חבר נזף בי לפני כחודש, שאני בוכה יותר מדי על מות הדמוקרטיה רק כי כמה הצעות חוק מב(ה\ח)ילות מועלות בכנסת. ניסיתי להסביר לו שהבעיה היא בהלך הרוחות, באופי הדיבור ובהתהגות האזרחים וכוחות השיטור (משטרה, מג"ב וצה"ל) כלפי אזרחים וכבושים. לא הצלחתי להפנות את השיחה איתו לערוץ שבו חקיקה איננה הפראמטר היחיד, ונטשתי את המשך השיחה.
אני יכול להפנות אותו לבלוג המצוין "מדרון חלקלק" של איתמר שאלתיאל, אני יכול לקונן על כך שהיום פתחו באש (עם תחמושת חדשנית!) על נשים וילדים אזרחי ישראל, שהפגינו נגד הריסת אל-עראקיב בפעם ה-15 או אולי ה-16 (מי סופר) כדי לטעת יער של משוגעי ישוע אבל לא תמצאו על זה כמעט שום דיווח בחדשות (אני שומע על זה רק מהשטח בטוויטר), אני יכול להזכיר שרק השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק של חברת כנסת "מהשמאל" דליה איציק, שהופכת את הקריאה לחרם על ישראל לפלילית, או הסיוע והיידוע לצורך חרם שכזה – למשל כתיבת אפליקציה שעוזרת לסנן תוצרת שטחים. זה כמעט לא משנה, אני מקבל מאנשים לרוב מבטים משתאים, למה אני נתפס ל"שטויות של השמאל הקיצוני"? הרי העובדות הן פשוטות הרבה יותר. יש בחירות מסודרות בארץ ויש לי חופש ביטוי, אז יש לי דמוקרטיה. על מה אני מתלונן בעצם?
אז הרב הראשי של צפת הסית המונים ובערך התיר את דמם של משכירים לסטודנטים ערביים, אז מה? וסופ"ש אח"כ הוא כתב שצריך להקים מחנות השמדה לערבים, נו אז אמר. הסכימו איתו עוד למעלה מ-100 רבנים, כולם על משכורת מכיס משלם המיסים, אבל לא יצא שום גינוי ואף רב לא פוטר. להפך, קמה תנועה גאה של בעלי עסקים שמחזיקים תעודת "עבודה עברית" לצד תעודת הכשרות. עכשיו אני יודע אצל מי לא לקנות. או שמא, בעצם, התעודות האלו מסייעות לי להחרים גזענים בישראל, אז אולי ארגון להב"ה ראוי לעונש לפי החוק החדש שמעבירה איציק? אין בעיה, להב"ה והרב אליהו יהיו מוגנים בקרוב מזוטות שכאלו, עובדים בשבילם על חוק חסינות לרבנים.
כלכלת ישראל היום עוינת למעמד הביניים, הקואליציה עוינת ארגוני זכויות אדם, דעות מאוזנות בעיתונות לא תמצאו כי כשכבר מכסים סיפור (בניגוד להפגנות שיח ג'ראח או אל עראקיב) – מספרים רבע סיפור. פלא שמדינה כזו נבהלה כשמצרים ניסתה להשליך את הדיקטטור החביב ולהביא, חלילה וחס, דמוקרטיה?
ועם ערכי הדמוקרטיה מתדרדרים גם ערכם של חיי האדם. השופטים עוזי פוגלמן ואשר גרוניס היום הפחיתו בדעת רוב את אישומו של אנס מורשע לאישום של "קבלת דבר במרמה", כי גוף אישה הוא "דבר", ואתה יכול "לקבל אותו" בצדק או במרמה, זה ענין סמנטי כמעט. הערכתי פעם את בית המשפט העליון אבל יש להם לאחרונה לא מעט פסיקות תמוהות-משהו. עד כמה מחלחלת (תרתי) הגישה של שלטון החוק לגופם של אנשים? ובכן, אגף אחר בממשלה, משרד החוץ או התיירות (לא ברור) משווק אותנו כמקום מצוין לתיירות מין עם סרטונים אשר שמחים למכור בזול את גופם של חברי הקהילה הלהט"בית, אני בספק רב מאוד אם זה בתיאום עם מישהו מהקהילה עד שיוכח אחרת. לא, זה לא אנטי-דמוקרטי במיוחד, זה סתם הזוי ומנותק.
הבעיה שלי עם כל הדוגמאות הקטנות האלו (ויש עוד המון, קשה לעקוב לאחרונה) הוא שלא כולן מגיעות משלטון מושחת שאפשר להחליף, אלא שזו הדעה הרווחת בעם. אלו האנשים שאיתם אני חי ועובד כל יום, ומרגישים שדעותיהם מיושמות נאמנה בבית הנבחרים, ואין מי שיתן לזה קונטרה כמעט.
אותו חבר, שהשיחה איתו בדוא"ל הניעה את הפוסט הזה, אולי ירצה להזדהות בתגובות ולקחת את זה הלאה. הוא ביקש ממני להסתכל על זה כמו ספקן, לא לתת לאנקדוטות לבלבל אותי ולהסתכל מלמעלה על המגמה הממוצעת. מודה שבהחלט קשה לי בנושא הזה לשים בצד את הרגשות ולחפש אוביקטיביות שתביא אולי אופטימיזם. אתם מוזמנים לנסות לשכנע אותי כמה אני טועה.