היום בבוקר צצה לי תגובה בפוסט ישן בבלוג.
עו"ד אחד בשם שי לביא, שלח לי אז מכתב איומים לעיקול חשבון אם לא אשלם חוב שלא קשור אלי על קו בזק שאיננו בבעלותי בעיר שבה מעולם לא גרתי שרשום על שם אנשים שמעולם לא שמעתי את שמם לפני כן.
למר שי לביא השארתי שתי הודעות לפחות והוא לא חזר אלי. נאלצתי להתקשר לבזק עצמם כדי לקבל איזה הסבר ולמרות שהבטיחו לי שהבעיה תוקנה, תהיתי אם המידע הזה יגיע בזמן אל מר לביא או שאולי חשבוני יעוקל לפני שאספיק להוציא פיפס. אותו "עבד כי ימלוך" לא נגע לי בחשבון אבל לא טרח גם להתנצל או לחזור אלי בטלפון. מאז לא שמעתי ממנו, עד הבוקר. הוא דורש ממני להתקשר אליו כי השמצתי אותו "בצורה מחפירה" והוא ישקול צעדים משפטיים. אתם מוזמנים לשפוט לבד, התגובה שלי אליו (כמו ששלחתי אותה באימייל אליו) מופיעה בתגובות.
אני לא הלמו, אני לא יודע להתחצף לאנשים, אבל אם אינני טועה אני לא חושב שיש לו כאן בסיס למשהו. אם קודם חשבתי שעצוב שאדם מבזבז את השנים הטובות שלו בלימודי משפטים כדי לעסוק בשליחת מכתבי איום לחפים מפשע, הרי שבתגובתו הילדותית אני מבין שהוא טכנוקראט ריק גם מבפנים, ולא רק מתוקף עבודתו. אני מאמין שהתגובה המוגזמת וחסרת ההגיון הזו לא תקנה לו או למעסיקו יותר מדי כבוד ובטח שלא לקוחות.
עדכון: לפוסט זה שורבב בלי קשר שמו של עו"ד אחר, ואיומים לא איחרו לבוא. השם הוסר לעת עתה, ולאותו ענין אתייחס לחוד בהודעה נפרדת. מספיק לי איום אחד מעורך דין בכל שבוע, לא צריך שניים.