על בריאתנים והומוסקסואלים

מצאתי היום ביוטיוב סרט שמסביר יפה למה התרבות מינית זה דבר טוב. בקצרה: התרבות מינית (בניגוד ל- א-מינית) תורמת לגיוון גנטי, מה שמאיץ שינוי, מה שגורם לאבולוציה. אנשי תנועת הבריאתנות אינם מאמינים באבולוציה באנשים, הם מוכנים להודות אולי באבולוציה בחד תאיים אבל זהו בערך (כי את זה רואים במעבדה לאורך חודשים ולא לאורך אלפי שנים).

(חובש כובע סרקאזם)
אני חושב ככה: אם התרבות א-מינית או לחלופין אי-ההתרבות אצל זוגות חד מיניים (שלא מאמצים או מקבלים תרומת זרע וכולי), עוצרת את האבולוציה, הרי שהבריאתנים צריכים לתמוך בהומוסקסואליות, שהלא בצורתה הטהורה היא-היא הפתרון לעצור את האבולוציה המרושעת המשתוללת בעולמינו המזוהם בחטא הקדמון (/סוף סרקאזם)

לצד ההצבעה לנשיא השבוע, כל אמריקני גם בוחר נציג קונגרס, ומצביע כן או לא על הצעות חוק שונות של משאל עם. אולי נתקלתם ביוטיוב בפרופגנדה דתית בעד ואזרחית נגד "הצעה 8" בקליפורניה, שמטרתה לבטל את ההיתר לנישואים חד מיניים. ההצעה הזו הזכירה להרבה אמריקנים זמנים שבהם לבני מיעוטים מסוימים אסור היה להתחתן עם לבנים (אנחנו מדברים על 40 שנה אחורה בסה"כ), או לקנות נדל"ן באזורים מסוימים. אני מקווה שהשפיות תנצח והצעת החוק המעליבה הזו תיפול. אם רק היתה להם סיבה אינטיליגנטית שחת או טיעונים מוצקים מילא, אבל לשמרנים ההגיון לא מהווה מכשול. אין להם שום בעיה לסתור את עצמם שלוש פעמים בדקה. הכי עצוב היה לראות את מקיין אצל אלן דג'נרס, לי נראה שהוא מת להגיד לה כן, אבל המחויבות לדעת הקהל מאלצת אותו לשקר על עמדותיו האמיתיות (ורואים את חוסר הנוחות הקיצוני שלו כי פשוט אין לו תשובה. איך אתה מגיע לתוכנית של אלן בלי תשובה מנוסחת בשלוף על הנושא שברור שיעלה ראשון? זה לא ברור לי).

מדינה שבה "ליברל" היא קללה בעיני חצי מהתושבים, למרות שליברלים הקימו אותה על בסיס חירויות הפרט. לך תבין.

עוד קצת שרה, כי הרשת מתפקעת מיצירתיות…

1. החבר'ה של "קולג' הומור" מביא את החלום הרע של מאט דיימון למסך.

2. מישהו שלא מזדהה שפירסם את השיר+אנימציה החביב הזה, שמסכם יפה את ההיילייטס של הסיפור עד כה…

3. בוריס וולאד, להלן "השכנים של ביץ'"

4. טוב, גם למקיין "אני שואף להיות דיקטטור (0:38)" מקיין והלשון שלו מגיע זמן מסך… צופה זהיר ספר אותו מלקק את שפתיו 70 פעם במשך הדיבייט הראשון, ג'ון סטיוארט העריך שזה היה רק טריק לפניה לדמוגרפיה של מצביעים זוחלים…

או אולי סתם נטפלים לאיש? או אולי זה קטע של הערצת קיס?

טוב,ניתן ללשון שלו לנוח רגע, כי אחרת היא עוד תפלוט שטויות בסגנון בוש… אנשים מחכים לפאדיחה הבאה, ותוהים מה עובר לו בינתיים בראש כשהוא עושה פרצופים למצלמה, ואיזה יופי שיש קפה-פרס

5. וחזרה לפיילין: זה היה יכול להיות מגוחך אם זה לא היה רציני… המועמדת חושבת שצריך למנוע מנאנסות להפיל "כמעט" בכל מחיר… זה אומר שזה צריך להיות חוקי אבל לא מעודד? היא לא עונה על השאלה.

להזכירבם שבווסילה, אלאסקה, תחת שרביט ניהולה המצוין של הנ"ל, חויבו מתלוננות אונס לשלם מכיסן את עלות ערכת הבדיקה הרפואית (פרט סטאטיסטי קטן – אלסקה היא המדינה הראשונה במספר מקרי האונס המדווחים בארה"ב). פיילין גם מאמינה שהומוסקסואליות היא בחירה, ולמרות שיש לה בת מעוברת היא עדיין מאמינה בלב שלם שחינוך להתנזרות עדיף על פני ללמד ילדים על אמצעי מניעה ומחלות. היא גם הגדילה לעשות והטילה וטו על הקמת מוסדות לעזרה לאמהות בנות עשרה. פשוט מותק של אישה.

אה, כן… היא גם רצה למנהיגות ארצות הברית תחת המוטו של "America First", למרות שעד לפני שנים ספורות היו גם היא וגם בעלה טוד חברים רשומים במפלגת אלאסקה העצמאית, זו שדוגלת בהפרדה של אלסקה מארצות הברית והמוטו שלה "Alaska First"… המממ!

אז אחרי סיפורי הוצאות אש"ל משוגעות כמושלת, $150K על בגדים מכספי הקמפיין, קבלת כספים על פרויקט הגשר המפורסם ל"שומקום" ואי החזרתם לממשל הפדרלי למרות ביטול הפרויקט… אחרי זה היו כל הפאדיחות שלה בראיונות, שזה רק מסוף אוגוסט, כשהיא מול המצלמה הלאומית והעולמית… וזו של הדיילי שו 🙂

ולבסוף לי אישית יש גם מפריעה האמונה שלה בכישופים, וכמובן העובדה שהיא לוקחת את התנ"ך באופן מילולי…

משום מה, אנשים עדיין חושבים שזה החומר שממנו מקריצים נשיאים. האמריקקים האלו, אני אומר לכם… עיניים להם ולא יראו אוזניים? אני מקווה שחומר הבערה של הסטנדאפיסטים ל4 השנים הקרובות יהיה ביידן ושטויותיו, ולא מקיין-פיילין. זה יהיה הרבה להקריב בשביל הומור…

התסכול של חוסר המידע

אני חושב שאקרא לזה MIFS, עד שאמצא שיש לזה שם אחר. Missing Information Frustration Syndrome.

אני מגלה שככל שעוברות השנים, כשחסר לי מידע אני מאוד מתוסכל. קשה לי לקבל אמונה דתית ותורות רוחניות, קשה לי להיות לקוח של תוכנה סגורה, קשה לי לעבוד בטלפון מול לקוח שלא יודע להקריא לי אפילו הודעת שגיאה מהמסך, קשה לי אפילו כשאנשים שולחים בטוויטר הודעות טיזר בלי להסביר.

אני מעדיף לדעת מה שיותר, אבל חצי אמת מתסכל יותר מאשר לא לדעת כלום.

קשה לי להוריד רססים מgReader אבל יותר קשה לי שהם מצטברים ואני לא מגיע אף פעם לקרוא אותם, עד שאחרי שלושים יום הם נעלמים בתהום הנשיה של "סומן כקרוא". קשה לי מאוד כשמרואין לא מספר לי את כל הסיפור או מתחמק משאלות חשובות. קשה לי כשמישהו מזמין אותי לעבודה ולא מספר לי מה המטרה האמיתית שלה או מה הצרכים האמיתיים שלו. קשה לי אפילו סתם כשאנשים משכנעים אותי או שוכרים אותי לעשות דברים על אמונה עיוורת או משיקולים שלא מתאימים לי. תכנון חייב להיות הגיוני לפני שמבזבזים עליו כסף ואנרגיה לשוא (אפילו אם אני אקבל על זה יותר כסף בסוף, התסכול עדיין הורג אותי). גם קשרים עם אנשים וחברים שבהם נשמרים דברים בראש ולא נאמרים יכולים לבשל בתוכי מועקה. למה אני יכול לשים את כל הקלפים על השולחן אבל אסור לי לצפות לזה מאחרים?

אני מאוד מתוסכל היום. בתור נקיטת פעולה כדי אולי להפיג חלק מהתסכול, העפתי יותר מחצי מהאנשים שאני עוקב אחריהם בטוויטר ואני מתכוון לעבור בהמשך היום ולחתוך באגרסיביות גם רססים מגוגל רידר. יש רעש שמונע ממני להגיע אל המידע החשוב, מונע ממני לחיות בתוך ים של רעש וחצאי מידע שמאיימים להטביע אותי. טוויטר זה רוב הזמן רעש. כנ"ל מסנג'רים למיניהם. רעש הוא אחד מהסיבות (הרבות) שאני נמנע מבוקפייס, ומצד שני חברים שלי מפרסמים שם מידע שאני לא יכול לקרוא. שוב תסכול!!

גם לכם יש שמץ מזה, או שזה השיגעון הפרטי שלי? איך אתם בוחרים להתמודד?

כזה עוד לא היה לי…

היה אמור להיות לי דייט מחר בערב, הראשון מזה 3-4 חודשים. בחורה שראתה את הכרטיס שלי בOKcupid והתלהבה. אפילו הקטע של childfree לא עצר אותה (למרות שנראה לה מוזר). לי לא יצא כל סוף השבוע להחזיר לה טלפון אבל אפילו את זה היא קיבלה בהבנה בכ"ז וקבענו לארוחת ערב.

היום קיבלתי ממנה מסר סירוב מנומס ומוזר – היא דיברה עם ידידה שלה שהסתבר ש"מאוד התלהבה ממני בעבר, אבל התבעסה מהקטע של הצ'יילדפרי". היא לא פירטה אז אני לא יודע אם זו מישהיא שפגשתי או מישהיא שראתה גם היא רק את הכרטיס באתר. על כל פנים, למרות שאני ואותה החברה מעולם לא היינו אייטם, ולמרות שאותה חברה לא מעוניינת בי יותר, היא מרגישה שהיא תפגע בחברה אם תצא איתי ולכן היא מוותרת.

אני לא יודע אם זה אמור לנפח לי את האגו שמרוב שאני מקסים. אני מקסים מכדי לפגוש אותי! (איי'ם טו סקסי פור דיס דייט)
או שמא אני צריך להגיד "נו, עם מוזרויות כאלו, טוב שלא נפגשנו בכלל"…
או שהכל תירוץ להגיד "אני שיניתי את דעתי אבל לא רוצה לפגוע בך"?

ושוב, בפעם ה30 טריליארד בהסטוריה האנושית, הצליחה אישה מזן הומו סאפיינס לגרום לגבר מאותו הזן לבלבול גמור. קופים מטומטמים, למה לכם אונה קדמית? עדיף לשבת על העצים ולפלות קרציות אחד לשניה מהגב.

"אתה נפתח כמו פרח"

אני לא יודע איך להתייחס לציטוטים שנזרקו לכיווני לאחרונה. בשני אירועים בזמן האחרון (ביעור החמץ בדאנסינג קאמל ולפני יומיים במסיבת יום העצמאות), שתיתי כמות אלכוהול מעבר למה שאני רואה כנורמלי והגון, ומאפשר לעצמי להגיע למצב טיפה יותר "שמח ומשוחרר" בין החברים שלי. אני לא עושה את זה הרבה (כולל שני האירועים הנ"ל אנחנו מדברים עדיין על פחות מ10 פעמים בחיים בינתיים) כי לרוב זה לא מתאים לי להרגיש ככה, ובוודאי שזה פשוט לא בריא. הענין זה שלפחות 3 בחורות שונות אמרו לי שהן מאוד אוהבות אותי ככה. האם זה דבר נכון להגיד? אם היתה לי בעית אלכוהות הרי שזה אולי היה מעודד אותי להמשיך ב"דרכי הצודקת", אבל גם אם אין לי – הרי שהן אומרות בעצם שאני אדם מסוגר וצרך עזרה חיצונית של חומרים לא בריאים כדי להיות נחמד וחברותי, וזה עצוב לי לשמוע. או אולי זה אומר שאני פשוט לא מרגיש מספיק חופשי עם אנשים אצלי בחבורה ואני לא מודה בזה אפילו לעצמי לגמרי?

הבעיה היא שאלכוהול חותך דרך שכבות של הגנה עצמית פסיכולוגית אבל גורם לי להגיד אולי גם דברים שאצטרך לתת להם תירוצים אחרי כן לעצמי כשאתפכח. למשל שטויות שאמרתי ליד ילדים של החברים שבאו ליום העצמאות. זה אולי משהו שאני יכול לעשות ליד ההורים שלהם אבל זה לא לענין ליד הילדים הקטנים. בסוף ממילא מנצח הטיעון של הבריאות את הויכוח, אז אני פשוט אנסה לא להגיע לשם יותר (ממש לא קשה).

למי שתוהה מה שתינו כ"כ טעים ביום העצמאות, היו שני בקבוקי ויתקין מסע לבן, שניים (או שלושה?) מסע ורוד, שני זינפנדל לבן כייפי של "טאלוס" הקליפורני, רוזה אחד של מרקיז קסארס שהיה אכזבה מחוספסת אחרי הויתקינים, ולבסוף בקבוק מסע אדום, אחד מרלו 1999 של נבארה שהיה כבר קרוב לקצה ובקבוק חצי של אמפורה רייטון 2002 הנהדר שהיה כבר די מת לצערי. סה"כ די הרבה שמח אם לוקחים בחשבון שהיינו בערך 12 שותי יין מתוך כל המבוגרים. סופה של המסיבה הכיפית הזו היה כ500 ש"ח יין, 900 ש"ח בשר ואוכל אחר שקניתי, מטבח עמוס בכלים מלוכלכים ובגלל טעות חישוב שלי ביקשתי רק כ600 ש"ח חזרה מהחברים. אופס! 🙂

(עדכון קטן בניסוח כי היו אנשים שחשבו בטעות שאני מרגיש רע כלפי החברים שלי וזה ממש לא נכון.. זה רק אני טמבל כאן)

והנה כתבה על אלכוהול, בלי קשר.

מי עוד לא מכיר את גוגל קלנדר?

למי שעוד לא מכיר את גוגל קאלנדר, הגע הזמן. אפילו אם אתם לא אוהבים את ג'ימייל, מדובר בשרות מקוון מצוין לסינכרון יומנים, ניתן לקבל חינם התראות בSMS, לחלוק יומן בצורה אטומה או שקופה עם החברים כדי לתאם פגישות, לזמן לארועים גם אנשים שאין להם חשבון גוגלאי, וקל מאוד להוסיף יומנים ציבוריים, כמו זמני יציאת סרטים חדשים לקולנוע, DVD חדשים באמאזון, לוח ההופעות של זמרים וקנדידאטים לנשיאות ארה"ב.

בארץ יותר יעניינו אתכם אולי לוח החגים היהודיים, בנוסף לוח אירועים ופסטיבלים ישראליים (יש טיפה כפילות בחגים אבל לא נורא) ובינלאומיים כמו מצעדי גאווה שונים וימי אקטיביזם (הציצו ביוני למשל) וכמובן איך אפשר ללא חגי פיראטים וחגים דיסקורדיאניים?