ערב נעים באודיאון הרצליה

יש מקומות שקשה להתאכזב מהם ושומרים שנים על רמה גבוהה. זה צוות טוב במטבח, ובעלים שיודעים לדרוש. ככה זה בדיקסי (למרות שלאחרונה יש שם גימגומים) וככה זה באודאון. בהרצליה ספיציפית הערב. היה לשמחתי פחות רועש ופחות מעושן מהרגיל, הבשר כרגיל איכותי ביישונו וגם הוכן נכון, המנות האחרונות נהדרות (רק חבל על הטעם הנפלא של הבשר ש"ברח" לי מהר מדי :-)). קרן המלצרית החמודה והמבינה שלנו עזרה מאוד (הי, מלצרית שהכירה את היינות ששאלנו עליהם, ומכירה טוב את כל המנות! התעייפתי כבר ממלצריות שלא טועמות כלום ועושות לי פוזה של "עזוב אותי באימ'שך, אני כאן רק בשביל להגיש").

להמשיך לקרוא ערב נעים באודיאון הרצליה

שנה טובה!

אני מתבייש לי בשקט. איחלתי להרבה אנשים בטלפון שנה טובה, אבל לא טרחתי למצוא תמונה של רימון ולהשקיע 5 דקות פוטושופ בברכה. זה הרי כל כך מעושה אבל מצד שני חביב ומצופה ממך… טוב נו אולי בשנה הבאה 🙂

אז לכל קוראי (ארבעתכם!) אני מאחל שנה של הפתעות שמחות, אהבה, התגשמות חלומות, ימי אושר מפוזרים בין ימי ההתמודדות של החיים, והרבה אוכל טוב.

שנה הבאה יהיה כרטיס ברכה יותר מושקע 🙂

מה שכן, חגגתי אתמול עם ידידי גיא על פיצה וכוס פורט רימונים. יש יקב שמכין יין אדום, יין פורט, ויין קינוח מרימונים (לצערי לא ליקר), שמו במפתיע הוא "רימון", והפורט לא רע בכלל. הערב אני מביא בקבוק של היין האדום שלהם לארוחה, נספר לכם איך היה. בינתיים אני יכול להגיד לכם שהפורט מצוין, לא מתוק מדי (יש עדיין את העפיצות הטבעית של הרימון, שמקורה כנראה לא מאותם טנינים שיש ביין שבאים מזגי הענבים כי היא לא ממש עוברת כשהיין יושב ו"נושם" בכוס). הביקורת העיקרית שלי כלפיו הוא לא הטעם הנהדר אלא פקק הסיליקון שלו. כשמדובר בבקבוק של 120 ש"ח אני מצפה לטיפה יותר השקעה בשעם. הוא לא נשלף עם הפותחן הרגיל שלי, והייתי צריך למצוא פותחן הברגה רגיל אחרי הרבה חפירות.

פרובאנס לשבוע

פעם ב3 שנים יוצא לי סופסוף להתחשגז טיפה בחו"ל… מצאת רוששנה ועד צאת יומקיפוד אני אטייל לי בסיבוב בפרובאנס (נוחת וחוזר ממארסיי). כל המלצות שיש לכם ליקבים, מסעדות, מוזיאונים, כפרים חמודים ומקומות לצילום יתקבלו מאד בברכה.

חוב קטן: הייתי בטעימות יין ביקב פלאם, וחוץ מהקברנה רזרבה היקר מדי, הבקבוק היחידי שטעם לי מעניין היה הסירה-קברנה, וגם הוא יקר מדי בעיני. ראה רשימה קודמת