הירח שחייך לרגע

לא מעט פעמים בשנה קורות הסתרות – Occultations – גרמי מערכת השמש ואסטרואידים שונים חולפים להם מאחורי גרמים אחרים, בהתחלת החודש חלפה לה ככה נוגה מאחורי הירח, ארוע שגרתי שקורה כפעמיים בשנה, רק שהפעם ליווה אותה במסלול צמוד (מזווית הראיה שלנו) גם צדק, ושלושתם החזירו את אור השמש בניצנוץ בהיר ויפה, ומי שידע להסתכל בזמן, גילה שהשמים מחייכים אליו. הנה תמונה מהגלריה של GuySoft:

ירח נוגה וצדק בליל השני לדצמבר מעל ירושלים

לצערי פיספסתי את זה ביום, ושני כוכבי הלכת למחרת כבר עברו את הירח הרחק למטה, אבל הנה מה שתפסתי, מוסיקה ירחית:

ירח נוגה וצדק
ירח נוגה וצדק

כדי לא לפספס את הפעם הבאה חיפשתי מקורות רשת שכותבים מראש על אירועי שמיים מעניינים כאלו, אבל עוד לא מצאתי מלבד מחשבוני ליקויי ירח ושמש, ועוד כמה טבלאות מידע. אשמח למראי מקום… בינתיים נראה שהביקור הבא של כוכב לכת קרוב לירח ומעבר מאחוריו יהיה צדק מאחורי הירח בליל 29 לדצמבר. הכינו את הטלסקופים.

בנוסף סיפחתי אל הקלנדר שלי בגוגל את היומן הציבורי הזה, שלא מכיל הרבה אבל יש בו מידע נחמד (כמו מטר המטאוריטים הג'מינידים – תאומים – הלילה) ואני מקווה שיופיעו עוד יומנים אסטרונומיים שכאלו. בנוסף, הירח הלילה (שישי) מלא ונראה לכם ענק? מסתבר שהוא עובר כרגע בנקודה הכי קרובה לכדור הארץ במסלול שלו, מה שקורה פעם ב15 שנה והוא יהיה גדול ב14% ובהיר ב30% מהממוצע השנה. אני לא ידעתי שמרחק המסלול שלו מתנדנד כל כך עד שרואים את זה בעין, אבל הנה למדתי משהו.

עדכון: אין לי טלסקופ, אבל הרכבתי עצמית מראה סוג ז' על מכפיל של קנון. סה"כ 1600מ"מ, והירח כיסה לי די יפה הרבה משטח הפריים, הבעיה שעצמית המראות הזו לא משהו, ואי אפשר להשיג בקונפיגורציה הזו איכות או אפילו פוקוס, אז אני לא אתחרה באיכות הצילום של נאסא, קחו את זה כאמנות, אני קורה לזה Once in a blue moon, למרות שזו לא התופעה שמיוחסת לביטוי הזה שקוראת אחת ל2.7 שנים ולא 15 שנה 🙂 מעכשיו אמרו Once in a Prigee Moon.

אז הנה משהו מלפני שעה, כאמור 1600מ"מ של אופטיקה מחורבנת, הצמצם הוא 16 ומהירות התריס 1/10. עם זה ננצח 🙂

Once in a blue moon
Once in a blue moon

שבת שלום…

רעיונות לשיווק שואש בישראל

הרגע מילאתי את סקר מוזילה החדש, אחת השאלות הייתה מה יכול הארגון לעשות כדי להרחיב את המודעות והשימוש בארץ, אז הנה מה שעניתי:

* לאסוף ולפרסם את אחוזי החדירה של הדפדפן בסטטיסטיקה של אתרים ישראליים גדולים שיהיו מוכנים לנדב את המידע, ולהשתמש ככלי לשכנוע מפתחי אתרים לדבוק בתקנים.

* לפנות לאתרים בולטים, תקינים ואוהדי המטרה ולבקש מהם להוסיף באדג' תמיכה במוצרי מוזילה והפניה להתקנתם.

* לתחזק במקום מרוכז, בולט ונוח את רשימת התוספים והסקריפטים הדרושים כדי להשתמש באתרים ישראליים שתיפקודם לקוי כיום בפיירפוקס.

* לפתח סקריפט גריזמונקי או תוסף שידווח סטטיסטיקה אנונימית (בלי IP או PATH מפורט של הURL) על כמות הכניסות לאתרים ישראליים הידועים כבעייתיים כדי לדעת איך לתעדף את הפניות לבקשות תיקונים מהאתרים הכי פופלאריים.

* בדומה תוסף או סקריפט שיזהה בזמן הגלישה אתרים חדשים עם בעיות קוד או סוגי מדיה מוטמעת בעייתיים וידווח עליהם אנונימית אם אינם ברשימה הידועה לעיל, כדי להעשיר אותה. (כמובן יכול להיות פיצ'ר של אותו התוסף לעיל)

* פיצ'ר אפשרי נוסף: שיתן עצות (אולי בסיגנון "קליפי" של אופיס) כשהגולשת נכנסת לאתר שידוע כבר כבעייתי מהרשימה שלמעלה עם הפניה לסקריפטים+תוספים הספציפיים שיכולים לעזור בו, אם אינם מותקנים עדיין.

דעותיכם?

אגב, זה הפוסט הראשון שלי מוורדפרס 2.7, השידרוג עבר חלק באופן מפתיע, וזו גם הפעם הראשונה שאני שולח מתיבת "פוסט מהיר". כנראה גם האחרונה, צפוף פה 🙂

היתה קהילה? הסתכלות חצי-מבחוץ על תוכנה חופשית וישראלים

לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.

אין בו אף מילה על הפעילות, לא ההודעה על אוגוסט פנגווין, לא על פועלם (אם יש) של חברי העמותה נגד חוקי המידע והביומטריה השונים הבאים עלינו לרעה… אם העמותה עושה משהו טוב במהלך השנה מלבד ארגון הפנגווין, אין איך לדעת בעצם. אם מציצים לדו"ח השנתי 2007 (למה חיכינו לפרסום עד דצמבר 2008?) נראה כי יש לעמותה כ-14 אלפי שקלים יושבים מחכים למשיח (כנראה נכון לדצמבר 2007, אין לי מושג מה קורה שם עכשיו) וההוצאה היחידה לאורך השנה היתה על הכנס. אם לחפשים באתר יש לינק ל"פעילות ישראלית" אבל אין שם מילה על מה ברשימה מומן או נתמך ע"י כספי העמותה מלבד היותו מוזכר בעמוד.

מה להסיק מזה? מלבד העובדה שלא טורחים מספיק לעדכן את רסס החדשות אני לא בטוח. אולי באמת לא מעדכנים כי אין מה לעדכן. מי שמצפה מהוועד ליזום, נראה שיתאכזב כי הפעילות הצטמצמה לכדי ארגון יום כיף כל אוגוסט. מי שמצפה מהועד לשרת את בקשות הקהילה, הרי שאין מושג אילו שירותים ניתנים לקהילה. לא הלכתי לחפור בארכיוני רשימות התפוצה, אבל השקט באתר ובדו"ח הכספי אומר לי שאין פרויקטים שמחפשים מימון (קשה לי להאמין שיש מבקשים אבל הועד לא נותן, מהיכרותי עם האנשים שם), אז אני מנחש שאנשים פשוט לא ממש פונים לועד בבקשות עזרה. אולי הם לא צריכים עזרה, ואולי פשוט אין מספיק פעילות בארץ בתחום כדי להצדיק עמותה? או שאולי הקהילה היא לא ממש קהילה?

alternative AP08 logo

אז יש או אין קהילה?

ליאור קפלן כתב על מה שהוא מכנה פיצול בקהילת התוכנה החופשית, עבר זמן והדיון שם התקרר. אחרי אוגוסט פנגווין היה גם שוב גל של ביקורות נגד העמותה מתוך ה"קהילה" ואחריו גל של הגנות: דורון, רם און, אורי, ואחרים. עדיין, יש שאלות לגיטימיות.

לא יודע אם מישהו אי פעם עשה ניתוח של מה כוללת הקהילה הזו כיום. יש אחת? שתיים? עשר קליקות קטנות? אם היתה רק אחת, זה היה לפני 12 שנים אולי. הייתי חבר בה אז אבל אני לא מחובר אליה כבר שנים, קצת בגלל שאני פשוט עסוק מדי בשנים האחרונות וקצת בגלל שהיה לי איזשהוא משבר אמון בהתארגנות שלה. מאיזשהוא שלב אחרי שנמחקתי בפעם החמישית מרשימות התפוצה של "המקור" לא טרחתי להרשם יותר, ואין לי שום מושוג מה פעילויות הקהילה והעמותה. לפעמים אני עוד מבליח קצת בlinux-il אבל זו ממש לא "הקהילה", וזה מה שאני רוצה להעביר כאן בעצם.

גלעד הרצה לפני כמה חודשים אצל גיקי המוסך, וטען שזה היה "כמו בפגישות הראשונות של משוגעי לינוקס" רק עם מקרן DLP יקר ויוסי ורדי. הוא הסביר שם שמוצר או רעיון צריכים לסחוף אנשים כדי שיהיה איזה אימוץ לנושא. דורון אופק אף הוא מתלהב מהאסופה והחברתיות שם (חבל שלא באתי!), אבל גם הוא מדבר על הגישה הקיימת בשוק של "יש שם מלא מפתחים בחוץ, אני אזרוק עליהם קצת קוד והם יגמרו את העבודה בשבילי" (הפתעה – ברור שזה לא יעבוד). אנשי התעשיה לא יודעים איך לארגן קהילה למוצר שלהם, ולצערי נראה שאין להם גם קהילה מוגדרת לפנות אליה או במה לעשות את זה עליה.

מתי אנחנו כן קהילה? מיקרוסופט ניסתה ללטף לרגע את הקהילה באוגוסט פנגווין אבל לא העיזה בינתיים ללכת עד הסוף ולשים שם דוכן או להבין מה אנשינו רוצים מהם בעצם, אולי מפחד אחרי כל ההתכתבויות בבלוגים שלפני הכנס. אני חושב שחבל, כי במצב שנוצר, אמיר לא יצר דיאלוג עם הקהל. הוא הספיק להזכיר שתי מילים על שיתוף פעולה ו"הוראה מלמעלה לכל מיקרוסופט לעבוד עם תקנים ציבוריים". הוא לא הספיק להגיד חוץ מזה עוד משפט אחד שלם כי שארית ההרצאה היתה מאבקים עם הקהל, התקפות על הגדרות התחרות של OpenUp, על התנהגות בעייתית בועדות הISO והתאימות-או-לא של סילברלייט על גנו/לינוקס. אם היה ביתן בחוץ אפשר היה לשים שם עוד אדם או שניים שיודעים על מה הם מדברים וליצור איתם דיאלוג. אני לא חושב שהקהל באמת התנהג בצורה שהיתה צריכה להפחיד את מיקרוסופט, אני חושב שהם פיספסו בגדול כשלא שתלו שם דוכן. אני הייתי גם רוצה חולצת מיקרוסופט קלאסית, מאוד אהבתי את הפלייט סימולאטור שלהם על הApple //c הישן והטוב שלי (ג'ס? את שומרת עליו טוב?)

הרגע האחד הזה באוגוסט פנגווין, כשהקהל יורד כמעט כאיש אחד על איש אחד ממיקרוסופט, זה היה אולי הרגע היחיד שנראה כמו איחוד שורות הקהילה שראיתי במשך שנים, וזה עצוב, כי זה לא היה במקום ולא למטרה הנכונה. לטוב ולרע נראה לי שאין כאן קהילה שמרגישה ביחד תחת ארגון גג אחד, לא משתמשת בשירותיו של הועד, ולא ברור לאיפה זה הולך.

לשאלה שכמובן תבוא – אז מה אני אומר פה בעצם? – אני אומר שאי אפשר לצפות מאנשים להתנדב לפעילות ארצית, אין מה לבקר את מי שלא מתנדב, ואין גם מה לבקר את העמותה כשאין לה קהילה מפעילה שמצפה ממנה לייצוג. יש לנו מועדונים איזוריים פעילים עם הרצאות וימי התקנות וכנראה שזה עובד טוב ולרוב האנשים זה מספיק טוב. מצד שני אני מקווה שאנשי הועד החדש ימצאו תוכן לצקת לתוך פעילות העמותה כדי שאנשי המועדונים השונים שנקראים יחד "קהילה" פעם בשנה ידעו שיש להם כתובת לעזרה בשיתופי פעולה. אני מקווה שישמעו יותר על תוכנה ותקנים פתוחים בעיתונים ובממשלה, אני מקווה שהמלים האלו יזרקו גם יותר מפעם אחת בבחירות הקרובות, ולכן בעצם אני אומר למי שלא יהיה בועד הבא – השקיעו נא קצת מאמץ ביחס"צ והסברה אל מחוץ לקהילה. זה יעזור לקידום התוכנה החופשית ובסופו של דבר יכול לקדם את הכלכלה והחברה הישראליות. (ולא, אני לא הולך לתת עצות איך או מה או להתנדב לעשות בעצמי כי אני לא מבין בזה הרבה, וצריך מישהו שטוב בזה)

יוטיוב לעשות תרגום יופי

הצצתי לתוך סרטון כלשהוא, הכולל כתוביות באנגלית. תהיתי אם הוא מתורגם לעוד שפות כמו ספרדית והצצתי לתוך תפריט האפשרויות, שם גיליתי שגוגל טרנסלייט מציע לי כתוביות אוטומטית בעוד המון שפות כולל עברית… מענין! רצתי לראות איך גוגל מתרגם את הSRT שלי מאנגלית חזרה לעברית. לפעמים מצחיק אבל לרוב מעביר את בסיס התוכן לא רע! אתם מוזמנים להריץ את הראיון ואז לבחור תרגום לעברית בתפריט שמימין למטה ולהשוות 🙂

(עוד אנקדוטה: המילים "דולצ'ה וגבאנה" מופיעות בתרגום, ויוטיוב מציע לי לפי זה סרטונים קשורים אחרים, במקום אולי לפני התגים או התיאור דוקא…)

מנוע התרגום הזה הוא סטטיסטי, וככזה הוא מסתמך הרבה על קיומם של טקסטים זהים בשפות שונות. לצערנו היום המבחר הזה די מצומצם או קשה להתאמה מאתרים שונים ללא הרבה עזרה אנושית, ורוב התרגומים שגוגל יכלו לסרוק באו מאתרי ממשלה שהכילו טפסים בכמה שפות וכדומה. אבל אם יהיו לנו עכשיו סרטונים ביוטיוב עם כותרות ביותר משפה אחת, לגוגל תהיה גם דגימה סטטיסטית רחבה של שפה מדוברת וסגנונות כתיבה מעבר לשפה המשפטית של טפסי ממשלה, והמתורגמן הזה ישתפר בהרבה. בפעם הבאה שאתם מעלים ליוטיוב סרטון שאתם רוצים שיפנה לקהל בעולם, נסו להפיק SRT גם באנגלית וגם בעברית (או כל שפה שניה אחרת) וכך יקבלו מי שאינם דוברים הרבה שפות יותר ויותר סרטונים בתרגום אוטומטי יותר איכותי, וגם המלצות לקטעי וידאו אחרים יותר רלוונטיים.

עדכון למי שלא מצא את התפריט (כי הוא קצת חמקמק ונסגר עליך בקלות באמת) או אם גוגל יכבו מחר את הפיצ'ר, אני מצרף שני צילומסכים:

גישה לתפריט כותרות תרגום ביוטיוב
גישה לתפריט כותרות תרגום ביוטיוב
תפריט שפות לתרגום כותרות אוטומטי ביוטיוב
תפריט שפות לתרגום כותרות אוטומטי ביוטיוב

החר-עף פוגע במאוורר – גוגל מורידים מהלך

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ'מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג'אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג'אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. "אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: "כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…"

כשאני בא מעולם התוכנה החופשית, כמו רבים בגוגל, כולל בהנהלה כמו כריס די-בונה ואחרים, הרעיון הזה שמי שהתחיל את הפרויקט מקבל אוטומטית את הנהגתו נשמע הגיוני מאוד, כשזה בחוץ בקהילה. יכול להיות שזה עובד לגוגל חלק מהזמן (ראו פרויקט אורקוט), אבל יש דברים שחברה מסחרית לא יכולה לשחרר בהם את הרסן לחלוטין, וצריך peer review, לא ככה? ככל שהמשיכה ההרצאה ואנשים חכמים ממני שאלו שאלות אינטיליגנטיות, נראה פתאום שGoogle App Engine הוא מוצר אלפא קונספטואלי בקושי, ויצאנו בהרגשה שהוא רחוק מלהתחרות במוצרי קלאוד אחרים. אני מאחל להם שיתחילו לעשות נקיונות של "חומר שחור" בלי לאבד יותר מדי עובדים מאוכזבים בדרך. אולי להטיל קצת משמעת על גיקים יגרום לפרויקטים מסוימים לא לקרות, אבל המעט שכן יקרה יהיה יותר ממוקד ומהוקצע? מי יודע. הניסוי המעניין והאוטופי של גוגל בניהול פרויקטים ואנשים הולך ומצטמצם, ואני מקווה שמומחים בתחום יגידו יום אחד אם הוא היה לטובה או לא, ואם זה ישנה את הדרך שבה יתנהלו חברות בעתיד (כשנצא קצת מהמיתון הנוכחי).

מעניין גם איך הצעדים הבאים הולכים להשפיע על מרכזי פיתוח אחרים כמו החממה ההרצליינית של מיקרוסופט או מעבדות גוגל ואינטל העולמיות. מתוצאות הניסוי של Xerox PARC יצא הרבה טוב, אבל לא בגלל שזירוקס התכוונה לשחרר כל כך הרבה ידע והמצאות לעולם, אלא בגלל שההנהלה לא השכילה לרשום פטנטים, והממציאים שלא ראו את הפרויקטים שלהם מבשילים פשוט עזבו עם המצאותיהם לחברות אחרות כמו אפל, 3COM ועכשיו גוגל, והעולם בסוף הרוויח. אם גוגל לפחות תשחרר פרויקטים פנימיים שנסגרו וויתרו עליהם לקהילת הקוד הפתוח, אני אסכים שלא הכול אבוד, והידע האנושי ישרוד ואולי יעזור יום אחד למשהו. יהיה חבל לזרוק לפח את כל שנות האדם האלו.

עדכונצ'יק ארבע שעות אחרי: אני רואה שגל מור כתב בתגובה לאותו המאמר מה-WSJ בערך עשר דקות אחרי שלחצתי "פרסם" 🙂
גל מנמיך מאוד מערכם של הפרויקטים הנ"ל, אותו dark matter שמתהווה ב20 האחוזים המיתולוגיים של משרת עובדי הפיתוח בגוגל (או שמא זה כלל העובדים כולל אנשי מכירות ועובדי נקיון?), אבל אני חוזר ומדגיש – זו הדרך היחידה לעמוד בקצב השינויים הפסיכי של אפליקציות הרשת, ודרישות הקהל המקוון. אם לא תמציא את המחר, אז חמש-מאות סטארטאפים ימציאו חמש-מאות רעונות, והשלושה שישרדו יכולים לגנוב לך נפחי שוק. הפתרון הוא לקנות את השורדים כשהם כבר יקרים, או לפתח המון רעיונות ניתנים לזריקה בעצמך, מעין 500 סטארטאפים מובנים בתוך החברה, ולתת לחוק הג'ונגל להתיר לטובים מבינהם לנצח. אורקוט שגל כל כך לא מחשיב, היה פעם גדול יותר ממייספייס ופייסבוק ביחד. פרויקטים אחרים שיצאו מחממות כאלו הם הרבה מהפיצ'רים הנוחים של ג'ימייל, או רעיונות שהתקפלו לתוך iGoogle או מוצרים אחרים, שבוודאי על רובם אין לנו מושג אם פותחו כהנחיה מלמעלה או שנולדו בשעות הפנאי ואומצו ע"י ההנהלה. אני בטוח שאפשרויות רבות בגוגל לאבס ואחיהם הקטנים כמו ג'ימייל לאבס התחילו גם הם מהחוקרים ולא ממנהלי המוצר. החברה הזו לא הייתה מגיעה למה שהיא היום בלי אותם פרויקטי מחמד.

בנוסף, החברה כידוע תומכת בכסף וכוח אדם בפרויקטים של קוד פתוח ומחלקת דפדפן חופשי וחינם. הם לא עושים את זה מאידאולוגיה חסרת בצע לחלוטין, הם מעודדים אנשים לפתח את הרשת ולייצר עוד מידע ואפליקציות יותר חזקות ומשוכללות כדי שלהם בתור מנוע חיפוש יהיו יותר אתגרים לפתור לפני המתחרים, וכדי שיהיו דפדפנים יותר יציבים ומהירים כדי שהקהל יוכל להשתמש במוצרי החברה. בסוף חלק מההשקעות האלו החזיר את עצמו וגם כיסה את העלויות של הפרויקטים שנזרקו, אז עד עכשיו זה עשה לגוגל הרבה טוב. השאלה אם הטקטיקה הזו תחזיק מים גם כשהשוק בירידה, על זה אומר הWSJ שקצב המנגינה הולך להשתנות, אבל אני מקווה שלא יבוטל. המדיניות הזו של חממה בלי חשבון אולי תצטמצם למדיניות של חממה עם מבוגר אחראי ויד מכוונת, אבל לדעתי לא תבטל לחלוטין. ביום שגוגל יסגרו את החממה הזו, הם יהפכו לעוד יאהו מאוד מהר. לא חראם?

איפה הויסקי, איפה? (אלכוהול, וובשתיימאפס ותוכנה חופשית)

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון שאין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

אז נפתרה ה"בעיה"? לא לגמרי. דיברתי עם הגברת הראשונה של הויסקי באינטרנט הישראלי והבנתי שיש עוד מה לעשות: ראשית האלכופדיה מיועדת יותר לריכוז מידע עובדתי (ויקיפדיה-סטייל), ועוד לא ברור אם יכנסו לשם בברכה דעות ורשמי טעימות אישיים. שנית, Islay רואה בחזונה דברים הרבה יותר מאורגנים וקלים לחיפוש חכם מאשר ויקי ואופיו האנארכיסטי, אנחנו רוצים לחפש פתרון שיאפשר לנו לבנות מאגר ציבורי של רשמי טעימות של אנשים, כאשר כל "כרטיס" במאגר יכיל את פרטי הבקבוק (מזקקה, שנה, הוצאה, וכולי), את שם הטועם, תאריך הטעימה (אם חוזרים למאלט אחרי שנים ומגלים משהו אחר, חשוב לציין, ושווה גם לשמור טעימות ישנות), התרשמות כללית בכתב, ציון בארבע קטגוריות של ריח, טעם, איזון וסיומת (בדומה לספר "תנך הויסקי" של ג'ים מאריי) ולמי שממש רוצה להשקיע, אולי גם לכלול בטופס גם ציונים ל12 המוטיבים מגלגל הטעמים, בדומה לפרויקט ויסקי אנליסט ומקומות אחרים. המוטיבים הם: Body (Light-Heavy), Sweetness (Dry-Sweet), Smoky (Peaty), Medicinal (Salty), Feinty (Sulphury), Honey (Vanilla), Spicy (Woody), Winey (Sherry), Nutty (Oaky-Creamy), Malty (Cerealy), Fruity (Estery) and Floral (Herbal). ההסבר המלא כאן. את הגראפים הגיקיים שמייצר כל מאלט אפשר למצוא פה ושם, למשל בחוברת הטעימות שקיבלנו בסיור במקאלאן. אין לי מושג למה מעגל בדיוק,אולי זה נובע מגלגל הטעמים הישן שמזכיר גלגלי טעמים של ייננים, יצרני גבינה, קפה, בשמים וכולי. נא להזהר מהתמכרות יתר לגרפים וטבלאות, נראה שהאיש מהלינק הקודם הלך קצת רחוק מדי כשבנה טבלה מחזורית של קינוחים 🙂

אחרי שיש לנו צרור כרטיסי טעימה, אנחנו רוצים לרכז תגובות בטקסט חופשי מהקהל, שיוכל להגיב לטעימה ספיציפית, או לכלל הטעימות של בקבוק מסוים, או לקטגוריה שלמה של טעימות כמו מזקקה. כלומר צריך להיות כאן עץ מעניין של מידע, הירארכיות מרובות, ואולי דברים אחרים שלא חשבתי עליהם. טיול של משתמש באתר יכול להיות ניווט לתוך בקבוק בצורות כאלו:

ארץ: סקוטלנד > איזור: איילה > מזקקה: לגאבולין > הוצאה: חוזק חבית 12 שנה (וכאן ימצאו כל הטעימות)
ארץ: ארה"ב > סוג: טנסי ויסקי > מזקקה: ג'ק דניאלס > הוצאה: ג'נטלמן ג'ק (כנ"ל)
טועם: גיא > מזקקה: טמנאבולין > הוצאה: 30 שנה במהדורה מוגבלת (וכולי, אני חושב שהבנתם)

וכך אפשר יהיה למצוא בקבוקים לפי ציונים, לעקוב אחרי טועם מסוים באתר, או לבקש בקבוקים אחרים דומים בסגנון ובטעם לפי מתאם הטעמים, כמו אותו ויסקי אנאלייזר לעיל.

נשמע לי כמו פרויקט של יומיים שלושה בג'אנגו או בדרופאל, לא? 🙂

בקיצור אני וIslay לא לגמרי סגורים מאיפה להתחיל, אם צריך ללכת לבנות כזו מפלצת (לא מצאתי אחת מוכנה בינתיים) או להסתפק במערכת חלקית על בסיס משהו כמו וורדפרס עם תוספי אתר ביקורת כו אחד מאילו: 1 2 3 4 5 – כמו שאתם רואים, זה סלט שקשה לנו להחליט על מה לבנות.

שנינו לא מפתחי אתרים, היינו רוצים רעיונות לגבי איזו פלאטפורמה תתאים כדי להתחיל לבנות עליה, וכמובן שאני מעדיף פתרון של תוכנה חופשית מההתחלה עד הסוף.

lazyweb יקרה, מה אתם מציעים? 🙂