חיפשתי מילים לתאר את הדוקטור ה-11 והטארדיס החדשה שלו, לא הצלחתי למצוא פתיח מוצלח, אז רבקה ווטסון באה לעזרתי:

מאט סמית’ ליצן (צריך להיות), אבל מה עוד? אני עוד לא משוכנע שמלבד פרצוף גומי מכוער יותר מזה של אקסלטון, “יש לו את זה”. הזמן יגיד. נכון לכרגע שני הפרקים הראשונים בסדרה החדשה של הדוקטור מסמנים שינוי מעניין בכמה כיוונים, בסדר חשיבות יורד: מלווה חדשה ג’ינג’ית סקוטית יפה וסקסית, אין דייויד טננט, מפיק וכותב ראשי חדש, לוגו ופתיח חדשים (מחודשים מדי?), טארדיס חדשה, מברג קולי חדש, שחקן ראשי חדש. לצערי יהיו דאלקים, הפרק השני גונב רעיון מהפרק הראשון של ST-TNG, והכותבים מאמינים כי מוסד המלוכה הבריטי יחזיק לעוד 1000 שנים. אהה…

מיקרוסופט חושבים מאוד קטן אבל ביל גייטס עבר לחשוב מאוד בגדול, הוא רוצה להוציא פטנט על עצירת הוריקאנים ע"י קירור פני המים באוקיינוס וזאת ע"י שאיבת מים קרים עמוקים לפני השטח.

אני שואל את עצמי שוב מה טוב כאן בפטנט? משאבות יש להרבה חברות, אבל רק חברה אחת תהיה מורשית לשאוב מי עומק קרים ולעצור הוריקאנים? זאת אומרת שאם אובאמה לא ישלם לביל, ביל לא יעצור את ההוריקאן? או אולי הכוונה שאם ממשלת ארה"ב תעשה הסבה לכמה נושאות מטוסים ותתחיל לקרר את האוקיאנוס היא תחטוף תביעה מביל?

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון ש אין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

היום כולנו סקוטים. שבת שלום!

אתר תיירות חדש לאיילה, קראתי הרגע את ההכרזה בבלוג של “איילה-אינפו”, ביחד עם עוד מטר לינקים למידע עם האי, בעיקר אבל לא רק לתיירים. אם אתם מארגנים עליה לרגל, הנה ריכוז טוב של לינקים ותמונות…

מחקר על גנאולוגיה של איילה הזכיר לי, שמזמן חשבתי לשלוח דגימת רוק למבצע המיפוי העולמי. בעזרת ניתוח הDNA שלי מצד האבא ומצד האמא יכולים לנתח מקורות אתניים יותר מדויקים, הורשה של תכונות או מחלות גנטיות, ולהבין קצת יותר את מסלולי הנדידה של עמים למשל. במקביל, הכסף שעולה הבדיקה שלך משמש גם להמשך מחקר רפואי בעזרת הDNA ואתה תורם לבריאות העולמית. הלינק לעיל מסביר בצורה מצוינת על מה נחקר ולמה זה עוזר, ומפנה גם ללינקים של כמה אתרים שמוכרים את השירות הזה בעולם. קריאה מעניינת.

לפני כשנה התוודעתי למועדון בויסקי הישראלי. נרשמתי דרך האתר שלהם וציפיתי לתומתי שמדובר באמת בעמותתחובבים כמוני שמרימים ארועים בשביל הכיף. בהמשך מסתבר שמדובר בעיקר בטל חוטינר ועוד אדם בשם יונתן (שכחתי את שם משפחתו) שעובדים בשביל דיאג’ו ומארגנים את הכל בתור עוד ערוץ שיווק. אין לי בעיה עם זה בכלל שמשווקים לי בצורה של מועדון לקוחות, אבל למה להציג את זה בתור מועדון מעריצים או איזו אגודה? לא ברור…

יונתן מספר כבר כמה שנים על תוכניות להביא לארץ כמה חביות ליישון כדי לראות מה עושה האוויר והאקלים בישראל לויסקי המתבגר בחבית. למשל הוא העלה רעיון של לתקוע כמה חביות במערה על גדות ים המלח (הצעתי את השם “גלן-גדי” אבל טענתי שלדעתי האיינג’לז יחגגו חזק מדי על החבית בכזה אקלים חם. אכן הגיעה החבית הראשונה והושמה אחר כבוד במרתף המלון הסקוטי בטבריה. אני בתור חבר המועדון לא שמעתי על כך מראש וגם לא הוזמנתי לטקס. מדובר אגב בחבית בת שנתיים ממזקקת האי אראן, מזקקה שעוד לא יצא לי לטעום ממנה. היא די חדשה, בת 10-11 שנה אם אני זוכר, וכל מה שראיתי יוצא ממנה (על מדפי ברים בסקוטלנג) היה 10 שנים ב8 פינישים שונים. פיניש זה דבר שעושה טוב לויסקי במקרים נדירים בלבד (למשל חלק מהסדרה של גלנמורנג’י), ובחלק מהמקרים ממש הורס אותו. לצערי גיליתי שהאופנה המוזרה הזו הולכת מאוד רחוק עם ויסקי מיושן בחביות בירה, או גלנפידיך “קאורן” מספיי שמיושן בחבית מאיילה (התוצאה לא מדהימה) אבל לרוב מדובר מיין.

הסקוטים האלו, לא באמת, אני אומר לכם! תמורת השתתפות של כ200 ש"ח (25 פאונד) תוכלו לקנות כרטיס הגרלה ו לנחש איפה תיפול החבית. ביום הראשון של אפריל (או ביום שאחרי אם מזג האויר הסוער של האי לא יאפשר) ימריא מטוס קל עם חבית ויזרוק אותה לים איפשהוא. מי שינחש נכונה איפה תנחת החבית יזכה לרבע מליון פאונד (יותר משני מליון ש"ח!), עשרת הכי קרובים אחריו יזכו לשבוע חופש במלון איילה פעם בשנה לעשר שנים, עשרים הבאים יזכו לחבית “הוגזהד” (250 ליטר) של ויסקי (ובתוכה קצת פחות מ200 ליטר ויסקי איילה משובח אני מניח), ולבסוף 250 הבאים בקרבה יזכו לארגז בקבוקי ויסקי מצוינים. במקביל ניתן לזכות ב20K פאונד על ניחוש שמו של המלון החדש שנבנה באי ושמו עדיין לא הוכרז.

הסקוטים האלו, אני אומר לכם… A man has been placed on the sex offenders’ register after being caught trying to have sex with a bicycle.

ו תודה לכור על הידיעה המוזרה…

הפרק הקודם » 09 - גלן קו והדרך לסקאי + הפרק הראשון

נו, מזמן לא פרסמתי כמה טעימות או תמונות מהטיול. בפוסט הזה מרוכזים כמה מהמאלטים שטעמנו על סקאי, ופוסט הבא עוד תמונות :)

בדרך לסקאי עצרנו בפורט ויליאם וגילינו שם מזקקה שהפכה לקומלפלקס מגורים, מאוחר יותר גילינו שמדובר בגלן לוכי ז"ל שנסגרה ב1983. בבר/אסדה הצף על המים מהפרק הקודם טעמנו ממנו בערב, אחרי שהזמנתי באלבלייר 10 ומצאתי אותו די “פיור” מטעמי חבית, וחסר אופי מיוחד מספיק (למרות שמאריי נותן לו 86 משום מה), קצת לימוניות וליים ומרירות לקראת הסוף. גלן לוכי 1977 היה יקר ולא מי יודע מה מענין. הפאב החזיק גם שני בקבוקי גלן לוכי 1965, האחרונים שנמכרו ע"י המזקקה, והמחיר בהתאם (20 פאונד לכוסית נדמה לי). כנראה שמדובר במזקקה אזוטרית ולא מעניינת, כי ג’ים מארי לא טורח להכניס יותר משני ביקבוקים בודדים שלה לספרו, ואלו של 38 שנה, ולא מקבלים ציון מי יודע מה מרשים. נראה שלפעמים מזקקות נסגרות בצדק? גיא לקח בן-נביס, המזקקה המקומית השניה בפורט וויליאם, ו על זה נכתב כבר אצלו.

פרק קודם: 08 אחוזת לאנגה

ספטמבר 19: צפונה מאובן עברנו ליד המון טירות בגדלים שונים (אבל באף אחת לא נותנים לצלם וגם אין לי הרבה מה לכתוב) אז המשכנו ל- Glen Coe, איזור מהמם ביופיו (אפילו שיש לו הסטוריה קצת עצובה), קבלו תמונות, שאפילו לא צריכות הרבה כותרת.

פנורמות מאיילה ב- 180° וכמה גם ב- 360 ועוד עמוד של פנורמות מזקקות ו עוד כמה. אני מתנצל מראש שהן מוצגות בQTVR, זה עד שמישהו ימציא כלי לראות אותן בפלאש. צולמו ע"י ארמין גרווה, מ איילהבלוג.

מצאתי גם ביצוע יותר טוב של Westering Home, אבל לא מצאתי מאיזה תקליט הוא נשדד ומי המבצעים. סביר שזה לא הכי חוקי, אבל אם מישהו מזהה, אני אשמח להוסיף קרדיט. קבלו פסקול לצפיה בפנורמות :-)

[MEDIA=15]

הפרק הקודם: 07 הקוסם ממזקקת אובן קודם כל לתקן את מה שכולכם בטוח חושבים בטעות, אחוזת לאנגה לא שוכנת על האי לאנגה. שמה המקורי הוא “אחוזת דייל של המקדוגלים של לאנגה”, תת משפחה של שבט מקדוגל, (שאת סיסמתו “ניצחון או מוות” מצאתי מתנוססת חקוקה באבן על אחד מקירות האחוזה, בתרגום אחר “לכבוש או למות”).

האחוזה בבעלות משפחת מקדוגל (כיום לינדסי-מקדוגל) מזה 300 שנה. המקום התחיל כבית-מגדל שצפה על האיזור לפני כ450 שנה, שוחפץ לטירה קטנה כשנקנה לפני 300 שנה והורחב לבסוף לאחוזה לפני כ200+ שנים, עם מגרש גולף ועוד כמה קוטג’ים שהתווספו בשטח הנרחב. משפחת המקדוגאלים של לאנגה עזבה את לאנגה עם השנים והתפזרה לה בסקוטלנד ובניכר. האחוזה הזו היום היא ביתו של קולין, היורש לבית המשפחה, וחלקים ממנו מושכרים כB&B או קוטג’ים בשירות עצמי לתקופות ארוכות יותר, וכמעט כל ערב נערכות ארוחות חגיגיות או מסיבות ממש בחדר האוכל. הקטע המגניב הוא הנוף. לא, בעצם זה הריהוט העתיק בכל מקום. או אולי העובדה שהמחיר כמו כל B&B אחר והחוויה מיוחדת. אה, וגם בעל הבית לוקח את עצמו ואת האחוזה בקלילות. ובקיצור, בחרנו את המקום לפי שתי תמונות פיציות באינטרנט, לא ידענו לאן אנחנו מגיעים. המיקום היה לא אידאלי (נהגנו 35 ק"מ חזרה דרומה מאובן כדי להגיע לשם, בכיוון ההפוך מהטיול שלנו), אבל מגניייייייב….

הפרק הקודם: 06 - פרות ושאר יצורי איים

ספטמבר 18, יום שלישי. בבוקר עלינו על המעבורת. אין הרבה מה לספר.

הפרק הקודם: 05 סוף סוף ויסקי

המשך יום שני, ספטמבר 17: בשעה 2 בערך, החלטנו שעד כמה שמזקקות האי מגניבות, בא לנו טבע. ברוכלאדי ובואומור והאחרות פשוט יחכו לפעם הבאה, אין מה לעשות. את הערב ידענו שאנחנו מסיימים בצפון מערב האי בערב הווי אי בקילכומן, אז התחלנו מלסייר בחצי האי הדרומי שנקרא “ה-או” (The Mull of Oa - מבטאים כמו האות O). המקום מכיל הרבה מסלולי הליכה, חלקם אתגריים, המון שטחי מרעה, פה ושם “אבנים עומדות” שמקורן ומשמעותן העתיקה לא ידועה, ובקצה אנדרטה לחיילים אמריקנים שנפלו באיזור במלה"ע II. אבל בעיקר ירוק וכבשים. בין השאר יצא לי כאן סוף סוף לתפוס תמונות טובות של פרות ההיילנדז ((או “פרות פונינט” לפי גיא)) המפורסמות, הידועות בפי כל פשוט כ- Hairy Coo. כן, רגליהן קצת קצרות - אבל זה גם העשב שעמוק (וחלקן רובצות בו ולא עומדות), ולא טיפלתי להן בשיער לפני הצילום, זו התסרוקת הטבעית שלהן והן לא חופפות.

הפרק הקודם: » 04 - יום “פיספוסים” - ו הנוכחי אצל גיא.

יום שני, 17 בספטמבר: טוב… מי שעקב עד עכשיו (במיוחד מי שקורא אצל גיא את הפרק שלפעמים מקדים אותי) יודע שזהו יום המזקקות הגדול. איילה כונתה לא אחת The Whiskiest island ולא בכדי. בויקיפדיה האנגלית יש ל ויסקי של איילה ערך, ובלי הרבה קשר אליו כתבתי אחד גם בויקיפדיה העברית, והם משלימים אחד את השני כרגע (כולכם מוזמנים לעשות שיפורים והשלמות), ומי שלא מתעניינת בויסקי שתדלג לפוסט הבא, שיוקדש לטבע ונופים (למרות שיש גם כאן כמה תמונות שהן לא של ויסקי :-) )

הפרק הקודם: » 03 - בית הקברות השלישי שלנו והטעות ההודית - ו הפרק המקביל אצל גיא

את רוב סיפור היום פירט גיא, וחשבתי שאני רק אשלים כמה פרטים - אבל בסוף יצא פוסט שלם. אם בא לכם להוסיף ברקע פסקול, אפשר ללחוץ פליי בעמוד שיר בביצוע נורמה מונרו, זמרת בת איילה, בבלדה קלאסית שהפכה להימנון (הלא רשמי?) של האי, וזכה להרבה ביצועים (כרגע לא מצאתי טובים משלה, אבל אל תתרגמו לה שככה אמרתי :-)

הפרק הקודם » סקוטלנד 02 - נקניקיה של שבת, בנות לוכגילפְּהֶד הנאוות וטים ברטון בטארברט, הסיפור ב מקביל אצל גיא

שכחתי להדגיש את זה בפוסט הקודם אבל הנופים מסביב היו פשוט מקסימים. אלו לא רק כמויות הירוק, אלא מספר הנקיקים החורצים את ההרים תמיד לשמאל וימין במפלונים קטנים, העצים הצומחים מתוך סלעים אפרפרים שהופכים לשחור מבהיק ויפה ברגע שמתחיל לטפטף (זה קורה 5 דקות אחרי שהם מסיימים להתייבש לאפור)… הנופים האלו הקסימו אותי בפראותם המעודנת, וזה לא היה שום דבר שהצלחתי לקלוט בצילום אחד מוצלח… וכנ"ל האוויר הקריספ והנקי… אחח איזה חלום!

פרק קודם כאן וגם אצל גיא

הערה מנהלתית - משום מה הג’בהסקריפט שמציג לי את התמונות בהגדלה (לייטבוקס) הפסיק להציג כותרות לתמונות. עד שאבין מה קרה, עיברו עם העכבר על התמונות בפוסט כדי לדעת מה אתם רואים. ועכשיו ליום הטיול השני…

עייפים נחתנו על המיטה בפלקירק עוד לפני ששקעה השמש, ומג’וטלאגים קמנו לפניה ב25 לספטמבר בחמש וחצי (הזריחה בשבע!). יצאתי לאוטו ונהניתי מהאוויר הקר והלח, כמו במרתף היינות הכי נעים שאתם יכולים לדמיין, עם תכלכלות בשמיים של לפני זריחה. אחרי שגיא יצא מהמקלחת שכנעתי אותו שנצא מוקדם כדי שיוכל לתרגל נהיגה בצד שמאל לפני שהכבישים מתמלאים. הוא לא האמין שהוא מחוץ למיטה ומחוץ למלון לפני הזריחה.

פוסט ראשון בסדרת סיפורי הרפתקאות מסקוטלנד. למי שירצה לעקוב, הם יופיעו כולם ב קטגוריה סקוטלנד אצלי בבלוג, הנה גם רסס. אני גם אתן להם כותרות פוסטים עם מספרים רצים למי שרוצה למצוא אותם בחיפוש ויזואלי קל. למי שהתחיל לקרוא אולי ביום עתידי כלשהוא ורוצה לחפש את הפוסט הראשון, כמו שאומרים באנגלית - הX מסמן את המקום :-)

יצאתי מארץ הדגל הלבן והכחול והגעתי לכחול-לבן האמיתי. אבל רגע, אני מקדים את המאוחר…

גיא הקדים אותי. כתבתי כבר שני פוסטים ראשונים על הטיול בסקוטלנד, אבל כל מי שקורא אצלו הרי קורא גם אצלי. הכפילויות ישעממו אתכם, גם הקצב הוא שאלה טובה. דיברתי עם שי על דעתו כקורא והפעלתי שכל, ולכן אני יכול להבטיח לכם ככה:

\* אני לא מתכוון לפרסם יותר משלושה פוסטים בשבוע בנושא הטיול, כדי לא להעמיס. בהתחלה חשבנו 14 פוסטים יומ-יומיים בקצב הטיול אבל זה לא נכון. ישנם ימים עמוסים שמצדיקים שנייים-שלושה פוסטים ופרוסים בשיטת הנקניק.

זוועה. מה אני אגיד לכם. לנחות בישראל ב2 בבוקר ולקבל מכת 24 צלזיוס ולחות בלתי ניזבלת. מי מת?

סתם, אני ישראלי וחייבים להתלונן מדי פעם, ואני בדפיציט. שבועיים שאני מסתובב עם חיוך מכאיב על השפתיים וכמעט לא מוצא על מה להתלונן. רבותי וגבירותי, הייתה לי החופשה המושלמת! הטובה בחיי!

לי ולגיא נראה שיש סינכרון מושלם בדיעותינו על מה רצוי ולא רצוי בכזו חופשה. בלענו הרבה טבע ולא טרחנו להכנס אפילו לטירה אחת. פגשנו אנשים מדהימים ובהינו בבחורות מדהימות. ראינו בעלי חיים חמודים וגילינו דרכים שיצאו מהסרטים.

כששורות אלו משתחררות לאוויר העולם אני נמצא ב סחיפול אשר בגלות אמסטרדם הרחוקה, אולי מנמנם, אולי שותה קפה, או מריץ ג’וינט ((בטטטטחח… אתם הרי מכירים את דעותי על עישון. עוגות מצד שני…)) או קורא בספר. אפשר גם לשתות ספר ולקרוא בקפה אבל זה פשוט לא אני. הפוסט הזה התחיל להכתב ביום שני בערב וזו הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב ככה פוסט משתחרר בהמשכים, והפעם השניה שאני כותב פוסט לשחרור דחוי. אולי אכתוב עוד כמה כאלו לשאר המסע שלנו, אולי אפתיע אתכם :-)

הילדים יעלמו מעזריאלי ואפשר יהיה לאכול צהריים.

הסדרות החביבות עלי יחזרו לטלוויזיה (The IT crowed פתחו עונה שניה בדיוק וRobot Chicken כבר בעונה השלישית).

החמסין יגמר.

הטיול לסקוטלנד יתחיל.

שני הלקוחות הגדולים שלי יסיימו את תהליך השחרור ותתחיל תקופה רגועה יותר של המצאה רגועה במקום תיקונים בלחץ (כרגע המוצא היחידי הוא לכתוב את הערות הקומיט לCVS בצורת הייקו).

ואולי אני אצלם, ואולי אני אספיק גם לפרסם משהו, ואולי אני אחזור לכל החיפושים שהפסקתי באמצע (בת זוג, קריירה חלופית, השפיות שלי, קונה לאוטו, מטרות בחיים, תבנית נורמאלית לבלוג…), ואולי אני אלמד שכשאומרים “אולי” הרבה, אף פעם לא מגיעים לשם.

טיוטא ראשונה פרסמתי בעבר, יש בינתיים עדכונים קלים.

ימי הטיול:

14 לספטמבר: יורדים מהמטוס ב14:00, מתארגנים על אוטו ומלון, נשאר בערך ארוחת ערב ולישון. כנראה נלך ל Bow bar לפי המלצת איילה, ואני בטוח שנמצא שם גם טיפת אוכל.

15: שבת טיול. נוסעים לאט מערבה, הכביש המהיר לוקח אותנו דרך גלאזגו, נעצור באכנטושן אם פתוח בסופ"ש, נעבור ליד לוך לומונד, דרך כבישים מתפתלים בין הרים, ומפגש הואדיות " Rest and be Thankful", פיורדים קטנים ולבסוף עולים על מעבורת לאיילה בנמלצ’יק בשם קנאקרייג. בדרך נצלם מהים את שלושת המזקקות האהובות של דרום האי וננחת בפורט אלן. נתמקם בצימר שהזמנתי ואולי נספיק גם ל הופעת ג’אז כלשהיא.

gorillapod הוא הגאדג’ט הכי מגניב שראיתי שנים. במחיר 400 ש"ח טיפה יקר בארץ (אני מדבר על הגרסא הכי מסיבית שלו שמחזיקה 3 קילו), אבל עדיין שווה. אני אקח אחד איתי לסקוטלנד במקום חצובה גדולה וכבדה.

חשבתי איך הגב הדפוק שלי יסחוב גם DSLR וגם גוף EOS3 בשביל שקופיות אבל ידידי הצלם ציון אפרתי הזהיר אותי שאין מה לדבר על וולוויה בסקוטלנד, ובמיוחד בספטמבר, כי מדובר במדינה קרה ומעוננת, והצבעים היחידים שיקפצו כראוי מהצילום יהיו בעזרת פוטושופ בלבד. אני אשמח לשמוע ממישהו דעות נוגדות (שי?).

בשיטוטי לחומר על סקוטלנד אני עושה שימוש בגוגל ארץ שמפנה אותי לאתרים מעניינים וכל מיני פורומים אחרים. כך גיליתי בין השאר את טירת קילברן שכדי לגייס כסף לשיפוץ כמה קירות פשוט שכרו כמה אמנים לצייר על הטירה עד שיהיה מספיק כסף לשפץ אותה והיצירות יקולפו. מצאתי גם תעלה מוגבהת עם מעלית אסדות. אין לי מושג איך מאיפה הצליחו לצלם את המפלצת, ולמרות ההסברים של ארכימדס, לא הבנתי איך מעלים אסדה של 1800 טון 30 מטר באויר…

התחלנו שמונה, נשרו להם הרבה מהמתעניינים, ועכשיו זה רק אני וגיא. אם יש שלישי ו/או רביעית שרוצים להצטרף אז הזמן זה עכשיו! למי שיש עצות לתת, אז פרסמתי כאן בעבר את ה KMZ לגוגל ארץ, והנה גם ה KML לגוגל מפות (למי שלא רוצה להתקין תוכנות), שמראה את המקומות שבינתיים סימנתי במסלול שאנחנו רוצים להגיע אליהם((למרות שבגוגל מפות פוזר המסלול שהכנתי וסודר אותם לפי א"ב)).

גיליתי שקשה למצוא בחנויות בארץ מדריכים לסקוטלנד. אבל לא נורא, הפסד שלהם! אני במקום זה מצאתי די הרבה חומר מקוון, למשל The Visitor של מקומון ההיילנדס המערביים. מהאתר ניתן להוריד כמה ברושורים שביחד יוצרים חוברת הדרכה לאיים עם קצת פרסומות (אין ארוחות חינם) אבל מפת טיול לא רעה בכלל ובנוסף - שעה של תוכניות מוקלטות MP3 שאפשר לנגן בדיסק באוטו כשמטיילים באי וללמוד סופסוף איך לבטא את שמות המקומות כראוי וקצת גאלית בסיסית וטיפה מוסיקה מקומית :-) פשוט גאוני… עכשיו אני יודע שלא רק ויסקי יש שם בהרים, גם מגוון צימרים וחלום של צמר לכל סורג וסורגת שמכבדים את עצמם, ויש את מבחר האתרים ההיסטוריים של שבט מקלאוד, כולל כנסיית טרומפאן, שם טבחו בהם שבט מקדונאלד בקרב עקוב מדם, שאולי מסביר למה סרטי ההמשך של “איש הנצח” כ"כ מחורבנים, או למה בכלל הופקו (כי לא נשאר מי שיתנגד אחרי הHostile takeover של מקדונאלד?)

מאז יוסוף הלר, כולם פולטים “מלכוד 22” על כל מלכוד שהוא. אבל הרי יש כל מני מלכודים, הרשימה ארוכה.

כרגע אני מתכנן את הטיול לסקוטלנד, ואיתי אני מתכוון לקחת מחשב כף יד עם תוכנת GPS. אפשר לקרוא לי גיק גאדג’טים רציונלי - אני קורא ומתלהב אבל אני לא רץ לקנות ואני לא יושב שעות על רשימות SPEC כדי להשוות כל תכונה קטנה, במיוחד אם אין לי צורך אמיתי במוצר. עד היום הסתדרתי יופי בארץ ללא GPS ולכן אני לא רואה בזה פואנטה, אבל לטיולים הוא מאוד נוח. אתה הולך יום שלם לאיבוד (בכוונה!) בהרים היפים, או בכבישים לא מסומנים באיזור כרמים על גדת הנהר, וברגע שאתה רוצה לחזור לתרבות ולחפש מסעדה או מלון אתה מדליק את הGPS ותוך דקות מוצא חזרה את הדרך לעולם התרבותי.

לפרואייג מחכה לי. בתור שתיין יש לי שם חלקה (תמונה מצורפת). אני וגיא נוסעים לבקר אותה בסביבות ספטמבר, ונשמח לצרף עוד מישהו או מישהיא או זוג ובקיצור, לחלק עם עוד אנשים את עלויות הטיול. אנשים שלא אכפת להם להעביר שבועיים בכיף איתנו בסיבוב מסביב להיילנדז וקפיצה לאיילה, בירה אירית, ויסקי סקוטי ואוכל טוב מכל מקום שהוא :-) . לא נתעכב ביותר מ 7-8 מזקקות אני מניח, אנחנו רוצים בהחלט לראות נופים וכמה טירות מגניבות (חלקן לוקיישנים של מונטי פייתון והגביע הקדוש או סרטים רבים אחרים). מסלול ראשוני (שעוד יהיה נתון להמון שינויים) [כאן בקובץ מראי מקום](/blog/wp-content/uploads/Tour de Scotland.kmz) של גוגל ארץ. נשמח גם להמלצות מסלול ואתרים ממי שמכיר…

כן, עברו להם כמה שבועות עסוקים. לא עדכנתי פה מספיק. שאלו למה אני לא כותב על יין וויסקי פתאום. באמת לא יפה מצידי. דווקא שתיתי כל מני דברים טובים…..