תגית: מידע

דורון כתב פוסט קטן על נייטרליות הגישה הסלולארית לרשת. עד כמה שאני בעד חיזוקים שליליים מצד הממשלה, יש יותר מדי הנחיות ותקנות שמתפוצצות לנו בפרצוף. הדוגמא האחרונה היתה תוכנית דקות האוויר שלי: אטיאס רצה לשכולנו תהיה שיטה פשוטה להבין כמה נשלם בסוף החודש, אז הוא תקף רק את היכולת שלנו לחשב שיחות בתוכניות "מינימום". התושאה היא שאני משלם עכשיו פי שתיים לדקה, ועדיין לא היתה לי שום יכולת לחשב כמה אשלם עכשיו אם אקח חבילות של 50% הנחה לחמישה יעדים לעומת 90% הנחה רק ליעדי אורנג' (אבל לא לוקחים קישוריות, כמובן). החלטת ש"סניק שאין לו כלי תקשורת "משוקצים" בבית שקיבל מינוי של שר תקשורת, וואללה שווה לגדל שיער רק כדי שיהיה לי מה לתלוש.

עכשיו לענין נייטרליות הרשת. ההצעה של אדון כחלון (PDF) הולכת בכיוון הפרדה בין התשתית (דקות אוויר או פאקטות) לבין החיבוריות. יש לי כאן בעיה מסוימת, אני מודה. האם בכלל להגביל את החברה הסלולארית, ואם כן אז האם במחיר, באיכות, או לאסור עליה למכור לחלוטין שירות מסוים? כל אלו פתחים מאוד רחבים לצרות ומחירים משלימים בעייתיים.

לעומת זאת, אם מנסחים את החוק בצורה עמומה, הוא נתון ליותר מדי פרשנויות שזוכות לכותרת בבית המשפט "למה התכוון המחוקק".

אם ככה אני אתן את ההתייחסויות שבינתיים הכי קלעו לדעתי. ד"ר קוזלובסקי בכנס איגוד האינטרנט האחרון טען פחות או יותר שלרוב לא צריך רגולציות וחקיקות, והדגים. אחריו עלה ד"ר בירנהק וסקר מה הם הכלים (חקיקה, ענישה, תקנות, הגבלות, הסדרה עצמית וכולי) ולמה לא כולם מתאימים לכל מקרה. ולבסוף ד"ר ז'רסקי עלה והגדיר מה היא בעצם נייטרליות רשת, וזה אולי האייטם ה"פחות עסיסי" מהשלושה אבל אני מטמיע אותו בגלל ההקשר לפוסט/ התוכן הרלוונטי מתחיל ב-6:14:
השקפים שלו כאן (PDF).

אז לפי ×–'רסקי, סוגית הניטרליות ברשת מתחילה מזה שאין "נייטרליות" אלא רק הטייה לטובת הלקוח או לטובת ספק השירות. כשאנחנו מדברים על הנייטרליות, אנחנו למעשה דורשים הטיה לטובת הלקוח. להגדרתו הסדרה שכזו היא בהגדרתה נסיון המינוף בין השכבה האחת לבין השכבה השניה כשיש למפעיל השירות שליטה על יותר מאחת. דוגמאות –

• גוגל שולטים גם באפליקציה וגם בתכנים – האם הם ממנפים אחד בשביל השני? האם העובדה שהם מסייעים למשתמשים לעזוב מורידה אותם מהכוונת?
• סלקום שולטים גם בתשתית וגם בתכנים – האם הם עושים מינוף שפוגע בנו?

הבעיות שז'רסקי מונה –

• המינוף לפעמים לגיטימי, לפעמים לא, אבל הבעיה היא שהוא לא תמיד נעשה בשקיפות
• מניעת תחרות ×¢"×™ האטה או חסימה של מתחרים
• מתי "×”×’× ×” על לקוחות אחרים" הוא תירוץ קביל ומתי הוא רק תירוץ?
• האם טירינג שלא רק מעצב תעבורה, אלא גם מציע חבילות שונות לאוכלוסיות שונות מצליח לעבור את עין הרגולטור?

בקיצור הסוגיות הן רבות, ולא כולן מגיעות עד לפיתחינו. אני מתעצבן מהדברים שנוגעים לי אישית כמו כשמוכרים לי "חבילת גלישה" שמוגבלת רק לגישה לאינטראנט המכירות של חברת הסלולאר, או חבילה "בלתי מוגבלת" של עד 20 גיגה לחודש. וזה לפני שמוכרים לי "חיבוריות" רק בשילוב פרסומות בדפי ווב שאני צופה בהם, או חסימת VOIP.

אז לשאלה המקורית של הפוסט – מה צריך השר כחלון לעשות לשיפור המצב? האם להפריד בכוח את סלקום כספק תשתית מסלקום ומתחרים אחרים כספקי חיבוריות? האם לאסור על סלקום לספק תכנים או אפליקציות? כל אלו חורקים עד אבסורדיים. אני הייתי מבקש למנוע התערבות בתכנים (הזרקת פרסומות למשל, שדורשת האזנה ושכתוב פאקטות שמגיעות לדפדפן שלנו), ואיסור על חסימת או הגבלת שירותים בצורה סלקטיבית ללקוח. אין לי בעיה אם מישהו מוכן לשלם יותר על מתן תיעדוף לסוגים שונים של מידע (tiering), אבל ×”× ×” עוד בעיה – הם יוכלו לתת חבילה מוזלת למי שמוותר על VOIP, האם מותר להם? איך מגבילים דבר ×›×–×” בחוק ואיך אוכפים את ×–×” לעזאזל? לי אישית ברור שיהיו אנשים שירצו את ×–×” (אולי לא החברים שלי, אבל יהיו).

בקיצור יש לי יותר שאלות מתשובות, אבל אני מקווה שהעברתי לכם שניטרליות רשת זה נושא שחשוב להכיר ולדון בו, לידיעת הקורא דרור עזרא.