Islay שאלה אותי אתמול, איך זה שקיבלתי בקבוק ויסקי חדש ואני מחכה במקום לפתוח על המקום. כמובן שהסקרנות אוכלת אותי, וברור שבקבוק ויסקי זה לא כמו יין שיתחמצן ויתקלקל אם לא גומרים אותו באותו היום. עדיין יש משהו חגיגי ושונה בטעם של משהו חדש שעוד לא ניסית, והטעם משתנה מאוד עם מצב הרוח והחברים שחולקים איתך את הרגע. לא, אין כאן שום "רוחניות" ובולשיט, נוכחתי לדעת באמת ובתמים שאותו משקה בימים שונים יכול להיות משעמם או מרתק בתלות במצב הרוח, ויש מחקרים מדעיים שיגבו את זה.
ובכן, גיא ידידי הטוב נסע לו לביקור עבודה בצרפת. ביקשתי באומור מרינר, וכיוון שזה היה בראש הרשימה שלי הוא התעקש מול המוכר בדיוטי. זה האחרון טען שהוא מבין סינגלים אבל על זה הוא לא שמע. הביא לפניו ארבעה בקבוקי באומור אבל מרינר אין. גיא לא מבין כלום בויסקי אבל ההתעקשנות השתלמה – במדף הכי גבוה, מחוץ לטווח אצבעותיו, התחבא לו הבקבוק האחרון בכל הדיוטי של באומור מרינר, שעשה את דרכו אלי אחר כבוד, ויפתח מתישהוא השבוע בשעה טובה 🙂
ראו הוזהרתם – לא הספקתי להוסיף תמונות בבוקר לפוסט, הוא בטח עוד יקפוץ מחדש בערב כשאערוך אותו.
