מחממים קנה – הכנסת חוזרת עוד רגע מהפגרה

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של "אחרי החגים", מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו "אחרי החגים" מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… 'סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ'רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

פתיתים אחרים מהשבוע החולף: תעודות פטירה עם מידע רפואי פרטי מתגלגלות ברחוב, משרד הבטחון התברר כפשלן בשמירת סודיות פרטיהם של נכי צה"ל.

אז קיבלנו את זריקת העידוד, במטה פועלים שבסופ"ש זה או הבא תהיה עוד הפגנה (הודעה סופית בהמשך), הפעם אנחנו מקווים של קצת יותר מ-250-300 איש של ההפגנה הקודמת, אבל אנחנו צריכים עוד מתנדבים לארגון והפצת החדשות. אנחנו מקווים שיהיה בה ייצוג של כל הסקאלות – הפוליטית והחילונית-דתית. אנחנו נדבר שם על פרטיות אזרח מול השלטון ככלל ולא רק על בעיות המאגר בפרט. הנה איך אתם יכולים לעזור:

  1. אנו רוצים לגייס דעת קהל גם אצל ציבורים שאנשי המטה – בעוונותיהם – אינם מקושרים בו. אנשי ימין, מתנחלים, חרדים, יוצאי יחידות קרביות – להמון פלחי אוכלוסיה יש המון מה להפסיד מאובדן פרטיות וסודיות. לא מעט קצינים היום נרדפים בחו"ל כשהם מנסים לצאת ללימודים בזהות בדויה, לחרדים אולי יש סודות משלהם לשמור עליהם, אנחנו באמת לא יודעים על אילו "כפתורים" נכון וכדאי "ללחוץ" כדי שעוד אנשים יבינו שזה נוגע לכולם.
  2. בהקשר זה: מובטלים? עובדים קשה מדי? סטודנטים? לא שמחים לסחוב את עצמותיכם עד לתל אביב? אולי תרצו לקחת מגבר ואישור מהמשטרה ולארגן הפגנה מקומית בירושלים, אילת או חיפה? בשמחה! אני חושב שמספר הפגנות יראו אפילו יותר מרשימות מאחת מרכזית בתל אביב, שגם ככה תפורש מידית כ"שמאלנית ואנארכיסטית". אין צורך לתאם עם המטה, אבל אנחנו נעזור לכם להפיץ את דבר קיום ההפגנה באתר המרכזי שלנו. מצידנו שתהיה הפגנה אחת חרדית, אחת ימנית, אחת ערבית, וכן הלאה. אין אזרח בארץ שלא בפוטנציאל להפגע מהחוק הזה, ואם לא מתאים להם להפגין בתל אביב, אדרבא, שישמיעו קולם בסגנונם האישי, אבל פרטיות היא דבר שחייב להיות בסיסי ומרכזי במסר, כי הוא חשוב לכל אדם.
  3. סטודנטים – עשו שימוש בועד הסטודנטים בקמפוס שלכם! השבוע אולי מאוחר מדי, אבל גם בסופ"ש הבא אפשר להפגין בנושא! בואו השבוע להפגנה שנו ואנחנו נבוא להפגנה שלכם בשבוע הבא!
  4. אנחנו אוספים חתימות למכתב שני של פרופסורים ודוקטורים שישים דגש על פרטיות מול משבר האמון בין אזרח ומדינת מעקב שמייצגת החקיקה של חוק זה ושכמותו. אנחנו צריכים את עזרתכם בגיוס אנשים בולטים מעולם המשפט, החברה והאקדמיה בכלל לחתום עליו. אנא צרו קשר עם מארגני המכתב לפרטים נוספים בכתובת המטה bioxright+professors בג'מיל.
  5. מכתב דומה מתארגן מטעם מקצועני אבטחת מידע. אם אתם מכירים אנשים מובילים בתעשיה או באקדמיה שעוסקים בנושא, במיוחד קציני אבטחה וראשי ארגונים הנסמכים על פרטיות (בנקים, שירותי בריאות), או ראשי חברות אבטחה ותוכנה (גיל שווייד! בוא תחתום!) – אנא הפנו אותם אל דורון אופק (דורון(ב)אופק.ביז).
  6. עדיין לא מאוחר לשלוח לנו רעיונות לסיסמאות ועיצובים של מדבקות, אני מקווה שיהיה לנו משהו יותר חזק להפגנה במוצ"ש, אתם מוזמנים לשלוח לג'מיל של המטה בכתובת bioxright+stickers.
  7. אם למישהו יש מכרים בעולם הבידור, במיוחד זמרים או כותבי שירים שיש בהם צד אקטיביסטי, תנו להם צלצול. הייתי שמח אם מישהו היה משחרר איזה שיר מחאה לרדיו או יוצר ספלאש תקשורתי פופולארי מסוג דומה. לצערי את קולות המחאה של גפן, ניני, אלברשטיין ואנשים חושבים אחרים אנחנו שומעים בהקשרים של שלום מדיני, כולם מדברים על שלום, אחד שר על הצדק, אבל אף אחד לא מתייחס לכלל חירות הפרט של אזרחים במדינתינו. אולי אפילו איזה ראפר שיעיר את הרחובות עם וריאציה על "להיות עם חופשי בארצנו"?
  8. האם אתם חברים בתנועת נוער או מקושרים אליה? נשמח אם תראו בערך הפרטיות בדמוקרטיה משהו שחשוב להלחם עליו, ולא אכפת לי אם אתם מהשומר הצעיר או מבני עקיבא.
  9. תקשורת והעברת הודעות – אני מזמין אתכם להרשם לרשימות תפוצה, ראו את הפוסט הבא.
  10. המטה מנסה לארגן מתנדבים ללובי זמני בכנסת בשבועות הקרובים, עד שנצליח להפיל את החוק במתכונתו הנוכחית (נוציא ממנו את ענין המאגר). במקביל פועלים בתיאום עם חברי כנסת להקמת שדולת פרטיות בכנסת. לנושא הזה צוות הלובי זקוק נואשות למתנדבים רציניים ואחראיים, אנא פנו לbioxright+privacylobby בג'מיל או ישירות ליהונתן קלינגר.
  11. הגענו לשלב שבו לחלק מהפעולות אנחנו צריכים לגייס כסף, אבל אין לנו עמותה שתגבה אותנו ללא תנאי. יתכן שנמצא מי שיאמץ אותנו (למי יש רעיונות?) אבל כרגע מסתמן שנאלץ לפתוח חשבון משותף ולהתחיל לשקול הקמה של עמותה להגנת הפרטיות או איזה שהוא דמוי EFF ישראלי. אם מענין אתכם להשתתף בהקמה או ריכוז פעילות כזו, צרו איתנו קשר.

ולבסוף פתיתים מטרידים מהעולם: באוגוסט סיפרו לנו בלונדון כי מצלמות מעקב מסייעות או "משמשות בחקירה" של המון פשעים, אבל עדיין לא ברור אם ההוצאות האדירות של כספי הציבור מצדיקות את התוצאות. הרשויות מיהרו להודיע שהמצלמות גם יעזרו לחזות התקפות מראש, אם רק יתנו להם לאסוף מספיק הסטוריה אישית של נוסעים בעייתיים, כוח מחשוב לזהות שפת גוף בעייתית וכולי – משטרת מחשבות FTW… בינתיים ניסוי זיהוי הפרצופים הגדול של קוריאה נראה מוצלח להפחיד בעיני – מצלמה שקולטת נהר אדם בתחנות רכבת מצליחה לזהות פרצופים בדיוק של בערך 90%. כלומר אם יש לך מספיק מצלמות שקלטו את אותו אדם בכמה מקטעים ברחובות שונים, אכן יש סיכוי גבוה יותר שיהיה לך זיהוי יותר מדויק וגם מעקב אחרי המסלול בו הוא הולך, וזה בלי לעקוב אחרי הסלולארי שלו…

שבעת החטאים

אמא שלי בדיוק מחפשת שם לאולם האירועים החדש שהעסק שלה מקים. אחת ההצעות שעלו היא "שבע". מספר ראשוני יפה שמתקשר להמון דברים חיוביים, אולי גם לשבע הברכות שבחתונה היהודית, ומצד שני יהיה חביב לדמיין את הדיאלוג הבא חוזר על עצמו…

– "אז איפה אתם מתחתנים?"
– "החתונה תהיה בשבע"
– "לא שאלתי מתי, שאלתי איפה"
– "אהה.. החופה בשמונה וחצי, אבל החתונה בשבע…"

מוסד התוכנה החופשית פועל בשוק האמריקני לא מעט ולכן בחרו להתקיף במילים נוצריות את שבעת החטאים של התוכנה הקניינית (המקבילים לשבעת החטאים בנצרות) לכבוד צאת "חלונות 7".

"חלונות שבע(ת החטאים)" הוא האתר שנוצר לקמפיין. כנגד שבעה חטאי מיקרוסופט חלזונות 7 דיברה התוכנה החופשית ואילו הם: הרעלת מערכת החינוך, הפלישה לפרטיות, התנהגות מונופוליסטית, נעילה-לספק (תקנים קנייניים), ניצול לרעה ועיוות תקנים פתוחים, DRM, איום על בטחונם האישי ופרטיותם של המשתמשים.

תגובתי לרעיון – שבעה חטאי הFSF:

  1. אני לא מת על הרעיון שה־FSF הופך מארגון שבעד חופש ונלחם בקונספטים (למשל נז"ק דיגיטלי באשר הוא) מתחיל להלחם במוצרים ספציפיים. זה גורם לכל העסק להראות כאילו תוכנה חופשית זה נגד מיקרוסופט באופן אישי, וזה קונטראפרודוקטיבי.
  2. העמוד דינאמי בצורה שלא מאפשרת ללנקג' לטיעונים על סעיף ספציפי. "מידע נוסף" מופיע בחלון מרחף.
  3. את אותם הטיעונים אפשר היה להריץ נגד אפל, אז למה חוסר האיזון?
  4. את המכתב הם שלחו ל499 מתוך חברות "פורצ'ון 500", כי הם חשבו ש"מיקרוסופט לא תקשיב". זו שטות לייצר ככה איש קש בכח, מחליש את הטיעונים, מה גם שבמיקרוסופט מריצים מערכות הפעלה פתוחות ועושים די הרבה כדי למצוא חן בעיני הקהילה בשנים האחרונות, צריך לנצל את רצונם הטוב במקום להתקיף את טבעם המסורתי.
  5. אני ידעתי שסטולמן בכלל אתאיסט… מה אלו הדיבורים הנוצריים האלו?
  6. הם משתמשים באתר ל"סחיטה" של תרומות – כל $25 שתשלחו להם יממנו עוד 50 מכתבים לארגונים שונים. אני לא סובל שמתנים את פעולות הארגון בצורה כזו, זו מין סחיטה רגשית-פולנית שמקומה לא יאה כאן.
  7. האתר כולו מוגש כשירות לציבור תחת רשיון לא חופשי שאוסר על יצירות נגזרות. מה הדפק?!

מעבר לתלונות על הקמפיין הזה אז אני חוזר לאתר האם, עדיין מתנוסס שם סטיבן פריי, איש יקר ונהדר שנואם שם למען חופש התוכנה אבל בחייו הפרטיים הוא מעריץ של אפל כמעט כמו ידידו הטוב דאגלס אדמס ז"ל. איה יושב הראש? המצחיק הוא שפריי מקדם שם הפצת גנו/לינוקס קדושה יותר מהאפיפיות (האתר טוען שאפילו דביאן לא חופשית מספיק, אבל זה בסדר, כי גם דביאן האשימו את המוסד באי-חופש על רשיון GFDL. עכשיו כולם פיטים, ואין אף אחד מושלם. 

במילים אחרות – המטרה ראויה, אבל הדרך צולעת. אני לא אוהב את מה שעיני קוראות. בצורה הזו הרי השתלטו לפני 20 שנה על גרינפיס אנשים שמטרותיהם יותר אנטי-ממסדיות ואנטי חברות מאשר פרו-סביבה ואדם, והארגון ההוא הפך לדי לא אמין בעיני. אני לא עקבתי אחרי התנהלות תוככי ה־FSF מעולם, האם מישהו יודע מה קרה לשורות המוסד לתוכנה חופשית בשנים האחרונות?

איגוד האינטרנט ו"לאיפה הולך הכסף"

ראיתי אתמול את הקריאה הנרגשת של היו"ר לכיבוש איגוד האינטרנט, ולא הבנתי מאיפה זה בא. היום אני רואה שזו כבר מגיפה שראויה לדיווח עיתונאי. שלומי ואחרים מכריזים על הועד כאנאכרוניסטי, רוצה להגיד אולי "סוציאליסטי מדי". אני לא הצלחתי לראות שום טיעון רציני בכל דבריהם מלבד אנאכרוניזם, מחיר הדומיינים, זכות הריצה לועד וזכות ההצבעה של בעלי הדומיינים. אני אנסה לענות על הטיעונים האלו.

אנאכרוניזם

אני חושב שהנהלת האיגוד כן עושה מה שחשוב, לא תמיד לשביעות רצון כולם, אף אחד לא מושלם. למשל הנה ראיון שערכתי עם רימון לוי בשביל קריקטור ובו חצי מהזמן הוא העדיף לדבר על מה לא נעשה, אז תוכלו להבין שאם אתם מצטרפים אתם גם מחויבים להזיז דברים. יעל טלמור הפיקה וצילמה:

שאלת המחיר

יש את הצד שמציגה שרון ולעומתה דובי קננגיסר, מהצד השני. אני חושב שמאוד עצוב שאנשים לא מבינים מה בעצם מנסה האיגוד הזה לעשות, ואם הדומיינים יקרים באתר הארגון יש כמה מקורות אחרים לקנות מהם דומיינים (שדווקא גורמים לאיגוד האינטרנט הפסדים בדרך התנהגותם). אני חושב שמאוד ראוי שדמי רכישת הדומיינים יממנו פרויקטים לתועלת הציבור, כמו שכל מס על מוצר תרבות צריכה שחוזר לתקן את נזקיו הוא דבר נפלא (דוגמא בולטת משוק אחר לגמרי – מחיר הסיגריות שמגלם את הפרסום נגד העישון. הלוואי שהיה מממן גם את הטיפול בנזקי המחלות בצורה יותר ישירה).

בימינו, דומיין אישי עדיין איננו אוויר לנשימה. זה מוצר מותרות, סמל סטאטוס מסוים. ראוי שמי שרוצה בו מכל סיבה שהיא, יממן גם פרויקטים לשיפור התוכן, קידום חופש המידע וחופש התוכנה, וצמצום הפער הדיגיטאלי. לתשומת לב מצביעי מפלגות סוציאליות-עד-סוציאליסטיות שהכריזו שיש לפרק מבפנים את האיגוד, עוד פרטים פה.

זכות ההצבעה של בעלי הדומיינים

אר יו פאקינג קידינג מי? האם כמויות הקורנפלקס שקניתם בחייכם מעניקים לכם מניות בתלמה/קלוגס/הרדוף/אנאעארף? אין לי משהו יותר אינטיליגנטי להגיד על זה.

זכות החברות וההיבחרות

הנושא הזה נידון בהרחבה בהקמה של עמותת המקור. הפחד היה (בהיסטריה לא מבוטלת) שאנשי "מיקרוסופט ואירגוני רשע אחרים" ירצו לעשות את מה שעשה ויסנר למותג "הירוקים" וינסו להשתלט על העמותה מבפנים, ולכן הופרדו ידידות וחברות בעמותה, כאשר חברות מותנית בכך שהמבקש להיות חבר יוכל להוכיח שפעל למען הקהילה, ידוע באיזה פורום, תרגם מאמרים, כותב ומקדם את הענין בבלוג שלו או אפילו לקח חלק פעיל במסיבת התקנה. המדדים מאוד רדודים, אבל הכוונה היא לסימון מאוד התחלתי.

עם התחלת הפעילות, אחרי כשנתיים-שלוש, גילינו בעיה אחרת – לפי חוק העמותות, באסיפה השנתית חייב להגיע קוורום מסוים, אחוז מינימאלי (נדמה לי 25%) מהחברים חייב לנכוח באסיפה כדי שזו האחרונה תיחשב לאסיפה תקפה ובכלל זה הצגת הדו"ח השנתי שבה והצבעות שיערכו בה. הגענו באחת הישיבות למצב שהגיעו 14 איש מתוך 60 חברים, ועוד כמה אנשים שבאו כדי לראות. האופציה היתה לכנס את האסיפה מחדש ביום אחר, או לשכנע אנשי קהילה מוכרים מהקהל להרשם כחברים, או להרים טלפון לשלושה אנשים ולבקש מהם, אם הם ממילא לא באים להצביע ולהשפיע, שאולי יוותרו על החברות וישונמכו לידידי העמותה, כדי שנוכל להמשיך עם האסיפה. אתם מבינים את האבסורד? כשמדובר בארגון גדול כמו איגוד האינטרנט, קל וחומר שתהיה בעיה אם יש 600 חברים ופחות מ-80 מגיעים לאסיפה השנתית. אם אתם משלמים אתם גם מתכוונים להגיע, אני מקווה. אחרי כל ההתלהמות שרצה בבלוגים, גם אני נרשמתי וגם אני אהיה שם. בהצלחה לנו 🙂

עוד פרטים אצל גלילי, ד"ר דרור, קלינגר, בן-ארי ואחרים.

שוב חוזר הדיון (על שנוי האקלים העולמי)

שאל אותי חבר על עמדתי בנושא התחממות עולמית, או ליתר דיוק, מה שנקרא היום שנוי האקלים העולמי. התשובה שלי היא שאני מתאפק שלא להכנס לפאניקה, כי זה מאוד קל. אפשר אבל לעצור ולראות לא רק את התרחיש הכי גרוע, אלא גם את האופציות האחרות. החבר הזה, גר לו באוסטרליה (ולא, הוא לא אחד משני החברים האוסטרליים שלי שמגיבים פה הרבה) ומספר שהוא הלך, חפר וחקר, והגיע למסקנה ההחלטית שאין דבר כזה התחממות גלובלית, ושאני יכול לצאת מהלחץ. לפני שאפתח בויכוח סוער איתו החלטתי לעשות עוד סיבוב על מעט החומר (ובאמת יש מעט) מטעם המיעוט הנרדף של המדענים שמנסים להסביר שהכל בעצם היסחפות לא מדעית ובועת כסף. למעשה קראתי וצפיתי קדימה ואחורה, והגעתי לרגע שבו מחליטים לרדת מהסחרחרה וללכת לכיוון שהמליץ לי דרור בתשובה לפוסט ישן – חישוב סיכונים. הוא ניסח את זה כל כך טוב שאני אחסוך הקלדה ואשתמש בשירותיו של קובי פייסט:

הנושא סבוך ולכן מלא שרלטנים או סתם טועים – שנמצאים בכל 20,000 המחנות שיש בנושא.

לגבי שינויי אקלים -אנחנו יודעים שיש הרבה מדענים ומוסדות מדעיים שחושבים שהתחממות עולמית מתרחשת ושהיא מעשה ידי אדם. הטיעון למה זה ככה הוא די מורכב, ולמעשה כל אדם שאינו ד"ר בגאופיזיקה צריך מתישהו לפרוש מהדיון ולהגיד באיזשהו שלב – אני צריך להפקיד את האמון באנשים אחרים. למעשה גם אם יש לו את כל הידע הדרוש, סביר שאין לו תוכנת סימולציית אקלים בבית ככה שבכל מקרה או צריך לעשות זאת (אלא אם יש לו הוכחה שיש גורם אחר להתחממות – ואז הוא לא צריך להאמין לאחרים)

התייחסות עמוקה לכל הנושא הזה, כולל הטיעון שמה שחשוב הוא לא הדיון אם יש התחממות מעשה ידי אדם או לא, אלא האם עלינו לפעול נגדה או לא, נמצאת בסדרת סרטונים ביו טיוב "הסרט המפחיד ביותר שתראו". שהיא מעולה בעיני. גם הסרט "התרמית הגדולה של התחממות העולמית" יכול לתרום להבנת הנושא – במיוחד לאחר הבנת הבעיות בסרט עצמו.

אז אכן צפיתי בסרט, קראתי את הביקורות נגדו, ויש הרבה, וחלקן מאוד מטרידות, אבל לא כל הטענות בסרט מופרכות ע"י המבקרים. בנוסף יש סרט של רשות השידור הקנדית "יום הדין של ההתחממות העולמית בוטל" שמעלה טיעונים נוספים. אחרי כן באה ההפקה הנגדית של הBBC "מלחמות האקלים" בהנחייה של גיאולוג סקוטי במבטא כבד ומגניב, שטורח לכסח במשך רוב שלוש השעות של הסדרה את כל הטענות נגד התחממות גלובאלית (כולל את "התרמית הגדולה"). בנוסף יש אתרים מוקדשים לתשובות מדעיות למפקפקים.

אם היה לי זמן וידע לקרוא דוחות כמו איש מקצוע, הייתי בולע גם אותם, אבל כל מה שיש לאדם הממוצע מהרחוב זה בעיקר ערימת "מייקל מור", כמו שאתם מבינים. ובכן? הסרטים האלו לא הצליחו לשכנע אותי ש"הקוסנזוס המדעי" טועה, אבל הצליחו לערער לי לגמרי, באין לי שום הכשרה בנושא, את הבטחון בדוחות שמגיעים לעיתונים ומצוטטים ע"י הפוליטיקאים והכתבים. בלבול טוטאלי.

וכאן נכנס הסרטון המוצלח של גרג קרייבן עם השם שמושך תשומת לב "כך יראה הסוף" שהוא תיקון ושיפור של הסרטון שהזכיר למעלה דרור. הסרטון מסכם בעצם את הגישה שנראית בעיני בריאה לאור כל המידע הסותר, והיא ניהול סיכונים. למי שלא רוצה לראות את כל הסרטון או לא מסתדר בלי כתוביות, אני מסכם למטה.

גרג הוא מורה למדעים, והלוואי שהיה לי מורה מאגניב כמוהו בתיכון, אבל הוא שם את מבטחו בIPCC וארגונים אחרים שאחרי כל מה שקראתי אני מבין שאי אפשר בדיוק להאמין לדוחות שלהם מילה במילה. מה שהוא כן אומר במקום זה מסתכם בטבלת מצבים פשטנית של ארבע תוצאות (למרות שברור שיש יותר, אבל זה עוזר להסביר את הרעיון). יש לנו שני פרמטרים – האחד אם שינוי האקלים אמיתי או לא, והשניה אם נפעל או לא. והנה הטענה המרכזית – אנחנו יכולים לבחור אם נפעל, אנחנו כנראה לא יכולים לבחור את התשובה לשאלה אם ההתחממות הגלובאלית אמיתית, איפה התוצאות היותר טובות והיותר גרועות של ההימור? ובכן:

אם נפעל…
1. …אבל יסתבר שאין בעיית אקלים- אז תהיה האטה זמנית בצמיחה, ונצא בצד השני עם טכנולוגיות נקיות ומצוינות לקראת עידן שממילא נגמר בו הנפט, לא רע!
2. …ויסתבר שאסון אקלים הוא אמיתי- או שמנענו אותו (איזה מזל!) או לפחות נמות בהרגשה שניסינו 🙂

אם לא נפעל…
3. …ואין בעיית אקלים- יופי טופי, הכלכלה צומחת וכולם שותים מיץ פטל בכוסות גבוהים עם קש.
4. …וההתחממות הגלובאלית היא אמיתית – הלך עלינו ((פירוט של סצנאריואים מפחידים במיוחד אתם יכולים למצוא בסרטון הזה של גרג, בסדרת הפודקאסטים הקנדית על מלחמות אקלים, ועוד מקומות ברשת)).

גרג המשיך לצלם עוד 6 שעות של סרטונים על הנושא (רובם מעניינים אבל קצת מסטיק למי שכבר יש לו רקע בנושא או בשיטה המדעית), שבהם הוא מנתח סיכונים ומסביר כיצד לדעתו יש לפעול (רמז, צריך לפעול ביחד כקהילה), אבל הרעיון הכללי טוב. הסרטונים היו כ"כ פופולאריים שהוא קיבל הצעה לכתוב ספר ואכן רץ ועשה. על הסרטונים הוא אומר שהוא לא רוצה תמורה, רק שהידע יופץ, אבל את הספר הוא לא שחרר תחת CC… הממ…אם מישהו היה צריך הוכחה שיש אנשים שמתעשרים מהתחממות גלובאלית 🙂

אז מה המסקנה שלי לגבי "התחממות גלובאלית: אמת או שקר?" – וואללה, אני עדיין לא יודע! אבל הנה מה שכן:

1. נראה שחלק מהפוליטיקאים ואנשי עסקים פועלים כאילו שהתחממות גלובלית אכן הולכת לקרות (ואפשר למצוא ציטוטים בהחלטות הפעולה של אובמה, ואפילו בין ראשי תעשיית הנפט מתחילים לחשושים), אז צריך להבין לאיפה הכוחות הפוליטיים הולכים. לדוגמא אני לא בטוח שהפוש הפתאומי של הודו, ארה"ב, בריטניה, קנדה וישראל להתחיל להקים מאגרים ביומטריים וכל מני מערכות ניטור אורווליות, לא קשור לפחד מפני התמוטטות חברתית אם אכן יקרא אסון אקולוגי שישפיע על אספקת מזון או אנרגיה וכולי.

2. עדיין יש את בעיות הסביבה האחרות, ואני חוזר אל דרור:

בכל מקרה – כל זה לא קשור להרבה מאוד בעיות סביבה וקיימות שקיימות בלי קשר להתחממות עולמית – זיהום מים, זיהום קרקעות, אובדן קרקעות בגלל שחיקת קרקע, הסתמכות על דלק מחצבי לשם חקלאות, שיא תפוקת הנפט , הכחדת מינים ועוד – כל אלה דברים שקל הרבה יותר להוכיח אותם, ויכול להיות שהנזק שלהם יהיה מוקדם יותר מאשר שינויי אקלים.

עד כאן אנחנו עדיין עם גרג וסיבות מוצדקות להיות מודעים לבעיות.

3. עוד סיבה לשינוי התנהגותי בצריכת משאבים היא השאלה אם לא נתקל בתחתית הבור מתישהוא. יש בזה הגיון מתמטי פשוט, וההרצאה המצוינת (כשעה ועשרים) של פרופסור אלברט בארטלט בנושא כבר הומלצה פה בעבר בפוסט על עצירת הגידול. אני מצרף אותה בהמשך וכאן אפשר למצוא את הטקסט המלא.

זכויות זרעים

מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.

אפשר להגיד שהפוסט הזה הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ג'וס ווידון כרגע… 🙂

אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד "הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".

דמיון פרוע (או "שודדי הזרעים")

עכשיו דמיינו עולם שבו אסורה הגישה לDNA מסוים, או אסור השימוש במשאב טבעי. נגיד זרעים של חיטה. אני יודע שרובכם לא חקלאים, אבל נסו…

אם תדמיינו שיש לכם שדה חיטה, אתם קוצרים אותו, משאירים כמות שתספיק כדי לזרוע את היבול הבא ואת השאר מוכרים או טוחנים בשביל קמח למשפחתיכם, עד כאן אתם איתי?

עכשיו נדמיין שיוצא נגדכם תאגיד ייצור זרעים וקורא לכם "שודדי זרעים", ודוחף חוק ממשלתי שמכריח אתכם לקנות רק את זני הזרעים של התאגיד ואוסר עליכם לזרוע מיבול הזרעים של העונה הקודמת. ונגיד שהממשלה החליטה שרק זרעים של אותו התאגיד (שכמובן מהונדסים גנטית להניב יותר יבול) הם חוקיים לגידול, ונגיד שהם גם ממילא עקרים או שתכונת ההשבחה של היבול מחזיקה רק דור אחד כך שלפי חוק כל עונה תצטרכו לקנות את הזרעים מהתאגיד מחדש ולשלם כסף לא קטן על כך, למרות שאולי היתה בצורת ואין לכם כסף לשלם השנה על עוד כמות זרעים עקרים שאולי הבצורת הבאה תאיין גם אותם…

הבנתם למה אני מכוון? זרעים קנייניים, והממשלה אוסרת עליכם על פי חוק להשתמש ב"אחרים", האורגניים. בשלב הראשון אסור לכם למכור תוצרת אורגנית לאחרים ובשלב השני אסור לכם גם לגדל אותם לעצמכם. למעשה עציץ הפטרוזיליה שלכם מתחיל להיות חוקי כמו עציץ הקאנביס של השכנה.

עכשיו נפסיק להגיד "נגיד" כי זה כבר קורה.

מציאות פרועה (או "שודדי הDNA")

כמה עובדות לחימום הקנה…

חקלאות בת קיימא - 'מפות מוח' מאת ננסי ווייטראשית אני חייב להקדים ולהגיד שהממשלה האמריקנית לא תמיד היתה נגד גידול ביתי, זה שגעון מאוד מוזר של העת החדשה. בהרצאה של כריס קרלסון (תחתית פוסט זה) הוא מציין (29:00) שממשלות אפילו עודדו גידול בייתי במלחמת העולם הראשונה, ועוד כמות כפולה של חקלאות בייתית התקיימה במלה"ע השניה, וכך מאות מליוני דולרים של מסחר ישיר הורידו לחץ מהמדינה, ודאגו שלכל האזרחים תהיה הספקה שוטפת של תזונה וויטמינים, גם אם ינותקו קשרים בין ערים בגלל הפצצה, למשל. בסאן פרנסיסקו עצמה היו 70,000 גינות חקלאות אורבנית בסוף שנות הארבעים (בדירות, בגינות בבתים פרטיים, בגנים ציבוריים ואפילו בפינות ירוקות במרכז שדרות ואיי תנועה), למעשה בסוף מלה"ע השניה 40% מהגידולים שעלו לשולחנם של אמריקנים הגיעו מחקלאות אורבנית. אפילו בימינו, עיר מודרנית, מלוכלכת ו"לא ירוקה" כמו שנגחאי צורכת 80% מהגידולים (ירקות, פירות וכולי) מגידולים אורבניים(!). בשנות השישים התחילה תנועת הגידול האורגני ושוב היתה עליה בחקלאות אורבנית אבל הפעם בתור התנגדות לריסוסים המוגזמים – וכאן יש כבר התנגשות מול בעלי ענין וכסף עם לובי חזק בוושינגטון ובכמה ערי בירה אחרות בעולם.

בשנות התשעים ראש העיר ג'וליאני, תוך כדי ניקוי ניו-יורק מפשע, גם התעצבן לגלות "איי קומוניזם" בצורת כמה גינות מאכל אורבניות משותפות, חלקן אפילו מאוד מטופחות, שנשתלו במגרשים נתושים וטופלו לפעמים במשך שנים ארוכות. בחלק מהמקומות התושבים אפילו הרימו לוחות בטון ואפלט ומילאו אדמה טריה. אחרי מלחמות ארוכות חלק מהחלקות ניצלו וחלק נדרסו ע"י בולדוזרים. פוליטיקאים וסוכני נדל"ן חכמים קפצו בסוף לעזור כי הבינו שמדובר באטרקציה טרנדית חברתית שכדאי לשמר, אבל המגדלים המקוריים לא זוכים להכרה או הוקרה והתחשבות, כי הרי הגינות לא שלהם מרגע שבעל הרכוש הנטוש "עלה על המציאה" (חוקי הבעלות על נדל"ן העותמניים שלנו כבר יותר הוגנים כלפי הבעלים הנוטשים מהבחינה הזו, רק לא ברור אם זה מה שהעולם צריך).

Injustice is happening now; suffering is happening now. We have choices to make now. To insist on absolute certainty before starting to apply ethics to life decisions is a way of choosing to be amoral.

תעשה טוב – יהיה טוב

הרעיון של הסטיקר "תחשוב טוב – יהיה טוב" נכון, אבל אין לשכוח את השלב האמצעי והמאוד חשוב שמשמיטים פה – "תעשה טוב". ללחוץ "שלח" על טופס עצומה לא מספיק, לדעת שאנשים אחרים עושים ואתה לא זה גם לפעמים לא מספיק. כשהמשבר של של המים והחקלאות יגיע עד אלינו הביתה

לסיום, אם יש לכם שעה פנויה למשהו חיובי ומתקן, הנה מפגש של גוגלאים עם קריס קרלסון, המדבר על "פיראטים" של חקלאות אורבנית, פרמקלצ'ר, כתיבת תוכנה ורכיבת אופניים (האיש הוא ממקימי "מסה קריטית", פרויקט אופניים עולמי עם ייצוג גם בישראל)

אז קחו את האופניים, והחלו לזרוע! אני לא יודע אם המחקר והכתיבה של הפוסט הזה שכנע אותי שמחר אהפוך לחקלאי אורבני (איזה אורבני, אני שוכר במושב…) או שהבית שלי יהפוך לחווה אוטרקית או "בית אכיל", אבל אני מאחל לכולנו לעבור יום אחד לגור בבתים משותפים כאלו, בערים סולאריות כאלו או על איים כאלו.

אני רוצה כזה!

ההבדל בין קוד פתוח לתכנה חופשית, ההקבלה בין חופש תוכנה לחופש האזרח

פוסט זה ממשיך את הפוסט הקודם על חופש התוכנה. היה שם ויכוח ורציתי להדגיש שההבדל אינו רק סמנטי. הסברתי על זה בקצרה בהרצאה באוגוסט פנגווין, אבל זה ראוי לעלות באופן מסודר על הכתב:

לענין קוד פתוח מול תוכנה חופשית, מתגובות בפוסטים קודמים אני מבין שאולי כמה אנשים פיספסו את הנקודה. אני חושב שאני צריך לחזור פה קצת אחורה ולהסביר את הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים. אני מצטט את הגדרת חופש התוכנה מהתרגום של ויקיפדיה עם הדגשות שלי:

ניתן להגדיר תוכנה חופשית כתוכנה המעניקה למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות:

  • החופש להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
  • החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
  • החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
  • החופש לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.

בשונה מקוד פתוח, תוכנה חופשית מתייחסת למובן המהותי של החופש, קרי – לא הפרקטיקה של הפיתוח כפי שהיא מתבטאת במאמרים כמו "הקתדרלה והבזאר" (PDF) אלא למובן האידאולוגי-סוציאלי. קוד פתוח מחויב מעצם קיומה של תוכנה כחופשית. היותה של תוכנה פתוחת-קוד אינו מחייב את היותה של התוכנה חופשית.

(חיפשתי לכם לינק לקתדרלה והבזאר (למרות שכמאמר הוא קצת ארוך ומשמים) ונזכרתי פתאום בספר באותו השם, שדן למעשה בחרויות הנ"ל ואפילו תורגם לעברית והוספו לו מאמרים. יכול להיות שהייתי חוסך לעצמי כמה פוסטים בבלוג אם הייתי נזכר בו קודם, נו טוף, לפחות היה לי כיף לנסח את דעותי לתוך הבלוג)

ברור לכולם שחירויות 1-3 אינן פיצ'רים נפוצים של תוכנה קניינית, אבל רק שתבינו כמה רחוק מוכנים מיקרוסופט ללכת, אפילו חירות 0 איננה מובנה מאליה בעניהם. היה ניסיון, נדמה לי ברשיון אופיס 2003, לאסור על קונים להשתמש בfrontpage לשם ייצור אתרי פארודיה או שנאה נגד מיקרוסופט. הענין נפל כמובן מיידית בבית משפט על התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אבל אי אפשר שלא להאשים אותם בנסיון.

הכלי שבחר סטולמן כדי לוודא שתשמרנה זכויות המשתמשים הוא רשיון שימוש מפורסם בשם GPL, וב-1997 נבחר התאור "קוד פתוח" לסוג הרשיונות האלו, אבל הרשיון הזה מבטיח את החרויות האלו ברמה הטכנוקרטית/משפטית, הוא לא נלחם עליהן בשמך בפרלמנט, הוא רק כלי אחד מתוך כמה להגשמת חזון חופש התוכנה. האמירה שיש זהות בין הכלי לבין החזון כמוה כאמירה שתכלית הדמוקרטיה מגולמת בהצבעה לכנסת. כאילו ששקיפות שלטונית, חופש הדיבור, חופש התנועה, הזכויות על קנין וכל מני כלי חירות נוספים אינם עוד חלקים מהחזון של חברה חופשית או דמוקרטיה על צורותיה.

באותה צורה, תוכנה חופשית איננה רק קוד פתוח, היא ההתנגדות לפטנטים על תוכנה, היא ההקפדה על זמינות ותיעוד לכל משתמש, הקפדה על תקנים פתוחים, יצירת אקוסיסטמות ותרבות שיתוף כמו github, sourceforge ואחרים, הקפדה על ניידות מידע ועוד ועוד.

ולכן בהרצאה עשיתי הקבלה לחרויות שניתנות לי בדמוקרטיה:

  • חירות 0 – מקבילה לחופש הפעולה והדיבור
  • חירות 1 – סיפוק הסקרנות האישית – שמידע לא יוסתר מהאזרחים, יצונזר או יסולף. הלוואי שבישראל זה היה מובן ופועל כראוי…
  • חירות 2 – החופש לעזור לאחרים, זכות שבמדינות מסוימות לא רואים בעין יפה, במיוחד אם מדובר בעזרה למיעוטים חלשים. גם בזה ישראל לא מקבלת ציון 10.
  • חירות 3 – הכוח לשנות ולהקים קהילות, התארגנויות, ועדי שכונה, עמותות ותנועות לעזרה הדדית, צמצום פערים- זכות שלא כולם משתמשים בה לצערי. בנוסף, אם יש צורך, יש להן את הכח לבקר את המשטר ואת נציגיו ולפעול למען שינוי וקידום רעיונות (למשל להקים מפלגה ולרוץ למועצה או לכנסת)

אני מקווה אם כך שהענין הובהר, כי זה מתקשר לפוסט הבא 🙂