תגית: ישראל

פורסם ב

טלפון פתוח = הימור מאוד לא בטוח…

דורון אופק מסביר למה מוקו. הוא כותב עליו די הרבה בזמן האחרון כי אנשים רוצים לקנות כזה, והוא חשב לייבא אותם. יש לטלפונים האלו כמה בעיות וכמה יתרונות. אנשים קראו את ההמלצה של FSF עליו כאלטרנטיבה לאייפון ורצו לבדוק אותו, אבל מיהרו להשוות אותו לאסון רכבות.

הפרי-ראנר הוא אכן טלפון פסיכי משתי בחינות עיקריות: הראשונה שהוא מעיז לעשות את מה שמוטורולה, נוקיה, סוניאריקסון ואחרות לא יעיזו לעשות, שזה לפרסם את המפרט המלא ולספק לכל אדם מהרחוב את הSPEC המלא של החומרה, כולל לוח אם לעשות בו שינויים לפי צרכיו. השניה היא שהיצרן גם לא מנסה לרגע אחד לשלוט בתוכנה שתרוץ עליו. בניגוד לצעצועים חמודים כמו לנובו U8 או סאמסונג Q1 או סבתא נוקיה 770 או ביתה הN810, יצרני המכשיר מעודדים אותך לנדוד רחוק ממערכת ההפעלה של היצרן, ואנשים מתקינים שם היום אובונטו ודביאן ומיני בישולים ביתיים אחרים, נדמה לי היום בסביבות 8-9 טעמים של הפצות והיד נטויה.

הפרי-ראנר הוא אכן צעצוע חמוד. מחשב נייד בפורמאט של טלפון, עם ביצועים של PDA או MID. כרגע הוא יצור כלאיים מוזר שרק האקרים הארד-קור של חומרה ירצו לשחק איתו, כי הוא לא נייד הלינוקס הכי קטן ובוודאי לא הכי יפה או נוח. הוא רק הכי גמיש ופתוח מכולם.

ממול מתייצבת התקווה הכחולה-אדומה-צהובה הגדולה שנקראת אנדרואיד (או בעברית כוסדוכחם), גוגל לוקחים קרנל של לינוקס, מערימים עליו שכבות סגורות של קוד בצורת ממשק גראפי, מנגנון מסד נתונים ורכיבי תוכנה אחרים ואז חושפת API יפהפה ומודולארי לתוכניתנים. בינתיים הוכרזו מספר מכשירים שיריצו אותו רשמית (למרות שכבר לא רשמית התקינו אותו על מיני מכשירים קיימים בשוק), בינהם מכשירים מHTC, סאמסונג, פיליפס, קוואלקום ועוד אחרים שעוד לא הוכרזו.

מה הבעיה שלי עם אנדרואיד? אולי ההצמדות לDRM אינה חזקה כמו בiPhone אבל עדיין יש כאן שכבת תוכנה עבה למדי שאינה קוד פתוח. למרות זאת יש כבר אלפי אפליקציות בשוק לאנדרואיד, למעשה לתחרות האפליקציות שהוכרזה לפני כחודשיים נגשו יותר מ1700 תוכנות (זה לפלטפורמה שעוד לא נמכרת באף מכשיר, זוכרים?), וגם זכו בה שני ישראלים בין שתי העשיריות הפותחות, אגב. האפליקציות נראות מאוד "טעימות", ועושות חשק, אבל לא פחות חשק עושה לי הידיעה שהחומרות שיריצו אנדרואיד יצטרכו לתת פייט רציני לחומרה של האייפון (טריקים של מולטיטאץ', גודל, עיצוב), ובעיקר הידיעה שעל החומרות האלו רץ קרנל של לינוקס, כלומר כל סביבות הGNU ושאר המרכיבים של מגוון ההפצות המיועדות לרוץ על הפרי-ראנר יתחילו להופיע גם שם, ותודה לפרויקט מובלין. אם פרויקטים כאלו יהפכו בעצם כל מכשיר אנדרואיד לשווה ערך לפרי-ראנר רק עם עיצוב תעשייתי ומנשק משופר, האם תהיה לו עדיין נישה בשוק? כרגע פרי-ראנר מגיע במעטפת לא יפה כל כך, לא תואם דור3 ומסך המגע שלו די גרוע… הוא עלול למצוא את עצמו נזרק מהשוק עד תחילת 2009 אם לא יעשו בו שינויים דראסטיים, ודורון יכול שלא להסכים עד מחר, אבל יש כוחות שוק ברורים בנושאים של חומרה. היא לא מתנהגת כמו תוכנה ולו בגלל שלא עולה $0 לשכפל אותה.

הרצף בין טלפון, לסמארטפון, לPDA סלולארי, לMID, לסאב-לאפטופ ללאפטופ חסר חורים עכשיו, יש מכשיר לכל גודל וכל דרישה. נותר רק לחכות לצמצום הפערים בין קיבולת וסיבולת הסוללות, גדלי המקלדות ואולי פתרונות יצירתיים אחרים להגדלת המסך וכולי (הקרנה? מסך נגלל? יהיה חם ומעניין).

דבר אחד בטוח, האריזות יהיו יותר משוכללות ומוגזמות, והחיים של הUnboxers יהיו עשירים ומעניינים.

[kaltura-widget wid="4x161ai5xs" width="650" height="544" type="whiteblue" /]

פורסם ב

למי שעוד לא הבין למה מודו

קראתי הרגע אצל מור את "תסמונת דב מורן – מיוחצ”נים ובוכים", ואני מסכים שיש בעיה רצינית עם אתיקה עיתונאית וכל התחום מתדרדר לעזאזל בעולם המערבי (או לפחות בארה"ב ואצלנו בעקבותם), אבל אני צריך להעיר משהו לגבי מודו שאנשים לא הבינו…

אם אתה מסתכל מהכיוון של טלפון סלולארי זה באמת לא הגיוני. למה שמישהוא ירצה טלפון מודולארי? מי צריך יותר מג'אקט אחד? האם לא יותר פשוט וזול לסנכרן ספרי טלפונים בין כמה מכשירים מאשר להיות תלוי במודול קטן שיטייל בינהם ומאפשר רק לאחד מהם לדבר עם הרשת הסלולארית בכל רגע נתון? אני מסכים, זה אכן דבילי לחלוטין כשמסתכלים על זה ככה.

חשבו על זה אבל מצד יצרני החומרות למיניהם. קאנון יכולים להכניס לשוק מצלמה חדשה בקלות רבה יותר מאשר טלפון מסכן. רשויות התקינה, המכס והמפעילים הסלולאריים שמים המון מחסומים בכניסה למדינה חדשה (תשאלו את דורון אופק מה הוא עובר), ואם אין לך כמה אצבעות או ידיים בעוגה (קרי אם לא כתוב לך יורוקום, פרטנר, מוטורולה או עוד מבחר מצומצם של שמות על כרטיס הביקור) אתה לא תחדור לשוק ולאותה מדינה. היו שמועות אגב שזה הסיפור של האייפון – עבר את כל אישורי מכון התקנים אבל נתקל בסירוב של המפעילים הסלולאריים, אולי בגלל כיפופי ידיים של יורוקום וחברות?

וכאן נכנסים מודו. אם אתה יצרן טיוואני חסר שם ואתה רוצה למכור טלפון, הרי לא תרצה להתאמץ על התקינה במדינה פיצפונת כמו ישראל, אתה תרצה רק לרוץ ולהתאמץ בשביל פריצה לשוק גדול יותר (סין, ארה"ב, יפן, השוק האירופי). כאן באה מודו ואומרת בפשטות – הטלפון שלנו אולי פיצפון וחמוד ויש לו אפילו כפתורים ומסך, אבל אם תתעלם מכל אלו הוא פשוט מודול מקמ"ש של GSM, EDGE, WCDMA, WIFI, BT וכל מה שאתה צריך זה להכין חריץ במכשיר שלך ולהעביר אותו במכס בקלילות, בלי סעיפי "מכשיר עם מקמ"ש שצריך תקינה מיוחדת". מטר אחרי שער המכס יכניס המפיץ המקומי שלך את המודול של מודו והופ, פרצת לשוק חדש, כי מודו דואגת שהמודול שלה יהיה תקני ומיובא כבר בכל השווקים שאליהם אתה רוצה להכנס.

נכון, יש כבר בשוק כרטיסי GSM לניידים, אבל מודו קומפקטי יותר, כולל עוד כמה רשתות ותדרים, ומשווק הרבה יותר טוב, ובינתיים זו גדולתו. מעניין מתי תקום להם תחרות, אבל כרגע זה נראה שאם מצליח להם, לכל ASUS EEE, סאמסונג Q1, מצלמות של קנון וניידים של אפל יצוצו פתאום חריצי מודו. יהיה מעניין, הלא כן?

(גילוי נאות: כותב הפוסט הזה עבד תקופה כיועץ במודו ונפרד מהם ביוזמתו מסיבות אישיות. מודו לא עשו שום דבר בשביל לקבל ממני פוסט אוהד שכזה, למעשה הם די מאחרים לשלם לי את המעט שמגיע לי כחוק, אז נא לא להאשים אותי בחוסר הגינות וגו')

פורסם ב

הפיילין הלא נכונה

My fellow citizens, the American presidency is not supposed to be a journey of personal discovery.
– Palin accepts nomination, slams Obama in speech – CNN.com

מקיין זקן. הכי זקן מכל מתמודד נשיאות לפניו. כל כך זקן וחולה שכדי לחפות על הבושה חשפו את ההיסטוריה הרפואית שלו כמעט בהחבא תחת תנאים לא הגיוניים למספר זעום של כתבים, ועדיין המצב שלו מדאיג. לפיילין יש סיכוי טוב מאוד להיות יום אחד נשיאה בפועל, ויש סיבה טובה שטוחנים את המינוי הזה בתקשורת. היא בשורה רעה ליהודים, לדובים, למחקר מדעי, לנאנסות שנכנסו להריון, לאיכות הסביבה ולהרבה קבוצות מיעוט. זה לא יעצור את העם האמריקני לאכול בלי מלח את השיווק האגרסיבי שלה בתור "הMILF שרצה עם סבא מקיין לבית הלבן". ההמונים האמריקנים עלולים עוד לקנות את החצאית שלה בלי להציץ לה בין האזניים. היא מגיעה לא מוכנה לראיונות, היא טוענת ליותר הבנה ונסיון מאובמה אבל המדיניות שלה בנושאי פנים מלאה סתירות ובעיות (בנשימה אחת היא מדברת על הפרטה והרחקת הממשלה וגם על הגברת פיקוח ממשלתי על שוק המשכנתאות – אולי תחליטי?), היא נגד הפלות אבל לפחות מוכנה שזו תהיה החלטה של המדינות ולא של הממשל הפדראלי. לשאלה אם לדעתה הומוסקסואליות היא גנטית או מבחירה היא ענתה את התשובה הכי מטומטמת וגרועה שאני יכול לדמיין: "אני לא יודעת, ואני לא שופטת. מי שרוצה להאמין שזה גנטי ומי שרוצה להאמין שזה מבחירה… אני לא שופטת אף אחד." אאוץ', אבל זה לא איך שהיא דיברה לפני שנתיים ומשהו כשהיא ניסתה להחרים ספרים מהספריה בעיר שניהלה. היא גם מגמגמת בנושא אלוהים ("יש תוכנית אלוהית אבל אני לא מתיימרת לדעת מה היא", בתגובה לציטוט של דבריה כי "החיילים בעירק הם שליחים שמבצעים מטלה מאלוהים") ובנושאי סביבה (שינתה את עמדותיה בפתאומיות לתאום את אלו של מקיין). בין שאר הנושאים הבעייתיים שעולים היה נושא השחיתות (שמסתבר שלאלסקה יש בו היסטוריה מפוארת), היא טענה תמיד למלחמה מתמשכת בשחיתות, וצימצמה מאוד את מנעמי בית המושל ("פיטרתי את הטבחית, אנחנו מבשלים לבד!"), אבל יש ליחשושים על המון החזרי אש"ל מזויפים, אז לך תדע מה דעתה האמיתית, נכון?

זה ממשיך לנושאי נשק אישי, אמונה בהמשך הלחימה באסיה, הודאה בחצי פה שאגרסיות בגרוזיה מצדיקות התקפה של נאטו על רוסיה והחיפושים אחרי אוסאמה מצדיקים פעולות צבאיות בפקיסטן… בראיון אחר היא נשארה עמומה לגמרי בנושא האם לישראל יש זכות ותמיכה אמריקנית לתקוף מתקנים גרעיניים באירן.

אם הייתי סומך על זה שהעם האמריקני חכם, הייתי מצפה מהם לברוח עכשיו מהטיקט של מקיין-פאלין לכל מועמד אחר (יש עוד כארבעה חוץ מאובמה ומקיין, מישהו שם לב?), אבל לצערי כבר הוכח בעבר שלא כך הדבר. בחגורת התנ"ך עדיין משוכנעים רבים שאובמה מוסלמי (תודות לערוץ פוקס ניוז) ושבוש הוא באמת שליח אלוהים עלי אדמות כמו שהוא טוען. אני שמח שהוא לוקח את הירידות באיזי, וממשיך להתלונן שהמירוץ צריך להתמקד על נושאים ולא על התקפות אישיות (אבל בינתיים לצערי ממשיך לדבר על מה דרוש תיקון ולא על איך צריך לתקן את זה).

בינתיים שמו כבר אלפי אנשים לב לעובדה ששרה פיילין מזכירה מאוד את טינה פיי ואופציות ההומור לא חסרות, ראו אצל פיל ושי, גרייס, צימרמן וכמובן הדיילי שושוק בובות האקשן-פיגרז מיהר להגיב גם הוא. אובמה היה עד עכשיו המועמד היותר "קול" מהשניים, עם הופעה בSNL ועוד אחת צפויה השבוע, אם קהל הנשים כבר עבר מנטיה שמאלית לימנית, האם יש סיכוי לבריחה של עוד קולות צפים לקמפיין השני, אם שרה תתחיל לנפנף את נכסיה בתכניות בידור? הלסת שלה מפחידה אותי, היא הורגת ומפשיטה עורות של מוסים, ושונאת חתולים ונסיונה הדיפלומטי מסתכם בלדבר עם אסקימוז מאלאסקה שלא דוברים אנגלית, אבל רק שתי הופעות מחויכות בSNL וזה עוד עלול לעבוד להם…

אז מה אתם אומרים? שרל'ה טובה ליהודים?

יש כמה אנשים באינטרנטים שאומרים שעדיף היה להריץ את מייקל פיילין, שלדעתי למד יותר במסעותיו בעולם ובלימודיו בקיימברידג' והצניעות שלו גם היא עוזרת לחבב אותו…

פורסם ב

הספאמרים מציגים את עצמם באור יום בלי בושה

איפה הרובה שלי? (אה שיט, אין לי. פציפיסט אדיוט שכמותי)

כלכליסט עסקים קטנים מוחים נגד החוק למניעת דואר זבל
וואלה: מי מתנגד לחוק הספאם?
קלינגר: אני אולי לא מיליונר, אבל אני לפחות לא ספאמר

חוקי אנטיספאם הם אפקטיביים בערך כמו חוקי צנזורת אינטרנט מפולטר. זה חוק קצת ריאקטיבי ולא אקטיבי, כי צריך להוכיח (אני מניח) שמה שקרה לא היה חוקי לפני שאפשר לתבוע את הספאמר. במקרה הכי טוב אפשר לתפוס את הספאמר הישראלי ולנקנק אותו, אבל לך תרדוף אחרי ספאמרים מחו"ל או ישראלים שקונים מהם את השירות.

אני לא יודע מה זה התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה, או חברת "המכללה לעסקים" או "התאחדות הסוחרים" אבל אחרי הכתבות לעיל יש לי הרגשה שכל אחד מהם הוא שם מסווה למשווק UCE. הייתי רוצה איזה מחקר מסודר כמה עסקים קטנים באמת מרוויחים מדואר זבל. אני מדבר עכשיו גם על הדוא"ל, וגם על הניירות המעצבנים שתקועים לי יום יום בתיבת הדואר ונזרקים לפח בלי שאקרא אותם, וגם אלו שתוקעים לי מתחת למגבים בחניונים (500 ש"ח קנס לכל עברה אם ירצה איזה פעיל משרד איכות הסביבה לשלוף מצלמה ולכתוב להם דו"ח. מגרש חניה אחד יכול לגרום לאדיוט כזה לפשוט רגל).

יש לי סוד לגלות כאן. הייתי ספאמר נייר. היתה לי חברה שרצתה להקים עסק קונדיטוריה. המוצר היה מאד יקר – עוגות מפוסלות לאירועים מיוחדים. אני חשבתי שפרסום באינטרנט יספיק והמוצר גם עבר מפה לאוזן, אבל היא התעקשה שחייבים להגיע אל האנשים אישית, החדירה של האינטרנט לא מספיק טובה, ולבסוף הלוותי לה למעלה מ10K ש"ח בהמשכים שונים להדפיס פעם 3000, פעם 4000 ופעם 6000 ברושורים כדי שהדואר יחלק אותם (במחירים שערוריתיים) בשכונות ומושבים של אנשים שהיינו רוצים כלקוחות, ומחלקים פרטיים יחלקו אותם יותר בזול בשכונות שמקבלות את הדואר לבית משותף בלובי ולא לתיבת דואר אטומה שאין לנו גישה אליה. מדובר בשוק מאוד רווחי למחלקים, אבל מכל אחת משלושת הנאגלות היקרות האלו (והמחירים בטח עלו מאז 2003) יצאו אולי 5-6 הזמנות בסה"כ (פחות מ10% מעלות השליחה), אבל זה הספיק בשביל להפיח בזוגתי את התקווה ש"הנה זה פועל! חייבים לשלוח עוד נאגלה!". את הכסף הזה, ועוד הרבה ששפכתי על העסק שלה, לא ראיתי חזרה. אני לא מאשים אותה. הרבה עסקים קטנים לא יכולים פשוט להיות גם בעל המלאכה, גם מנהל החשבונות, וגם להבין בשיווק ומכירות. לדעתי זה מה שמונע מהם לשרוד, לא חסימת הגישה לספאם. עסקים קטנים עבדו יפה מאוד לפני האינטרנט.

הפואנטה לדעתי היא שיש איזה 1% או אולי 5% של עסקים שמפרסמים בספאם שזה באמת משתלם להם. הם נופלים על טמבלים שמוכנים לקרוא את דואר הזבל שלהם ולענות להצעות השירותים שלהם, ואלו חוברים למפיצי הספאם עצמם בשביל להרים את קול המחאה המזויפת והמעוותת הזו. שיווק טוב לעסק שלך בא משירות טוב, ממוצר טוב ומתוצאות בשטח, ולא משום שליחה מאסיבית של זבל לאנשים שלא מעוניינים, וחדירה לפרטיות שלהם.

מה שהכי גרוע והכי כואב לי, היא עלות הטיפול בספאם. השרת שלי (בו מתפרסם הבלוג הזה בין השאר, וזה של חנית ועוד כמה אתרים קטנים ובעיקר אתר הצלמים הענק d-spot), פשוט קורס תחת העומס של הספאם. טוב לא ממש קורס, לא נאלצתי לעשות לו איתחול כבר 320 יום, אבל 80% מעבודת המעבד שלו מוקדשת לפילטור ספאם. מדובר בפילטרים כבדים של חיפוש מחרוזות טקסט וביטויים רגולריים על אלפי פריטים בשעה. 5% מהם מצליחים להגיע אל תיבת הדואר שלי וגם זה הרבה, אז אני מפנה את רובם לחשבון הג'מיל שלי שרוצח עוד ועדיין 2-3 הודעות ספאם נשארות לי בתיבה גם שם, ואני מלמד את הג'מיל ידנית על עוד סוגי ספאם.

אבל עכשיו השרת שלי הגיע למצב שאי אפשר לגלוש כראוי לאתרים שעליו. Xeon עם ארבע ליבות והוא לא עומד בזרזיף הודעות טקסט. הציעו לי להגביל את SpamAssassin שישתמש רק בליבה אחת או שתיים, אבל אז גם דואל לגיטימי לא נכנס כי הוא נכשל על timeout או שמצליח להשלח אבל מתייאש מלהמתין לקבלת אישור, והשרתים הרחוקים שולחים שוב ושוב. יש ימים שאבא שלי מקבל 20 העתקים של אותה הודעה לגיטימית בגלל עומס כזה, וזה כשפילטר הספאם עובד על כל 4 הליבות. לפעמים זה דו"ז עצמו, ולפעמים זו ערימת bounces שפירושה שהספאמרים שוב שולחים דו"ז מהדומיין שלי ואני חוטף את ההחזרות (backscatter). אני די מיואש. אולי להעביר את כולם לגוגל וזהו? אולי לקנות שירותי אנטיספאם מנזק בינלאומי או מישהו אחר? נגמרים לי הרעיונות. הספאמרים פיסית תוקעים את שרתי האינטרנט, הפרסומות שלהם ממילא נזרקות לפח, אין לי איך להצדיק את מה שהם מבקשים מאטיאס בשום צורה.

בתור בעל עסק קטן, שהשרת שלו קורס מספאם, אני מתחנן שיפסיקו. איחוד תעשיית הספאם, המכללה לעסקים וכל שאר הזבלנים – עשו בבקשה שיפסיק! אני לא רוצה ויאגרה, אני לא רוצה גם ספאם ממשה הסנדלר ואפילו לא חנות מיצים טבעיים אורגניים מהמושב ליד. אין אף מוצר שמצדיק ספאם. נקודה.

פורסם ב

עוד בירוקרטיה: הפעם משרד העבודה ורשות המיסים

נראה שאהבתם את סיפור הבירוקרטיה הקודם, אז הנה עוד אחד.

שלושה ימים אחרי אותו יום משטרה לפני שבועיים ,הייתי בת"א. זוכרים את הסיפור עם SBC? באתי אליהם פיסית לקחת צ'ק אחרון וכמובן שלא היה כזה (בינתיים הבטיחו לי שהוא בדואר אבל עבר שבוע וחצי והוא לא). באותה הזדמנות שהייתי אצלם גם שלפתי את הצ'ק הקודם שצולם כאן ושאלתי אותם מה החוצפה לדחות את התאריך בכתב יד ועוד בחודשיים. אביבה התווכחה איתי שכתוב שם 30.5 ולא 30.6. הראיתי את זה למישהו מהמשרד שלא היה עד לויכוח והוא טען שגם הוא רואה שם 5. זה רק אני או שקאליגרפיה יצירתית מודרנית זה תחום חדש בעולם הפינאנסים?

על כל פנים, כיון שהייתי שם כבר בשפע טל קפצתי ממול למגדל הממשלה כדי לברר כמה דברים. במסגרת חיפוש קריירה חדשה אמרה לי ידידה שמגיע לי יעוץ חינם ממשרד העבודה. בתור אחד שמשלם פי 3-4 ביטוח לאומי משכיר ומעולם לא ניצל את המדינה, החלטתי שמגיע לי לקבל יעוץ לפני שאוציא 1000-2000 ש"ח על ייעוץ פרטי. טיפסתי במגדל, חיכיתי בתור וכשהגעתי לפקידה מסתבר שאינני יכול לקבל שם ממש שירות, אני לא גר בתל אביב. הייתי כחולם… זה משרד של ממשלת ישראל או רק של עיריית תל אביב? לפחות היא הסכימה לגלות שמגיע לי ראיון מקצועי ובחינה ושאר "פינוקים", אבל אני אצטרך לעשות את זה ליד ביתי בנתניה. רשמתי לפני, ועוד לא הלכתי. אולי מחר.

אחרי כן צץ במוחי רעיון, אם אני כבר כאן במגדל הממשלה, אני צריך לעדכן את פרטי הבנק שלי כי כבר שנתיים אני לא מקבל החזר ממע"ם מאז שעברתי בנק. מחפש בלוח המשרדים הגדול בכניסה ומוצא את "רשות המיסים – מודיעין ושרות לקוחות" בקומה ה14. עליתי לשם בדיצה, נפתחה המעלית מול הכניסה לפקיד שומה 5, וממול שלט שמראה את הדרך למודיעין ושירות לקוחות. הלכתי לפי החץ ואכן הגעתי לדלת שמעליה רשום באותיות קידוש צהובה (מפליז) "מודיעין ושירות לקוחות – רשות המיסים". לכאורה אפשר היה לחשוב לרגע שאולי באמת ישרתו כאן את הלקוחות או שאמצא פה מודיעין, נכון?

הדלת נעולה. הKEYPAD של הדלת הציג כפתור קטן של פעמון, הסימן העולמי המוסכם, לחיצה עליו הפיקה צלילי "תפוס מהיר" שמשמעו בוודאי שאי אפשר לקבל כאן פתיחת דלת. שני נסיונות נוספים הבהירו לי שזה גם לא ישתנה. מעבר לדלת היה מסדרון ארוך של משרדים ולא שום דוכן קבלה, ולפני שהתייאשתי צץ מישהו מאחד המשרדים. דיפקקתי על הזכוכית בפנים מבקשות, הוא מדד אותי ארוכות ובסוף הסכים ללכת את 8 המטרים ולהכניס אותי. בעודי פולש לתחום הממוגן אני רואה שאין על הדלתות שום רמזים או שלטים על הקירות, ואני שואל אותו איפה בעצם שירות הלקוחות. "אבל זה לא כאן, מאיפה החלטת שזה כאן?", "אה… כתוב בשלטים ומעל הדלת…", "לא נכון, טעית. זה בכניסה", "לא נכון, הייתי שם, זה פקיד שומה 5. כתוב על הדלת!", "לא, שם זה הכל. תשאל אותם והם יעזרו לך".

אתם יכולים לנחש את ההמשך? נכנסתי לקחתי מספר, חיכיתי כמו ילד טוב, אנשים נכנסו ויצאו והמספרים לא מקודמים, לבסוף שאלתי את אחת הפקידות איפה אני מחליף את פרטי הבנק למע"מ וחטפתי מבט תמה "אבל כאן זה לא מע"ם! אין מע"ם בבנין!". לא עזרו תחנוני שאמור היה להיות מדובר באותה רשות מיסים, ונבעטתי החוצה בקשת. חזרה למטה בלובי שאלתי בדוכן המודיעין הכללי איפה מע"ם הכי קרוב והיא התחילה להקריא לי את כל הרשימה. היא המליצה לי על האחד שביד אליהו אבל לי דוקא נשמע שרחוב המסגר 14 יותר קרוב, אמרתי לה תודה ופצחתי בצעידה.

ייקח לי כ20-25 דקות לצעוד לקצה המסגר, אז בעוד המצלמה מלווה אותי דרך יום חם ודביק של ת"א (תדמיינו חזק!) אני אסביר לכם מה קורה פה. כשעוסק מורשה (קרי פראייר כמוני) מוציא חשבונית, הוא מוסיף על הסכום 15.5% מע"ם אותו הוא מעביר לרשות המיסים בלי לגעת. הפלוס היחידי של היותי עצמאי, היא שכל הוצאה שלי לצורך העסק מוכרת לצורך מס, למשל ציוד מחשב או חלק מהוצאות הרכב או מדרסים לנעליים (אבל לא הנעליים עצמם אגב או המשקפיים, מוזר). "מוכרת למס" משמעה שההוצאה היא מהברוטו, לפני שמורידים מס הכנסה, וגם מקבלים החזר מע"ם. לעיתים רחוקות קורה, בחודשים של הכנסה נמוכה במיוחד, שבמקום לשלם מע"ם צריך לקבל החזר. זה מצב לא טוב כי זה גם אומר שהחודש הוצאת הרבה יותר ממה שהרווחת. זה לא קורה הרבה והפעם האחרונה שזה קרה לי היתה בתקופה שהייתי שכיר לכמה חודשים, ואז באמת היו לי חודשים שקניתי דברים אבל לא הוצאתי חשבוניות לאף אחד. קורה. לכן מע"ם חייבים לי כ1200 ש"ח. אם לי היה חוב מולם, היו מחייבים אותי בקנס יומי ואולי מעקלים לי את החשבון, אבל כשהם חייבים לי אני מקבל את ההחזר מהר בהפקדה לחשבון. הבעיות מתחילות כשאתה עובר בנק, וכך עשיתי לפני כ4-5 שנים. מעולם לא היו לי איתם בעיות לפני ואחרי אותו החודש כי סכום המע"ם חיובי ולא שלילי. בקיצור כתב לי הרוא"ח מכתב לציין שעברתי בנק, צירפנו צ'ק מבוטל כבקשתם ושלחנו לדרכו. המכתב חזר עם חתימת סירוב ענקית בטענה שעלי להתייצב אישית בגופי מול הפקיד. מסתבר שלהחליף כתובת או כל פעולה אחרת אין בעיה לעשות בהתכתבות, אבל שינוי חשבון בנק זה דבר בעייתי מראשית המעלה וצריך התייצבות אישית. התקשרתי למע"ם ירושלים (שם אני רשום מסיבות הסטוריות), ואין תשובה במחלקת החזרים, גם לא במחלקת תשלומים, וגם לא וגם לא… עברתי על כל האפשרויות במרכזיה האלקטרונית עד שהגעתי גם לשלוחות של המכס (אותה מרכזיה באותו בנין בי-ם), ולבסוף בנסיון האחרון ענה לי מישהו במכס וטען שאני מתקשר פשוט למספר הלא נכון (אדיוט שכמותי, התקשרתי למה שמפרסמים באתר ובספר הטלפונים של בזק). אחרי עוד 9 נסיונות למספר החדש שניתן לי נאמר לי שאכן אני צריך להגיע לשם בגופי, אבל לאחר שהצקתי עוד הם הודו שאני יכול לעשות את זה בכל משרד מע"ם בארץ. איפה יש בת"א? הם לא ידעו…

סקיפ שנתיים קדימה, אני מדשדש במורד רחוב המסגר, מגיע למסגר 16 ורואה "רשות המיסים". משפשף עיני, אמרו לי 14? אבל השומר מאשר שכאן זה המקום ואין בלתו. עליתי לקומה שניה, התיישבתי ליד פקידה, אין תור, איזה יופי! אני מראה לה את תעודת הזיהוי שבכיסי, הלא הוא רשיון הנהיגה, ואני מבקש להחליף את פרטי הבנק. אין בעיות היא אומרת, יש צ'ק מבוטל? "עדיין צריך את זה גם אם אני נמצא כאן?" אני שואל בתמימות, ומציע במקום זה את כרטיס האשראי שלי, יש עליו את שמי, מספר הסניף והחשבון. היא קוראת לפקיד השכן להתייעצות והוא מציץ ברשיון שלי, "הי, כפר נטר? אתה בכלל שייך לנתניה! אתה לא יכול לקבל פה שירות!". כאן הייתי כבר רק חצי מופתע. "אני דווקא שייך לירושלים, אבל אמרו לי שאני יכול להגיע לכל משרד שלכם בארץ". "מה?! עברת דירה ולא הודעת לנו? אתה עובר על החוק! אסור לנו לדבר איתך בכלל!!" (?!). יש לי סיבות מאוד טובות לא להעביר את התיק שלי לתל אביב או נתניה, וממילא, רשות המיסים הולכת לפי כתובת העסק ולא לפי כתובת המגורים. נניח לזה שלמשרד הפנים הודעתי על המעבר, והוא רץ להלשין למשרדי הבריאות, הבטחון, הרישוי ואחרים. רק משרד האוצר מתעלם מהעידכונים. לא עזרו כל תחנוני שבירושלים הבטיחו לי שאני יכול לעשות את זה מאצלם. חוב 1200-ומשהו השקלים נשאר בקופת המדינה. יופי נחמה. אני אצטרך לקחת עוד יום חופש מהעבודה כדי לנסוע במיוחד לירושלים. האירוניה שהמדינה רוצה להרוויח ממני כסף אבל מקשה עלי את התקשורת מול הגופים שאמורים לגבות אותו לא נסתרת מעיני. כדי לתת להם את פרנסתי אני צריך להפסיד ימי פרנסה שמתבזבזים על בירוקרטיה. יופי טופי.

כשיצאתי מהבנין גיליתי שמספר 14-16 הוא בנין אחד ברחוב במסגר אגב. אין שתי כניסות, יש כניסה אחת עם שתי כתובות. רק בישראל.

סיימתי בארוחת צהריים ב"גוסטו", הפיצה המעולה שהמלצתי עליה כאן לא מזמן. ערן בעל הבית בדיוק חזר מבית החולים עם 9(!!) צלעות שבורות אבל לא נח לרגע. איש טוב…

פורסם ב

כמה מילים על עסקת השבויים

צר לי היום על משפחות גולדוואסר ורגב. זה בוודאי מאוד כואב לגלות כך את האמת כל כך מאוחר, להיות כלים בידי החיזבאללה מחד והממשלה שאמורה להגן על חייהם מאידך. לצערי אין לי מה להציע להם מלבד חיבוק היום. בתור ישראלי נגמרות לי המילים הטובות והאופטימיות שההתנהלות תשתנה בעתיד.

עדיין לא ברור לי למה אנחנו עושים עסקאות בלי לדעת מה אנחנו מקבלים. עוד כמה מכתבים של רון ארד שלא מחדשים הרבה, ושני חיילים שעד לרגע ההחלפה היום אי אפשר היה לדעת אם הם חיים או מתים (ספוילר – הם לא, לצערי). איך ממשלה, שרשמית לא מוכנה לשאת ולתת עם ארגוני מחבלים, עושה עסקה כל כך חד צדדית? נותנת חארות חיים ורק הבוקר מגלה בוודאות אם אנחנו מקבלים אנשים או ארונות. אם ההתנהלות הזו איננה ראויה להפלת אולמרט, כבר לא ברור לי מה עוד הוא יכול לעולל לעם ולהשאר על הכסא.

כבר כתבתי פה בעבר על הגישה שלי ושל משפחתי לקברים וגופות. אני לא יכול לדבר בשמם של רגב וגולדוואסר, אבל אני חושב שבתור אב לשבוי (משהו שלא יקרה אז אין לי באמת זכות דיבור) הייתי מודיע בגלוי לראש הממשלה שאני מעדיף לא לעשות שום עסקה תמורת גופה. תוכלו לקרוא לזה חוסר רגש שכל כך אוהבים להדביק שלא בצדק לאתאיסטים, אבל אני באמת חושב שבשר נרקב ועצמות אינם האדם שאתה זוכר ואוהב, זה ארון עם אוכל לתולעים, ועל זה לא צריך להתמקח, ובטח שלא לשחרר חיות תת-אדם חסרי מצפון כמו קונטאר ומי שלא יהיו שאר הפמליה שלו. עסקאות מהסוג הזה היה צריך לעשות על שליט. על מישהו חי.

יושבים אצלנו מאות אסירים של החיזבאללה, ואנחנו מדווחים על מצבם, ואנחנו נותנים להם להתכתב עם המשפחה, לקרוא ספרים וללמוד. אולי אנחנו שקופים מדי מול הארגון הזה שלא ישקוט מזעמו הדתי עד שיפנה אותנו מכל שטח ישראל? הם הרבה פחות סלחניים אפילו מהחמאס, יציר כפינו הנהדר. אני תוהה איך אולמרט לא מממן כרגע איזה ארגון אחר כדי שישתלט על הרצועה מיד החמאס או על דרום לבנון ואולי יהיה יותר טוב לנו, זה כל כך מתאים לנו לנסות שוב טמטום שכזה. הי, הרי ממשלות אמריקניות עשו ועושים את זה כל הזמן ותראו איך זה עבד להם יפה (אל קעידה, סדאם חוסיין, ועכשיו מיני מיליציות עיראקיות אחרות)

ביום כזה, מדהים שלמישהו יש את החוצפה עוד לנצל את האירועים הכואבים לרווח אישי, אבל נענע וערוץ 10 משיקים בעזרת הסיפור את אתר הבטא לעיתונאים. כמה ציניות בטוויט כל כך קטן? חשבו על זה בפעם הבאה שאתם מזפזפים לערוץ 10 או גולשים לנענע.