עברנו לדירה חדשה, כפי שרמזתי. עד היום היה השרת (לינוקס) מחובר לקו מצד אחד ומצדו השני תחנת שעשועי ועבודתי להתפאר. עכשיו אני וזוגתי עברנו לבית מידות (דופלקס כדי שיהיה לי משרד לעצמי, AKA Fortress of Solitude), ומסתבר שמלבד אות חלוש במטבח למטה, הנתב האלחוטי לא מדגדג את שאר הדירה, והלא הילד רוצה אינטרנט בממ"ד, וכולנו רוצים מרכז בוקסי-מדיה בסלון…
אפשרות ראשונה היא לזנוח את ארבעת נתבי 802.11BG שיש לי פה ולקנות אחד חמישי עם N. אמרו לי שטווחיו נרחבים ואדרתו כה מהודרת, אבל ממה שקראתי גם קרינתו מזיקה שבעתיים, אז אני מחכה איתו עדיין.
אפשרות שניה במחירה היא העברת חוטי נחושת הידועים בעגה המקצועית כ-CAT5, אך הדירה שכורה היא ולמרות שבעל הבית ברח לפנמה, אני לא רוצה לעשות שמות בקירותיו.
ואז עלתה בי אפשרות שלישית, שמעתי כי בבזקסטור מציעים לאנשים פתרון לדירות מוכות-ממ"ד (או כמו שאני קורא לו, כפנ"ט. כלוב פאראדי נגד טילים). הרעיון הוא זוג (או יותר) של מתאמים שנתקעים לשטקר הרגיל, מצפינים בינהם את התקשורת בעזרת AES-128, והופכים את תשתית חח"י לרשת 200MBIT. חלום. משמועות הלכתי לבדוק באתר הבזקסטור, אבל הציוד לא מופיע שם. גם לא אצל KSP ואתרי ציוד אחרים. אני תמה! הנה מכשיר שחוסך לך קרינה, נותן לך מהירות מצוינת וחודר את שריון הממ"ד, למה אף אחד לא מוכר את זה? אז ככה. נתב אלחוטי עולה 200 ש"ח. מתאם אחד כזה עולה 190. זוג עולה 360 בבזקסטור. מתחילים להבין למה עמשראל לא יבחר את זה, ועדיין, האין בחוץ חרדים מקרינה?
התקשרתי למספר הבזקסטור שאמר לי שבשביל הזמנות אצטרך להתקשר 199, שם היה קשה לקבל מידע אבל בסוף קיבלתי את המחירים לעיל. הבחורה ביקשה את מספר הטלפון שלי, התחלתי לדקלם את התפוז ואז התברר שאם אין לי קו בזק היא לא מבטיחה שזה יעבוד. מה הקשר? בירה נשר. מה שהיא לא ציינה זה שאם אינני מנוי ADSL, אז אין לי איך לקנות את הממירים האלו בסובסידיה או בכלל. אבל את זה גיליתי אחרי ביקור בנזקסטור של אשדוד ושריפה של שעה מהחיים והדלק שלי. עכשיו אני גם מבין למה הם לא מפרסמים אותו בגאון באתר הבזקסטור – פן יעלוזו בני הערלים הגולשים בהוט וחפשם אחרי עיזים יתומות להציק להן.
ולמה לא באמת? אם בזק מציעה את המוצר ללקוחות הADSL, למה הוט אינה מציעה משהו דומה? תשבי יתרץ החלטות שיווקיות. דבר אחד יצא לי לעשות בנזקסטור וזה להציץ לקופסא על הטוסיק ולגלות שהיבואן הוא שלודה. בירור אצלם גילה שהם עובדים כמעט אך ורק עם חנויות צילום, אבל יש באשדוד חנות מחשבים אחת שעובדת איתם, ואין לו במלאי. אז התקשרתי להזמין. האיש לא מחזיר מלאי כי "אין לזה ביקוש", הוא יוכל להזמין לי תוך יום יומיים וזה יגיע עוד שבוע. דגמים? מחירים? לא יודע. יש כמה חברות וכמה דגמים אבל הוא צריך לשאול. אני חיכיתי שעתיים לטלפון חוזר והחלטתי לא לשמור נאמנות, אני עובר לשלב החיפושים ביד2.
מסקנות:
– הפתרון אולי אחלה אבל אין ביקוש כי אף אחד משום מה לא רוצה לשווק את המוצר.
– יש מצב שאני טמבל והייתי צריך לקנות את זה בשם מישהו שיש לו ADSL בבית, אבל אין לי כמעט אף אחד כזה. מישהו מקוראי מוכן לעשות לי ג'סטה?
מי שעוקב קרא אולי על מחאת עובדי צומת ספרים נגד שעון הנוכחות הביומטרי. יש שאלה כבדת משקל פה, האם יפה לכופף אנשים שעובדים בשכר מינימום ולאלץ אותם לוותר על עוד פרטיות משכבר ויתרו, להגדיל את אי האמון בין העובדים והמעסיקים, וכולי?
האם קראנו נכון? העבירו חוק ועכשיו רוצים לדעת אם זה טוב או רע? היינו מתים. המחקר המבוקש הוא "מחקר מקיף שישמש בסיס לגיבוש המיתוג והאסטרטגיה המתאימים להשקת התהליך במטרה לעודד הציבור להחליף את אמצעי הזיהוי הקיימים באמצעי זיהוי ביומטריים".
במילים אחרות – הם רוצים עצות וליווי בשיווק, כי נראה שיש לפרה חלב חמוץ שרוב העגלים לא רוצים לשתות. חכל שהמחקר הטכני לא נדרש במכרז לפני החקיקה…
לצערי לא נראה שמחקר כזה יוכל להתבצע בידי האקטיביסטים הותיקים, כי זה צריך להיות גוף מחקר מוכח וותיק, שיראיין טלפונית לפחות 2000 איש ועוד דרישות שונות. הלוואי שהיה לנו תקציב לערוך ולפרסם מחקר נגדי, אבל זה לא באופק.
קלינגר טיווט היום שהצעד הבא ב"מיסוי ירוק" הוא לתקוע לכל אחד מאיתנו GPS באוטו כדי לקחת לנו מס מדורג לפי קילומטראז'. נשמע הזוי, עם פוטנציאל אדיר לפגיעה בפרטיות, יקר ולא משתלם אבל הלפי הכתבה כבר עושים את זה היום בהולנד (לא טרחתי לאמת, זה נשמע לי שאולי זה שם בהרצת נסיון. אם זה היה בפריסה ארצית כבר היינו שומעים על זה). הפואנטה היא שרוצים להוריד מס קניה על מכוניות ולהעלות אותו על הדלק. הכוונה לדעתם היא למנוע זיהום ועומס בכבישים. הבעיה היא שעל משאיות ורכב כבד אין מס בכלל והן מזהמות יותר מאשר הפרייבטים (אז זה לא פותר זיהום) והצעד אינו מלווה בשיפור בתחבורה הציבורית. במילים אחרות, לא פתרנו את הבעיות, בעיקר העמסנו יותר מיסים על גב האנשים שרק מנסים להגיע לעבודה.
כמו שרמזתי פה פעם או פעמיים, ביקרתי לאחרונה במרכז ההדגמות של בטר פלייס בפי גלילות. בעקבות TEDxTelAviv הזמינו 25 מאיתנו לביקור שכלל פגישה עם שי אגסי בכבודו. המרכז נבנה לתוך מיכל דלק ישן שחתכו את צידו, הוא מכיל מספר דיילות, מספר "מעבירים" שכרגע רק רושמים מעוניינים, כמה אולמות מצגת שהזכירו לי משהו מתוך דיסניוורלד, ומוסיקת מעליות קצת מטרידה ברקע. לא, לא מוסיקת מעליות. מוסיקה כמו הלום ברקע של אתרי פלאש שלמעצב לא היה משהו יותר טוב לשים שם.
אגסי הגיע עם בוהן שבורה אז לא טייל איתנו את כל הטיול. בהקדמה הוא זרק לנו משהו על זה ש"ירוק" זה שמרנות וסטגנציה ולכן "כחול" הוא הצבע שנבחר לבטר פלייס לסמל שינוי וחידוש. אני עצוב על כך שככה מבינים את התנועות הירוקות (אבל מבין למה), ואני בכ"ז שמח שלא מנסים להתעלק על הירוק, כי יש כאן טיפה גרינווש, פה ושם. דבר אחד לא ברור, למה הלוגו שלהם נראה כמו יד שעושה thumb down?
התחלנו את המסע באודיטוריום שכל מושביו ממוחזרים ממכוניות שהלכו לגריטה. הפציצו לנו 25 סרט שיווקי דליל במספרים בהקרנה פנורמית מרשימה (שלושה מקרנים!) עם מלבן חתוך בתחתית המסך – לי היה ברור שהרצפה תסתובב שם בשלב כלשהו ויראו לנו מכונית אבל הקהל היה בכל זאת מופתע בנמוס צפוי. יצאנו החוצה לסיבוב בכביש הקצקרצר שנכבש לצורך כך, מדובר באבות טיפוס של 2 מליון ש"ח ואי אפשר לעשות איתם חראקות בכביש הפתוח. הנהיגה היא כפי שניתן היה לצפות ממכונית מודרנית – אין מפתחות, כרטיס RFID מזהה אתכם, בלם היד הוא כפתור חשמלי, כפתור "קדימה" וכפתור "רוורס", אין למעשה תיבת הילוכים כי מנוע חשמלי תמיד נותן את כל הטורק בכל מהירות.
הנהיגה זהה למכונית רגילה, כשתעזבו את הדוושה ותחכו כשניה, המכונית תתן טיפה "בלימת מנוע" שהיא למעשה חיכוך של דינמו שמטעין חזרה את הסוללות בירידה. במכונית ההדגמה (מגאן מוסבת) יש גלגל רציף שיעזור לקבוע אם לתת יותר אנרגיה להטענה (ולכן לקבל בלימת מנוע) או לשחרר בלימה ולגלוש חופשי. לצערי הודיעו לנו שהאופציה לא תהיה קיימת במכונית הסופית, אני מניח שהכוונה היא שהמכונית תמיד תתן בלימה בירידה אם לא נלחץ טיפה על הדוושה.
הדבר אולי הכי מפחיד במכונית בינתיים הוא השקט המוזר שלה בתנועה. תחשבו על מכונית עם מנוע כבוי מחליקה בניוטרל בירידה, שומעים רק את אוושת הגלגלים על האספלט. הצוות הבטיח לנו שבדגם הסופי תוכנס מערכת שתשמיע אזהרה להולכי הרגל, או במילים אחרות תוכלו לבחור "רינגטון למנוע" ולהחליט אם המכונית שלכם תשמע כמו פורד GTI, ניסאן ZX300, הארלי דוידסון או הפתיח של "על טעם ועל ריח". אני מקווה שבטר פלייס ישימו נעילה שתוודא שאף אחד לא יכניס לשם מושיק עפיה.
משם נכנסנו לסשן שו"ת עם אגאסי שנראה יותר כמו "הכה את המומחה", אבל לאגסי היו תשובות לכל השאלות. אני אנסה לסכם מה שלמדתי שם ואני מודה שלא הגעתי למסקנה סופית בעצמי.
הנה ההבנה שלי מאיך שיראו החיים שלכם מרגע שתקנו מכונית חשמלית – ראשית יקחו ה"סוויצ'רים" קצת סטאטיסטיקה מכם על הרגלי הנהיגה והחניה שלכם. החוזה מול בטר פלייס דומה יותר לחתימה עם מפעיל סלולארי מאשר לקניית מכונית ובהמשך תבינו למה. בכל מקום חניה קבוע שלכם תוצב עמדת טעינה. אם אין לכם עמדה קבועה אז החברה תתקין מספר עמדות במקומות פוטנציאליים בסביבתכם, בהתאם להשתלמות הכלכלית (ומספר השכנים האחרים שלכם שירצו לקנות גם הם מכונית…) – זה אומר שבשלב הראשון יש לחברה ענין להחתים בעיקר ציי מכוניות של חברות שלמות, אבל כיוון שחלק מהרעיון הוא לתת שירות לכל צרכן פרטי, נבדקות האפשרויות והצרכים של נהגים ממוצעים ועמדות הטענה יוקמו בהתאם לצורך. עמדת הטענה היא עמוג קטן שצוות החברה יכול לקדוח לתוך אספלט או בטון ולהתקין תוך חצי שעה, כולל חיבור לחברת החשמל. נשמע לי אופטימי מאוד, אבל הם שואפים שתהיה להם גמישות מקסימלית לשרת את הלקוחות, ולחברת החשמל יש אינטרס מובהק לשיתוף פעולה, אז נראה.
לגבי האייטם של קלינגר דלעייל אז יש פה חדשה מצערת – תשכחו מפרטיות. בכל פעם שתחנו ותחברו את המכונית לעמדת הטעינה, המרכז ידע שהמכונית שלכם שם. יותר מזה, החברה מתכוונת שכל המכוניות יצוידו ב-GPS, גם לצרכי בקרת גנבות (כמו איתורן), גם לצרכי סטטיסטיקה של עומסים ודרישות חשמל להטענה. למשל, אם החברה רואה שבשישי יוצא ערב רב של אנשים מהחיב"ר לצפון, הם יודעים שכדאי להם למהר ולהטעין יותר מצברים להחלפה בדרך.
הסטטיסטיקה תעזור לחברה למקם לא רק עמדות הטענה אלא גם תחנות החלפה. הרעיון הוא שהטענה בעמדות אינה מהירה (המקסימום הוא דקת טעינה לכל דקת נסיעה) ולכן המהפך הוא בצורת החלפת המצברים. לחברה יהיה סטוק של תחנות החלפה בנויות מראש במכולות, ובכל מקום שנראה שיש להוסיף תחנת החלפת מצברים, יוכלו להתקין אחת תוך יומיים. אגסי מסביר שכיון שהוא מגיע מעולם תעשיית המידע, לא חסכו בתוכנה, ובניגוד להרבה פארטאץ' ישראלי, המערכת ממקמת את התחנות במקומות האידאיליים, לפחות ארבע תחנות החלפה יהיו בכל מסלול ארוך פופולארי בארץ (נגיד, ירושליים-חיפה, תל-אביב-טבריה וכדומה) וכן הלאה – כל המידע הזה מיד זמין במערכת הGPS שתכוון אותכם לחניות פנויות עם עמדת הטענה, תחנות החלפה לפי הצורך, ובריחה מפקקים (לידיעת משתמשי WAZE).
כאן לא נגמרת החדירה לפרטיות (ואני אומר את זה חצי בחיוך, כי זה ברור לי למה זה הכרחי בשביל איכות השירות). השרתים של בטר פלייס ילמדו איך אתם נוהגים – האם אתם חונים ליד הבית או העבודה רוב הזמן, ונוסעים רחוק פעם בחודש, או שמא אתם אנשי מכירות שכל הזמן מתרוצצים בין מקומות חניה מזדמנים לאורך היום ולא תמיד חונים ליד עמדת הטענה? לפי צורת השימוש שלכם החברה תדע למי צריך למשל להטעין מצברים מיד עם החניה, ולמי מותר להמתין ו"לטפטף" הטענה עד סוף היום. בצורה זו בטר פלייס יכולה לקנות חשמל מחברת החשמל ברגעים שיש עודפים ולהמתין כשיש ביקושים גבוהים – כך נחסך חשמל לחח"י ובטר פלייס תקבל אותו יותר בזול. מעבר לזה הם מבטיחים לרצף שטחים אדירים בנגב בקולטי שמש ושאר אמצעים ירוקים להפקת חשמל.
מה הטווח? ובכן בהרצאתו בTED שי טען שמדובר ב-120 מייל, עכשיו הוא יותר פסימי והוא אומר שמדובר במשהו יותר קרוב ל-160 ק"מ (אני מניח שסטטיסטיקות טובות ומדויקות יותר יצאו מפרויקט המוניות החשמליות שהחברה השיקה לפני חודש וחצי בטוקיו). קחו בחשבון פקקים, מזגן ושאר נדנודים, ויכול להיות שהטווח יתקצר בימים מסוימים אפילו יותר. אגסי טוען שאם נאלץ להחליף יותר מדי סוללות (למשל יותר מפעם בשבוע או לפי תנאי התכנית שהותאמה ללקוח), בטר פלייס תחזיר לו כסף על "אי הנוחות" של החלפת המצברים. העובדה שהמצברים הם חלק מהמנוי ולא חלק מהבעלות על האוטו מאפשרת לחברה לשדרג את המצברים כשיצאו טכנולוגיות חדשות, ולהוריד מאיתנו את כאב הראש הזה.
אמרתי כמו מנוי סלולארי ואגסי מבטיח שהכל באמת יגיע בחשבון חודשי אחד ופשוט – מחיר האוטו (אם קנינו בתשלומים), מנוי השירות, תשלום לפי קילומטרים שכולל ביטוח וטיפולים. נכון – הביטוח כלול, הטיפולים התקופתיים גם כן (לא ברור כרגע כל כמה זמן יש טיפול, כנראה יותר מאשר 30K, אולי אפילו 50K).
עד כאן הכל חלומי? אם נשים בצד את ענין הפרטיות (לא גרוע יותר ממה שעוקבים אחרינו ברשתות סלולאריות דור שני כבר כמעט שני עשורים), נשמע דיל מצוין. הרגשה ירוקה בלב, טכנולוגיה מתקדמת עם פחות דאגות, עלות דלק, תחזוקה וביטוח נופלות מבערך שקל לקילומטר ל-75 אגורות ואולי פחות, פחות זיהום בסביבה המיידית, פחות זיהום ממכונית דלק גם אם מודדים את כמות הפליטה בתחנות הפחמיות הישנות (כחצי מכמות הפיח ו-CO2 לעומת מנוע בנזין). ובל נשכח שיורדת מאיתנו הדאגה להחלפת מצברים, ויום אחד אולי נקבל הארכת טווח עם מצבר משופר.
מה יכול להיות בעייתי? אני יכול לחשוב על מצב של Vendor lock-in שסוגר את הלקוח בחתונה קתולית לספק הטענות אחד (שי אגסי אומר שאין מצב, התקנים יהיו פתוחים והוא ישמח לשתף פעולה עם עוד מפעילים). אני מודאג מזה שזה לא עוזר להפחית את כמות הפרייבטים על הכביש או משפר את מצב התח"צ. יש את ענין הפרטיות שהוזכר, מקורות אנרגיה לא-פוסיליים עדיין חלום רחוק. חבל גם שמתחילים מדגם סדאן מסורתי (ולא משהו בגודל סמארט), מחומרים ישנים (מהפכת סיבי הפחמן לא תתחיל פה בינתיים) ולא ברור מתי יהיו אוטובוסים שיונעו בצורה הזו. דאגה קטנה יכולה לבוא גם מהכיוון הפוליטי – המכונית הזו מיוצרת במפעל בטורקיה. אופס 🙂
ולמה כן, בכל זאת? כי אין כרגע פתרון יותר טוב לבעית peak oil באופק. הממשלה לא משפרת את התח"צ, מחיר הבנזין יעלה גם בלי מיסוי ממשלתי, גפ"מ רחוק ממושלם (ירדתי מזה אחרי ששמעתי על כמות הבעיות שגרמו לאנשים לנתק ברכבם את המערכת) ואני לא רואה כרגע אפילו את האילתורים ההיברידיים (וכן, אני מאלו שחושבים שפריוס זה קלוג' זמני ולא אלגנטי) נותנים את המענה הנכון ללקוחות או לסביבה. לפחות בהמשך יהיו עוד דגמים לבחירה:
לבסוף לכמה שאלות שקפצו לי לראש והתשובות שקיבלתי עליהן:
האם יהיה רטרופיט להעברת האימפרזה שלי לחשמל? – אין מצב. המחיר של ההמרה גבוה, המחיר של בדיקות בטיחות הוא אסטרונומי. אם יהיה יצרן שיהיה מוכן לתת את השירות הזה ללקוחותיו אז בבקשה, אבל בטר פלייס לא הולכת בכיוון.
האם יש פתרון לבעית הקרינה המגנטית של הפריוס? – הבעיה היתה רק בדור הראשון, שהעביר AC לאורך גוף המכונית אל המצבר. במכוניות של בטר פלייס כמו בדגמים המאוחרים של הפריוס, הזרם לאורך המכונית יהיה DC והמערכת עומדת בתקנים יותר מחמירים.
כמה בערך תעלה הפלואנס לצרכן הסופי, אחרי הנחת מס קניה? – בלי נדר, 100K-120K ש"ח.
האם יהיה דיל או סובסידיה ממשלתית לעזור לי לשדרג מרכב משומש במחיר 20-30K ש"ח למכונית חדשה? – אלוהים גדול, תחזור שנה הבאה ותשאל שוב.
ותשובה לחשדן האוטומטי – לא, אני לא התבקשתי ובטח שלא שלמו לי על הפוסט הזה, אני פשוט גיק (או גריק?) שמתלהב מהרעיון, ויודע שממילא לעולם לא יצא לו לנהוג במכונית חלומותיו.
הספקן שבי התעצבן היום. לפני כמה ימים ריטוותה הגר בדיחה חביבה של עידוק על הפרעות קשב, בתגובה קפץ מישהו עם עצה ריקה, שנראתה כמו טרוליזם מוזר, אז לחצתי לראות מי האיש. זרם הגוגל בוז של יוסף זילברפרב נראה כמו שרשרת ספאם אחת ארוכה לתכשירים טבעיים, ובלטו לי כמוסות הלינצ'י שהוא מפרסם, ולטענתו עוזרות בטיפול בבעיות קשב וריכוז, ומשפרות את הזיכרון. הוא גם מזכיר לפחות שמדובר בתוסף מזון ולא בתרופה. הלכתי לקרוא עליהן בויקיפדיה ונראה שמדובר בצמח מרפא אמיתי עם הוכחות ליעילות בטיפולים ספציפיים לסרטן. חפרתי עוד קצת ולא מצאתי מילה אחת מהיימנה לגבי טיפולים ב-ADD, אז בחרתי לי הודעת טוויטר אחת מהזרם שלו ועניתי לו:
yosi777: טיפול טבעי, יעיל ובטוח בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות – adhd http://bit.ly/a81kBC I A – אני לא יודע מה זה אומר דור שלישי, ואני תוהה אם יש מחקרים מדעיים שמגבים את כל הטענות שאתה שוטח כאן לגבי הגנה על תאי עצב (אולי זו תרופה גם לטרשת נפוצה?) והסדרת הפעולה המוחית.
תוכל להפנות אותי בבקשה למקורות מידע יותר מדויקים ומדעיים מהדפים השיווקיים שלך?
יוסף זילברפרב – נעים מאוד שמי יוסי זילברפרב מה שמך? I A – אני ע', הידוע גם כ-ע' הספקן. הלכתי לקרוא קצת על הפטריות שלך וגיליתי שיש להן כל מני תכונות מעניינות, אבל לא אף אחת מאלו שאתה מציין, ולכן ביקשתי גיבוי מדעי לטענות. יוסף זילברפרב – שמע חביבי! אם אתה רוצה שאני יעזור לך להבין ממה מורכבת כמוסת לינצ'י, קודם כל כנס לפרופיל שלך והחלף את הכינוי בשם הפרטי ושם המשפחה שלך.
אני מבקש שזו תהיה הפעם האחרונה שאתה שולח לי דואר זבל ומתחכם איתי והחמור מכל שאתה מסתתר מאחורי כינויים חסרי משמעות. I A – א. לא שלחתי לך דואר זבל, אלא עניתי על הודעה פומבית שלך בגוגל באז, ושאלתי שאלה עניינית. אם היה זבל פרסומי הרי שזה זרם הגוגל באז שלך שדוחף טיפולים על לינקים לכל מני אתרים המפרסמים את מרכולתך.
ב. אין לי כינוי חסר משמעות, מה שאתה רואה הם ראשי התיבות של שמי האמיתי. זכותי לא להחזיק בפרופיל ציבורי עם שמי המלא בגוגל. אם ירווח לך, שמי הפרטי הוא עירא. הבלוג שלי נמצא גבוה בתוצאות החיפוש בגוגל אחרי השם הזה כי הוא לא כל כך נפוץ.
ג. לא "התחכמתי" ולא ביקשתי שתגיד לי ממה התרופה מורכבת (סליחה, "תוסף מזון"), את זה כבר מצאתי במקומות אחרים ברשת. מה שביקשתי הוא שתציין בבקשה קישורים למחקרים מדעיים שמוכיחים שהכמוסות האלו עושות את מה שאתה טוען.
ד. לא הטלתי רפש ולא שלחתי "דואר זבל", רק הטלתי ספק בטענותיך. אחרי המתקפה ששלפת במקום ליידע ולשכנע, אני עלול להתחיל להטיל ספק גם בכוונותיך. יוסף זילברפרב – ראשית, טרם התחלתי להסביר לך על כמוסות הלינצ'י.
דבר נוסף אתה בא לתקוף אותי כאילו שאני צריך להתגונן מה גם שאתה מסתתר מאחורי השם המלא שלך.
גם בבלוג שלך אתה מסתתר מאחורי כינוי או ראשי תיבות?
גם אם אתה מחליט שאתה מטיל ספק זה בסדר.
אבל אם באמת אתה מתעניין במוצר אין לי בעיה לתת לך הסברים.
עד עכשיו לא נראית כאחד שמתעניין אלא כאחד שמתחכם.
אגב, מה שם הבלוג שלך ולפי איזה מילות חיפוש אתה מופיע ראשון? I A – http://ira.abramov.org/ אבל אני לא מבין למה זה קשור.
אני לא מסתתר, אלא שואל שאלה פשוטה: אנא תן קישור למחקר מדעי שמראה שפטריות לינצ'י/לינג-ז'י/ריישי יכולות לעזור לבעיות ADD וזכרון כפי שטענת במספר אתרים שאליהם קישרת בזרם הגוגל באז שלך. יוסף זילברפרב – כמוסות לינצ'י מורכבות מלינצ'י המכונה גם ריישי ומקורדיספס סיני. אני מצרף לינק לשמות הבוטניים של 2 "פטריות הקיסר" הללו.
http://www.time2focus.com/index2.php?id=12725351
לפי השמות הבוטניים תקרא מחקרים באתר מחקרי רפואה – PubMed
שבוע נפלא.
בשלב זה אכן עליתי לPUBMED, ועניתי לו תשובה, תשובה שלצערי השמוק מחק, אז הנה שחזור מהזכרון של מה שכתבתי:
בדקתי, אבל לא מצאתי כלום לגבי "ganoderma lucidum memory", כלום לא עלה גם בחיפוש "ganoderma lucidum attention disorder", אבל כן מצאתי לא מעט בחיפוש "ganoderma lucidum cancer" כמו שהמאמר בויקיפדיה כתב.
חיפשתי הלאה באתרים אחרים, הרבה פחות מדעיים, וראיתי שהכמוסות מוצעות לטיפול בשפעות, בירידה במשקל, בעליה במשקל, מאיידס, בלחץ דם נמוך, בלחץ דם גבוה, בראומטיזם, בהפטיטיס A, B ואפילו C, ובקיצור תרופת פלא להכל, מה שרומז לי שאולי היא לא מטפלת בעצם בכלום, וזה מדליק אצלי נורות אזהרה.
בשני אתרים נידחים מצאתי התייחסות ל-ADD אבל לא טענות מפליגות על תיקון עצבים כמו שאתה טוען, ובשני אתרים אחרים היו אזהרות שבשום פנים ואופן אסור לתת את התרופה לילדים ולמתבגרים, מה שאתה מציע במפורש.
מר זילברפרב, אולי תאות לספר מה הוא הרקע שלך ברוקחות, למה אתה טוען את מה שאתה טוען לגבי הפטריות האלו ועוד בניגוד לאזהרות? נשמע לי שהתרופה הזו אינה מועילה במקרה הטוב ועלולה להיות מסוכנת במקרה הרע, אבל אני לא רואה התייחסות לכך באתרים שאתה מפזר ברשת.
בערב הגעתי הביתה ומצאתי שההודעה נמחקה מהשרשור, אז הוספתי תגובה אחרונה. מעניין כמה זמן היא תחזיק היא החזיקה פחות משעה ונמחקה:
I A – חיפשתי, אין שם, עניתי, מחקת. מעניין.
אני יכול לזרוק פה כמה מילות SEO, לטעון כי יוסף זילברפרב ספאמר, להעריך כי לפי מה שקראתי נראה שיוסף זילברפרב שרלטן או להביע את דעתי כי יוסף זילברפרב מוכר פטריות מסוכנות לילדים, אבל אני אסתפק בלבקש מכל אחד ואחת מכם להפעיל את הראש ולבדוק טוב טוב לפני שאתם קונים מאנשים אקראיים ברשת חומרים שלא ברור מה הם עושים.
אם מדובר בחומר שמשפיע על המוח (לטובה או לרעה), הרי שצריך שיהיה עליו פיקוח, אישור FDA וחובת מרשם. אם אין צורך במרשם, הרי שיש סיכוי טוב שהוא אינו עושה אפילו את מה שהוא טוען. במקרה הזה נראה שפטרית הפלא אכן עושה משהו, זה אפילו לא פלאסבו, ולמעשה זה עלול להיות מסוכן.
שי נוסע לעשות פוסט-דוק בגרמניה, ובהזמנה למסיבת יומולדת-פרידה בסופ"ש הוא מכריז שיחלק את כל אוסף ספרי המד"ב שלו "כי כדאי שמישהוא יהנה מהם – הראל כבר יקרא אותם דיגיטלית (או יוריד אותם ישירות למוח)".
אני מסכים שדיגיטלי זה מאוד נח ורק הופך ליותר ויותר נוח, אבל הענף הזה עדיין מנסה להתייצב ולהגדיר את עצמו. כמו שאומר קורי דוקטורוב "הטכנולוגיה תתן והטכנולוגיה תקח", מודלים עסקיים חייבים להשתנות תדירות, למורת רוחם של אמנים ומפיקים. היום אמאזון מוכרת לכם ספרים דיגיטליים לפי ניסוח אחד, אבל במקום אחר הם מפרטים שלמעשה הם מוכרים לכם רשיון קריאה, בדיוק כמו רשיון של עותק חלונות איכס-פי. רשיון שמגביל את השימוש ונראה לי מאוד לא אתי, על פניו, ולתעשיה יש עוד תוכניות הזויות במגירה.
זה אומר שהם יכולים לעשות דברים טובים כמו בידול מחירים (שיכול להתפוצץ לנו בפנים) ושירותים גמישים שונים של מנוי החלפה וכולי, אבל זה גם אומר שלמרות שספר אלקטרוני עולה כמו ספר נייר, הוא לא יוכל להיות מועבר בהשאלה או במתנה לחברים, הוא לא יראה מרשים ליד כריכות כל חבריו על המדף כשיכנסו אליו לסלון, ובכלל, ברצות אמאזון הוא ישלף חזרה מהדיסק/קורא שלכם. אם לא יפתר ענין החוק והמוסר בנושא ה-DRM לפני ממשק המוח ששי מאחל לבנו, אנחנו נמצא את עצמנו במצב מפחיד שבו אמאזון, סוני וחברות הפצה גדולות אחרות (Apple AppStore?) יחדרו לנו למוח למחוק חזרה מה שלא מתאים להם שהעלינו. אני לא אתחיל אפילו לדבר על הבעיה של וירוסים רעיוניים שלא צריך ללכת לשנים של הרצאות בביה"כ או המסגד או הכנסיה כדי ללקות בהם… (אני עדיין בהשפעה של שלוש הרצאות שראיתי הערב מפי שלישית הכוכבים הותיקים/עולים לוי-צזנה-כרמל).
אבל עד שנגיע ליום המפחיד הזה, הנה מה בין הצפוי/מצוי ובין הרצוי בתעשיית הספרים בעתיד הקרוב. מה טוב, מה רע ומה מכוער בעולם משתנה בקצב מהיר ממה שמפיצי הסחורה וחלק מהאמנים היוצרים מוכנים להתגמש כלפיו. הרצאה שנתן קורי דוקטורוב לבית הוצאת ספרים לא מזמן, המקיפה טכנולוגיה, חופש שימוש, חופש אמנותי, שיווק, כלכלה ורעיונות חברתיים מגולגלים באחד. כמה דברים שלא ידעתם או לא חשבתם אולי על אפל, אמאזון ועוד שמות מותגים (אהודים יותר או פחות). אני ממליץ בחום:
