עולם של קרח ואש לעצלנים
בין משחקי הכס (הסדרה הטלוויזיונית) ובין שיר של אש וקרח (סדרת הספרים והעולם המורחב) יש פער גדול של דמויות, סיפורים, חפצים קסומים, תרבויות, היסטוריה, גיאוגראפיה, אמונות, נבואות ואפילו עמים וגזעים הומנואידיים מקבילים. אני אישית לא הצלחתי עדיין לצלוח את הספרים עצמם, יכול להיות שג’ורג’ מרטין פשוט כותב בצורה שמעייפת והידוק העלילה בטלוויזיה עושה לסיפור הזה מצווה, אבל רוחב היריעה לא מוערך אם צפיתם רק בסדרה המצולמת. למרבה המזל יש מי שיגשרו לנו על הפער וירחיבו בצורה שחוסכת לעצלנים כמוני את הקריאה במסלול המייגע והארוך - יוצרים ביוטיוב.
איך לא לעצבן לנו את הנגן
אין לי הרבה מה להגיד בפוסט הזה מלבד שנז"ק דיגיטלי הוא אכן נזק, ושנראה לי שאין לי היום מקוריות בבחירת כותרות פוסטים.
(כן, עוברים חודשים, אני לא כותב על הביומטרי או על פיגועי טרור, או מחטפי הגז, כי מי שעוקב אחרי בטוויטר יודע שאני גם ככה מיואש ולא נותר אלא לרטווט את הכתבים המובילים ולבכות. אז אם אני פותח כבר את הוורדפרס (ששדרג השנה יותר גרסאות משאני כתבתי פוסטים) אני אעשה את זה כדי להתלונן על הדברים הקטנים שמציקים לי. צרות עולם ראשון אם תרצו.)
האשה המושלמת?
אחרי שני פוסטים מעוצבנים הבוקר, הנה אחד לאיזון הקארמה. לקוראים בהרשמה במייל - יש סרטונים מצורפים, קפצו לבלוג!
לכל מעריץ מד"ב וגיק ממוצע יש דמות חלומות. אנג’לינה ג’ולי פינתה את מקומה בחלומות בשנים האחרונות לקארי ביירון, הידועה גם כ"האשה ממית’באסטרז".
בהתחלה היא היתה רק עוד אחת מהאסיסטנטיות בסדנא של ג’יימי, אבל באחת התכניות היא נדרשה לקדמת המסך, כי החבר’ה היו צריכים לחפצן אישה, ספציפית כדי ליצוק דגם ספוגי של תחת נשי לצורך ניפוץ מיתוס, וקארי דיגמנה את אחוריה (בבגד גוף צמוד שלא השאיר מקום לשום דמיון) לקרני הלייזר של סורק תלת מימדי - והשאר היסטוריה. הסרטון, אגב, כבר זכה לכארבע מליון צפיות. הנה סיפור הרקע מפי הסוס:
אגרת מקלט האינטרנט
למי שלא עוקב, יש חוק הסדרים חדש. השנה הוא לפחות פורסם מראש ו אפשר היה לדון בו כשבוע. שבוע בלבד. הוא אמור לעבור קריאה ראשונה הערב.
עוד לא התעמקתי בכל הסעיפים המטרידים (ויש כמה שאולי עוד אכתוב עליהם, אבל לא הספקתי לקרוא עליהם מספיק), אך הראשון שצץ בטוויטר היה הסעיף של אגרת רשות השידור על כל בעל מחשב (והיו נסיונות להשית אותו על כל בעל סמארטפון). הרבה אפשר להגיד על האגרה (קרי: נגדה). בין השאר שאין קשר בין המס המועלה לתקציב הרשות, שיש לה מנגנון גביה כל כך יקר (שהם לא מפרסמים עליו פרטים בדו"חות) שלא הצלחתי לקבל מהם תשובה על כמה אחוז מהגביה מוצא על מערכת הגביה עצמה. אני רוצה רק להוסיף רעיון שיפור, כיון שלא נראה שיש מצב לבטל מנגנונים בארץ, אז אני רוצה להציע סעיף תיקון. בקנדה ומדינות אחרות נאסף מס מדיות בסך 30% על דיסקים וקלטות, שמועבר לארגוני האמנים כפיצוי על פיראטיות של מוסיקה. גם אם נאמין שאלו הקפים מוצדקים של גביה, לא ברור אם יש הגיון בהענשת כלל האוכלוסיה בעלות בלי לשחרר מצד שני את החוק המגביל את זה.
יום ארבעים ושתיים
לאחרון בתחתית החבית שעוד לא שם לב שהתאריך היום הוא 10.10.10, בוקר טוב. יש כמה חוכמולוגים שהחליטו להכריז היום על היום הבינארי, יש כאלו שהלכו צעד הלאה ובשימם לב לכך ש-101010 הוא 42 בבסיס הבינארי, הקדישו אותו לכל מה שדגלאס אדמס. או חוזר על עצמו 42 פעם, או קשור איכשהוא ל-42. אני חושב שלאדמס היה מסר קצת יותר עמוק מזה למין האנושי, אז אני לוקח את ההזדמנות וממליץ לכם פה על 42 דברים טובים למוח ולאנושות, אבל אני פותח, לצערי, בכמה דברים מטרידים.
המלצה: טמפל גראנדין
על טמפל גראנדין שמעתי לראשונה לפני כ-15 שנה באיזו תוכנית תעודה בערוץ שמונה או משהו דומה, והסיפור נשמע כבר אז שונה ומענין - בחורה אוטיסטית שהצליחה להתגבר על מגבלות שונות בתקשורת עם הסביבה וגדלה להיות מדענית בעלת שם עולמי. היום חייה מתחלקים בין קריירה של מרצה על אוטיזם ובין קריירה של מומחית לגידול וניהול חיי בקר וחזירים, בחוות ועד משחטות. כיום מחצית ממתקני הטיפול בחיות משק בארה"ב עובדים לפי העקרונות שניסחה בזכות ראייתה ותובנותיה המיוחדות.
דמוקרטיה בקליפים ויראליים
הפוסט הזה הוא למעשה תשובה שממשיכה את השרשור של התגובות לפוסט הקודם ומתייחסת לנושאים שעלו שם (אז קראו א השרשור כדי להבין את ההקשרים). העיזו שם כמה מאיתנו להביע במילים את החלום של חינוך הציבור למודעות וערכי דמוקרטיה, משהו שירגש אנשים באופן פיוטי כמו ש"קוסמוס" גרמה לי ולגיקים בני דורי להבין את המדע והאנושות דרך משקפי המדען ההומניסט המשורר של קארל סאגן.
אני מגיב אחרי התגובה האחרונה של טל: זה שהחינוך דפוק במתכונתו אנחנו יודעים. זה שילדים כבר לא הולכים לתנועות נוער שפעם אולי היו מנחילות ערכים (וגם זה לא בהצלחה) זה גם ידוע. השאלה מה אנחנו עושים עם דור Z או איך שלא קוראים להם. החבר’ה שתהיה להם זכות בחירה בסיבוב הבא.
יש חלופה לנפט!
האמריקאים “מאושרים” לגלות גז טבעי ממש קרוב לבית. חברות הקידוח מתנהגות קצת כמו האחים עופר. מעניין…
אני צופה שמתישהוא, העסק הזה יתפוצץ, ובצורה יותר מכוערת מ מה שקורה עכשיו במפרץ…
אלימות, נפט וצחוקים
השלמתי קצת צפיה בדיילי שו וקולבר, ופשוט הייתי חייב לחלוק איתכם… The Daily Show With Jon StewartMon - Thurs 11p / 10cGod Smackedwww.thedailyshow.comDaily Show Full EpisodesPolitical HumorTea Party
ובנושא אחר, הסיקור על הסיקור של בריחת הנפט במפרץ, פשוט מצחיק עד כמה שזה עצוב. המכונית הבאה שלי לא תסע על דלק מאובנים, זה כבר בטוח.
The Colbert ReportMon - Thurs 11:30pm / 10:30cBP’s Undersea Domewww.colbertnation.comColbert Report Full EpisodesPolitical HumorFox NewsThe Colbert ReportMon - Thurs 11:30pm / 10:30cOil Containment Solution Randomizerwww.colbertnation.comColbert Report Full EpisodesPolitical HumorFox News
יש לך מברג גלי קול בכיס או שאתה סתם שמח לראות אותי?
חיפשתי מילים לתאר את הדוקטור ה-11 והטארדיס החדשה שלו, לא הצלחתי למצוא פתיח מוצלח, אז רבקה ווטסון באה לעזרתי:
מאט סמית’ ליצן (צריך להיות), אבל מה עוד? אני עוד לא משוכנע שמלבד פרצוף גומי מכוער יותר מזה של אקסלטון, “יש לו את זה”. הזמן יגיד. נכון לכרגע שני הפרקים הראשונים בסדרה החדשה של הדוקטור מסמנים שינוי מעניין בכמה כיוונים, בסדר חשיבות יורד: מלווה חדשה ג’ינג’ית סקוטית יפה וסקסית, אין דייויד טננט, מפיק וכותב ראשי חדש, לוגו ופתיח חדשים (מחודשים מדי?), טארדיס חדשה, מברג קולי חדש, שחקן ראשי חדש. לצערי יהיו דאלקים, הפרק השני גונב רעיון מהפרק הראשון של ST-TNG, והכותבים מאמינים כי מוסד המלוכה הבריטי יחזיק לעוד 1000 שנים. אהה…
מה יש לי נגד הומאופתיה
בפוסט שלפני הקודם נתתי לינק ל גרסא בכותרות באנגלית של נקודת התכלת של קרל סאגן. בסופה אומר קרל (בהקלטה ללא כתוביות) ציטוט חשוב בנושא קרוב ואחר לספקנים שבקהל: “If we are not able to ask skeptical questions and interrogate those who tell us that something is true, to be skeptical of those in authority, then we’re up for grabs!” - “אם יבצר מאיתנו לשאול שאלות ספקניות ולתחקר את אלו שמורים לנו כי טענה כלשהיא היא אמת, להטיל ספק באנשי רשויות, אזי אנו חסרי הגנה מפני גנבת הדעת!”.
מטילי הספק
בזכות תכנית הטלוויזיה הציבורית Nova Science Now עלה החוקר מארק רות’ על פריצת דרך טיפולית לבני אדם שאולי יום אחד תוביל ל יכולת האמיתית להקפיא אנשים ל"תרדמת חורף" ממושכת שלא פוגעת ברקמות ונוירונים. הרעיונות שלו מאוד מרגשים וההתלהבות של כמעט כל חוקר שעולה על הבמה ב-TED מורגשת. עוד חידה פוצחה, עוד הנחה הופרכה, עוד תאוריה הוכחה או שעוד דיעה התהפכה, אנחנו חייבים להודות שאנחנו בתקופה מקסימה של גילויים, הודות לקפיצות הדרך שכבר קרו לפנינו, והודות לתקשורת המשופרת שבין האנשים לספר על הגילויים האלו.
אוז
הרגע נכנס לי בטוויטר סיפור על מורה שהגיעה לחדר מיון אחרי ש נסיון להפריד בין ילדים הפך להיות כמעט לינץ’ נגדה בעצמה. לפני שנתיים ומשהו כשאני וגיא הופתענו מליטל מעתוק קטנה וחבורתה בקניון אילון אמרה לנו חברה שעבדה בבתי ספר שאנחנו עושים רעש מכלום, אלימות זו הנורמה, והיא ראתה בעצמה איך ילד טורק דלת לתוך בטנה של מורה בהריון.
מישהו יכול להסביר לי למה יש סלחנות לאלימות ואין שום נסיון לגרום לילדים לעבוד ביחד כדי לפתח אמפתיה? להתנהג לילדים כפושעים לא עוזר, הם פשוט נכנסים לנעליים האלו בקלות. אני גד חצי מהשבוע אצל החברה שלי בגדרה ונהנה מהשקט אבל בתוך תוכי מתתעצבן שאין רעש של ילדים בשכונה כ"כ צעירה. אף אחד לא יוצא החוצה לשחק, לא נוצרת קהילה, לא לומדים יחסי גומלין בחברה אנושית. כל אחד יושב בבית כמו זומבי מול הטלוויזיה או המחשב שלו ומשחק במקרה הטוב במשחקים אנטי-סוציאליים להחריד כמו פארמוויל - המשחק שמשלם לך בנקודות ככל שתוסיף חברים בפייסבוק, והם יכולים לשלם לך שתעבד את אדמת החלקה שלהם. על המקרים הפחות טובים אני כבר לא רוצה בכלל לדבר.
נגמר הזמן
שרה יודעת לשחק אותה
שרה פיילין מתקמבקת, הוציאה ספר, אומרים שהוא מוכר טוב אבל לא בניו יורק ( לפי הדיילי שו), אבל בדרך סיפק הרבה חומר לקומיקאים. הא כנראה תמיד היתה צריכה להיות בבידור. אני חושב שאופרה ווינפרי תצטרך להלחם על רייטינג אם זה ימשיך. לא, אני צוחק. אבל אני גם המום מזה שיש עורכי חדשות שמתחילים להריץ אותה לנשיאות. אמאל’ה!
(סרטונים בלינקים למעלה, ועוד אחרי הקיפול…)
וכמעט שכחתי את הדוקטור!
בין כל ההתרגשויות הפרלמנטריות, שכחתי שהוקרן ביום ראשון הפרק-שלפני-האחרון של טננט בתור הדוקטור. לפני שבוע וחצי הוא עמד בלחצים ועדיין לא הסגיר הרבה לגראהם נורטון…
ברור שבתור מחווה ללורד מנדלסון אני ארוץ מיד להוריד את הפרק בטורנט הקרוב לביתי…
עדכון: הורדתי, צפיתי, לא משהו. מחכה לקריסטמס.
הניתוח נכשל, החולה מועבר לגסוס בבידוד
עכשיו פורסם שהושגה פשרה: החוק יועבר אבל הפיילוט ימרח על פני שנתיים (אם הבנתי נכון את הידיעה, ואני חושב שבוודאות אני מבולבל).
שאלה מישהיא בטוקבקים למה היא צריכה לפחד אם היא חפה מפשע, שהרי אם היא נכנסת למאגר היא מוגנת יותר מפושעים. אני חייב לברך את שטרית על ההצלחה הכבירה בשטיפת המוח של המוני ישראל!
עניתי לה במשל הבא:
כמו מרשם התושבים, המאגר ידלוף ואז כל מי שמופיע בו, כאילו צייר עיגולי מטרה על החזה ומזמין פושעים לתקוף אותו.
חריקות בגבעת רם (עדכון: ההצבעה נדחתה בשבוע)
ראשון יצא ליברמן בעצבים על ביבי והכריז שהוא פוטר את סיעתו ממשמעת קואליציונית (כלומר, כל ח"כ שיצביע לפי מצפונו), עכשיו ביבי נפגש בלשכתו עם שטרית ואיתן כדי להבין את הענין יותר לעומק כי יותר מדי ליכודניקים התלוננו שמציק להם להצביע בעד החוק. יש מצב שהחוק ידחה, אני מקווה שיבוטל. עכשיו מענין לראות אם לא תתפרק גם הגועליציה בלי קשר אחרי הטנטרום של ליברמן…
מצד שני, בפוליטיקה הישראלית הכל יכול להיות. אולי ליברמן התחיל את כל הטנטרום על נושא לא קשור כי הוא בעצם נגד הביונטרי בעצמו אבל לא מוכן להודות בזה? לך תדע :-)
דקות אחרונות של דמוקרטיה
רק עוד שעה לדיונים על הביומטרי. יהיה חם ומגניב. אני לא אוכל לצפות בהם בשידור חי כנראה, אז אם מישהו מסכם אותם בלייב בלוגינג אני מודה מראש :-)
פתיתים שעפים ברשת: בירנהק בעוד טור מצוין, למרות שאולי באיחור של יממה מבחינת פוטנציאל עשיית גלים. פרסיקו בטור בעין השביעית. אחרי אתר ועדת וינוגרד הגיע תורו של הבלוג המוזהב של חולדאי לעבור לצד השפיות. קודוס לרם און!
ברגע זה חמ"ל הטלפנים של מטה המאבק סיים והתקפל, החכ"ים בישיבות סיעות עד ישיבת הכנסת אז אין יותר מה לנדנד להם. לפי פרויקט MKLOBBY עדיין אין לנו מושג מדויק מה תהיה ההצבעה (בספירה אחרונה המערכת מדווחת: ח"כים במשכן בעד: 10 נגד: 21 לא ידוע: 34 נמנעים: 24). לא יודע אם נדע עד ההצבעה מה החליטו בסיעות, אבל קלינגר מעריך שתופעל משמעת קואליציונית (והוא בדרכו להשמיע קול אחרון ב"ערב חדש").
עד להצבעה, ממשיך זרם הלינקים
עוד אזכורי עיתונות ובלוגים: אפשר אחרת, גלובס, ערוץ 7, אנשים ומחשבים מאשרר ש מיקי איתן לא ישתתף בהצבעה, מאמר מערכת נגד החוק ב"הארץ", חדשות 2 הקדישו 45 שניות לנושא ומצטטים קצת מדו"ח מכון המחקר של הכנסת אבל מתעלמים לחלוטין מהקמפיין של החודשים האחרונים בשטח, קלינגר שואל “מה הדיל?” בדה-מארקר ו בהרחבה אצלו בבלוג. כל זאת ועוד ב גוגל חדשות, אתר המטה ומקומות אחרים.
ועוד חוב משבוע שעבר: שירה אנטיביומטרית ו האגודה לזכויות האזרח מביאה ציטוטים נבחרים מפי מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי.
ישיבת המליאה תתחיל בסביבות 4 ותשודר כאן למי שאוהב סרטי מתח (או טרגדיות יווניות). לפי סדר היום כרגע, חוק המאגר הוא בעדיפות ראשונה.
שטרית ברדיו ממשיך בשלו + סריקות עיתונים
פספסתי את הראיון לפני 20 דקות אצל רזי ברקאי, אבל חברים דיווחו ששטרית עדיין חוזר על השקרים שלו:
\* 350K תעודות מזויפות - לא נכון, 350K תעודות זהות דווחו שאבדו או נגנבו, זה לא אומר שכולן נמצאו ומשמשות לפשיעה, טרור וגניבות זהות.
\* יש מאגרים במשרד העבודה ובנתב"ג - משרד העבודה אולי, אבל המערכת בנתב"ג לא שומרת פרטים בעייתיים וזה חשוב להבחין! המערכת שם סורקת את מבנה כף היד ולא את טביעות האצבע, לזייף כפפה בצורת היד זה יותר קשה מאשר אצבעון עם טביעת אצבע, אני לא משאיר את טביעת גב היד שלי בכל מקום (בוודאי לא באיכות שתקל להעתיק אותה) ואי אפשר לזהות את ידי בעזרת צילום אקראי במצלמה סלולארית, מצלמת רחוב של המשטרה או תמונות בפייסבוק.
עוד מספר שעות, טיק טק, טיק טק...
אייטם חדשות 10 על ההצבעה הצפויה מאתמול, קלינגר על החוק בתכנית הבוקר, קהל הטוקבקיסטים של YNET פתאום גילה את חוק המאגר (אני לא זוכר ידיעה בנושא עם כל כך הרבה תגובות!). נכון לכרגע, סקר YNET החלטית נגד החוק.
אנשים יפגשו בחמ"ל הטלפונים ב-11, והיו קולות של הפגנה בפתח הכנסת אבל לא ברור מה אורגן.
עדכון: חדשות 2 יבקרו שם בצהריים לכתבה לאחת המהדורות. יחסי ציבור חשובים או חדירה לפרטיותם של חבורת פרנואידים? ניוז אט אילבן… :)
השר איתן מחריף את עמדתו בנושא חוק המאגר
הרגע קראתי אייטם של קונפורטס והטוני על ההצבעה מחר. בגוף האייטם ישנה סוכריה אחת חדשה ומעניינת - השר לאיכות השררה מיקי איתן מתכוון להמנע מהצבעה על החוק, זאת למרות שבעבר הוא הודיע בצער שכנראה יאלץ להצביע נגד רצונו בשל שיקולי סיעה, קואליציה ואחדות ממשלתית (קרי, כדי שש"ס לא תפרק לדרדביבי את הקואליציה). בעבר איתן הסביר בהתנצלות שלצערו אולי יאלץ להצביע בעד החוק. הוא נימק שהתפטרותו מהתפקיד (כדי להמנע מהצבעה נגד מצפונו) לא תספיק כדי להפיל את החוק מחד, ותשאיר את הממשלה עם קול שפוי אחד פחות כדי להלחם בחוקים הבאים עלינו לרעה. הנה מיקי לפני שבוע וחצי:
מחממים קנה - הכנסת חוזרת עוד רגע מהפגרה
אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…
צפיה לבאות
“9” של טים ברטון ינחת כאן ביום רביעי, אבל עוד אין מושג ברור באיזה קולנוע.
למי שלא מכיר, 9 הוא במקור סרט אנימציה קצר, מדהים ומקורי של שיין אקר שהועמד לאוסקר:
… שטים ברטון הפך ל סרט עלילתי של 80 דקות.
בחודש הבא יגיע “ארץ יצורי הפרא”, הסרט שמתעכב, משוכתב ומצולם מחדש כבר שנים, הפעם נראה ש ספייק ג’ונז עשה איתו סופסוף צדק - כך לפי מוריס סנדק, שכתב את הספר. ( לטיזר המקורי כבר יש פארודיה מוצלחת אחת לפחות)
החידה הגדולה של מזגנים, הגז והכל
לפני שבועיים אבד הגז, ריחף לו אל על ואולי המיס טיפה אוזון. בא המזגניש ומילא אותו בגז 22 טרי חדש (שוב אותו הסוג ששונא אוזון אבל אין ברירה כי לפי מה שהוא הסביר לי אין אפשרות להחליף לגז אחר במדחס הזה). באותה ההזדמנות הוא בדק איפה הדליפה ולא מצא, אבל כמו שאומר הדוקטור “זה לא האיפה אלא המתי”, ואכן ביום רביעי סר גזו בשנית.
אחרי עוד כה ימי עיכוב הגיע היום עוזר המזגניש עם תת-עוזר חדש לענייני סיגריות (שניהם עישנו כמו קטרים והעטרן הנהדר שלהם זרם דרך החלונות הפתוחים לתוך הסלון שלי). בשבוע שעבר הם הפעילו את המזגן על קירור ומילאו פנימה גז, היו הם החליטו לעשות את זה דווקא על חימום. מול עיני ההמומות הם הרימו לי את הסלון מ-31 מעלות בצל ל-33 מעלות בסאונה והמסקנה הסופית אחרי חצי שעה של התעסקות? הלך הונטיל. אבל אין להם ונטיל. הם יבואו מחר בצהריים, או אולי בבוקר. או אולי אחר הצהריים. הם כבר ירימו טלפון.
הבלוג שלי כמאגר לינקים על ביומטריה ומאגרי מידע הפוגעים בפרטיות
מה לעשות שזה מציק לי לאחרונה? אם משעמם לכם אז דלגו, אם אתם רוצים לשמוע עוד חדשות מפחידות (חוץ מזה שהלילה יש ירח מלא) אתם מוזמנים להמשיך לקרוא…
יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה: “הזכות לפרטיות היא הערך העליון של כל חברה דמוקרטית, וממילא נדרשות נסיבות ממשיות וחזקות כדי להפקיע זכות זו מאיתנו. המדינות הדמוקרטיות בעולם המפותח סירבו להקים מאגר מסוג זה בגלל יתרונותיו הזניחים” - ועוד כמה ציטוטים נאים, שווה הצצה.
תנו להם למות בשקט, תנו לנו לחיות בשקט
אין קשר ברור מיידית, אבל הנה שני לינקים שנשפכו אלי עכשיו מהטוויטר. אחד על סכנות הגימטריה לשכל הישראלי, ואחד על סכנות פיקוח היתר על שוק התקשורת לכיס הישראלי. חברו את זה עם זה איך שתרצו.
מציאות שבורה, אמנות שבורה
חנית כותבת על תדהמתה הקלה. אני גם לא יודע אם לצחות או לבכוק, אבל קשה לי להגיד שאני מופתע לחלוטין ממה שקורה לתכני המדיה ומאידך מה יהיו מוכנים לעשות כמה מובטלים בשביל כסף.
אבל מה יש לי להתלונן כשקשה להבין כבר מה מוגדר “סוגה גבוהה”? השבוע זכיתי בטעות (באמת שלא ניסיתי) בכרטיס ל"חיבוקים שבורים" של אלמודובר ב"לב דיזינגוף". כיון שנסיוני עם אלמודובר מ4-5 סרטים קודמים הוא “מעצבן עד מרתיח” אני לא ממש התלהבתי מהרעיון וכבר חשבתי לוותר על הכרטיס, אבל אמי עודדה אותי שזה סרט טוב ואופטימי. לא האמנתי לה עד הסוף ולכן מתוך מחשבה שאני וזוגתי נסבול שם (אני מכיר את הטעם שלה), לקחתי איתי חברה חובבת אלמודובר וניסיתי להכנס לנעלי הסרט. הרעיון התחיל מאוד מעניין, עלילה פשוטה למדי עם טוויסט קטן חביב של שני-סרטים-בתוך-סרט (לא ממש מקורי אבל ניחא), וצילומים חזקים ומרשימים שמעצימים את העלילה והרגש, אבל באיזשהוא מקום הפואנטה נמרחת, הקיטץ’ שפתח את הסרט וחשבת שיקבל טוויסט חדש ויעלה על פסי “קולנוע איכות” נפל שתי רמות לקיטץ’ של טלנובלות ממש, והפואנטות ממשיכות להמרח, עד כדי כך שכשכבר רואים לדקה את שדיה המרשימים של פנלופה קרוז על המסך זה לחלוטין לא סקסי, והסיטואציה שלי בכיסא גרמה לי לרצות להקיא, ובמפתיע הסיטואציה שלה בסרט דחפה את קרוז לעשות בדיוק את אותו הדבר על המסך שניה אחרי זה. המקבילה הספרותית כאן מושלמת אבל אני לא יודע אם לזה התכוון פדרו.
מר אלוהות חזר לעונה שלישית
בראיין דלטון וחבורתו חוזרים לעונה נוספת, ויש להם גם סדרת קומדיה לא רעה במקביל. אני חושב שיש עתיד לעולם בידור מבוזר כשיוצרים עצמאיים כאלו מצליחים. תעיד גם ליסה קודרו שזכתה בפרס הוובי לסדרה המוצלחת שלה לאחרונה, שלא חייבים אולפנים גדולים והפקות יקרות כדי למשוך תשומת לב ולהגיע לקהל (אבל עוזר אם אתה מפורסם מראש, אני מניח :-) )
מחשבות על דמוקרטיה 5: חוק חופש המידע בישראל - הרצוי והמצוי
אני לא זוכר אם פירטתי למה צריך להיות חופש מידע. יש שאלה בכלל? אני חושב שכיסיתי את זה, אני חושב שזה מזדחל לכל דיון על מודעות לבעיות פרלמנטריות או כל בעיה בעולמנו, שצריך שהמידע יהיה יותר זמין ליותר אנשים. אם זה מודעות לנזקי הדיכוי, אם זה לבעיות של כפיה דתית ואם זה כדי לדאוג פשוט שהממשלה שלנו לא תבלבל אותנו במילים. לי אין ספק ש חופש המידע הוא התאום הסיאמי של חופש הדיבור. מידע חופשי בידיים של אנשים יכול להביא אנשים למודעות לעולם מסביב, כולל לבעיות חברה וממשל, או סביבה וכלכלה. לא סתם תשמעו את טים ברנרס-לי קורא “מידע גולמי עכשיו!”, ומאוד מרענן ומשמח לראות את אובאמה נענה.
יופי נחמה
עמית סגל, הכתב הפוליטי של ערוץ 2, בראיון למעריב עשרה ימים לאחר הבחירות 20.2.09. ההדגשות הן שלי:
שאלה: היו במערכת הבחירות סיפורים שבחרת לא לפרסם כי חששת שזה ישפיע על הבחירות?
תשובה: " יומיים לפני הבחירות הגיעו אלינו סקרים של שתי המפלגות הגדולות, שלפיהם התנועה הירוקה מימד תעבור את אחוז החסימה. אם הייתי אומר את זה ככה, זה היה משפר מאוד את סיכוייהם לעבור. אבל חששתי מהתערבות חמורה במערכת הבחירות. התייעצנו והפשרה הייתה לא לשדר את זה במהדורת שמונה אלא במהדורה המוקדמת ולומר ‘אחת התנועות הירוקות’. אחרת היתה נוצרת אווירה שאנחנו יותר שותפים לה ממדווחים עליה."
ונעבור לכתב סוכנות החוץ WTF...
ידיעה מוזרה שגיליתי בלינק מתגובה אצל קלינגר: פצ"ר צה"ל פוסק כי מותר לקחת מזון מבתי תושבים במלחמה. הבינו כולם? בגלל הפאשלות של אספקת המזון בלבנון השניה, נתן הפצ"ר הוראה לפני שבועיים שבמקרה כזה יש לכוחות בשטח יד חופשית לביזה, פחות או יותר. אמנם הוא מציין שצריך “להלאים” רק מצרכי יסוד: מים ולא קולה, לחם ולא סיגריות. אני תוהה אם ההוראה הזו תפורש בהרחבה יתירה ע"י חיילים בשטח, זה פתח להתנהגות בעייתית, ואני מניח שאם זה יתפוס תאוצה, גם יתחילו להשאיר במקררים “מתנות” לחיילי צה"ל בצורת מילכוד פצצות או רעלים במזון. אני מאוד מקווה שלא נאלץ להגיע שוב למצבים כאלו.
דוקטור? שו?
לפני כמה זמן זרקתי משפט בבלוג, ו חץ נבעת מהרעיון שהעליתי שדייויד טנאנט יכול לשחק את ג’יימס בונד, ואני מרגיש חובה להסביר לקהל הקוראת שלי מי הוא ואיזה דוקטור הוא.
טנאנט הוא שחקן מוכשר, גבוה וחתיך בן 37 שמזכיר טיפה את מראה הילדון של האמונד מטופ-גיר. הוא משחק ברויאל שייקספיר קומפני, בעבר הופיע גם ברויאל נאשיונאל ת’יאטר ובכמה סרטים ותוכניות טלוויזיה. הוא ממוצא סקוטי עם מבטא כבד וחביב, והתפרסם דווקא בגלל כמה תפקיד “הדוקטור” בסדרה הבריטית “Doctor who”. על הסדרה הזו כתבו כבר הרים, ו ויקיפדיה נתנה לה “פורטל” משלה. בשם הסדרה נתקלתי לראשונה בביוגראפיה של דאגלס אדמס, שכתב לה גם כמה פרקים, ומהמעט שיצא לי לראות בעבר ביטלתי אותה כתוכנית ילדים קצת אינפנטילית, מעין מדע-בדיוני-חינוכי זול לבני 8-12 כדי לעודד אותם להתענין במדע, אבל חברים שכנעו אותי לצפות בכ"ז בגלגול האחרון החדש של הסדרה, ולאורך חצי השנה האחרון הפכתי למעריץ שרוף ו אני לא המשוגע היחיד בארץ :-)
ציד מכשפות
קראתי את גל מור על ציד מכשפות, ובתגובות ירדן לוינסקי על כך שדי להאשים את המדיום ולעבור לדבר על החברה שאחראית על ההפגזה הלא מאוזנת וחסרת הרחמים נגד פיצה שרגא.
ברור שזו אשמת החברה, רק ששמועות טלפוניות נכתבות על מים ומופצות למעט אנשים בכל פעם, ואילו בלוגים ופורומים (ואימייל המוני עם יד מהירה על ההדק) גורמים להפצה רחבה יותר ולרוב שורדים, לפעמים קשים לתיקון (הרבה מערכות פורומים לא נותנות לך למחוק הודעות רטרואקטיבית). אז זו אשמת האנשים שרוצים לרכל ולחלוק את הפחדים עם אחרים, או אשמת המדיום?
קמצוץ נחמה ועל כמה סדרות טלוויזיה
חזרתי הרגע מהסרט שתורגם ברוב איוולת ל" קוונטום של נחמה", שאולי צריך היה להקרא אולי “קאזינו רויאל 2”. למעשה ישבנו בחבורה לראות את קזינו רויאל (היינו צריכים רענון) ואז שעטנו אל הקולנוע כדי לצפות בשני ברצף, כי יש חיבור יפה של הסיפור (השני מתחיל דקה וחצי ברצף הזמן אחרי שנגמר הראשון. אני חייב לציין שההתנעה הזו מחדש של המותג מצליחה לאכזב ולהלהיב כאחד. כל מי שמתגעגע לQ, יאוכזב לגלות כי הוא נעלם מהסרט, מצד שני כל מי שכמוני חשב שהפיכתו של קליז עם הרבה סלאספטיק ל-Q מביישת את המורשת של לוולין, יוקל לו לדעת שחסכו לנו את הבושה הזו. קרייג, בתור בונד חדש, חתיך, שרירי וקר מזג מתמיד, לא משאיר אפילו לצופים הנאמנים רמז לרגע אחד אם מי מהחלטותיו הן רגשיות או נובעות משיקולים קרים. הרעיון כאן הוא להפטר מהרבה קיטץ’ בסיפור, להגביר את הניגודיות בין הסטייל והאלימות הלא נעימה, ולהכניס את בונד לז’אנר הסרטים שכל-כך מצליח עכשיו בקולנוע - סיפור ההיווצרות של סופר-גיבור. המכות הרגשיות, האמון הנעלם ומאושש כל פעם מחדש של M בסוכן החדש שלה, המשחק העדין בין איש מאוהב ובין בלש עשוי ללא חת שלא נותן לרגשותיו לנצח. זה בונד עם יותר עומק, וקצת פוסט-מודרניסטי, שנאבק בעולם עם הרבה יותר גווני אפור משהורגלנו, עולם עם מעט רעים מוגדרים בוודאות ועוד פחות טובים מוחלטים. במקביל האקשן הרבה יותר קצבי, כוראוגרפיה מדהימה של פרקור ואקרובטיקה של פיגומים וחבלים מחליפה את קרבות האגרופים הדלוחים של פעם, ואת מקומם של הפטנטים של Q מחליפים נשקים אוטומטיים פשוטים ולעניין. הלכה הרבה מהעדינות הבריטית (כולל חידודי לשון ואנדרסטייטמנטס) והגיע האקשן האמריקני. למעשה השוני היחידי הוא שבנפול הגוש המזרחי (ובעוד רגע גם האימפריה האמריקנית שוקעת לפי הסרט), יוצרי בונד החליטו להמציא ארגון באד-גייז חדש א-לה ספקטרה, כי סינים, צפון קוראנים וסתם טרוריסטים זה כבר נדוש. עכשיו עברנו לבאד גייז שלא רק יהרגו אנשים כדי להשיג את מטרותיהם, הם גם יפגעו באיכות הסביבה! אוווו!
עולם הפוך
בעשר הדקות האחרונות, שני לינקים מ הטוויטר של גל מור:
אמאזון מאפשרת צפיה בסרטים (ישנים) ותוכניות טלוויזיה בחינם (דרך אתר ימד"ב שבבעלותה) הרשתות החברתיות פוגעות בפופולאריות של אתרי פורנו. זו הוכחה מספרית למה ש אנחנו יודעים כבר שנה…
מקסים! העולם מתקדם בקצב האינטרנט! האם העתיד כבר כאן? לא, אבל אתם מוזמנים לקפוץ לשם. לא עולה הרבה כסף לקבל טרמפ במכונת זמן, רק שלשלו קצת כסף בחריץ בזמן. (הלינק הזה מרוקטבום, מגניבים שכמותם :)
הנה בא הHD, הנה בא הננו-סיליקון
המשביר לצרכן כבר מפרסם טלוויזיות LCD 32" ב2000 ש"ח. אין לי מושג אם גרץ זה טוב או רע, אבל לחש לי לפני חודש וחצי מישהו בחנות צילום שכל היצרנים מחכים עד אחרי האולימפיאדה עם מחירים גבוהים באופן מלאכותי, ושבספטמבר תתחיל גלישת מחירים אדירה, טלוויזיות שאינן HD יגלשו למטה במחיר ואת מקומן יתפסו מכשירי HD בזול. למעשה דבר דומה קורא בסביבת המונדיאל עם מחירי טלוויזיות, שמתם לב?
בקיצור, מי שרצה HD בסלון, טלוויזיות שעלו 15-20K ש"ח עלולות לפול ל3-5K עד סוף השנה, ועוד נפילה תבוא כרגיל בינואר אחרי שיגמרו הקניות לקריסמס וחברות יסיימו לבזבז את שארית תקציב 2008. אני חושב שב2009 שני הדברים הכי יקרים בשוק הגאדג’טים (זכרונות פלאש ומסכים) יוזלו בהרבה, והדבר הבא שמחכה הוא סוללות.
ואגב סרטים דוקומנטריים
בתגובות ל פוסט משלשום על אקספלד, נשאלתי איך זה שאני מסכים עם דעותיו של מפיק סרטים כמו מייקל מור אבל לא עם הדרך שבה הוא מציג אותן, והנה היום צץ סיפור בדיוק להוכיח את הטענה הזו.
נועם לניר, מליונר שתורם רבות לניצולי שואה, נתן לאורלי וילנאי וגיא מרוז 50K דולרים להפיק סרט על כספי הפיצויים הנעלמים שנמנעים מאותם אנשים. גם גיא ואורלי דנים בענין באריכות בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שלהם, לכאורה שילוב של צוות מנצח. אבל השבוע (אני מנחש ששבוע לפני שהתכוונו להעלות את הסרט להקרנה) קיבל לניר הקרנה מקדימה ו כל כך כעס שהוא תובע את כספו בחזרה. כמובן שלא ראיתי את הסרט אבל אני מכיר את הסגנון של מרוז, אז אני לא מופתע. הפואנטה היא שרבים מבקרים את מייקל מור שהוא חוטא למטרה שעבורה הוא נלחם ונראה שכאן בדובר בסיפור דומה. עיתונאי שיש לו אמת חשובה לספר, אבל בשביל רייטינג וסנסציה הוא מתבל אותה בשקרים… הנה ציטוט, ההדגשות שלי:
את האווירה היה צריך לחתוך בסכין (אוסקר, טוד, ג'ונו)
תודה לEZTV, למפיקים ולשאר הליצ’רים שהביאו אלי הביתה את טקס האוסקר. חשבתי לסכם בפרוטרוט אבל שניים הקדימו אותי והביעו את דעתי המדויקת במזמור חביב:
From Crackle: Oscars ‘08 Summary Song
לעומת זאת אתמול בערב ישבנו בשלישיה נוק, עוף ואני וצפינו בסרט נפלא של טים ברטון, הלא הוא סוויני טוד, הספר-זמר-שחקן-רקדן-שד מפליט סטריט בכיכובם של ג’וני והלנה הנצחיים. אני בטוח שטים ברטון יכול להפסיק מתי שהוא רוצה. פשוט לקום ולהכריז שהוא יכול לעשות סרט בלעדיהם, אבל למה? הצוות הזה עובד נהדר. מסתבר שג’וני יודע לשיר, המבטא הבריטי שלו כמעט מושלם, ליד זה האסתטיקה של צוות התלבושות, איפור ותפאורה של ברטון עושים צדק מושלם למוסיקה והמילים של המחזמר הטוב הזה. חגיגה, מה אני יכול להגיד לכם? מזמן לא הייתי בסרט שכ"כ הצדיק את המחיר שלו וצפיה על מסך גדול. רוצו טוסו! מחזמר שלא יעצבן שונאי שירים, תיאטרליות נהדרת, ולידם של שני הכוכבים גם אלן ריקמן וסאשה ברון-כהן שגם הם מסתברים לא רק כשחקנים מעולים אלא גם כזמרים לא רעים בכלל. [MEDIA=17]
על הפרטיות בארץ
חלי הופתעה שח"כים ממפלגות “דמוקרטיות” מעודדות צעדים שמחללים את חופש הפרטיות בישראל. אותי מפתיע שמישהו עוד מופתע. הפרטיות בארץ הולכת ונמסה בקצב שלא יבייש את הקוטב הצפוני, והנה עוד התייחסות טריה לכך.
חברי כנסת ישרים נשלק מוחם ברגע שהם נכנסים לבנין הכנסת. עצוב אבל זה מה שיש. אנשים שפעם הצבעתי להם (אנשי מר"צ הכי מביכים אותי בעשור האחרון), מקדמים אג’נדות שהן בעיני אנטי-דמוקרטיות, דורסות זכויות פרט ועלולות להיות חד-כיווניות בהחלט.
ספיציפית הפוסט הנ"ל מדבר על כך שמערכת גבית אגרת הטלוויזיה והרדיו דורשת רישומים ממפעילות הכלבים הדיגיטליים והלווין. האגרה היא מס גולגולת רגרסיבי מיושן, עלוב ועצוב. מילא אם היתה לנו טלוויזיה באיכות של הBBC, אבל זה חלום רחוק. האגרה היום הולכת ישר לממשלה כמס (כן, היא לא הולכת לתקציב של רשות השידור, שמקבלת כסף ממילא עם או בלי תשלומי אגרה, שאחוזים גבוהים מהכנסותיה מכסים רק את מנגנון הגביה המנופח שלה). הערוץ הראשון וקול ישראל מממנים עצמם קצת מהממשלה והרבה מנותני חסות ופרסומות, ואני לא מרגיש רע עם אי תשלום אגרה (במיוחד שאני אישית חף מטלוויזיה) כי אין קשר בין תקציב ואיכות הערוץ הראשון וקול ישראל ובין תשלומי האגרה.
אני מחרים את טקס האוסקר
היה לי חלום קטן לראות הלילה את האוסקר. הכבלים שלי הם רק לאינטרנט (וגם אם הייתי מפרק את הפילטר, מקורות יודעי דבר אמרו לי שHOT GOLD לא משודר אנלוגית), אז יצאתי לחפש אותו ברשת. סטרימינג, אתם יודעים? בקיצור הלינק המשמעותי היחיד שאני מוצא זה אצל איזה בלוגר איברהים קוקנאר עם כותרת הבלוג המלבבת “כל נשמה תטעם מוות” ומשם לינקים לכל מני אתרי סטרימינג סיניים שדורשים התקנות של תוכנות בסינית שכנראה גם מכילות רוגלות.
תקינות פוליטית זה רע. מאד.
נדב שאל לפני שבועיים מה רע בתקינות פוליטית והרבה זמן תכננתי לענות ולא הגעתי לזה.
ראשית, כמו שהפוסט שלו מציין, הגישה הזו מטפלת בסוכר שמפוזר על הצואה (סליחה) ולא בבעיות האמיתיות. שנית זה גבול שאף פעם לא מפסיק להצטמצם ותמיד מישהו ימצא עוד פינה של משהו שמפריע לו והופ עוד מושג חייב לעוף מהלכסיקון. למונח הפוגע נמציא יופומוזמים (יופומיזם = אותה גברת בכיסוי אדרת) ובסוף גם מילה זו תפגע במישהו יום אחד. אני ממליץ בחום שתפנו חצי שעה לצפות בפרק של “בולשיט” שדן בנושא ‘מילים בעייתיות’, צנזורה וחופש דיבור, בין השאר צולמה שם מרואיינת מ’חגורת התנ"ך’ אומרת שאבא אמר לה שכל פעם שרוצים לצעוק ‘ג’יזס קרייסט’ אומרים במקום זה ‘סנטה וואקה’. העצוב זה שסנטה וואקה היא פרה קדושה בספרדית, וזה עלול להעליב אולי את ההודים? (אגב אני בטוח ש’חגורת התנ"ך’ זה יופמיזם ל’המשוגעים מהדרום’). עוד דוגמא מהעולם האמיתי היא שאסור מהחודש להגיד בטלוויזיה האמריקנית ‘ניגר’ אז מיד צץ יופומיזם חדש בטקסס, מעתה אל תאמר אפרו-אמריקני כי אם ‘קנדי’. ומה יקרה כשהמילה תהפוך גם היא לקריאת גנאי? טוב, לקנדים גם ככה יש כבר בטן מלאה על השכנים המעצבנים מלמטה.
לא נותר אלא לצחוק...
אתר “הבצל” מספק כרגיל חדשות בכזו רצינות שאפשר בקלות לטעות שמדובר בדיווח אמיתי, כי כאלו כתבות באמת מופיעות לפעמים בטלוויזיה, והמציאות באמת הדביקה כמה פעמים את הדמיון שלהם. גם האייטם המבריק על ילד חולה הסרטן שרושש את קרן המשאלות גרם לי לחייך. אבל הכי מצחיק היה כשידיעה או שתיים מהאתר הזה התגלגלו איכשהוא לפני כמה חודשים להתפרסם כידיעות אמת בטמקא. אין לי לינק כרגע, אבל זה פשוט מאשש את דעתי על האין-עיתונות בארץ.
מילים בזול
נראה שכבר אין לאף אחד כבוד. לכלום. דתיים בלי כבוד לחילונים, ממשלות בלי כבוד לאזרחים, הוליווד בלי כבוד לאמנים (או לצופים), נוצרים בלי כבוד למוסלמים, ומוסלמים בלי כבוד לאף אחד.
אני יכול להבין שמישהו מתבכיין ש רומסים זכר של אסונות בשביל בידור, והשבוע גם ראינו ש רומסים את זכר השואה בשביל כסף או סתם מ חוסר רגישות מוזרה.
ואז יש את יצפאן.
בניגוד לארצות הברית, עם תוכניות הבידור המוצלחות שמצליחות בקושי להתקיים בלי כותבים, לנו יש כותבים עובדים ועדיין לא ברור איך קורה הזבל ההזוי הזה. לשמחתי לא ראיתי את התוכנית השבוע (כמו כל שבוע) כי הייתי מקיא על המקום, אני מתאר את זה מיד שניה. יצפאן קפץ לראיין את אולמרט בביתו. כן, ההוא שלא מדבר עם כתבים, לא עם הנבחרים, ולא עונה לשאלות, ישב לדבר עם אלד הבדרנים הכי גסים ונבובים והצליח בראיון לרדת יותר נמוך ממה שאפילו טופז מסוגל. בין כל שאר השאלות המטומטמות והתשובות המתוסרטות, ובליווי צחוקים מוקלטים של “קהל חי” שבטוח לא היה אצל אולמרט בבית, שאל יצפאן את אודי “נו, מה עם הדו"ח וינוגרד הזה? למה אתה לא הולך כבר לדואר לשלם אותו וגמרנו?” והקהל מתמוגג.
עוד אחת נושכת את העפר
ראשונות היו התוכניות היומיות. הדיילי שו, קולבר, לנו, לטרמן, אובריין, פרגוסון והאחרות (יש הרבה). אח"כ השבועיות הקבועות כמו SNL, רובוט צ’יקן וכמה סיטקומים. עכשיו מתחילות להאכל לנו הסדרות המושקעות - מד"ב ((לא כל הסדרות טובות, יש כאלו שעדיף אם לא יחזרו לחיים - מעריץ אחד שאל בIMDB למה לא ממחזרים תסריטים של “האישה הביונית” מלפני 30 שנה, ואני חושב שהוא לא אמר את זה בציניות. שאלה טובה! הסדרה היתה אולי משתפרת?)) ומצוירות. לאט לאט הוליווד וברבאנק מאבדות חומר להקרנה והגיע הזמן לעבור לסדרות בריטיות… למי יש המלצות?
מחסום כותבים
כולם בעדם. השחקנים, הבמאים, המפיקים, הבדרנים… אפילו זיי פרנק יצא לרגע מהנפטלין לתת את דעתו. אם יש מישהוא לא מוערך בתעשית הבידור, שנרמסים שוב ושוב מתחת רגלי האולפנים, אלו הכותבים. בעוד השביתה ממשיכה לכיוון לא ידוע, איגוד הכותבים מחזיק עמדה איתנה, ובדרך יורדות מהמסך תוכניות הלייט נייט, הדיילי שו, ומתחזקות תוכניות הריאלטי, שנולדו באשמת השביתה הקודמת ב98. שווארצנגר (הגאברנייטור!) יש לו כמה קשרים בתעשיה ו מנסה לעשות את מה שנכון כי כלכלת המדינה שלו מושפעת מהשביתה. אין כותבים פירושו אין ימי צילום, שפירושם אנשים מובטלים ואנשי תעשיות השירותים שמסביב לתעשיה גם הם חסרי ביזנס. אלן דג’נרס ניסתה בינתיים להסתכן ולשבור שביתה וקיבלה המון ביקורת. להגנתה טענה כי חברת ההפקה שלה מעסיקה 130 איש, והיא לא רוצה לשלוח אותם הביתה, ובטח שלא לפשוט רגל. אכן בעיה… מה שרואים כאן זה עד כמה יש לקבוצת ה"בלתי נראים" האלו השפעה על ההפקה.
יופי גאידמק...
אם לא חיבבתי אותו עד היום אז הנה - גאידמק לא מבין מה זו דמוקרטיה. ברגע זה הוא בערוץ שתיים מגיב ל קריאות הבוז לרבין וקריאות העידוד למר טרימבובלר. אנשי בית"ר עצמם מגנים אבל הוא בתור הבעלים, בתגובה ל קריאתו של אולמרט כי הוא מתבייש בקהל הזה בתור מעריץ הקבוצה: " אולמרט הוא לא מעריץ אמיתי של הקבוצה" (הוא מעריץ ידוע עוד מלפני שאתה ידעת מי הם), " חוסר האחריות היה מצד מארגני המשחק שהחליטו להכריז על דקת דומיה. זה משחק כדורגל ולא הפגנה פוליטית, האוהדים באו לתמוך בקבוצה". זה ביום שבו גם הודבקו הרי מודעות של פרס בכאפיה, הפעם בהשקעה ובצבע.
חזרה לפוקס? ג'וס ווידון בסדרה חדשה.
שומו שמיים והאזיני ארץ! ג’וס ווידון מפיק עם עליזה דושקו את “בית הבובות” בפוקס, למרות שהבטיח לא לחזור לשם בשום מחיר אחרי שחתכו את פיירפליי אחרי 11 תכניות, ואחרי שלא כתב לטלוויזיה כבר חמש שנים. מדובר בתוכנית מד"ב מקורית - “בית הבובות” שולח “בובות אדם” לביצוע כל מני משימות ומוחק להם את הזכרון עם שובם לבסיס. מנחשים את ההמשך? נכון, הבובה עליזה מתחילה לזכור דברים בין מחיקת זכרון אחת לבאה… זה לא קצת מזכיר כמה תכניות אחרות? נו טוב, אני סומך על יוסף שיעשה מזה משהו טוב…
כמה סיפור יכול להכנס לעונה אחת
אני מסתכל על עונה של תכנית בריטית, שאורכה 6-10 תכניות, היא תמיד רצופה בהמון אקשן או תוכן ביפורי עד לקצה וה"קליפהאנגר" המחייב, ואילו עונות של סדרות אמריקניות נמרחות על 22-24 פרקים ואיפשהו באמצע מתנהגות כמו מסטיק.
לדוגמא הירוז - בעונה הקודמת פרקים 9-18 בערך היו פשוט מתיחת אין קץ של סבלנותינו עד שחזר הקצב לסיפור. הפעם השמועות הבטיחו שיהיו המון דמויות חדשות ואולי מעט מאוד מהישנות יחזרו בכלל. אבל נוספו מעט מאוד חדשות וכבר עכשיו פרקים 5-6 נראים כמו התחלתו של מסטיק ארוך וצפוי, ודמויות התחילו לבחור בצורה עקומה כל שלב בסיפור שלהן - במקום הבחירה ההגיונית לפי ההתרחשות או אופי הדמות, הן מובלות לאיפה שהתסריטאים יוכלו ללעוס את המסטיק יותר זמן. אצל “עקרות בית מיואשות” זה מתחיל כבר בפרק 3 בעונה, ורק קומדיות וסיטקומים מקפידים להוציא פגז ראוי כל שבוע, אולי בגלל שהקהל שלהן לא “שבוי” בגלל חוסר ההמשכיות בין פרקים?
עוד מעט זה בא, מריחים באוויר...
הילדים יעלמו מעזריאלי ואפשר יהיה לאכול צהריים.
הסדרות החביבות עלי יחזרו לטלוויזיה (The IT crowed פתחו עונה שניה בדיוק וRobot Chicken כבר בעונה השלישית).
החמסין יגמר.
הטיול לסקוטלנד יתחיל.
שני הלקוחות הגדולים שלי יסיימו את תהליך השחרור ותתחיל תקופה רגועה יותר של המצאה רגועה במקום תיקונים בלחץ (כרגע המוצא היחידי הוא לכתוב את הערות הקומיט לCVS בצורת הייקו).
ואולי אני אצלם, ואולי אני אספיק גם לפרסם משהו, ואולי אני אחזור לכל החיפושים שהפסקתי באמצע (בת זוג, קריירה חלופית, השפיות שלי, קונה לאוטו, מטרות בחיים, תבנית נורמאלית לבלוג…), ואולי אני אלמד שכשאומרים “אולי” הרבה, אף פעם לא מגיעים לשם.
BlogDay 2007 ושאר חדשות
במסגרת “דברים שאני מגלה כשאני פותח את גרגרן הרססים פעם בשבוע-בקושי”:
BlogDay 2007 בפתח - מזכירה לי חנית.
בהמשך לדיון הקודם על DRM, הנה הפאדיחה האחרונה מבית מיקרוסופט, הפריצה האחרונה של האייפון ושלושה ישראלים שרכבו על הפרישה וגם הוסיפו תמיכה בעברית. בסוף עוד ינקו את האייפון מDRM וזה יהיה מכשיר ראוי לרכישה, כמו הXBOX הישן והטוב הי"ד. אבנר לידי פה מקלל כי אחרי 20 דקות חיפוש הוא גילה שמה שחשב שהוא באג בתוכנה או הAPI שהשתמש בו הוא בעצם פעולה שויסטה חסם בגלל DRM (סמוך על מיקרוסופט שידאגו ש תקפוץ עליך מפלצת מאחורי הסיבוב). וזה כשהוא מנסה כמובן לכתוב תוכנה לגיטימית לגמרי…
רוחות בעלית הגג? לא אצלי!
לא עובד עליכם… זה ספר אמיתי שמצאתי אצל ידידתי דניאל. כל פעם מחדש אני דהום כשאני קורא איך אנשים עוד מאמינים בשטויות על " כישוף" או מרפאים חוצניים, גלגול נשמות וקבלה ואפילו לא למצוא בינהם סתירה, ומסתפקים בהסברים, לפעמים ילדותיים, על מיסטיקה ורגש. את הלינקים בפיסקה זו למשל מצאתי בבלוג של חץ, אדם בגילי, שכמוני התעסק בעבר בלינוקס ותוכנה חופשית ויום אחד עושה תפנית לעולמות של הארי פוטר, אבל בחיים האמיתיים, והוא עדיין מחזיק מעצמו אדם רציונאלי. כמוני הוא חושב דברים לא הכי טובים על הרבה מהמיסטיקנים אבל בעוד אני חושב שהם משלים את הקהל בכוחות מומצאים הוא טוען שיש להם כוחות והם משתמשים בהם שלא כהלכה. מדהים אותי איך אפשר לפקפק ולהאמין באותו זמן באנשים העוסקים ולא להבין שיש כאן רמאויות הרבה יותר פשוטות. הכוח היחידי שכאן מגיע לשימוש הוא לא כוח מאגי אלא כוח סוגסטיה ולפעמים טיפת שטיפת מוח מסוימת. אני ואחרים (ובמיוחד אנשים כמו ג’יימס ראנדי) מאמינים שבדרנים כמו אורי גלר שטוענים לכוחות עושים יותר נזק כי הם גורמים להנצחה של הדעות ההזויות האלו ודוחפים עוד אנשים להסתמך על מיסטיקנים, אבל חץ מוצא טיעונים “צרופים” למה השירות של אותם השרלטנים הוא חשוב ו ראוי לתשלום. חץ עצמו לא טוען לכוחות או יכולות, ואינו מציע שירותים כלשהם, אז מה הצורך העז להגן על העוסקים בתחום? למה החברה המודרנית, שהתקדמה כ"כ יפה בריאותית וכלכלית וחברתית בזכות מדע וטכנולוגיה במאה וחמישים השנים האחרונות, רוצה כל כך לשמר ולפאר את אגדות הילדים ההזויות האלו?
עשר קריירות שאני לא מקנא בהן
פרוייקט הכתיבה קבוצתית החדש של חנית יצא לדרך, ובניגוד לפעם הקודמת אני מנסה לא לפספס את הרכבת שוב. הנושא הוא “עשר” וההנחה היא רשימות של “עשרה דברים ש..”, ונפלתי גם אני למלכודת הרשימות… כי לא קיבלתי אף פעם עשר בכלום (יסודי לא נחשב) ולא קרה לי שום דבר חשוב בגיל עשר… אז הנה.
1. כותב בדיחות ללטרמן. נו באמת, כל שבוע לחשוב על 2-3 רשימות של “עשר” כאלו? הזעתי דם :-)
הפסקת צחוקים
גם אתם מתגעגעים להירוז כמוני?
טוב, לא ממש מתגעגע כמו “נו על מה הם עוד יחשבו?” כמו עם לוסט.. :-)
כמה סרטים שראיתי לאחרונה וחשבתי להקדיש לכל אחד מהם פוסט אבל לא הגעתי לזה: \* 16 Blocks - נסיון לשלב את מקליין של DIE HARD עם סיפור צדקני. זה לא הולך. הרגישו חופשי לוותר אם עוד לא ראיתם. \* My Super Ex-Girlfriend - סרט דבילי לחלוטין, אומה תורמן היחידה שעוד איכשהוא מחזיקה את הסרט, אדי איזארד בתפקיד שלא נותן לו להתבטא… גם עליו אפשר לדלג. \* Hot Fuzz - מעט גיקים מכירים את Shaun of the dead בארץ כי לא מקרינים דברים כאלו בטלוויזיה. זהו סרט הקולנוע השלישי של אדגר רייט (שבד"כ מביים לטלוויזיה) ושוב בכיכובו של סיימון פג וכמה הצצות של קומיקאים בריטיים מצוינים וטימוטי דלטון שמסתבר שיודע גם לשחק בקומדיה. אני לא רוצה להרוס כלום מהסרט, אני אנסה לסכם: שוטר כוכב מגיע לעיירה שקטה ו… מה שממשיך משם הוא בין קומדיה לפרודיה ואני לא יכול פשוט לספר כלום חוץ מזה שאני וגיא התפתלנו מצחוק שעתיים. עבודת צילום ועריכה מבריקים, ציטוטים מסרטים אחרים, אם יש, לא הצלחנו לזהות, אבל הסיטואציות מעלות כ"כ הרבה אסוציאציות נהדרות. אין לי מושג אם ומתי יגיע לקולנוע בארץ… \* ואחרונים חביבים, פריי ולאורי הנהדרים, ערכתי לגיא היכרות עם אחת הסדרות החביבות עלי משנות התשעים המוקדמות " Jeeves and Wooster" שהעלתה את פריי ולאורי מדרגה מ"מצחיקנים צעירים" לדרגת שחקנים כוכבים, ובהמשך נחרוש מחדש גם את A bit of Fry and Laurie. כבוד לקלאסיקות.
חבלה בצהרי היום ועדכונים טכניים
זוכרים שסיפרתי פעם שהיה לי שכן שמוק? היה לי מאז עוד תאקל מוזר איתו, ולפני חודש לשימחתי הוא עבר מפה ובאו במקומו זוג צעיר נחמד עם כלב.
אבל כנראה שיש לנו אויבים בכ"ז. היום חזרתי הביתה לקראת 10 ואני רואה בנאדם מתכופף אצלי ליד הקיר ועושה דברים מוזרים בקופסת הכבלים. אבל הוא לא הפושע, הוא הטכנאי של הכבלים שעבד שעה ארוכה לשחזר את הנזק שעשה מישהוא עלום שם מסיבה לא ברורה. פתח את תיבת הכבלים שעל הקיר שלי וחתך לי ולשכן את הכבלים. לי לא היה אינטרנט, אבל לשכן גם לא היה טלוויזיה וטלפון. אחרי ששיחזר מחברים לכבלים הטכנאי גילה שבעצם לא מגיע אות מהצומת הקרוב (שנמצא מתחת מנ-הול בצד השני של הכביש), ומסתבר שגם לשם הגיע ג’ק המנתק. סיפור הזוי או מה? לפי הלוגים אצלי על המחשב זה קרה בשעות הבוקר.
פשפש בחנות חרסינה - עלילות עירא ברברשת
פעם פעם פעם מישהו אמר שנוסטלגיה תמיד תמכור. אתםם זוכרים את זה? כן זה היה פעם. ואיך שהוא צדק! פי… האנשים האלו היו צודקים פעם… אני זוכר איך… טוב אבל אני נסחף. לא באתי לדבר על נוסטלגיה אלא לספר אותה. הרבה מהקוראים שלי לא מסותבבים בבלוגוספירה ולא יודעים שמדי פעם יש גל פוסטים באותו הנושא. בשבוע שעבר הסתובב אחד של השתפכויות נוסטלגיות על “איך גיליתי את האינטרנט”. התחילה את זה כרמל, אותה אני מכיר עוד כ"carmel" מ-IRC, בחיתוליו של ערוץ ישראל בEFנט, והמשיכו את זה עוד כמה אנשים, ועכשיו כרמל גם הוסיפה פרק חביב וחשוב נוסף.
Rock Bottom
הפוסט התפרסם בטעות עם סיסמא. הנה תיקנתי. ‘צטערת!
כמה נמוך אפשר להגיע? להוליווד נגמרו הרעיונות המקוריים. כשאין תסריטים מקוריים פונים לתאטרון או לספרים ועושים עיבוד. כשנגמרו הספרים עברו לקומיקס. כשנגמרו הקומיקסים הטובים עברו לקומיקסים הגרועים או אלו שלא ניתן לתרגם למסך הגדול, וכשזה לא מספק חומר בקצב מספיק מהר עוברים לאחות הקטנה, הטלוויזיה שגנבה לקולנוע את הרעם, ומפיקים את צוות לענין, מאגנום, אשת חיל, ג’י פורס… וכשגם שם מתייבשת השוקת, עוברים למשחקי מחשב. היתה לנו שודדת קברים סקסית נו מילא. אבל דום?! ועכשיו… סימס?!?!?!?!
הטלוויזיה החינוכית למען ההתנתקות
הטלוויזיה החינוכית עושה שרירים ובצדק. מדובר בגוף מוזר, שאת התקציבים שלו מקבל ממשרד החינוך, פרסומות בערוץ השני, מכירת תוכן לערוץ השני, סינדיקציה בכבלים, ומעביר מצד שני אדרות ערוצים במיליונים לשנה לערוץ הראשון. משהו הזוי פה - הערוץ הראשון המדשדש שלנו מקבל מהם מליונים בשנה ומשדר 8 שעות חינוכית ביום, אבל להפיק בעצמו תוכניות אין טורח. הטלוויזיה החינוכית עשתה שריר ובצדק לפני כמה שנים כשרצו לאחד אותם לתוך רשות השידור, אבל עכשיו מדובר בנסיון (נראה שמוצדק) להתנתק מהאיכסה הזה שנקרא ערוץ אחד ולהתמקד בערוץ השני ו23. ברוממה מצד שני מתחילים לבכות שאין להם במה למלא את החלל. מתי יפריטו כבר את הערוץ העלוב הזה וישחררו את המוחות היצירתיים המעטים שאולי עוד שרדו בטלוויזיה החינוכית לעשות דברים טובים? זה א-פרופו מושחתים נמאסתם וככה…
עזרה בבחירת כוס ויסקי
שם שמיים
מהדברים שמגלים בשיטוטים בוויקיפדיה…
לא יודע איך פיספסתי את זה, אבל קצת אחרי שפלוטו נפלט מרשימת כוכבי הלכת והוגדר מחדש כ כוכב-לכת ננסי, הוחלט גם על שם רשמי ל שכנתו הגדולה ממנו. השם המנצח אריס, על שם אלת הבלגנים הידועה (Έρις), מתאים כאן לדעתי מאד (למי מקוראי ש לא קרא עדיין את הפרינציפיה דיסקורדיה, תתביישו!). זה מתחבר יפה, כי אריס התחילה את מלחמת טרויה לפי האגדות כשסכסכה בין כמה סלבריטאיות אולימפוס, וכך גם אריס הכוכב הננסי, שהייתה מראשונות העצמים הגדולים שהתגלו ב שכונותו של פלוטו וגרמה לדיסקורדיה רבתי בין האסטרונומים.
זרובה ומלחמות הבלוגוספירה - סערה בכוס תה?
יושבת לה ג’ינג’ית עם כשרון כתיבה וציור, נראית לא מזיקה, מדי פעם עושה שטויות ומספרת עליהם בגאווה. מקבלת מחמאות, כותבת טיפה יותר, מקבלת המון כניסות, אוספת מעריצים, מקבלת בלוג בדה מארקר (מה?!), אוספת עוד מעריצים, מקבלת במה אקהיביציוניסטית בתוכנית אווילית בטלוויזיה, אוספת אפילו יותר מעריצים…
מה חמודה היא הפקצה, ומה מתוקים הם התחתונים הורודים שלראשה.
אבל פוסט אחד עם בדל גזענות וכל עולם הבלוגים כמרקחה…
לינקים (כן, קורה לי מדי פעם) וקצת על הכעס על רמאים
קודם כל התוספת החדשה לרשימת הקומיקסים האהובים עלי:
אחרי זה, שני מאמרים מ" מחקר בלתי סביר": למה כנסיות מסוכנות לבריאות, ועל הטוקסינים שבויסקי.
סגרתי הרגע בעצבים את הטלוויזיה (למה בכלל פתחתי?!). אודטה מארחת נומרולוגית. לא עוברות שני רגעים מרגע שהיא פתחה את הפה וערבבה בין נומרולוגיה פיתגורית למיסטיקה של גימטריה עברית, היא מסבירה שבנומרולוגיה אין עשרות ומאות אלא הכל ביחידות (כמה נוח שדווקא בבסיס 10!) אבל לפי הגימטריה, וממשיכה לעשות “מפה” (מה זה, אסטרולוגיה?) לאסתי זקהיים לפי יום ההולדת… האזרחי! תגידו, אם אני מגלה שביום ההולדת העברי שלי יש לי מזל הפוך מאשר בתאריך הלועזי, מאיזה נקב בראשה של הנומרולוגית אני תובע את החזר הכסף?