סקוטלנד 02 – נקניקיה של שבת, בנות לוכגילפְּהֶד הנאוות וטים ברטון בטארברט

פרק קודם כאן וגם אצל גיא

הערה מנהלתית – משום מה ×”×’'בהסקריפט שמציג לי את התמונות בהגדלה (לייטבוקס) הפסיק להציג כותרות לתמונות. עד שאבין מה קרה, עיברו עם העכבר על התמונות בפוסט כדי לדעת מה אתם רואים. ועכשיו ליום הטיול השני…

עייפים נחתנו על המיטה בפלקירק עוד לפני ששקעה השמש, ומג'וטלאגים קמנו לפניה ב25 לספטמבר בחמש וחצי (הזריחה בשבע!). יצאתי לאוטו ונהניתי מהאוויר הקר והלח, כמו במרתף היינות הכי נעים שאתם יכולים לדמיין, עם תכלכלות בשמיים של לפני זריחה. אחרי שגיא יצא מהמקלחת שכנעתי אותו שנצא מוקדם כדי שיוכל לתרגל נהיגה בצד שמאל לפני שהכבישים מתמלאים. הוא לא האמין שהוא מחוץ למיטה ומחוץ למלון לפני הזריחה.

כיוונתי את ×—× ×”'לה לגלגל של פאלקירק והפתעתי אותו, ×›×™ לא ×”×™×” לא מושג לאיפה אנחנו נוסעים. ×”"גלגל" הוא מעלית אוניות ויאכטות בגובה שמונה קומות ומאוד מרשימה. היא מחברת את הקלייד ואת תעלת "יוניון" ומאפשרת לנוסעים למעשה לחצות את סקוטלנד לכל רוחבה בסירה. במקום יש גם מסעדה, גן אירועים, פארק שעשועים ומה לא כדי להחזיר חלק קטן מ84 מליון הפאונדים שעלתה הבניה. לצערי לא באנו בשעות מספיק שפויות כדי לראות אותו עובד… אבל ×”× ×” פנורמה אינטראקטיבית שאין לי מושג איך ומאיפה צולמה, של הגלגל בפעולה.

משם עקפנו את גלאזגו מצפון, וכל הזמן חיפשנו מכולות לארוחת בוקר. בדרך מצאתי לגיא דוכן שמכר נקניקיות חמות (7:30 בבוקר! זה מה שהילדים חוטפים בדרך לבי"ס כשלא הספיקו לאכול ארוחת בוקר? אבל שבת היום!) ועצרנו גם בסופרמארקט קטן כדי לקנות שתיה ושאר דברים. אחרי שנלחצנו כ"כ מכמה ארוכה ופקוקה תהיה הדרך ותכננו יום שלם של נסיעה, התברר שמצבנו טוב בהרבה ממה שחשבנו. טיילנו משם לאזור לוך לומונד, אזור נופש מאוד חביב על המקומיים, למרות שדילגנו על צידו המזרחי מפחד קוצר הזמן, עצרנו בעיירה החביבה "לאס" שמשומרת לפי מראה בן מאה שנה פחות או יותר ומפוזרות בה כמה חנויות (מלכודות) תיירים. לחצו לתמונות בגדלים של אנשים רגילים.
Luss Kirk Luss Shore of Loch Lomond Luss Shore of Loch Lomond רחוב בלאס קירות עתיקים בלאס

באחת מחנויות המזכרות ראיתי ערימת עורות כבש, עם גיזה (פליס) טבעי עליהם. זה אחד הדברים הנעימים והיפים שיש, אבל המחיר היה מטורף (החל מ90 פאונד לכבשה וכלה בכפול מזה!), והחלטתי לחכות קצת, ואני שמח שחיכיתי. מעניין אם מישהו מייצר כאלו בארץ? משם המשכנו לאורך לומונד, בכבישים המתפתלים בין פיורדים, ובסיבוב המפורסם בשם Rest and be thankful. המקום האידאלי לשני ישראלים חסרי בושה לעשות הפסקה ביולוגית ולהנות מהנוף. בהמשך כמה תמונות המחשה איך נראה הכביש הראשי לקינטייר והמעבורת שלנו, והביקור הקצרצר שלנו באינברארי אשר על גדות לוך פיין:
ירוק, זה כל הסיפור! הפסקה ביולוגית, נוח והיה אסיר תודה. על הדרך לאיילה
על הדרך לאיילה שדה צלמים הצומח ברחבה לפני טירת אינברארי מבט משדה הצלמים אל טירת אינברארי הירקרקה

הכניסה לטירה היתה בידי חברה פרטית (לא כל הטירות מנוהלות ×¢"×™ הרשות הממשלתית הסקוטית) ונגבו אי אילו 5-6 פאונד לכניסה. כמו כל שאר הטירות בטיול, דילגנו עליה, ×›×™ את שנינו, פראנקלי ×–×” לא ענין. העיר עצמה היתה משכן לכלא ישן משוחזר עם אולם משפט בן 200 שנה ועוד אטראקציות תיירותיות כמו אונית דיג בת 100+ שנה שמשמשת כמוזיאון היסטורי ומסעדה כאחד, ואנחנו דילגנו על שאר העיר בסנוביות חסרת אחריות, ×›×™ לא ידענו שבפנים מסתתרת אחת מחנויות הויסקי הידועות ביותר בסקוטלנד. לא נורא, עדיין קנינו המון בהמשך, לא לדאוג 🙂

משם כיוונה אותנו ×—× ×”'לה דרך לוכגילפְּהֶד הצבעונית, שם ישבנו לצהריים לארוחה נעימה. בשולחן לידינו ישבה בחורה ×›"×› מתוקה וסקסית וטעימה לעין עד שנאלצתי פשוט לשבת עם הגב אליה כדי לא לבהות בה כל הארוחה בחוסר נימוס. תיאורים גראפיים יותר שלה ושל המלצרית שלנו אולי יבואו אצל גיא. אני מנסה לשמור את הבלוג ×”×–×” מתאים לכל המשפחה… ×—× ×”'לה המשיכה לכוון אותנו בכבישים החביבים לאורך לוך פיין, ובלי לשאול בחרה לפעמים כבישים קטנים שעל המפה בלבד היו יותר קצרים, למרות שבוודאי לא יותר מהירים, אבל כך יצא לנו לראות עיירות פיצפונות וחביבות ומגרשי גולף נסתרים וכך עברנו לחצי האי קינטייר בלי לשים שעקפנו את טארברט החמודה, והגענו למעגן המעבורת קנאקרייג שעתיים לפני הזמן.

מסוף המעבורת בקנאקרייג

שאלנו את הצוות בטרמינל איפה טוב לשרוף שעתיים (×›×™ זמן לקפוץ לקמבלטאון כבר לא ×”×™×”) ונאמר לנו ×›×™ קצת צפונה בטארברט יש פסטיבל מוסיקה עם הופעות חיות בכל הפאבים. המומים שפיספסנו עיירה ופסטיבל חזרנו בכביש צפונה וגילינו מה ×—× ×”'לה החליטה לעקוף בלי סיבה בדרך דרומה. עיירה צבעונית וחמודה מאוד שיושבת בין לוך טארברט המערבי והמזרחי – וממלאה את רוב פס האדמה הצר שמחבר את קינטייר ליבשה (חוץ מהכביש הצר שאליו ×—× ×”'לה כיוונה). קורה! ×”× ×” כמה תמונות שמחות של העיר, ושל הכנסיה שמתרוממת מעליה עם צריח מוזר ונראתה לי כאילו נגזרה מסט סרט של טים ברטון…

טארברט הצבעונית, שורה של פאבים לאורך המרינה כנסית טארברט עם הצריח הסקוטי יוצא הדופן כנסית טארברט בפוזה טים ברטונית בתוך הכנסיה בתוך הכנסיה קירות הכנסיה העתיקים מלכודות לובסטרים במרינה של טארברט בציפיה לדג (במרינה בטארברט) אין לחץ :-) במרינה של טארברט

כאן אני אעצור, ×›×™ הפוסט ×”×–×” מתארך… חציו השני של היום בפוסט הבא. בינתיים אפרד מכם עם עוד כמה ציפורי מרינה…

ציפורים במרינה בטארברט

סקוטלנד 01 – הביקור אצל המלך ×’'יימס, ברכה, ובית הקברות הראשון שלנו

פוסט ראשון בסדרת סיפורי הרפתקאות מסקוטלנד. למי שירצה לעקוב, הם יופיעו כולם בקטגוריה סקוטלנד אצלי בבלוג, ×”× ×” גם רסס. אני גם אתן להם כותרות פוסטים עם מספרים רצים למי שרוצה למצוא אותם בחיפוש ויזואלי קל. למי שהתחיל לקרוא אולי ביום עתידי כלשהוא ורוצה לחפש את הפוסט הראשון, כמו שאומרים באנגלית – ×”X מסמן את המקום 🙂

דגל סקוטלנד

יצאתי מארץ הדגל הלבן והכחול והגעתי לכחול-לבן האמיתי. אבל רגע, אני מקדים את המאוחר…

הגענו לנתב"×’ לקראת 2 בבוקר. אחרי צ'ק-אין לא רציני באורכו מצאנו את עצמנו בדיוטי-פרי, צועדים כמובן בקו ישיר למדפי הסינגלים של המלך ×’'יימס. מצד אחד משמח אותי שיש יותר מבחר סינגלים ואפילו נוסף ארון מיוחדים ויקרים (כולל בקבוקים של אלפי דולרים), ולאט לאט כובשים מדפי הסינגלים את הבלנדים, מצד שני – כמו שגילינו בכאב בהמשך – גם הודו וסין גילו לאחרונה את עולם הויסקי בגדול, והרבה דברים טובים ומוכרים הולכים להשתנות דראסטית ולא לטובה, גם במחיר ולצערנו גם בטעם. אבל על כך בהמשך.

בהגיענו שמחתי לגלות מערום מרשים מאוד של אהובנו, לגאבולין 16. היו כאן עליות וירידות במחיר השנה, ×›×™ בספטבר שעבר מצאתי אותו במחיר נהדר של $60 אחרי שנעדר ממדפי הדיוטי כשלוש שנים. במהלך השנה עלה מחירו ל75, 80 ואפילו $100, ועכשיו נפל חזרה ל$55. בהתחשב בעובדה שזה זול מהדיוטי הבריטי וזול בהרבה מקניה על אדמת סקוטלנד, מדובר בדיל לא נורמאלי. אבל כרגע ×–×” לא הדבר שהכי כדאי לקנות שם. אני ממליץ על הגלן-אורד כרגע, מסיבות שיוסברו בהרחבה בהמשך סיפור הטיול. גיא לקח אחד ובדיעבד הסתבר שזה ×”×™×” צעד נבון מאוד ובמחיר מעולה. אני שלחתי את ידי לתיק כדי לראות מה מתוך העשיריה הפותחת אני יכול למצוא על המדף. גיליתי למצער שאת הרשימה המודפסת ×”× "ל שכחתי בבית ורצתי לחפש חיבור אינטרנט כלשהוא בטרמינל. מסתבר שמחלקים WIFI חינם, ויש גם מסופי דפדפנים בתוך הטרקלינים (שאין לי יותר כניסה אליהם למרות כרטיסי האשראי היפים שלי – קמצנים ישראכארט!), וכשניסיתי לתקתק חמש דקות על לאפטופ מצויד WIFI אצל סקאל אלקטרוניקה העיפו אותי משם למרות שלא ×”×™×” אפילו לקוח אחד אחר שהתענין בלאפטופ בכל המחלקה (הלא קטנה!). מילא אני התנהגתי כמו ישראלי פוץ, אבל גם הם הגיבו בחוסר אדיבות, ומישהו יעשה הרבה כסף אם יקים לנוסעים פינת גלישה קטנה.

חזרתי עם רשימה חלקית, שמחתי לגלות את היילאנד פארק 18 שנה מתחבא לו ובמחיר לא נוראי של $95, לא היה שם מקאלן 18 אבל היו כמה מקאלנים מסדרת פיין אוק (כולל ה18 פיין אוק אבל זה לא מה שחיפשתי). לבסוף צירפתי אל ההילנד את המקאלן פיין אוק ללא ציון שנה, ביחד הם נמכרו ב$150 במחיר מבצע וזה היה סיפתח לא רע. שניהם אצלי כאן על המדף עוד לא פתוחים, ורשמי טעימות יבואו בהמשך. גיא הוסיף לגלן-אורד גם גלנליבט 18 שנה משובח שהספקתי לטעום, ספייסייד חביב ומשובח.

על הטיסה אין הרבה מה להכביר, בסחיפהול חיפשנו מה לעשות ב4 השעות של ההמתנה לטיסה לאדינברו, גילינו את פינות השינה הנחמדות שלהן, חלקן מאוד שקטות, אנשים מרגישים בטוחים מספיק להשאיר שם תיקים וללכת לאכול או לקניות בדיוטי. מצד אחד אני שמח על הרגשת הבטחון הזו שלא יגנבו לך את התיק, מצד שני אני לא מבין את החוצפה של לשמור לך שעות כך את כורסת השינה כשאחרים מתים לנמנם בה ומצאנו לא מעט אנשים שנאלצו לנמנם על הריצפה כשכורסאות שינה לא מעטות היו תפוסות ע"י תיקים ושקיות דיוטי פרי. מוזר.

בחנות האלכוהול שמחנו לגלות שכל המחירים בארץ יותר זולים, ונתקלנו בבקבוק יפהפה ומושך עיניים, פלאסק קלאסי עם טיפוגראפיה יפה שנותן לך הרגשה יוקרתית אבל עם מחיר סביר. "סינגלטון" לא היה שם מוכר לי והרחתי משהו שיווקי, אבל לקחתי ברושור כדי לברר בהמשך. האמת המרה עוד תתגלה בדרך. בינתיים גיליתי שאני יודע הולנדית! "טואלט שפועלת אוטומטיש". זה כמו עברית!

טואלט שפועלת אוטומטיש!

בהולנד לא הייתי, למרות שזו הטיסה השניה שלי דרכה לא יצאתי מהטרמינל, אבל הצחיק אותי לראות את ריבועי הדשא היפים מהאוויר. הולנד חרוצה באלפי תעלות, והפרות עוברות ממלבן דשא לשכנו (הירוק יותר) אם בגשר יעודי ואם בגשרים ניידים שהחוואים מציבים להן כשהדשא במלבן הנוכחי נגמר. מאוד מצחיק לראות את הסדר המופתי ×”×–×”. סקוטלנד לעומתה נראית מאוד שונה מהאוויר…

סקוטלנד מהאוויר

הנחיתה היתה נעימה ומהירה באדינברו. לצערנו מצאנו את התיק של גיא קרוע. ולא קרע קטן, קרע מספיק כדי שישפכו ממנו דברים החוצה. גיא בא נזעם לצעוק אבל צוות חמוד של שני אנשים פירקו את הכעס תוך דקות. הבטיח לנו הדייל שיתקנו או יחליפו לנו את התיק תוך ימים ספורים, תוך ששותפתו לדוכן כבר פצחה בשיחות על הופעות רוק בעקבות חולצת הזפלין של גיא. הטיפול בהמשך לצערינו לא ×”×™×” לענין או באותה אדיבות, וגיא חזר לארץ עם תיק מודבק בדאקט טייפ, אבל העיקר ×–×” שתוך דקות מצאנו את עצמנו כבר במגרש ×”×—× ×™×” של אוויס עם מפתחות ביד, אבל לא למכונית שהזמנו. האישור שהיה לנו ביד ×”×™×” לפורד פונגוס 1.4 ליטר, אבל קיבלנו ווקסהול (יענו אופל) זאפירה 1.6, יש להניח שעל שם השחקנית ההונגריה הנודעת… ביני לביני החלטתי לגייר אותה, ולקרוא לה "ברכה" על שם ברכה צפירה. ברכה שלנו היתה שחורה ונאווה, זריזה וחטובה. מאוד נהנינו ממנה, למרות שעד שנהגתי בה חשבתי שאני שונא מיני-ואנים…

ברכה וגיא

באורח פלא גילינו שהחמודה הזו יותר חסכונית מחסכונית. מחירי הדלק בבריטניה הם כמו הרמה האירופית – זזים בין 91 ל107 פני לליטר (נגיד 8-9 ש"×— בגדול), אבל היעילות של המנוע וההילוכים הפיקו בסוף עלות שקלים לקילומטר יותר טובה מהסובארו החדשה שלי ומחירי הדלק הישראליים. ×–×” אחרי שחשבתי ששדרוג למכונית חדשה עם גיר אוטומטי מודרני יפתור את הבעיות. לומדים… מאז שחזרתי נכנסתי למסלול הלא נכון רק פעמיים, אבל אני כל הזמן מחפש להחליף מהלכים בעצירות ברמזור, איך אני מתגעגע למהלכים!

אחרי שהתיישבתי בברכה, עשיתי שני סיבובים בחניון ולא ממש הרגשתי ביטחון על ביכולתי לנהוג בשמאל, יצאנו בכ"×– לכביש האמיתי (לבעלי הלב החלש – לא קרו לנו שום תאונות ואפילו לא שפשופים בכל המסע, רק שני כמעט-פאנצ'רים). בכבישים האלו כבר כיוונה אותנו ×—× ×”'לה. ×–×” השם שאני נותן לכל מכשירי ×”GPS שיצא לי לנהוג איתם מזה כמה שנים ×›×™ אחרי הפעם שלישית ששמעתי את "מחשבת מסלול מחדש" התחלתי לשיר לה את "×—× ×”'לה התבלבלה" מגבעת חלפון. אני שמח לבשר לכם שבניגוד לארצנו שבה כל הזמן השיפוצים משנים את פני העיר וכיווני הכבישים, המפות בדסטינייטור של אבי היו די מעודכנות. מלבד שני כבישים שלא היו על המפה, נראה שסקוטלנד לא ממש משפצרת כבישים מזה עשרות שנים. נראה שפשוט לא צריך. אנשים פשוט עובדים איפה שהם גרים, ובמשך שבועיים של טיול לא ראינו פקק אחד מלבד שעת השיא ביום האחרון באדינברו. כבישים מהירים קיימים שם רק במקומות מועטים, וטוב שכך.

×—× ×”'לה כיוונה אותי בביטחון להיכן שחשבתי שהמלון נמצא אבל לא ×”×™×” מלון… ×”×™×” סופרמרקט. כשביררתי את כתובת המלון לא ×”×™×” שם רחוב או מספר, רק שם של חווה. חיפוש של הכתובת הזו בגוגל ארץ העלה × "צ שאותו העתקתי לפי סימנים ויזואליים אל ×—× ×”'לה אבל גוגל טעו. בשלב ×”×–×” נכנסתי לחנות לייד הסופר ושאלתי את בעלת המקום על אותה החווה, והיא כיוונה אותי בנפנופי ידיים בסגנון "תמשיך בכביש עד לתחתית הגבעה, שם יש פניה ימינה ליד בית הקברות, אתה נוסע ישר עוד חצי מייל ושם החווה לפניך". ואכן כך ×”×™×”. "בית קברות" באירופה ×–×” לא דבר רע, יש דשא יפה בכל מקום והרבה פחות אבן מדכאונות האבן הישראלית החשופה. בתי קברות רבים עוד פגשנו בדרך, עד שגיא הכניס את ×–×” לרשימת החוקים שלו, שהוא עוד יספר לכם עליה בהמשך.

מלבד העובדה שניסיתי לפנות לנתיב שלא ×”×™×” מיועד לי אבל הקהל האדיב קיבל את הטעות הקונטיננטאלית שלי בחיוך, והגענו אל החווה. במקום עדיין מגדלים גן ירק קטן אבל רוב המבנה הוסב לכדי בית ארוח, גן ילדים, ומסעדה גדולה ומרווחת עם המון חדרים חביבים בעיצובים נפרדים ושונים לכל חדר, באר עם גינס (שני ברזים – קר וקר מאוד!), תפריט טוב ולא יקר, וצוות המלצריות ×”×›×™ יפות שנתקלנו בו מזה הרבה זמן. תרבות הטיפוח האובססיבית של הבריטים משפיעה על הסקוטיות, אבל הן פשוט מגיעות מהבית עם נתונים מדהימים. שאפו! המסעדה התגאתה בחתימות על הקירות של סלבריטאים שונים שאכלו בה, לצערי היחידי שזיהיתי ×”×™×” אורי גלר שאכל שם בסוף התשעים. עשר שנים לא צבעו את הקיר, הסקוטים האלו…

המלון שלנו לעומת זאת שכן במבנה ליד. מלון אוטומאטי מצחיק עם צוות פיצפון שמתחזק אותו (אני מאמין שלא יותר מ4-5 אנשים על מלון של ×›90-100 חדרים). ×–×” ×”×™×” מוטל במלוא הגדרתו, מיועד לשינה בלבד, עם שירותים ומקלחות משותפים במסדרון, אבל כאלו שנבנו מראש בשטאנץ פלאסטיק במפעל למלונות טרומיים שכאלו ומנקים את עצמם אוטומטית. העתיד כבר כאן אבל כמו אצל הטובים שבסופרי המד"ב – העתיד לא מושלם והרבה מהסבוניות לא עובדות 🙂 . מצחיק ומוזר אבל לא בלתי שמיש, והעלות הנמוכה ביותר שהיתה לנו בכל הטיול (£24.5 לחדר), אפילו פחות מאכסניית מטיילים שישנו בה לילה אחד (15 פונד לאיש). הדסק מאויש בכניסה ×¢"×™ איש נחמד עד 11 בלילה, איש שאפילו השאיל לנו ממיר לשקעים בריטיים ואמר שנוכל להחזיר אותו בסוף הטיול ×›×™ הזמנו שם מקום גם ללילה האחרון לפני הטיסה. הממיר ×”× "ל עולה ×›15 שקלים בחנות אלקטרוניקה בתוך בריטניה או 60-80 ש"×— בשדה התעופה. ראו הוזהרתם!

וזה ×”×™×” היום הראשון… חימום הקנה. הימים הבאים עמוסים הרפתקאות, היכונו היכונו! 🙂

איך אתם אוהבים את הביצה עם הבייקון והנקניקיה שלכם בבוקר?

גיא הקדים אותי. כתבתי כבר שני פוסטים ראשונים על הטיול בסקוטלנד, אבל כל מי שקורא אצלו הרי קורא גם אצלי. הכפילויות ישעממו אתכם, גם הקצב הוא שאלה טובה. דיברתי עם שי על דעתו כקורא והפעלתי שכל, ולכן אני יכול להבטיח לכם ככה:

* אני לא מתכוון לפרסם יותר משלושה פוסטים בשבוע בנושא הטיול, כדי לא להעמיס. בהתחלה חשבנו 14 פוסטים יומ-יומיים בקצב הטיול אבל זה לא נכון. ישנם ימים עמוסים שמצדיקים שנייים-שלושה פוסטים ופרוסים בשיטת הנקניק.

* אני משאיר את תיאורי הטעימות ופרטיהן לגיא, אני גם שוקל בכלל לפתוח ויקי בנושא ויסקי ויין (ומשקאות חריפים אחרים) כך שסיפורי ותמונות מזקקות ירוכזו שם, ופירוטים על ביקבוקים מיוחדים, עם מקום לכל קורא לתרום את רשמי הטעימה שלו. בניגוד לביקורות אצל גיא הויקי הזה יהיה באנגלית כדי למשוך קהילה יותר רחבה לספר את דעתה.

* סיפורי ותיאורי זימה על הסקוטיות שפגשנו אני משאיר גם כן לגיא, הבלוג שלי הוא גם מקצועי ומיועד לכל המשפחה 🙂

* אצלי במקום תיאורי בחורות וויסקי יהיו יותר תמונות… (לא לדאוג, גם לגיא יהיו)

* אני חושב שבשביל הגיוון כל אחד מאיתנו יכתוב בימים מתחלפים (יום אני ויום גיא) כך שכל פוסט ישלים פרטים שהשני שכח ביום האתמול וימשיך את הסיפור בערך מאותה הנקודה. בין שנינו יהיו בערך 5-6 פוסטים לשבוע, שזה נראה לי קצב שפוי, שלא יהפוך ליותר מדי אנשים לעמוס. מי ×™×”×™×” ראשון? נטיל מטבע פאונד סקוטי ונראה אם יצא Thistle או Queen. 🙂

נשמע לכולם הגיוני? אני חושב שככה נמנע מכפילויות ושעמום קהל הקורא 🙂

הערות והצעות לסדר מוזמנות בזאת…

הבאנו שאאאאלום עליכם…..

זוועה. מה אני אגיד לכם.
לנחות בישראל ב2 בבוקר ולקבל מכת 24 צלזיוס ולחות בלתי ניזבלת. מי מת?

סתם, אני ישראלי וחייבים להתלונן מדי פעם, ואני בדפיציט. שבועיים שאני מסתובב עם חיוך מכאיב על השפתיים וכמעט לא מוצא על מה להתלונן. רבותי וגבירותי, הייתה לי החופשה המושלמת! הטובה בחיי!

לי ולגיא נראה שיש סינכרון מושלם בדיעותינו על מה רצוי ולא רצוי בכזו חופשה. בלענו הרבה טבע ולא טרחנו להכנס אפילו לטירה אחת. פגשנו אנשים מדהימים ובהינו בבחורות מדהימות. ראינו בעלי חיים חמודים וגילינו דרכים שיצאו מהסרטים.

סקוטלנד, ידידי , היא המדינה הנכונה בזמן הנכון. מלבד העברית שביננו לא ראינו ישראלי אחד לשבועיים, ובטיולים מהסוג הזה זה פלוס. בשבועות הקרובים אני וגיא נספר לכם הרפתקאות של טעימות יוצאות דופן, על אוכל טוב במדינה שאמרו לנו שאין מה לאכול בה, על מקומות שהגענו אליהם במזל, על טיולים והליכה לאיבוד ביער, על נהיגה בצד ההפוך וברזי מים מוזרים, על תקנים שנקבעו לטיול, מסקנות שהוסקו וחוקיות שנתגלתה פה ושם, על מבטים שננעצו בנו בבארים שונים, על מה שקרה לטעם שלי בויסקי ומה קרה לטעם של גיא, על יותר מדי בקבוקים ומה קרה במכס, על הציפורים, הארנבות והפרות השעירות, על הכבשים ועל הבחורות שגיא רצה לקחת למיטה (ואיך גיא בסוף לא התאפק וגם לקח בסוף אחת למיטה. כבשה, זאת אומרת).

ראשית אני צריך לנוח, למיין ×›1500-1600 תמונות, ולהתחיל לתמלל לכם את כל הזכרונות. ×–×” יבוא במנות קטנות, בשביל ×”×›×™×£ 🙂

סוכות שמייח!

Schiphol

כששורות אלו משתחררות לאוויר העולם אני נמצא בסחיפול אשר בגלות אמסטרדם הרחוקה, אולי מנמנם, אולי שותה קפה, או מריץ ×’'וינט ((בטטטטחח… אתם הרי מכירים את דעותי על עישון. עוגות מצד שני…)) או קורא בספר. אפשר גם לשתות ספר ולקרוא בקפה אבל ×–×” פשוט לא אני. הפוסט ×”×–×” התחיל להכתב ביום שני בערב וזו הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב ×›×›×” פוסט משתחרר בהמשכים, והפעם השניה שאני כותב פוסט לשחרור דחוי. אולי אכתוב עוד כמה כאלו לשאר המסע שלנו, אולי אפתיע אתכם 🙂

קיץ ארוך עבר עלי. לא כתבתי הרבה לאחרונה ×›×™ פשוט בין שעות העבודה התרוצצתי בשבוע האחרון עם הכנות לטיול. ברגע האחרון גילינו למשל שבעצם לא ×›"×› פשוט למצוא כל יום מקום לאותו הערב. בניגוד לשנה שעברה בפרובאנס, כאן כנראה עונת התיירות יותר צפופה ומרוכזת, ×›×™ בתקופה הזו הימים מתקצרים באופן דראסטי ואו-טו-טו מתחיל הגשם האמיתי ואחריו גם השלג (מה שיש עכשיו ×–×” סתם טפטוף…). גם תיק צילום חדש הייתי צריך, ובנק דיגיטלי, ולטפל בלחצים האחרונים של כל לקוח לפני שאני נעלם לשבועיים מהרד"ר…

אני וגיא יוצאים לסקוטלנד, למדינה עם האיזורים הכי פחות מיושבים שעוד יש באירופה (למרות שאנחנו לא נגיע לאיזורים הנידחים באמת). יהיה נוף פרוע, יהיה מזג אוויר פרוע ((הסקוטים אומרים "אם אתה לא אוהב את מזג האויר, חכה 20 דקות")), יהיו בנות היילנדס קשוחות, יהיו בנות לואולנדז רכות, יהיה אוכל סקוטי מחורבן, אוכל הודי ככה-ככה ופירות ים שלמות מהם. יהיה אוויר נקי וטעים, יהיה ויסקי מצוין, ואני מקווה שלגיא גם יהיו שבועיים בלי ביקורים של דודה FMS ובין כל החוויות והנסיעות גם לא מעט מנוחה.

לג'וני הזקן התחילו בעיות הגב לפני שנים, אבל לאחרונה מצבו הכללי ממש לא טוב, החברים שלחו אותו להבדק אצל דוקטור מקינטוש.

"מה כואב לך ×’'וני?" – "נו, האף שלי שנים אדום אבל יש לי עכשיו לחצים כואבים שם, ולחצים באוזניים, וכאבים בכתפיים, וכאבים עמומים במותניים, ודפיקות לב מדי פעם, וורידים ברגליים ו…" – "טוב טוב, אני אבדוק!" ודוקטור מקינטוש בודק לחץ דם ומקשיב בסטטוסקופ ומאיר לאוזניים וממשש את הגב והרגליים.

– "אני לא מוצא כלום, ×–×” בטח בגלל השתיה!"

– "אין בעיה דוקטור, אני אחזור מחר כשתתפכח!"

(בילי קונולי מספר את ×–×” יותר טוב 🙂 )

ידידים, עם פוסט ×–×” אני חושד שאני נפרד לשלום לשבועיים מהבלוג. אני לא לוקח איתי לאפטופ לטיול (אין לי אחד) ובאיזורים אליהם אני נוסע לא תמיד יש חיבורי אינטרנט חופשיים ממילא, ואני לא רוצה לבזבז את זמני בחיפוש אחרי בתי קפה. את ×”"לייב בלוגינג" אני אעשה לתוך מחברת ואפרסם כשנחזור. אני גם לא אהיה זמין במייל. רק SMS בעצם, וגם ×–×” לא בקליטה בכל מקום, לא כל סקוטלנד מכוסה. שששששששששששששששקט 🙂

עוד מעט ×–×” בא, מריחים באוויר…

הילדים יעלמו מעזריאלי ואפשר יהיה לאכול צהריים.

הסדרות החביבות עלי יחזרו לטלוויזיה (The IT crowed פתחו עונה שניה בדיוק וRobot Chicken כבר בעונה השלישית).

החמסין יגמר.

הטיול לסקוטלנד יתחיל.

שני הלקוחות הגדולים שלי יסיימו את תהליך השחרור ותתחיל תקופה רגועה יותר של המצאה רגועה במקום תיקונים בלחץ (כרגע המוצא היחידי הוא לכתוב את הערות הקומיט לCVS בצורת הייקו).

ואולי אני אצלם,
ואולי אני אספיק גם לפרסם משהו,
ואולי אני אחזור לכל החיפושים שהפסקתי באמצע (בת זוג, קריירה חלופית, השפיות שלי, קונה לאוטו, מטרות בחיים, תבנית נורמאלית לבלוג…),
ואולי אני אלמד שכשאומרים "אולי" הרבה, אף פעם לא מגיעים לשם.

אז אני מרים כוס וירטואלית לכל מי שרוצה להחליף עבודה או שהעבודה רוצה להחליף אותו (אתם יודעים מי אתם :-), אבל גם לכל מי שמאושר מהמקום בו הוא נמצא כמו דג במים ולכל מי שמגשים לעצמו חלום או מגדל לעצמו תחביב.

לחיים!