אינטנטן!2

אחרי ששלחתי את הפוסט ויצאתי מהבית קיבלתי צלצול ממישהיא מ-KSP. רצו את כתובת הדואר שלי. כן. דואר פיסי. למה? אני לא רוצה פרסומות, אמרתי לה. "זה בשביל הודעות שירות" היא אמרה לי, אבל לא ידעה להגיד לי מה הכוונה בזה. הניחוש שלי היה סוג הדיסקים התקולים שיש אצלי, היא הלכה לברר וחזרה לאשר לי שאכן זה הסיפור. הם רוצים לשלוח לי בדואר מנייר אמיתי מעצים מתים את ההוראות לאיפה לשלוח ומה לעשות עם הדיסקים התקולים. (תיקון, הם ידעו רק על האחד שקניתי בסניף הנתנייתי אבל לא על זה שקניתי בתל אביבי, כי מערכות הERP שלהם עובדות מאוד מוזר – המלאי משותף אבל הלקוחות לא).

אח"כ הגעתי למשרד התחבורה אבל סוגרים ב-12:30, גיליתי בדרך הקשה. באמת למה לעבוד יום מלא, למה? כשיפריטו את כל המשרד אולי נראה פה קצת שירות…

למי שלא קרא את הפוסט הקודם, מרכז ההנפקות של "דפוס בארי ומשרד תחבורה בע"מ" שלח לי את הרשיון לכתובת הלא נכונה ולא ברור אם הוא יגיע (סביר שלא).יש לי בכיס רשיון פג תוקף ובדואר אחד בתוקף אבל אין לי מושג איפה ומתי אקבלמו, אז אינני יודע אם אני כרגע עבריין או לא. לשאלת עבריינותם של משרד התחבורה, ראו תשובתי פה.

וויש מי לאק…

אמנת ACTA נחשפת כהרחבה בינלאומית של חוקי קופירייט

אם למישהו עוד היה ספק עד כמה רחוק יגיעו זרועותיו של ההון להשפיע על השילטון: דלף אתמול בבלוג של מייקל גייסט שבאמנה בינלאומית נגד זיוף הוכנסו כמה וכמה סעיפים דרקוניים להחריד למניעת עבירות העתקה. הנה הפרשנות מבוינגבוינג:

  • ספקי שירות יחויבו לנטר כל חומר שיועלה ע"י משתמשים כדי לוודא אם יש בו משום עבירה על חוקי הקופירייט – זה אומר ששירותים כמו פליקר, יוטיוב, ובלוגיות כמו בלוגלי, ישרא וכולי יסגרו מהר מאוד כשיתברר שזה לא רווחי להחזיק צבא עורכי דין כדי לוודא את האכיפה.
  • ספק אינטרנט שנמסר לו שמשתמש שלו עובר על החוק מחויב לנתק אותו מיד, מה שאומר שאותו אדם וכל משפחתו יהיו מנועים מלגשת למידע חיוני לחינוך, בריאות ושירותים בסיסיים אחרים, ללא משפט ובירור.
  • כל העולם צריך לאמץ את המדיניות האמריקנית של "הודעה והורדה" ללא בירור ומשפט, מה שאומר למעשה צנזורה קלה ע"י לחיצה קלה על כפתור "עבירת קופירייט"
  • חובה על כל המדינות החתומות לאכוף DRM – אסור לנסות לפצח אותו ולהעתיק את החומר המוגן אפילו אם אתה היוצר שלו! זה אומר גם שאסור לתרגם את החומר לפורמט אחר כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות וכולי.

בוינגבוינג מפוחדים או שבחרו בכוונה בטון מוגזם, אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך גרוע, כי לא ברור שכל המדינות יהיו מוכנות לחתום על ההסכם, ולא ברור שהוא יהיה חוקי או בר יישום בכלל. הבעיה היא שאין לי מושג באמת עד כמה מחייבות אמנות עם סעיפים כאלו, והאם ישראל מחויבת לזה וכולי. מה שבטוח הוא שזה צעד בכיוון מאוד גרוע מבחינת זכויות המשתמשים וגם זכויות היוצרים, וזה הופך את זכויות המפיצים למשהו שדורס כבר זכויות פרט (כולל פרטיות וחופש הדיבור) ברמות חדשות של עוצמה. מפחיד ומטריד מאוד.

דעות חמורות נוספות מפרסם ה-EFF ומקביליו באוסטרליה וניו-זילנד, הנה סקירה של IDG, האפינגטון ואחרים. בוודאי יצוצו עוד בשעות והימים הקרובים. תודה לקשבינו שי שהביא את הידיעה לשולחן המערכת 🙂

כאמור, ההדלפה הראשונה על הענין הגיעה ממייקל גייסט, פרופסור למשפטים בקנדה שהנהיג שם את המאבק בחוק הDMCA הבעייתי. אפשר למצוא בערוץ בליפ.טיוי שלו המון חומר מעניין כדי להבין למה קופירייט זה דבר חשוב מחד אבל מסוכן מאידך וחשוב לשמור על האיזון בחוק, אני מציע לכל המעוניינים את הסרט "למה קופירייט", אם יש לכם 55 דקות פנויות.

E-דמוקרטיה, שוב חוזר הניוון

תכנים פדרליים הם נחלת הכלל לפי החוק האמריקני, אובמה השיק גם לפני כמה חודשים את אתר המידע הציבורי שאפשר רק מאוד לקנא בו, ובסופ"ש עבר אתר הבית הלבן לרוץ על דרופל.

אובמה אומר ועושה שקיפות לא רע, ודואג גם להסדרת נייטרליות הרשת. בארץ מתחיל בינתיים השר-בלי-תיק-שממונה-על-השירות-לאזרח מיקי איתן (השר לאיכות השררה?) לעשות קולות של שקיפות. רחוק היום שכל הכנסת תתנהג ככה.

לא, ישראל עדיין תקועה במקום בעייתי. לפי "ישראל היום" ח"כ דנון מציע חוק בסגנון הצנזורשת (כי צריך להגן על הילדים!) אבל מתמקד בפן הבטחוני (מה נעשה אם תהיה מתקפת טרור דרך הרשת הישראלית? מה אם ישראל תהפוך להיות מבוססת רשת אינטרנט ויפילו לנו את היכולת לשלוח הודעות חירום לאזרחים?). אבל אם מתעמקים בסלט בן 19 העמודים של הצעת החוק, נראה שהפתרון שלו כולל גם הלאמת ניהול והפעלת סיומת .il מאיגוד האינטרנט, הלאמת תוכניות הסברה וחינוך מאשנ"ב, ריכוז תקינה של אבטחת מידע ופרטיות מקוונת בין משרדי הממשלה (שגם זו אליה וקוץ בה – מה אם המונופול הזה יבחר תקנים גרועים?), תנסח את מדיניות הממשלה לקנין ופרטיות דיגיטליים, תקבע סדרי עדיפויות למחקר בנושא איומים מקוונים. לפחות הוא רוצה להקפיד שכל ריכוז הכוח הזה ינוהל ע"י ועדה רב תחומית של אנשים מומחים מהאקדמיה והאמנויות. מה אתם אומרים? ימונו שם אנשי מקצוע, בעלי פרוטקציה או בובות "קנויות"? לפי ההצעה: "הממשלה תמנה, לפי המלצת השר (שר התקשורת – ע.א.) לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה."

האקדמיה ללשון העברית מבינה באבטחת מידע?! המדען הראשי מבין בתרבות האינטרנט? סופרים ואמנים יובילו את נושא הפרטיות הדיגיטלית? נו שוין, עדיף על מינוי אנשי מכירות או אנשי דת חסרי סובלנות… בכל מקרה דנון מציע שלא ימונו שם חברי כנסת ועובדי מדינה או בעלי אינטרסים.

אבל ההצעה לא משאירה למועצה את ההחלטה אם להשתלט על סיומת .il, ופרק ג' גם מכתיב שהיו תהיה צנזורה על הרשת ועל ספקיות האינטרנט תהיה חובה לצנזר פדופיליה לכולם (עוד פעם?!) וגם חובה להקים מערכת צנזורת פורנוגרפיה רגילה בנוסף ולהציע אותה בחינם לכל לקוח שיבקש. מה לצנזר? את זה יחליטו יו"ר המועצה ועוד שישה חברים מתוך ה15 שיושבים בה.

מה עוד מותר לחסום חוץ מפורנו? "במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הועדה להוסיף לרשימת האתרים לחסימה אתרים אשר עשוי להוות סכנה לבטחון המדינה ואזרחיה או סכנה לביטחון וליציבות רשת האינטרנט במדינה." – וזה מקיף בערך כל פרסום זר על האטום בישראל או דברים לא רצויים אחרים. צפו שאתרי CNN והניו-יורק טיימז יחסמו אחת לכמה שבועות. הצעת חוק דומה נדונה ואף הוגשה לאחרונה בארה"ב. ההצעה נותנת לנשיא גם כוח לנתק מחשבים חשודים בטרור מהאינטרנט ואולי עוד רעיונות דומים, לא עברתי על ההצעה…

"רשימת האתרים לחסימה תהיה חסויה ולא תפורסם בציבור." – ועל כך נאמר, הצחקתם אותי.

בסעיף 44 ההצעה נותנת כוח בידי נציג המועצה להכנס לכל משרד ספקית אינטרנט ולנבור בכל מסמך פיסי או אלקטרוני שבא לו ולהעתיק אותם. אני לא מבין למה לא להודיע מראש שהממשלה פשוט תקליט מראש כל מה שקורה בכל השרתים בכל הדאטהסנטרז בארץ ונגמר…

הצעה שכזו היתה יכולה להיות נחמדה אם היא היתה מתלווה לזה שישראל תהפוך את הרשת לזכות אזרח, ואת התשתית ללאומית. פינלנד עושה את זה למרות שלצערי גם מפעילה צנזורה גרועה, אבל המחשבה היא בכיוון הכללי הנכון – תשתית האינטרנט תתאחד בסופו של דבר עם תשתיות התקשורת האחרות כמו טלפונים, סלולאריים ושידורי טלוויזיה ורדיו, אז למה לעכב את הבלתי נמנע? אבל אסור לכרוך את זה עם חוקי צנזורה חסרי אחריות…

עוד מידע: אתר אמנסטי על זכויות רשת, EDRI על הבעיתיות של חסימת אתרים ובנושאי חופש מקוון בכלל, עיתונאים ללא גבולות, יוזמת הרשת הפתוחה.

ברגע האחרון: יום וחצי אחרי ישראל היום, גם YNET הרימו כתבה, הקדימו אותי בחצי שעה 🙂

אני חושש שאנחנו באמת נחיה בזמנים מעניינים יותר ויותר. יאק.

פוסט על הפנים

אני שמח לראות שמתייחסים גם למאגר התמונות בעיתונות, ואני מסכים שמאגר התמונות מעצבן אותי טיפה יותר ממאגר טביעת האצבע (זו תחרות צמודה) אבל לא על זה הפוסט הנוכחי. אם אתם זוכרים שפעם התייחסתי לפוסט של הגר על הפאנל. בפוסט הנ"ל הגר בחרה תמונה טיפוסית מהפאנל – שטרית מתלחשש עם סביבתו, ואלי ישי שולף תדירות את הטלפון שלו ומתכתב במסרונים, שניהם נראו משועממים פחד ולא ברור אם לגמרי מרוכזים בדוברים שעל הפודיום. התמונה משער ידיעות של השבוע מרמזת שזה לא משהו חד פעמי…

השר ישי מאוד השתעשע מכמות המצלמות, לא פעם דפק לי חיוך ואף כמה קריצות ממזריות, ורמז לי בראשו שאצלם יותר את שטרית ולא אותו…

ובכן, אחרי שבאותו היום מיינתי למעלה מ1000 תמונות של הפאנל אני חושב שברורה לי הבעיה. אלי ישי נראה טוב ויש לו חיוך מקסים (no homo!) אבל שטרית פשוט זכה בהגרלה הגנטית בפרצוף מהסוג שסומכים עליו. פשוט קשה לשכנע אנשים שהוא פועל לרעתם. מין דובי חמודי כזה… ולכן נזכרתי באייטם המצורף, על הפנים של ריקי ג'רבייס (האיש שפיתח את התוכנית המקורית של "המשרד" ושיחק בה, ואחראי לעוד כמה קומדיות חביבות)

Shitrit's baby face
AntiBiometrics-7313AntiBiometrics-7446AntiBiometrics-7576



ולבסוף, לינקים מצטברים שלא יצא לי לשלוח עד היום (כרגיל הפוסט נתקע בתור הטיוטות ושכחתי לשחרר):
דורון אופק ריכז מסמך בשפה פשוטה על משמעותה של הצעת החוק בנוסחה הנוכחי.
איתן כספי על הפאנל, וגם מתראיין בפודקאסט "רברס עם פלאטפורמה".
ישי ורטהיימר עשה לייב בלוגינג בפאנל. אפילו צילמתי
על טעויות בזיהוי לפי ט"א אצל עמרי ידן.

הפרלמנט פתוח והיד רושמת

לפני כמה שעות שמעתי בגל"צ את הדיווח על ההכנות לקראת פתיחת מושב התש"ע של הכנסת. אייטם ראשון במסגרת השידור החי מחר בגל"צ החל מ-16:00, ינאם גם נשיא המדינה. חבל שלא ידעתי דבר כזה קודם, השכל בא מאוחר – יועצו של פרס לעניני מדע וטכנולוגיה הוא משפטן בשם יהונתן אדירי, שבילה את הקיץ באוניברסיטת הסינגולאריטי עם ידידי שי! כתבתי לו מכתב יפה וביקשתי משי להעביר לו, קריאה לנשיא להעלות את המודעות לבעיות הסכנה לפרטיות והבטחון שבחקיקה הקרובה ואלו שעוד נכונו לנו בהמשך. ציינתי שיש רוח גבית ממומחים, השר איתן והיו"ר ריבלין נגד הבעיות בחוק, ושקריאה מצידוכביטחוניסט מחד, וכאזרח הראשון של המדינה מאידך, תוכל אולי לסייע.

האייטמים האחרים בגל"צ היו יותר אזוטריים אבל הנה שניים הזויים שמעניין איך YNET תפרו יפה ביחד: הראשון הוא שהזכיין החדש של מזנון הכנסת מסרב למכור לח"כים בהקפה, כי מנסיונם של מספר קודמים שלו במקום, רבים אינם משלמים את חובם(!). בחלקו השני של האייטם מדווחים לנו YNET כי ריבלין אישר פתיחתו של "מועדון ח"כים לשעבר" מיוזמתם של אריה ביבי ועמותת הח"כים לשעבר (יש כזו!), שיהיה למסכנים איזה חדר לשבת לנוח, לגלוש בכמה מחשבים באינטרנט, מזכירה לתזז, במקום שהמסכנים יחפשו מקום לשבת במסדרונות כמו הומלסים או יציקו לחברים שלהם שאמורים לעבוד שם…

ואני אומר:

* שלמו את המועדון מכיסכם. אם אין לכם צורך בחיפוש עבודה כנראה שהרווחתם יותר מדי משכורת או השארתם חובות במזנון.
* יש לכם עמותה? העמותה מוזמנת לממן את המזכירה, החשמל, חיבור האינטרנט ושכר הדירה…
* לא ברור לי למה המועדון צריך להיות בשטח הכנסת, אלא אם כן אתם שם בגלל שאתם ממשיכים לעזור ללוביסטים שמשמנים עדיין את כיסיכם בגלל קשרי עבר טובים…

לא, באמת. אני הייתי שמח לדעת מי הם אותם ח"כים לשעבר שמסתובבים "כמו פורפרות" (לשון הכתבה) בכנסת אחרי סוף כהונתם, שלא לצורך עזרה ספציפית לח"כים אחרים לבקשת מפלגתם או במימונה. מה הם עושים שם? אם המפלגות בכנסת רוצות לממן להם מועדון אני מאוד מקווה שבמינימום זה אומר שמורידים להם את זה מתקציבי מימון מפלגות ולא מהכיס שלנו. איזה סיפור מוזר!