תגית: חופש

פורסם ב

שוטרים וגנבים (של מעברי חציה)

אני עובד רוב השבוע אצל לקוח במגדל היובל, צוק הזכוכית החדש שמול עזריאלי. המון משרדי ממשלה פתחו כאן לשכות לקבלת קהל, אבל המגדל לא קרוב לתחנות אוטובוס או חניה נוחה. בפתח החניון של המגדל עומדים אנשי השירות החשאי ולא נותנים למכוניות לא ממשלתיות להכנס (ככל הידוע לי עובדי קומות ההייטק כמוני פשוט חונים במגרשים של רחוב הארבעה), ובמגדל הממשלה עצמו הגישה היא דרך דרגנוע, מה שמונע מנכים בכסא גלגלים לקבל שירותים במשרדים שם. פסיכי? אכן.

אז מה עוד נעשה לאזרח שלא יכול לחנות, וצריך להגיע ברגל מתחנת אוטובוס רחוקה, דקה לפני שיכנס למגדל כדי להמתין שעתיים לקבל שירות? כמובן, בפניה ימינה מקפלן לבגין דרום, איפה שפונות אולי 100 מכוניות בשעה והראות כמו מהגולן על הגליל אחרי גשם ראשון, שם בפינה נשים שוטר מתחבא בניידת סמויה שיקפוץ על מי שחוצה במעבר הזך וחף ממכוניות ויתקע לאזרח 10 נקודות וקנס של 250 ש"ח. (הסעיף 22א)
יופי של ניצול כ"א וזמן של השוטרים, ותקציב כספי ציבור. בינתיים מסתובב בחדרה פסיכופת מסוכן לציבור שברח מבי"ח פסיכיאטרי.

אה, ושיהיה לכם כיף בחגיגות הבוז'ולה הערב!

פורסם ב

הקץ לסיגריות?

מהיום: קנס 5,000 ש' לבעל עסק שיעשנו בו – תודה לשי על הלינק. אחרי הקטע המטומטם של הארליך בת"א, הקנסות עולים ואלי האחרים ישמרו סוף סוף על החוק. (למי שלא קרא אצל גיא, הארליך בנמל ת"א הודיעו שבימי רביעי, לעומת שאר השבוע, הם שומרים על החוק. אבל באותה נשימה הם גם ביטלו בימי רביעי את רוב התפריט ולא הגישו בייגלך וחמוצים ליד הבירה, כאילו להעניש את אלו שלא רוצים עשן)

בשבועות האחרונים גם במקום החביב עלי, הנורמה-ג'ין, הפסיקו להתיר עישון בשולחנות פנים ועכשיו כנראה גם העישון יאסר על הבר. אם הנושא באמת יאכף, 15 נקודות זכות לאיכות החיים הפיסיולוגית המיידית שלי, 5 נקודות חובה לאיכות הדמוקרטיה שבה אני חי. הגעתי למסקנה שכל חוק הוא הרי גם ויתור על חופש, והרבה חוקים גוררים ויתורים קשים מנשוא, והרי האיזון הוא כמה נכון לוותר מרגע שהחלטת. למרות שאני רואה את הצד הרע שבחוק הזה, אני מוכן לויתור הזה.

הייתי מעדיף חוק שמתיר רשיון עישון במסעדות ל50-60% מהמסעדות. בלבד תחשבו על זה! בבואך להוציא רשיון הפעלת מסעדה אתה יכול לבקש רשיון עם ובלי עישון. אם באיזור המסעדה שלך יש כבר 50% מסעדות עם אישור עישון, תוכל לקבל רק רשיון ללא עישון. אם תתעקש, תוכל לנסות "לקנות" בכסף את הזכות לעשן מאחד מבתי העסק האחרים, ובתמורה כמובן לדרוש יותר מהלקוחות המעשנים שלך עבור הזכות לשבת במסעדה שמותר לעשן בה, וככה נפטרת לנו הבעיה בצורה קפיטליסטית ופשוטה.

אני רוצה לחגוג את השיפור הזה הערב על סטייק ובירה בנורמה ג'ין, מי מצטרף? 🙂

פורסם ב

יופי גאידמק…

אם לא חיבבתי אותו עד היום אז הנה – גאידמק לא מבין מה זו דמוקרטיה. ברגע זה הוא בערוץ שתיים מגיב לקריאות הבוז לרבין וקריאות העידוד למר טרימבובלר. אנשי בית"ר עצמם מגנים אבל הוא בתור הבעלים, בתגובה לקריאתו של אולמרט כי הוא מתבייש בקהל הזה בתור מעריץ הקבוצה: "אולמרט הוא לא מעריץ אמיתי של הקבוצה" (הוא מעריץ ידוע עוד מלפני שאתה ידעת מי הם), "חוסר האחריות היה מצד מארגני המשחק שהחליטו להכריז על דקת דומיה. זה משחק כדורגל ולא הפגנה פוליטית, האוהדים באו לתמוך בקבוצה". זה ביום שבו גם הודבקו הרי מודעות של פרס בכאפיה, הפעם בהשקעה ובצבע.

זה שגאידי אלרגי למשטרה זה ברור, והוא מתקיף אותה ואת אולמרט שוב ושוב, אבל עכשיו מסתבר שלאיש אין יועץ תקשורת, מחסום טאקט דיפלומטי או פוליטי לפה או מצפון אנושי בסיסי. אם זה הפרצוף האולי-מתון שהוא מראה במהדורת החדשות של ערוץ שתיים, איך הוא אצלו בבית? אז יש מה לפחד או לא? לא אכפת לי אם האיש פושע או לא, מפחיד אותי שהידיים שלו מתערבות בשלטון שלי.

(כן, מוקדם יותר הוא שחרר הודעה מגנה לעתונות, דרך רהב אני מניח, אבל כאן מדובר בפרצוף האישי שלו בטלוויזיה!)

עדכון: אייטם חדשות שתיים על ההתפרעות, והראיון עם גאי-דה-שמאק שאליו התייחסתי כאן. צפו בעצמכם.

פורסם ב

Remember, Remember, the 5th of November…

גוגל מתכוונת לתת פייט לפייסבוק ולהפעיל את כל תותחי כריית המידע שיש לה כדי לתת API וגישות לכל המידע המצליב שניתן למצוא באורקוט, ג'מיל, iגוגל ועוד בהמשך, הכל כדי למפות גראפים חברתיים יותר נרחבים ומושכים ממה שיש לאחרים להציע (וכרגע פייסבוק הוא הפיל הכי גדול בחדר לפי מה ששמעתי השבוע). האם אנחנו באמת רוצים את כל המידע וההקשרים הללו זמינים לנו? כמובן. מה אנחנו מפסידים אבל בדרך? האם, כמו שמנסח את זה קורי דוקטורוב, אנו עלולים להיות "Scroogled" באיזה יום מן הימים? האם יש לנו מה להתחיל לפחד או להתחיל להסיר משרתי גוגל מידע? המפף.

פורסם ב

Schiphol

כששורות אלו משתחררות לאוויר העולם אני נמצא בסחיפול אשר בגלות אמסטרדם הרחוקה, אולי מנמנם, אולי שותה קפה, או מריץ ג'וינט ((בטטטטחח… אתם הרי מכירים את דעותי על עישון. עוגות מצד שני…)) או קורא בספר. אפשר גם לשתות ספר ולקרוא בקפה אבל זה פשוט לא אני. הפוסט הזה התחיל להכתב ביום שני בערב וזו הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב ככה פוסט משתחרר בהמשכים, והפעם השניה שאני כותב פוסט לשחרור דחוי. אולי אכתוב עוד כמה כאלו לשאר המסע שלנו, אולי אפתיע אתכם 🙂

קיץ ארוך עבר עלי. לא כתבתי הרבה לאחרונה כי פשוט בין שעות העבודה התרוצצתי בשבוע האחרון עם הכנות לטיול. ברגע האחרון גילינו למשל שבעצם לא כ"כ פשוט למצוא כל יום מקום לאותו הערב. בניגוד לשנה שעברה בפרובאנס, כאן כנראה עונת התיירות יותר צפופה ומרוכזת, כי בתקופה הזו הימים מתקצרים באופן דראסטי ואו-טו-טו מתחיל הגשם האמיתי ואחריו גם השלג (מה שיש עכשיו זה סתם טפטוף…). גם תיק צילום חדש הייתי צריך, ובנק דיגיטלי, ולטפל בלחצים האחרונים של כל לקוח לפני שאני נעלם לשבועיים מהרד"ר…

אני וגיא יוצאים לסקוטלנד, למדינה עם האיזורים הכי פחות מיושבים שעוד יש באירופה (למרות שאנחנו לא נגיע לאיזורים הנידחים באמת). יהיה נוף פרוע, יהיה מזג אוויר פרוע ((הסקוטים אומרים "אם אתה לא אוהב את מזג האויר, חכה 20 דקות")), יהיו בנות היילנדס קשוחות, יהיו בנות לואולנדז רכות, יהיה אוכל סקוטי מחורבן, אוכל הודי ככה-ככה ופירות ים שלמות מהם. יהיה אוויר נקי וטעים, יהיה ויסקי מצוין, ואני מקווה שלגיא גם יהיו שבועיים בלי ביקורים של דודה FMS ובין כל החוויות והנסיעות גם לא מעט מנוחה.

לג'וני הזקן התחילו בעיות הגב לפני שנים, אבל לאחרונה מצבו הכללי ממש לא טוב, החברים שלחו אותו להבדק אצל דוקטור מקינטוש.

"מה כואב לך ג'וני?" – "נו, האף שלי שנים אדום אבל יש לי עכשיו לחצים כואבים שם, ולחצים באוזניים, וכאבים בכתפיים, וכאבים עמומים במותניים, ודפיקות לב מדי פעם, וורידים ברגליים ו…" – "טוב טוב, אני אבדוק!" ודוקטור מקינטוש בודק לחץ דם ומקשיב בסטטוסקופ ומאיר לאוזניים וממשש את הגב והרגליים.

– "אני לא מוצא כלום, זה בטח בגלל השתיה!"

– "אין בעיה דוקטור, אני אחזור מחר כשתתפכח!"

(בילי קונולי מספר את זה יותר טוב 🙂 )

ידידים, עם פוסט זה אני חושד שאני נפרד לשלום לשבועיים מהבלוג. אני לא לוקח איתי לאפטופ לטיול (אין לי אחד) ובאיזורים אליהם אני נוסע לא תמיד יש חיבורי אינטרנט חופשיים ממילא, ואני לא רוצה לבזבז את זמני בחיפוש אחרי בתי קפה. את ה"לייב בלוגינג" אני אעשה לתוך מחברת ואפרסם כשנחזור. אני גם לא אהיה זמין במייל. רק SMS בעצם, וגם זה לא בקליטה בכל מקום, לא כל סקוטלנד מכוסה. שששששששששששששששקט 🙂

פורסם ב

פוסט שנה טובה

בעצם קשה לי לכתוב כרגע פוסט שנה טובה, כי עד כמה שאני רוצה לאחל אותה לכל חברי, אני יודע שאיחולים לא יחזיקו תמיד.

בראשון בערב דיברתי עם אחד מחברי, שגילה לפני שבוע שאביו חולה בסרטן מתקדם. סרטן ריאות ששלח גרורות כבר למוח ועוד איברים. את זה הוא מגלה פחות מחודש לפני החתונה, ולמעשה את הנסיעה לקפריסין לרישום האזרחי עשה בשהיה של 4-5 שעות בידיעה שלאביו נותר אולי שבוע לחיות (מאז הסתבר שמדובר בחודשים ספורים). בשנה אחת הוא מתחתן ואולי אפילו הופך לאבא בעצמו, אבל בגיל 34 הוא עומד לאבד אבא, ואת אימו לקח הסרטן כבר כשהיה בן 19. אין לי מושג איך לאחל לו. עצוב מאוד להתייתם, אבל לרוב האנשים זה לא קורה לפני גיל 50. אין לי איך לדמיין כזה דבר. אבל מה שבטוח במדינה מוכה כמו שלנו, כשיום הזכרון בא צמוד ליום העצמאות, כשיום לפני ראש השנה ושאר חגי תשרי חברת חשמל מקפיצה מחירים, אין לנו אלא לקבל הכל בבת אחת ואיכשהוא לשחות במעלה הזרם.

אז חברים – למרות הכל, למרות המחלות, למרות המצבים הבלתי אפשריים שישראלים מתמודדים איתם יום יום מול קסאמים, שחיתויות דירקטור וולט וממשלה שהופכת לרפובליקת בננות, אני מאחל לכולנו שנה יותר אופטימית, שנה של נצחונות קטנים של ההגיון והרצון הטוב על הבערות והפלגנות. שנה של בית נבחרים שמוביל לשלום ולא להמשך הבלגן, שנת נאורות, שיתוף פעולה, שיתוף ידע, חופש, הבעת דיעות וחיזוקים חיוביים בכל אשר תפנו. שנת יציבות כלכלית, רגשית ובריאותית. שנה של יין ואוכל טובים, שנה של צחוק וחיבוקים. שנה של אהבה וחתלתולים. שנה של השראה ויצירה. שנה שלי אף דו"ח, אפילו לא חניה. שנה של הבטחות ואמון, שנה של עמידה בציפיות וקיום הבטחות. ובקיצור, כל מה שאני מאחל לעצמי, גם לכם.

ללקוחותי איחלתי גם: שנה של גיבוי ולא של שחזור, שנה של uptime בלי downtime, שנה של עדכונים ולא באגים, שנה של GPL ולא DRM.

חיבוק לכולם!