מחממים קנה – הכנסת חוזרת עוד רגע מהפגרה

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של "אחרי החגים", מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו "אחרי החגים" מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… 'סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ'רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

פתיתים אחרים מהשבוע החולף: תעודות פטירה עם מידע רפואי פרטי מתגלגלות ברחוב, משרד הבטחון התברר כפשלן בשמירת סודיות פרטיהם של נכי צה"ל.

אז קיבלנו את זריקת העידוד, במטה פועלים שבסופ"ש זה או הבא תהיה עוד הפגנה (הודעה סופית בהמשך), הפעם אנחנו מקווים של קצת יותר מ-250-300 איש של ההפגנה הקודמת, אבל אנחנו צריכים עוד מתנדבים לארגון והפצת החדשות. אנחנו מקווים שיהיה בה ייצוג של כל הסקאלות – הפוליטית והחילונית-דתית. אנחנו נדבר שם על פרטיות אזרח מול השלטון ככלל ולא רק על בעיות המאגר בפרט. הנה איך אתם יכולים לעזור:

  1. אנו רוצים לגייס דעת קהל גם אצל ציבורים שאנשי המטה – בעוונותיהם – אינם מקושרים בו. אנשי ימין, מתנחלים, חרדים, יוצאי יחידות קרביות – להמון פלחי אוכלוסיה יש המון מה להפסיד מאובדן פרטיות וסודיות. לא מעט קצינים היום נרדפים בחו"ל כשהם מנסים לצאת ללימודים בזהות בדויה, לחרדים אולי יש סודות משלהם לשמור עליהם, אנחנו באמת לא יודעים על אילו "כפתורים" נכון וכדאי "ללחוץ" כדי שעוד אנשים יבינו שזה נוגע לכולם.
  2. בהקשר זה: מובטלים? עובדים קשה מדי? סטודנטים? לא שמחים לסחוב את עצמותיכם עד לתל אביב? אולי תרצו לקחת מגבר ואישור מהמשטרה ולארגן הפגנה מקומית בירושלים, אילת או חיפה? בשמחה! אני חושב שמספר הפגנות יראו אפילו יותר מרשימות מאחת מרכזית בתל אביב, שגם ככה תפורש מידית כ"שמאלנית ואנארכיסטית". אין צורך לתאם עם המטה, אבל אנחנו נעזור לכם להפיץ את דבר קיום ההפגנה באתר המרכזי שלנו. מצידנו שתהיה הפגנה אחת חרדית, אחת ימנית, אחת ערבית, וכן הלאה. אין אזרח בארץ שלא בפוטנציאל להפגע מהחוק הזה, ואם לא מתאים להם להפגין בתל אביב, אדרבא, שישמיעו קולם בסגנונם האישי, אבל פרטיות היא דבר שחייב להיות בסיסי ומרכזי במסר, כי הוא חשוב לכל אדם.
  3. סטודנטים – עשו שימוש בועד הסטודנטים בקמפוס שלכם! השבוע אולי מאוחר מדי, אבל גם בסופ"ש הבא אפשר להפגין בנושא! בואו השבוע להפגנה שנו ואנחנו נבוא להפגנה שלכם בשבוע הבא!
  4. אנחנו אוספים חתימות למכתב שני של פרופסורים ודוקטורים שישים דגש על פרטיות מול משבר האמון בין אזרח ומדינת מעקב שמייצגת החקיקה של חוק זה ושכמותו. אנחנו צריכים את עזרתכם בגיוס אנשים בולטים מעולם המשפט, החברה והאקדמיה בכלל לחתום עליו. אנא צרו קשר עם מארגני המכתב לפרטים נוספים בכתובת המטה bioxright+professors בג'מיל.
  5. מכתב דומה מתארגן מטעם מקצועני אבטחת מידע. אם אתם מכירים אנשים מובילים בתעשיה או באקדמיה שעוסקים בנושא, במיוחד קציני אבטחה וראשי ארגונים הנסמכים על פרטיות (בנקים, שירותי בריאות), או ראשי חברות אבטחה ותוכנה (גיל שווייד! בוא תחתום!) – אנא הפנו אותם אל דורון אופק (דורון(ב)אופק.ביז).
  6. עדיין לא מאוחר לשלוח לנו רעיונות לסיסמאות ועיצובים של מדבקות, אני מקווה שיהיה לנו משהו יותר חזק להפגנה במוצ"ש, אתם מוזמנים לשלוח לג'מיל של המטה בכתובת bioxright+stickers.
  7. אם למישהו יש מכרים בעולם הבידור, במיוחד זמרים או כותבי שירים שיש בהם צד אקטיביסטי, תנו להם צלצול. הייתי שמח אם מישהו היה משחרר איזה שיר מחאה לרדיו או יוצר ספלאש תקשורתי פופולארי מסוג דומה. לצערי את קולות המחאה של גפן, ניני, אלברשטיין ואנשים חושבים אחרים אנחנו שומעים בהקשרים של שלום מדיני, כולם מדברים על שלום, אחד שר על הצדק, אבל אף אחד לא מתייחס לכלל חירות הפרט של אזרחים במדינתינו. אולי אפילו איזה ראפר שיעיר את הרחובות עם וריאציה על "להיות עם חופשי בארצנו"?
  8. האם אתם חברים בתנועת נוער או מקושרים אליה? נשמח אם תראו בערך הפרטיות בדמוקרטיה משהו שחשוב להלחם עליו, ולא אכפת לי אם אתם מהשומר הצעיר או מבני עקיבא.
  9. תקשורת והעברת הודעות – אני מזמין אתכם להרשם לרשימות תפוצה, ראו את הפוסט הבא.
  10. המטה מנסה לארגן מתנדבים ללובי זמני בכנסת בשבועות הקרובים, עד שנצליח להפיל את החוק במתכונתו הנוכחית (נוציא ממנו את ענין המאגר). במקביל פועלים בתיאום עם חברי כנסת להקמת שדולת פרטיות בכנסת. לנושא הזה צוות הלובי זקוק נואשות למתנדבים רציניים ואחראיים, אנא פנו לbioxright+privacylobby בג'מיל או ישירות ליהונתן קלינגר.
  11. הגענו לשלב שבו לחלק מהפעולות אנחנו צריכים לגייס כסף, אבל אין לנו עמותה שתגבה אותנו ללא תנאי. יתכן שנמצא מי שיאמץ אותנו (למי יש רעיונות?) אבל כרגע מסתמן שנאלץ לפתוח חשבון משותף ולהתחיל לשקול הקמה של עמותה להגנת הפרטיות או איזה שהוא דמוי EFF ישראלי. אם מענין אתכם להשתתף בהקמה או ריכוז פעילות כזו, צרו איתנו קשר.

ולבסוף פתיתים מטרידים מהעולם: באוגוסט סיפרו לנו בלונדון כי מצלמות מעקב מסייעות או "משמשות בחקירה" של המון פשעים, אבל עדיין לא ברור אם ההוצאות האדירות של כספי הציבור מצדיקות את התוצאות. הרשויות מיהרו להודיע שהמצלמות גם יעזרו לחזות התקפות מראש, אם רק יתנו להם לאסוף מספיק הסטוריה אישית של נוסעים בעייתיים, כוח מחשוב לזהות שפת גוף בעייתית וכולי – משטרת מחשבות FTW… בינתיים ניסוי זיהוי הפרצופים הגדול של קוריאה נראה מוצלח להפחיד בעיני – מצלמה שקולטת נהר אדם בתחנות רכבת מצליחה לזהות פרצופים בדיוק של בערך 90%. כלומר אם יש לך מספיק מצלמות שקלטו את אותו אדם בכמה מקטעים ברחובות שונים, אכן יש סיכוי גבוה יותר שיהיה לך זיהוי יותר מדויק וגם מעקב אחרי המסלול בו הוא הולך, וזה בלי לעקוב אחרי הסלולארי שלו…

צפיה לבאות

"9" של טים ברטון ינחת כאן ביום רביעי, אבל עוד אין מושג ברור באיזה קולנוע.

למי שלא מכיר, 9 הוא במקור סרט אנימציה קצר, מדהים ומקורי של שיין אקר שהועמד לאוסקר:

… שטים ברטון הפך לסרט עלילתי של 80 דקות.

בחודש הבא יגיע "ארץ יצורי הפרא", הסרט שמתעכב, משוכתב ומצולם מחדש כבר שנים, הפעם נראה שספייק ג'ונז עשה איתו סופסוף צדק – כך לפי מוריס סנדק, שכתב את הספר. (לטיזר המקורי כבר יש פארודיה מוצלחת אחת לפחות)

ואז הפרויקט הבא של ברטון, אליס בארץ הפלאות, ישוחרר במרץ 2010, ונראה כמו הגרסה הכי מבטיחה מאז גרסת הסופט-פורן

והנה עוד משהו לשנה הבאה – ההמשך של טרון… הטריילר הנ"ל מסרב להטמע בבלוג, אז הנה כתבה קצרה:

כמו שהם אומרים, "ניסינו לעשות לוק דיגיטאלי עם כלים אנלוגיים, הפעם אנחנו עושים מאמצים להראות מצולמים בעזרת כלים דיגיטליים". האם יהיה טוב או רע? אני לא יודע, אני מקווה שיהיה משהו יותר מוצלח מאשר המתכון לאפילפסיה שנקרא ספידרייסר. עוד פרטים על הסרט מקומיק-קון: [1] [2] [3] [4].

עוד משהו לחכות שנה: "אוואטר – מכופף האוויר האחרון", אני מקווה ששיילאמיאן לא ידפוק את המקור. אם עוד לא ראיתם את סדרת הטלוויזיה, אז רוצו, אומרים לי שזה שווה.

ובמדור היציאות ההזויות:

סוני עם "גשם של פלאפל" – פרס התרגום הדפוק-ביותר-מזה-שנים לסרט "מעונן, עם חשש לקציצות". כמה קפיטליסטי ושטחי אפשר להיות? 🙂

אה כן, אפשר ליצור מכונת זמן מג'קוזי…

ואפשר להפוך את הפחד של בני אדם מחייזרים ולגנוב סצנות מכל סרט חייזרים אפשרי. הסרט הזה נראה כל כך דלוח שאני אפילו לא אעשה אימבד, הנה טריילר ראשון וטריילר שני ל"פלאנטה 51". במקום זה, קדימון לגרסת פיטר ג'קסון למפגשי חייזרים ואנשים (תודו שזה היה חייב לקרות!) בסרט "מחוז 9":

ולמנצח בקטגורית "מה הדפק?", אחרי שהפכו את רספוטין ודמויות אחרות לסופר גיבורים – קבלו את רוברט "איירונמן" דאוני ג'וניור בתור… שרלוק הולמס? אכן, גאי ריצ'י, הגאון שמאחורי "לוק סטוק", בסרט עטור מכות, פיצוצים, סקס וספיישל אפקטס. מעניין מה א.ק. דויל היה אומר, אני אומר "מתי כבר יגיע?!" 🙂 והתשובה לפי עכבר העיר היא "חודש לפני ארה"ב". מוזר אבל שיהיה…
(הלינק הזה לקדימון הרשמי באיכות גבוהה, אבל למטה אני נאלץ להטמיע אחד באיכות פחותה)

ולבסוף, משהו לעוד שבועיים: טראנטינו עושה את מלה"ע II עם בראד פיט. אני חייב לראות את זה.

החידה הגדולה של מזגנים, הגז והכל

לפני שבועיים אבד הגז, ריחף לו אל על ואולי המיס טיפה אוזון. בא המזגניש ומילא אותו בגז 22 טרי חדש (שוב אותו הסוג ששונא אוזון אבל אין ברירה כי לפי מה שהוא הסביר לי אין אפשרות להחליף לגז אחר במדחס הזה). באותה ההזדמנות הוא בדק איפה הדליפה ולא מצא, אבל כמו שאומר הדוקטור "זה לא האיפה אלא המתי", ואכן ביום רביעי סר גזו בשנית.

אחרי עוד כה ימי עיכוב הגיע היום עוזר המזגניש עם תת-עוזר חדש לענייני סיגריות (שניהם עישנו כמו קטרים והעטרן הנהדר שלהם זרם דרך החלונות הפתוחים לתוך הסלון שלי). בשבוע שעבר הם הפעילו את המזגן על קירור ומילאו פנימה גז, היו הם החליטו לעשות את זה דווקא על חימום. מול עיני ההמומות הם הרימו לי את הסלון מ-31 מעלות בצל ל-33 מעלות בסאונה והמסקנה הסופית אחרי חצי שעה של התעסקות? הלך הונטיל. אבל אין להם ונטיל. הם יבואו מחר בצהריים, או אולי בבוקר. או אולי אחר הצהריים. הם כבר ירימו טלפון.

עצבני אבל לא מספיק כדי לאבד או חום רוחי (קור רוחי כבר לא מתפקד שעות), פרשתי לאחה"צ של מרתון דוקטורי למדי, ואני לא מדבר על הפרקים החדשים והמתוחכמים של דייויד טננט, הלכתי אחורה לסרט הטלוויזיה האמריקני האיום מ-1996, ואח"כ לפרק מ-1979 עם טום בייקר. היה דבילי למדי כצפוי (אבל גילה לי איך התחילו החיים על כדור הארץ). מה רבה היתה השתוממותי לגלות פתאום לקטע של דקה שני בוגרי פוטלייטס אהובים! ג'ון קליז ואלינור ברון דופקים הופעה קצרה ומצחיקה. הפעלתי את פסקול הערות הבמאי ורק אז גיליתי שנפלתי לגמרי במקרה על אחד הפרקים הנדירים שדאגלס אדמס לא רק ערך לו את התסריט אלא גם כתב אותו תחת שם העט דייויד אגניו ((קוריוז למי שלא ידע – "החיים, היקום והכל" התחיל בתור תסריט ל"דוקטור" שלא התקבל ב-BBC ולכן הפך לספר בסדרת "הטרמפיסט". הרווח כולו שלנו 🙂 )). מגניב ורטרואקטיבית מאכזב משהו, כי הפרק לא היה משהו מיוחד. הופעת הקמיאו הקטנה של קליז וברון הוכנסה ברגע של אילתור כי הם היו פשוט בסטודיו השכן ב-BBC ואדמס, ידידם הטוב, הזמין אותם לקפוץ לרגע לצילום 🙂

אכן, מעז יצא מתוק, באופן מוזר…

עדכונצ'יק: עכשיו אני רואה את הDVD השני, עמוס ראיונות ותיעוד על הפרק (בכ"ז מדובר בהפקה של סרט של 90 דקות). מסתבר שאדמס היה העורך אבל כמעט מעולם לא הכותב כי הסגנון שלו באמת חרק בעולמו של הדוקטור. הפרקים האלו הופקו כמיני-סדרה של ארבעה חלקים, כאשר בפרק האחרון תמיד "מחזירים את כל הצעצועים למקום" וההיסטוריה האנושית לא מופרעת, ואילו אדמס אהב לפזר צעצועים כדי להראות לנו משהו ברובד שמתחת על טבע האנושות, ממש לא ענין אותו לבנות הרי נראטיב, וזה ברור לכל מי שניסה לקרוא אותו בעין בוחנת. אכן מהראיונות יוצאים כמה אינסייטים מעניינים, כולל מהראיונות עם אדמס עצמו מתחילת ה80 (עטוי מגבות שונות באופן מוזר) ואז מ-92. איזה מזל שנעשו הראיונות שנים לפני שחשבו שיופק DVD!

הסיבה שאדמס בסוף שכתב את כל התסריט היתה שלא היה תקציב לכל הלוקיישנים בתסריט המקורי והיה צריך להעיף משם אלמנטים בעייתיים אחרים (הימורים בקזינו בתכנית חינוכית לילדים? שומו שמיים), אבל התפקיד שלו אמור היה להיות רק זה של משפצר תסריטים, כמו העבודה המצויינת שג'וס ווידון עשה עבור "טוי סטורי" של פיקסאר. אבל ווידון יודע לספר סיפור ולבנות נראטיב, ואילו כל המרואיינים אמרו על אדמס שבתור עורך או כותב תסריטים הוא פשוט היה במוד תלישת שערות, הוא היה הרבה יותר חזק בשפע הרעיונות המופרעים שלו. בל נשכח גם שתוך כדי השכתוב/עריכה הזו הוא היה גם עסוק בהפיכת תסכיתי הרדיו המוצלחים שלו לספרים, אני לא יודע מאיפה היו לו עוד נוירונים פנויים באמת…

ואגב – פוסט 777, למי שאוהב נומרולוגיה. לא יודע מה זה אומר 🙂

הבלוג שלי כמאגר לינקים על ביומטריה ומאגרי מידע הפוגעים בפרטיות

מה לעשות שזה מציק לי לאחרונה? אם משעמם לכם אז דלגו, אם אתם רוצים לשמוע עוד חדשות מפחידות (חוץ מזה שהלילה יש ירח מלא) אתם מוזמנים להמשיך לקרוא…

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה: "הזכות לפרטיות היא הערך העליון של כל חברה דמוקרטית, וממילא נדרשות נסיבות ממשיות וחזקות כדי להפקיע זכות זו מאיתנו. המדינות הדמוקרטיות בעולם המפותח סירבו להקים מאגר מסוג זה בגלל יתרונותיו הזניחים" – ועוד כמה ציטוטים נאים, שווה הצצה.

האםהמאגרהביומטרידלףכבר.מידע (קודוס לקלינגר 🙂 )

רועי פלד, מעריב: "התאגידים הפרטיים אוגרים עלינו מידע. הגיעה העת לדרוש מהם שקיפות".

הפסקת בידור (סתם כדי לצבור כוחות…) – מרשם התושבים מהאימיול שינה את חייו של כוכב נולד פוטנציאלי (תודה פולו). עכשיו דווח גם בידיעות, אבל בלי מילה על זה שעותק לא חוקי של האגרון דפק את התוכניות 🙂 בינתיים התפתח על זה דיון בתגובות לפוסט הקודם. לא יודע אם נכון וכמה קל יהיה לבנות על זה קמפיין להעיר אולי את הנוער בארץ למודעות לפרטיות דיגיטאלית, אבל צריך לנסות…

עדכון: קפטן אינטרטן עשה את החיבור.

פורסם היום בגלובס: "המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות פנתה היום (ד') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להימנע מהקמת מאגר ביומטרי, וזאת עקב חשש כבד לדליפת מידע מהמאגר ופגיעה אנושה בפרטיות האזרחים."

לקינוח כמה לינקים לשיטות יותר פרטיות ומאובטחות של ביומטריה לזיהוי. הייתי בטוח שכבר פרסמתי אבל אני לא מוצא את זה במבול הידיעות של השבוע האחרון: פרק 7 מתוך הספר "תכנון לפרטיות", שהיתה לו מצגת מסכמת שלצערינו נעלמה לבור 404, עוד חומר ושאר הספר כאן.

מראי מקום מענינים נוספים בויקיפדיה בערך על ביומטריה, ויש שם סעיף על זיהוי ניתן לביטול עם מראי מקום מעניינים. בקיצור, אם שטרית באמת התייעץ עם מומחים אמיתיים והוא עדיין משוכנע שחייבים מאגר, אז או שהיועצים שלו דפוקים או שיש לו כוונות לא כשרות.

פרט קטן חביב – זוגתי שהשתכנעה דרכי שחוק המאגר אכן מפחיד ומסוכן נוסעת בעוד שבועיים עם בנה לטיול באירופה כולל מעבר ביורודיסני. סיפרתי לה שבדיסניוורלד בארה"ב לוקחים מכל המבקרים טביעות אצבע, לפחות רשמית זה כי לוודא שמי שקונה כרטיס של שלושה ימים הוא אכן אותו האדם שנכנס כל יום ולא משתמש בו אדם שונה בכל בוקר. עדיין מטריד ואני מקווה שבאירופה החוקים לא מאפשרים את זה. נזכרתי כי עכשיו אני מוצא תמונה של הסורק שבשער הפארק מתנוססת בראש מאמר הויקיפדיה על ביומטריה 🙂

(קרדיטים לכל הלינקים שאני מפרסם כאן מגיעים לגוגל, לאנשים מהטוויטר (פוקס, גלילי בעיקר) ולאנשים ממטה המאבק בחוק המאגר – הגר מהשב"כ, עו"דים קלינגר ופינצ'וק, דורון אופק, הדוד, SF ורבים אחרים)

מציאות שבורה, אמנות שבורה

חנית כותבת על תדהמתה הקלה. אני גם לא יודע אם לצחות או לבכוק, אבל קשה לי להגיד שאני מופתע לחלוטין ממה שקורה לתכני המדיה ומאידך מה יהיו מוכנים לעשות כמה מובטלים בשביל כסף.

אבל מה יש לי להתלונן כשקשה להבין כבר מה מוגדר "סוגה גבוהה"? השבוע זכיתי בטעות (באמת שלא ניסיתי) בכרטיס ל"חיבוקים שבורים" של אלמודובר ב"לב דיזינגוף". כיון שנסיוני עם אלמודובר מ4-5 סרטים קודמים הוא "מעצבן עד מרתיח" אני לא ממש התלהבתי מהרעיון וכבר חשבתי לוותר על הכרטיס, אבל אמי עודדה אותי שזה סרט טוב ואופטימי. לא האמנתי לה עד הסוף ולכן מתוך מחשבה שאני וזוגתי נסבול שם (אני מכיר את הטעם שלה), לקחתי איתי חברה חובבת אלמודובר וניסיתי להכנס לנעלי הסרט. הרעיון התחיל מאוד מעניין, עלילה פשוטה למדי עם טוויסט קטן חביב של שני-סרטים-בתוך-סרט (לא ממש מקורי אבל ניחא), וצילומים חזקים ומרשימים שמעצימים את העלילה והרגש, אבל באיזשהוא מקום הפואנטה נמרחת, הקיטץ' שפתח את הסרט וחשבת שיקבל טוויסט חדש ויעלה על פסי "קולנוע איכות" נפל שתי רמות לקיטץ' של טלנובלות ממש, והפואנטות ממשיכות להמרח, עד כדי כך שכשכבר רואים לדקה את שדיה המרשימים של פנלופה קרוז על המסך זה לחלוטין לא סקסי, והסיטואציה שלי בכיסא גרמה לי לרצות להקיא, ובמפתיע הסיטואציה שלה בסרט דחפה את קרוז לעשות בדיוק את אותו הדבר על המסך שניה אחרי זה. המקבילה הספרותית כאן מושלמת אבל אני לא יודע אם לזה התכוון פדרו.

מיד בדקות שאחרי זה כבר היה לי ברור לחלוטין סוף הסרט, כי למעשה סיפרו לנו אותו מראש בין השורות. אבל הוא בכל זאת התעקש והמשיך לגרור את רגליו עוד 30-40 דקות של טרגדיה ודראמה ופאתוס מיותרות ששינמכו את רמת הקיטץ' שעל המסך מ"ויוה פלאטינום" ל"ויוה" רגיל. אם ההרגשה שהעיקה עלי נפשית לא הספיקה, קולנוע לב החליט לעשות ניסוי הקרנת ™FeelAround וכיבה את המיזוג. מה שקרה אחרי זה כבר ברור לכם לחלוטין, כי למעשה סיפרתי לכם אותו מראש בין השורות.

אני עם אלמודובר סיימתי.