הדברים שאני לא מספיק לכתוב עליהם

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה)
נושאים שבא לי לפתוח עליהם דיון ואני לא מגיע לכתוב עליהם אפילו חצי פוסט. דוחה ודוחה מקוצר זמן. למשל האיי-פון של אפל, מכשיר נז"ק שגם מנגן ואפילו מתחבר לרשתות סלולאריות בתור פיצ'ר צדדי, אחרי שאפילו סטיבן קולבר הביע את מורת רוחו מהצעדים האחרונים של אפל, אחרי המכתב של סטיב ג'ובס, יש לי מה להגיד קצת בנושא ואני לא מגיע לזה.
להמשיך לקרוא הדברים שאני לא מספיק לכתוב עליהם

כמעט שכחתי, היינות שפתחנו בדוריס…

הבטחתי בפוסט הקודם לספר על היינות ושכחתי…
להמשיך לקרוא כמעט שכחתי, היינות שפתחנו בדוריס…

יום עסל יום בסל

אתמול התחיל ברגל ימין, יצאתי מוקדם בבוקר עם גיא מהבית, וכיוונו את חרטום המכונים צפונה. המטרה היתה זלילת פרות מתות בראש פינה אצל דוריס אהובתינו. לאחר שהזמנתי שולחן שבועיים מראש והודעתי לחברים שההזמנה סגורה, הכריזו עוד 8 אנשים שהם רוצים להצטרף ממש בשלושת הימים האחרונים. שיגעתי את הדוריסים בצפון בבקשה להגדיל את ההזמנה מעבר ליכולת שלהם אבל בסוף ×–×” הסתדר – 8 אנשים אחרים פתאום חלו או מצאו משהו יותר טוב לעשות, והפכנו להיות חזרה 13 איש "בלבד". רשמים למטה: להמשיך לקרוא יום עסל יום בסל

קנאות דתית

עוד פוסט בסדרת "הסכנות הטמונות ב…".

היום לפני 12 שנה בדיוק איבדתי חבר. את ירון בלום הכרתי בערך שנה לפני, דרך הBBS שהרצתי באותה התקופה או אולי דרך חבר משותף. הכרנו אולי שנה אבל הוא היה לחבר הכי טוב די מהר. הוא היה גיטריסט טוב ותוכניתן מעולה, אבל בעיקר אדם שקט ורגוע. סמל וצוק לשני אחיו הקטנים ומעולם לא הרים את קולו. ילד שלא רואים אם לא מחפשים, צנוע כזה. גם לא התעקש של מחשבים בממר"מ או משהו, וקיבל להיות אפסנאי נשקיה בחור הזה שנקרא שא-נור.
להמשיך לקרוא קנאות דתית

אירועי יין והסכנות הטמונות בהם

אתמול בערב ×”×™×” אירוע טעימת יין בדרך היין, רעננה. אין מצב שאני יודע לתת ביקורות יפות כמו של ליאור אז אני אניח למקלדת שלו להתבטא. אני אזכיר רק באיבחת אצבע את הבקבוקים שמשכו את תשומת ליבי לטוב ולרע להמשיך לקרוא אירועי יין והסכנות הטמונות בהם

איזה יופי של בוקר…

הרכבת כרגיל איחרה, בעיתון מספרים על תהליך הריקבון המואץ של גופת מפלגת העבודה ועל נשיא שמסרב לרדת מהכסא, אנשים עומדים במדרגות הנעות (תעמדו לפחות רק בצד ימין כמו בלונדון!), ברולדין יש תור ארוך לקפה של הבוקר, המוכרת כבר חסרת סבלנות למנת האנשים הישנוניים שהביאה הרכבת – דופקת עם מלקחיים של עוגות על השיש ללקוחה בגיל כפול משלה "נו דברי! גבינה או קינמון?", אני לקחתי גבינה אבל החליפו לי בדרך עם איזו חיילת לשוקולד. אין זמן אין זמן אין זמן. עוד מעט שבת יאללה לזוז לזוז.

ואז הגעתי לקרוא חדשות במשרד והישראליות מיוצגת בכבוד גם בין בכירי תעשיית המחשבים. הטיעון המנצח למה להשאר עם רד האט והתמיכה של מטריקס ולא לעבור ללארי אליסון ומספרי חינם מופנים לארה"ב: אפשר לצעוק על איש התמיכה בעברית. אני לא ממציא. ×–×” ציטוט של יו"ר דירקטוריון מטריקס, נציגי רד האט בישראל והבוס של איש התמיכה הנדון (אולי יש יותר מאחד, אבל לא יותר משלושה בערך).  אנשים ישלמו מאות דולארצ'ים בשנה תוספת על כל מכונה בשביל תמיכה בעברית? מי הם הלקוחות שלו בדיוק? מאיפה ההיבריס ×”×–×”, שלחו לו מרד-האט שי לחגים? שאר הכתבות בנושא היום בDM הן צואת פרים צרופה, כגון טענות שהצעד יעזור לאורקל לדחוק מהשוק את MySQL, לא הכתב ולא האנליסט המדופלם פיני כהן מבינים על מה הם מדברים. שלחתי תגובה…