב

הפידרציה הגיעה לבלוג

לא יודע מתי תקראו את זה בעתיד, אבל פעם הייתה רשת חברתית סגורה אבל חביבה עלי בשם טוויטר. בא איש אחד בשם מאסק וקלקל אותה ופרחה לה בחזרה רשת מבוזרת כמו בימים הטובים של התחלת האינטרנט. מסטודון היה קילר אפפ שהופיע בדיוק בזמן לקלוט את חובבי המיקרובלוגינג שברחו מטוויטר וטאמבלר וצירף אותם לרשת סטטוסנט/אקטיביטי פאב שכבר כללה כמה תוכנות ניהול נוד רשתי (המקבילה של שרת דואר ברשת SMTP או שרת IRC וכולי). עכשיו אפשר לקרוא את הפרסומים שלי בתור הודעות ברשת הזו בזכות תוסף וורדפרס.

אז אם אתם מחפשים אותי כי לטוויטר אני נכנס פחות ופחות, אני @I

שרתי אקטיביטיפאב בעברית (מתוך אלפים שהוקמו) הם נכון להיום בעיקר על בסיס מסטודון אבל לא רק:

ועוקב אחרי כולם אתר פיד עברי.

בקיצור, בעוד רגע אלחץ פה על "פרסום" והפוסט יופיע פה. יאללה, תעקבו, נראה מה זה שווה?

פורסם ב

איך ולמה להחליף ספקי מוזיקה

אני בן דור ה־X. יש לי כמעט 300 תקליטורים שמעלים היום אבק ויש לי עדיין תקליטי ויניל במחסן שעוד לא הספקתי לדגט. הרבה שנים הקשבתי לOGG ו־MP3 עד שהצטרפתי באיחור לספוטיפיי. אני עדיין קונה מוזיקה מאמנים ישירות עד כמה שאפשר, דרך שירותים כמו BandCamp, מממן חודשית אמנים בפטראון, קניתי תקליט או שניים בהורדה ישראלית, ואף דרך קיקסטרטרים והדסטארט. הבעיה – לא בא לי להסחב עם גיגבייטים בטלפון, חלק מהקבצים אבדו לי בקריסה של כונן בבית, קבצים שהעלתי לגוגל מיוזיק אבדו בדרך ליוטיוב מיוזיק (טוב, יש לי עותקים מקומיים אבל הפלייליסטים נשברו), ואז החלטתי שאצטרף להמונים ואקנה מנוי. בספוטיפיי לא מצאתי הכל אבל די הרבה, וההמלצות שלהם העשירו לי את הטעם מתוך זנבם הארוך.

למה אני עוזב

אבל החוויה לא משהו. ראיתי שדוחפים לי יותר ויותר תוכן ממומן ברשימות אוטומטיות, ומנסים לשכנע אותי בכוח להקשיב לפודקאסטים דרך יישומון שממש לא מתאים לזה. לא תודה, יש לי יישומון נפרד לזה, קניתי אותו, משתמש בו בהנאה, הוא עשה לפני 7 שנים דברים שספוטיפיי עד היום לא עושים, אז עזבו אותי בשקט. הייתי יחסית מרוצה עד שהתפוצצה לפני כשבועיים פרשת רוגן. אי שם בירכתי המוח זכרתי שהם עשו איזו עסקה עם ג'ו רוגן שעצבנה המון אנשים (שלא רצו לשלם כדי לשמוע את הפודקאסט) אבל אף פעם לא סבלתי אותו אז התעלמתי. ידעתי במעומעם שהוא מראיין בסגנון סחבקי שלא מתאים לכל אחד, שהוא היה מכחיש הנחיתה על הירח שהתרצה וירד מהקונספירציה, אבל בגדול לא מצאתי משהו מושך בכל פעם ששלחו לי לינק לראיון אצלו. לפני כמה חודשים הוא חטף קורונה והסתבר לי דרך קהילת הספקנים המדעיים שהוא כבר כמה חודשים מנהיג בפודקאסט רטוריקה בין הכחשת קורונה לבין התנגדות לחיסונים, אבל מסתבר שהוא הלך עם זה עד הסוף לכיוון של אייברמקטין, הידרוקסיכלורוקין ושאר הטירלולים של שבטי הקונספירציות מהמערב הפרוע. אחד הציטוטים שעלה בדיונים עליו "רוגן מאמין לדעה האחרונה ששמע. שום חשיבה ביקורתית. אם היום יראיין מדען הוא יהיה בעד חיסונים, מחרתיים יתהפך שוב". כך או כך זה לא קרה. המידע השגוי שהוא מפיץ נשתה בצימאון על ידי מליונים, ונכון לכתיבת שורות אלו, שני בומרים כבר ביקשו מספוטיפיי שיורידו את יצירותיהם, ג'וני מיטשל וניל יאנג. ריספקט. במקביל גיליתי שהעסקה איתו היא על לא פחות ממאה מליון דולר. זה מטורף. אני לא יודע על כמה שנים זה פרוש, אבל זה אומר שהאיש כנראה מרוויח יותר מאשר סטיבן קולבר, ג'ימי וג'ימי ביחד (אין לי מספרים על הווארד סטרן בשלוף). בצד השני של המשוואה ספוטיפיי תמיד מוזכרים בתור מי שלא משלמים הרבה לאמנים על הזרמות, שברי סנטים לזנב הארוך, ורק אם עברת איזה מינימום השמעות, מה שאומר שדרך מין "הסכם עודפים" מרושע, האמנים במיינסטרים מרוויחים הרבה יותר להשמעה בנוסף לזה שממילא יש להם יותר השמעות. משהו מאוד רקוב פה, ואני בתור אחד שתמיד מעדיף אנדרדוגים ושונא מתנגדי מדע, לא יכול כמובן להמשיך לתת לספוטיפיי כסף.

אז לאיפה הולכים?

עד כאן ההקדמה. אני רוצה לעבור לשירות אחר, אני מקווה שיותר מהכסף שלי ילך לאמנים ולא יממן פרופגנדה שקרית. כשעשיתי מנוי לספוטיפיי הם היו כמעט הספק DSP היחידי שהיה שווה להסתכל עליו, היום כבר זמינים בארץ עוד כמה. הלכתי לחפש מי משלם יותר יפה. הופתעתי לשמוע שבמקום הראשון פייסבוק עם 6 סנט להשמעה (לא רלוונטי כי אני לא אתפס מת עם חשבון פייסבוק ואני לא חושב שיש להם יישומון מוזיקה בכל מקרה). אחריהם במקום שני, תאמינו או לא, פלטון, אופני הכושר שהרגו את מיסטר ביג ואת וגנר מ"ביליונז". בהמשך הרשימות (יש כמה והן סותרות: 1, 2, 3, 4, 5) צצו אמזון (לא אוהב מונופולים מרושעים, מדלג), נפסטר/רפסודי (לא יודע עליהם מספיק, כרגע מדלג) טיידל (מייסודו והשקעתו של ג'יי זי) ודיזר הצרפתית. למרות שדיזר קושרת לעצמה כתרים שהם הכי הוגנים עם אמנים, המספרים מצביעים דווקא על טיידל בתור נדיבים יותר שגם הם מנגנים על מסר דומה. הטבלאות לעיל (וזו הכי עדכנית) מראות פערים ביחסים די קבועים. למשל טיידל ונפסטר תמיד משלמים בערך פי שתיים מדיזר, ושלושתם משלמים הרבה יותר מספוטיפיי. למה ההבדלים? כי הם יכולים. לספוטיפיי יש דימום נתח שוק מסיבות שונות אבל הם עדיין כשליש מהשוק (נתוני יולי 2021), דיזר 2% וטיידל בקושי חצי אחוז. האם זה אומר שיש מצב שיש להם הסכמים עם פחות מפיקים או רק מוזיקה יותר חדשה? את זה אני בא לבדוק.

שלב א': גיבוי והעברה

ביקשתי מספוטיפיי להוריד את כל הדאטה שלי. יש לי אולי 5-6 רשימות שבניתי לי וכמה עשרות ציבוריות שאני עוקב אחריהן. ספוטיפיי אמרו אין בעיה, יכינו לי זיפ תוך 30 יום. לקח כמעט חמישה ימים, הגיעה ערימה של JSON, כל הפלייליסטים בקובץ אחד. יש שירות צד ג' שימשוך את הפלייליסטים דרך API ויתן CSV אחד לכל פלייליסט, שאת זה טיידל מוכן לאכול.

בין אם אחכה לספוטיפיי ובין אם אשתמש ב־StreamExport הנ"ל, זה עדיין המון זמן להעלות אותם אחד-אחד לשירותים האחרים ומסתבר שיש תוכנות מקומיות (למאק וחלונות) ושירותים אונליין שיודעים ויצא וליבא בין עשרות שירותים כאלו. אין לי סיבה להריץ משהו מקומי (וממילא אני איש לינוקס) אז אני רואה שהרוב ממליצים על שני שירותים: Soundiiz ו־TuneMyMusic, שניהם יעלו כסף אם אתם רוצים לייבא יותר מאשר פלייליסט קטן אחד או שניים. אם תרצו לייבא בבת אחת את כל הפלייליסטים או השירים/אלבומים/אמנים מפוברטים או פלייליסט של יותר מ־X פריטים (200 בסאונדיז או 500 ב־TMM), תצטרכו לקנות את שירות הפרימיום לפחות לחודש אחד ($4.50, לא נוראי).

שלב ב': פתיחת חשבונות.

טיידל נותנים מספר תכניות והמחיר די שונה למדינות שונות כשבדקתי דרך VPN. תוכנית הייפיי, הייפיי פלוס ומשפחה עלו $10, $20, $15 בהתאמה לארה"ב, או 20, 40, 30₪ בישראל.
לקמצנים: יש תוכנית חינם שתדחף פרסומות ומגבילה דילוגים ביישומון אבל לא בדסקטופ, כרגע לא זמינה מחוץ לארה"ב (לא ניסיתי עם VPN). לישראלים יש מסלול "חסכנים" מיוחד בגולדה לחודש שיוריד אתכם לאיכות של MP3 של 160 Kbp/s (שזה בערך רמת דחיסה הכי מינימלית למוזיקה שאפשר, יותר מתאימה להסכתים מדוברים). תקופת ניסיון של שלושה חודשים בשקל בודד לחבילת הייפיי הבסיסית לחודש או 2₪ לפלוס ולמשפחה.
בתוכנית "הייפיי פלוס" מספרים לנו שיותר כסף יגיע לאמנים וזרמי המוזיקה יגיעו בביטרייט יותר גבוה (בכפוף לתנאי הקליטה), ובנוסף 10% שלמים יעברו לאמן הכי מושמע שלך כל חודש. כרגע בארץ הייפיי פלוס עולה רק טיפה יותר מהמנוי הבסיסי האמריקני אז יאללה ננסה. השאלה אם יש להם CDN בישראל שיאפשר את זה בכלל. השירות מייסודו של ג'יי זי, מבטיח להיות בעד אמנים, יש פודקאסטים ומגזין בנושאי מוזיקה ומוזיקאים, קליפים ולטענתם הם מעלים מוזיקה באיכות lossless מכל מפיץ שיתן להם ולא מסתפקים בדחיסה lossy באיכות גבוהה. נו, נגיד. זה לא שזה משנה הרבה ברגע שזה מושמע דרך אוזניות בלוטות' או מגבר של טלפון לאוזניות ב50₪. לדעתי ההבדל באיכות יורגש רק עם ציוד בייתי איכותי (DAC ייעודי שיתמוך 24 ביט ו־96 קילוהרץ) ואוזן מאוד מאוד אנינה. בנוסף מבטיחים חוויות של מיקסים לדולבי אטמוס, שמע 360 מעלות ושאר באזז שאני לא יודע אם זה נפנופי ידיים שיווקיים או שיש מי שמחפש את זה באמת. אני בתור משתמש ששומע מוזיקה ברקע בנסיעה או באוזניות למיסוך רעש המשרד כנראה לא אבדיל, אז השדרוג לפלוס בשביל רוב האנשים זה יותר בשביל לדאוג שיותר כסף יגיע לאמנים.
פרטים אישיים: לא שאלו מגדר, כן ביקשו גיל, מאפשרים תשלום באשראי או פייפל. הסכם הפרטיות שלהם ארוך ומתיש ומכיל הכנות לשינויים בעתיד אבל סביר במתכונת הנוכחית. הם מאוד מעודדים לחבר את החשבון לפייסבוק כדי שישפך לשני הכיוונים ידע עליך. לא בדקתי למה זה טוב כי אני לא אוהב את איך שזה נשמע וממילא אין לי פייסבוק.

דיזר נותנים חודש חינם ואח"כ $11 לחודש פרימיום או $18 למשפחה (אם אתם באירופה יתווסף מע"מ ויגבה באירו, אבל שם מוצעים גם מסלולים מוזלים באיכות ולסטודנטים שלא מוצעים בישראל). יקר יותר מטיידל ואף מספוטיפיי.
לקמצנים: יש מסלול חינם עם פרסומות ומוגבל לאיכות 128kb/s. המפרסמים ידעו עליך גיל ומגדר ומזהה מכשיר ייחודי אלא אם תחסום קוקיז בדפדפן (מה יקרה ביישומון בטלפון? אלוהים יודעת).
פרטים אישיים: שואלים גיל וג'נדר (מוגבל לזכר, נקבה או א-בינארי בלבד) ומשם עוברים למסך בחירת אמנים. הסכם פרטיות סביר לאדם רגיל, בעיני טיפה חודרני יותר מהדרוש (למרות שהם תחת חוק ה־‏GDPR האירופי שאמור לשמור עלינו). מקבלים כרטיסי אשראי בלבד.

שלב ד': יבוא מוזיקה

אני בוחר פה כמה פלייליסטים מגוונים כדי לראות מה מופיע או לא מופיע בשירותים האחרים. אני מעביר עם TMM מקבצים עד 500 שירים לפי סוגות, בערך. רשימות של יותר מ-500 שירים (יש לי כמה) הייתי חייב לפרק לא רק בשביל העברה, זה גם המקסימום אצל טיידל.

מקבץ ראשון: "שרמוטות מרימות" מייסודן של צעדת השרמוטות. 250 שירי פופ והיפ-הופ משני העשורים האחרונים, קצת ישראלי.
טיידל: הכל עבר מלבד "תרקדי את זה" של דניאלה ספקטור. הזמרת שם, אבל השיר חסר.
דיזר: הכל עבר חלק.

מקבץ שני: שירי טהרלב, ריח של סתיו, סבנטיז ישראלי ופולק+רוק ישראלי. 211 שירים סה"כ.
טיידל: חסרו 3 שירים: "אתה לי ארץ" (ירדנה ארזי), "רק היום" (אורי רווח), "ללכת עמך" (יפה ירקוני).
דיזר: חסרו 3 שירים: "לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים" (שרעבי), "רק היום" (אורי רווח), "ללכת עמך" (יפה ירקוני).

מקבץ שלישי: New Orleans Funk, Jazz Vibes, סה"כ 485 שירים.
טיידל: [slider title="חסרו 8 שירים"]The Gaturs – Swivel Your Hips (Parts 1 and 2)
Chuck Carbo – Out On A Limb
June Gardner – Hot Seat
Clemon Smith – Brotherman, Sister Ann
Mary Jane Hooper – I've Got What You Need
Leo Motta – Into the Night
Hoffy Beats – Neon
Wataru Fujiwara – Tequila at midnight
[/slider]
דיזר: הכל עבר.

מקבץ רביעי: Funky Disco Party, Instrumental Funk, Blues R&B and beyond, Funk Outta Here, Blues Origins, סה"כ 336 שירים.
טיידל: [slider title="חסרו 7 שירים"]Scary Goldings – Bruise Cruise
Scary Pockets – 1am Funk Dance Party
Scary Goldings – Cornish Hen
Pomplamoose – Uptown Funk
Hot Butter – Space Walk
Liberace – The Old Piano Roll Blues
Big Bill Broonzy – Mean Old World (Tk. 1)[/slider]
דיזר: הכל עבר. בגלל השיר האחד לעיל גיליתי להפתעתי שיש להם אכן 300 שירים של פומפלאמוס (כל הקטלוג?) ולטיידל כלום. אני מתאר לי אבל שיהיו עוד כמה וכמה אמני אינדי/פטראון שזה יהיה המצב אצלם.

מקבץ חמישי: שירי העבודה שלי, ועוד רשימה של מישהו אחר. סה"כ 426 שירים.
טיידל: [slider title="חסרו 13 שירים"]Francesco Bonporti – Concerto In F Major For Violin & Strings, Op. 11 No. 5: Rezitativo – Adagio assai
Claude Debussy – Petite Suite For Piano, L65: En Bateau
Wolfgang Amadeus Mozart – Serenade No. 5 In D Major, K204
Rentaro Taki – Blossoms
Ottorino Respighi – Ancient Airs And Dances Suite No. 3: Siciliano Ignoto
LaBelle – Moonshadow
Lafayette Afro Rock Band – Ozan Kouklé – Remastered
Colleen – Soul Alphabet
The Karminsky Experience Inc. – Exploration
Chinese Man – Calling Bombay
Colleen – Lighthouse
Tranquility Bass – Sometimes I Lose My Soul
Colleen – Captain Of None[/slider]
דיזר: [slider title="חסרו 3 שירים"]Tranquility Bass – Cantamilla
Tranquility Bass – Sometimes I Lose My Soul
Kinobe – Chasing Clouds[/slider]

מקבץ שישי לטיני: Portuguese, Nostalgia, Tom Jobim, סה"כ 226 שירים.
טיידל: נפל אחד בדרך – Banda Carnaval Do Rio – Xibom Bombom
דיזר: הכל עבר.

מקבץ שביעי מצברוח: Relaxing Work Music(200 tracks), Brain Food(100 tracks), Deep Focus(152 tracks), Atmospheric Sci-fi Soundtracks(41 tracks)
טיידל: [slider title="חסרו 25 שירים"]NYMK – Roundabout, Axione – In Every Heartbeat, Nova Explora – Mount Soul, Jacob Yoffee – With Resolve, Jacob Yoffee – Will to Live, Yolta – Falling Rivers, Beau Projet – Curiosity, 12dust – Rectifier, Bon Bruit – Beginnings, Ygor Ghensev – Dreamer, Chris Burrink – Fire Fly, Jacob Yoffee – Projections, Monocle Twins – Momentum, Tom Kalani – Bull’s Eye, Lucas Delphy – Limitless, Search For Atlantis – Los Feliz, 12dust – Big Sleep Estado De Calma – Placidity, Lucas Delphy – In This Moment, Toledo Rains – Sunbleached Memory, William Keats – L'anniversaire, Fukase Junichiro – Yatta, Orchestrate the Universe – Timeless, Symon van Gent – Saoirse, Howard Shore – Benno[/slider]
דיזר: בול אותם 25 שירים חסרים.

לצד הפלייליסטים, ספוטיפיי נתנו לי לסמן יוצרים מועדפים, שירים מועדפים ואלבומים מועדפים.
טיידל: חסרים ארבעה אמנים מתוך 313:
Emahoy Tsegué-Maryam Guébrou
Tom Petty and the Heartbreakers
Alina Gingertail
Dreaming Elephants
אלבומים: חסרו 20 מתוך 95, למרות שאת רוב השירים מתוכם אפשר למצוא. אמנים ברשימה: פומפלמוס (גם אין את השירים), הדורבנים, The Art of Noise, Regina Spektor ועוד.

דיזר: כל 313 האמנים עברו.
חסרים שבעה אלבומים מתוך 95: שוב ארט אוף נויז וכל מיני תקליטי אוסף.

שונות: חוסרים אחרים שהפתיעו אותי בפלייליסטים אחרים –
עוד כמה שירי ג'אז, בעיקר ביגבאנד ישנים כולל לואי ארמסטרונג ושמות מוכרים שנמצאו בדיזר הצרפתית וחסרו דווקא בטיידל האמריקנית.
שירי סדרות אנימה כוסו 90% בטיידל, 96% בדיזר.
רשימת אמני אינדי מכנס פרטיות דיגיטלית: 78% כיסוי בטיידל, 95% בדיזר.
רשימת שירים ישראליים במימון הדסטארט: 89% כיסוי בטיידל, 100%(!!) בדיזר.

הייתי יכול להמשיך עוד הרבה אבל אתם מבינים את הרעיון.

מסקנות ראשוניות

  • גם אם ספוטיפיי שולטים בנתח השוק הכי גדול, ההפרש בספריה של המתחרים הוא מזערי וסביר.
  • אין בעיה עם מוזיקה עכשיווית או ישראלית, יש טיפה חוסרים במוזיקאים אינדי, קצת ג'אז ישן וכדומה, אבל הרוב מיתרגם די חלק.
  • חסר פה ושם מידע מטא על אלבומים, גם אם יש את השירים עצמם.
  • התאכזבתי לגלות שבספוטיפיי הרבה יותר קל למצוא פלייליסטים ציבוריים של משתמשים אחרים מאשר בטיידל.
  • משהו שלא מיפיתי – היו לא מעט שירים ברשימות שלי בספוטיפיי שהוספתי אבל סומנו עם הזמן כלא זמינים במדינה שלי (משתנה בהתאם לאיפה שאתה מתחבר עם ה-VPN). שמחתי לגלות שחלקם פתאום זמינים בשירותים החדשים אבל אחרים פתאום חסומים גאוגרפית. יתרה על כך יש מעט מאוד חפיפה בין השירותים בנושא השירים הקיימים-אבל-חסומים. כל שירות וההסכמים שלו, אני מניח.

לא בדקתי עדיין:

  • חוויית משתמש ביישומון
  • הגבלות (כמו 500 שירים לפלייליסט)
  • תוכן נודניק (תוכן נדחף של אמנים מקודמים?)
  • ז'אנרים שלא מיוצגים אצלי באוסף (למשל ים תיכוני, מזרחי, אירופאי, קיי-פופ וכולי)
  • רשימות ההשמעה שיוצרים האוצרים של ספוטיפיי (יהונתן קוטנר ביניהם למי שמכיר מטוויטר) מול אלו של המתחרים.
  • את דיזר בכלל עוד לא התחלתי לבדוק לעומק.

ולסיכום ביניים, כרגע נראה לי שאשאר עם טיידל (ולו רק כי לי זה עולה פחות ועדיין משלם יותר לאמנים) אבל מי יודע מה יהיה בהמשך. עכשיו שאני רואה כמה קל יחסית לעבור משירות לשירות, אולי אעשה זאת שוב אם אראה צורך. בינתיים יד לי גם חשבון חינמי בדיזר וכבר סינכרנתי אליו את הרשימות, אז "יש גיבוי". בערך.

עדכון 28.3.2022

אחרי כמה חודשי שימוש אני יכול להוסיף:

  • מספוטיפיי אפשר לשתף עם העולם לינק שיעבוד גם למי שאין חשבון ספוטיפיי, אין אופציה כזו עם טיידל.
  • הנגינה של טיידל לא חלקה באנדרואיד. לפחות אצלי כשאני מנגן בנהיגה עם וייז מופעל, הנגן לעיתים משתהה לשברירי שניה פה ושם, ופוגם בהנאה. הוא גם כל כך כבד בזיכרון ומשאבים שהוא לא יכול לרוץ על האנדרואיד של האוטו. ספוטיפיי עובד לאט שם אבל ללא בעיות.
  • אופציית חשבון החינם של דיזר תסגר בישראל עוד שלושה שבועות.

פורסם ב

התדמית של עולם התכנה החופשית על פרשת דרכים

תוכנה חופשית היא דבר נפלא. אני מאוהב ברעיון כבר כ־28 שנה מאז גרקתי אותו לראשונה. ארגנתי קהילות ואירועים להפצת ידע על ואודות חופש התוכנה, ואי אפשר לזרוק היום אבן באף ענף כלכלי בלי להתקל בתוכנה חופשית רצה איפשהוא על שרת, עמדת חיוב כרטיסים בסופר וכמובן שכל האינטרנט וכל כיס מריצים תוכנות חופשיות למכביר. אין סטארטאפ שמתחיל היום בשוק וממציא לבד את כל הגלגלים, אם זה בתוכנה, ביולוגיה או כל תחום הנדסי, אתה תלוי בתוכנה, אם זה באסטרונומיה או מכונות CNC, תוכנה חופשית היא לפעמים החנות היחידה לשאוב ממנה את הכלים הדרושים למקצוע. מצד אחד אין להתעלם, ומהצד השני אין מנוס מלהשתמש. ההתנחלות הזו בלבבות וברשימות התלות של תוכנות היא חרב פיפיות, ובחודשים האחרונים אנחנו רואים כמה צרות שמאיימות על עתיד הקהילה.

אולי המכה הכי גדולה למוצר תוכנה היא נטישה שתוביל ל"רקבון ביטים". תוכנה שלא מתעדכנת לא מקבלת תכונות חדשות אבל גם לא נסתמות בה פרצות שמתגלות. אם יש לה עדיין משתמשים אז דברים ישברו, ובכל פעם שמשהו בעולם התוכנה החופשית נשבר ומשפיע על production של חברות מסחריות, התדמית נפגעת. לאחרונה אני רואה כמה ארועים שבאו ברצף:

  • חזרתו של RMS להנהלת המוסד לתוכנה החופשית הבאישה את המוסד בעיני רבים, והחלה נטישה מדודה אבל מורגשת של תורמים (אני בינהם) ופרויקטים בולטים, חלקם עמודי תווך של פרויקט GNU.
  • מוצרים כמו טראוויס ו־Docker שפתאום אינם בחינם יותר לפרויקטים רבים של תוכנה חופשית בשל שינוי מדיניול – מצב זה שובר הפצה של תוכנה חופשית קיימת, ועלול לגרום לאותם מוצרים לאבד משתמשים ותדמית. במקרה של טראוויס זה אומר שהרבה פרויקטים של תוכנה חופשית יאלצו לעשות בדיקות שכבר היתה להם אוטומציה בצורה ידנית או להתחיל לשכתב מחדש תהליכים כדי לעבוד מול כלי אחר, או להנטש ולהפוך לעוד גופה ללא עדכונים.
  • מפתחים כמו מארק סקוויירז שהחליטו על "שברו את הכלים ולא משחקים" בצורה שיורה לעצמו ולכל הקהילה ברגל ומערערת מאוד את בטחון המשתמשים. היו עוד לפניו אבל הספריות שלו הן מרכזיות ובולטות.
  • חורים אדירים שהתגלו בשנים האחרונות בכלים מרכזיים ונפוצים, כגון Log4Shell, Heartbleed, Shellshock ואחרים.
  • יש פרויקטים שנטשו או השאירו בבלגן פרויקטים ישנים אצל גיטהאב כשמיקרוסופט קנתה אותה, אבל זה כנראה מיעוט.

תזוזה קטנה ועוד אחת, מתי נענועי הסירה יהפכו אותה? הפחד שלי היא לולאת משוב ענקית שבה פתאום חברות יפחדו להשתמש במוצרים חופשיים או לתרום להם, מה שיגרום לאיבוד רוח מהמפרשים של מפתחים מתנדבים. בנקודות כאלו כדאי לזכור שהמתנדבים לא ממש מקבלים הרבה גב, חלקם אפילו לא יודעים איך לשווק את הפרויקט או לקבל תרומות גם אם ירגישו שנכון להם לבקש. המקרים של מפתחים כמו מארק סקוויירס מדאיגים אותי מאוד: בוקר אחד קם אדם ואומר לעצמו שלא משלמים לו מספיק אז הוא יתקע לכולם מקל בגלגלים (אני אפילו לא יודע אם הייתה דרך למישהו לשלם לו לפני שהתחיל להשתולל). בתגובה לא בלתי מוצדקת נחסמו לו חשבונות אצל גיטהאב ו־pypi. יש לי כמה דברים לומר למפתחים שהחליטו לפרסם קוד ברישיון פתוח – ראשית ציינו בצורה ברורה מה תנאי הרשיון (אי ציון רישיון ברור מטילה עליכם את האחריות אם למשתמשים נדפק משהו, וברירת המחדל איננה "נחלת הכלל"), ושנית היו מוכנים שיהיו לכם הרבה משתמשים מסחריים. אם לא מקובל עליכם, אל תירו לעצמכם ברגל, פצלו את הפרויקט לגרסא פתוחה ואחת סגורה בתשלום או כל דרך אחרת. לדחוף קוד ששובר את הספריה שלכם מבטיח גם נטישה של משתמשים וגם איבוד האמון בכם לעתיד, וכמובן פותח פחת לתביעות משפטיות אם הרישיון שלכם לא מצוין נכון.

ורק כדי להיות ברור: יש המון חדשות טובות בקהילה הזו, הפחד שלי הוא מהתדמית בעיני משתמשים מסחריים, שהפכו לחשובים מאוד בתהליך הפיתוח של כלים קטנים לפעמים. הקרנל של לינוקס ופרוייקטים מסביבו עדיין חיים ותוססים ושיפורים קורים השכם והערב.

ומה הפתרון? אין לי תשובה. גם ככה הרשת שלנו הפכה בעשורים האחרונים לריכוזית מדי. כל הקוד העדכני בגיטהאב. כל הידע הטכני בסטאק אוברפלו. הרשת החופשית שהתאהבתי בה כמעט כבר לא קיימת, כשכל הידע והתקשורת קורים בין הכתלים של 10 חברות (אני נדיב) ולא בעשרות אלפי אתרים מבוזרים. אם מחר גיטהאב משנה תנאי רשיון, או סטאק אוברפלו פושטת רגל זו מכה רצינית מאוד לקהילת המשתמשים. אני למשל מחזיק בבית תלתפסת שכל הידע של קהילת המשתמשים שלה היה בגוגל פלוס, ויום אחד פשוט הוסר בלי יכולת לגבותו כראוי, ורק אחוז קטן ממנו שוחזר אח"כ לאתר עצמאי אחר.

מוזמנים לתת את דעתכם ופתרונותיכם פה בתגובות, רק אל תתחילו למכור לי בלוקצ'יין. דברים ישימים בלבד 🙂