תהיה פה דמוקרטיה, בעזרת הshell!

אחרי שמשכתי לפחות 8 קולות טריים לתנועה הירוקה אתמול והלילה, קשה ×”×™×” לי להרדם. ×”×›×™ הצחיקה אותי התשובה של ליאור קיסוס מלינובייט (דרופאל ישראל), שהיה המגויס ×”×›×™ קל. אחרי שראה שהמצע מכריז על שמירת תאימות לתקני XML והW3C, ושאתר המפלגה בנוי בדרופאל, התחיל לרדת לו ריר על הסנטר (או ששוב הקיא עליו תינוק, אני לא בטוח). הסברתי לו שאני עוזר להם לכתוב הצעות חוק, והוא שאל אם גם ×–×” יבנה על דרופל האתר של המפלגה, ועל כך עניתי…

אתה חושב בקטן…
תי"מ רוצה להשקיף לחלוטין את מנגנוני השלטון, ליישם באמת ועד הסוף חוק חופש מידע, ולהקים מנגנון דמוקרטיה שיתופית כמו בספרים. אנחנו נעזור להם להקים את כל התשתית הטכנית לזה על תוכנה חופשית.

דמיין עתיד שבו אזרחים בונים הצעות חוק בוויקי, מצביעים על הנוסח ומקדמים נושאים כמו שאני ואתה מקדמים באגים בבאגזילה של פיירפוקס, ניגשים לנתוני הנוכחות וההצבעות של כל חבר כנסת לפי חתכים חכמים ורואים מה הוא באמת עושה עם המשכורת שאנחנו משלמים לו.

עכשיו דמיין שמנגנוני נממשלה חייבים לעבוד בשקיפות מלאה לא רק האחד עם השני (מה שאין אפילו היום) אלא גם בשקיפות מול האזרח. אנחנו מגלים בדיוק איפה מתבזבזים תקציבים, אנחנו עוזרים להם לייעל תהליכים ולהוזיל תחזוקה.

ועכשיו תפסיק לדמיין ותחשוב מתי יש לך זמן לעבור על טיוטות הצעות החוק שאני כותב לצורך ×–×” ולעזור לי עם משוב ורעיונות 🙂

מי מצטרף? שלחו לי לseefood בג'מיל מכתב, ועזרו לנו להתחיל להזיז עניינים. תור הזהב של הקהל להשפיע, חירות התוכנה וחירות האדם מתחברים כאן יותר מתמיד. מערכות שירות של הממשלה לאזרח ושל פיקוח האזרח על תפקוד השלטון מיושמות בתוכנה ותקנים חופשיים, ×–×” לא חלום, אנשים. גם אם לא תשימו היום ×”' בקלפי (שימו! בטח ששימו!) אני קורא לכם לבוא ולהעלות רעיונות שיהפכו לחוקים ולממשל הוגן ואינטראקטיבי אמיתי, שמשרת את העם ולא מנסה לשלוט בו ולבלוש אחריו. אני קורא לכם גם לעזור לבנות את התשתיות האלו, ×›×™ ×–×” המקום לכל מובטלי ההייטק להשפיע בשביל עצמם, ואני מקווה שיתפוס פה פיילוט ראוי ותפתח מערכת שתעזור לבעיות הממשל ותיצור מקומות עבודה כאחד. אין השקעה טובה מזו לכספי המיסים שלנו כרגע – חינוך וממשל הוגן, והשאר ×™×’×™×¢ מתוך ×–×” ככדור שלג, אני מקווה.

פתרונות רב מימדים

(כן, אני מתנצל על הכותרת, אבל רציתי גם להחזיר קצת לשחר)

יש לנו בעיה בארץ. אנשים סוציאל-דמוקראטים מתמעטים או שלא יוצאים מהבית להצביע. האנשים החושבים שבשמאל ממהרים להתייאש מהפעולה או חוסר הפעולה של המפלגה האחרונה שבחרו בה ומתפזרים לחוסר הצבעה או הצבעת מחאה. זה מפורר את השמאל ולחלקכם זה אולי לא מפריע, אבל לצערי זה גם מפורר את הסוציאל-דמוקרטיה בישראל. אני לא אכנס לפרטים הקטנים של חוק באדר-עופר, אבל בגדול צודק מי שאומר שבהצבעות מחאה (פתק לבן, או קול למפלגה שלא עברה חסימה) השמאל רק יאכיל את מפלגות הימין בעוד מנדט או שניים. אם הימין היה מפוצל אז לפחות היה איזה שוויון, אבל זה לא המצב השנה.

×–×” רע לישראלים ולפלסטינים, ×–×” רע לזכויות הפרט ולתוכנה חופשית, ×–×” רע לחברה המפולגת שלנו, ×–×” רע לחילונים ולדתיים, לעניים ולעשי… טוב אולי ×–×” טוב לעשירים, אבל זהו בערך.

אז אני אסביר לכם בפוסט הזה למה בחרתי במימד-הירוקה השנה (וזה אומר שמר קציר מוזמן להוסיף אותי לחישובים). מי שמעונין לקרוא למה דוקא תי"מ, שימשיך לקרוא. מי שלא, אני מפציר בכם לתרום את קולכם לתנועה סוציאל-דמוקראטית לבחירתכם, ובלבד שלא תצביעו בפתק לבן או תבזבזו את הקול על מפלגה קיקיונית או ליצנית שלא תעבור את החסימה כמו תי"מ.
להמשיך לקרוא פתרונות רב מימדים

הפגנות יהודים+ערבים נגד אלימות

יהודים וערבים הולכים יחדיו בת"א-יפו, ואדי ערה ובאר שבע. פרטים מלאים

תקציר:

יום שישי: הליכה שקטה -בצל המלחמה בדרום
תכנית ההליכה:
– נתכנס בשעה 10:00 ב"במת מיצג" בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב
– נערוך פעילות שתכין אותנו להליכה ולהעברת מסר בשתיקה ברחובות העיר
– נצא להליכה דרך נווה צדק והטיילת עד לגן השניים ביפו
– נערוך מעגלי שיתוף והקשבה – סיום משוער בשעה 15:00

יום שבת: התכנסות שקטה של יהודים וערבים בואדי ערה
נעמוד בשרשרת אנושית, יד ביד, אחים ואחיות לארץ ולגורל משותף החיים כאן יחד.
נעמוד בשתיקה למשך שעה: 13:30 –12:30
נוכחות שקטה, עוצמתית של התנגדות לא אלימה.

שני ושלישי: התארגנות יהודית-ערבית בבאר שבע והדרום
. במהלך יום שני נקיים משמרות מחאה בבאר שבע ובשדרות
. ביום שלישי נקיים שתי משמרות מחאה שקטות- בנות עד 50 א/נשים- מפאת איסור ההתקהלות. אחת מול הפיקוד, והשנייה מול בית המשפט.

מרצ והדמוקרטיה – איטס קומפליקייטד

כמו שהזכרתי בעבר, אני שמו"צניק, אני הייתי מצביע מפ"ם/מרצ קבוע, אבל אני מתבגר ופוקח עיניים, וב10 השנים נאחרונות אני פשוט לא יודע איך לאכול את חלק מהכותרות שהמפלגה מייצרת. גלאון ספציפית, שעשתה הרבה למען זכויות אדם ונגד סחר בנשים (למרות שאני לא בטוח שגישתה לטיפול בזנות היא הנכונה), התחילה לאחרונה לעלות לי לחלוטין על העצבים בכמה יציאות מוזרות, והשיא ×”×™×” ההצבעה שלה בעד חוק שבעיני הוא אנטי-דמוקרטי במובהק ופוגע בזכויות הפרט שכל כך יקרות לליבה – חוק סינון האינטרנט. הרי רק לפני שנה יצאת נגד חוק נתוני התקשורת, מה קרה? אני כבר חושש מה דעתך עכשיו נגד ובעד חוק המאגר הביומטרי… אולי קצת עקביות?

והנה אתמול צצה לה ידיעה חדשה, מרצ מבקשת לפסול את מועמדותו של פייגלין. העתירה הוגשה ע"י היועצת המשפטית של הסיעה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, ויזמה (ניחשתם?) זהבה גלאון. מה הסיבה? "בשל דעותיו הגזעניות וחוסר האמון שלו במערכת המשפט בישראל."

אני אשים רגע בצד את העובדה שפייגלין אפילו לא רץ במקום שנחשב ריאלי, בואו נחשוב רגע אם יש פה קייס…

אמממ… ביקורת נגד בתי המשפט? את ×–×” משמיעים גם במפלגות אחרות ולגיטימיות לגמרי. ×–×” אמור גם להיות מוגן בזכות הביטוי. ×”×™, גם אני לא ממש בטוח לפעמים שמערכת המשפט מושלמת, והנה בדיוק הבוקר גם קלינגר מתייחס לעניין. אבל מכאן ועד לפסול את מועמדותו של ×—"×›?

אה, גזענות? גם כאן אני חושב שאפשר למצוא ביטויים גזעניים של לפחות רבע הכנסת אם לא יותר. אין מה לעשות נגד העובדה הברורה שהעם שלנו ×’×–×¢× ×™, לפחות במיעוט לא קטן. אני שונא לראות את ×–×”, אבל אם יש אחוזי גזענים בעם ×–×” אומר שהם צריכים להיות מיוצגים בכנסת – דמוקרטיה, לא?

חוק יסוד הכנסת אומר:

רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2) הסתה לגזענות;
(3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

אבל לפי הניסוח המאוד-כללי ×”×–×” והפרשנות המאוד-רחבה של גלאון – גם ליברמן, חד"ש וש"ס ורשימות אחרות יכולות להפסל (תיאורטית) על קוצו של יוד. למעשה יש רבים שיטענו שהפרדת הדת מהמדינה או אפילו הכרה בנישואין אזרחיים וחד-מיניים במדינה (שתיהן במצע מרצ) יהוו חקיקה אנטי-יהודית ולכן "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית" – לא ירחק היום בו יקום מישהו ויטען שאולי מרצ עצמה צריכה לפרוש מהכנסת על דעותיה האנטי-ישראליות…

זהבה, זה מביך. למה לא להתרכז בדברים שכמצביע קבוע שלכם חשבתי שהם קצת יותר חשובים?

אבל חברי מרצ אישרו את הגשת העתירה המוזרה. הם גם שכרו מנהל תדמית פרובוקטיבי מעבר לטעם הטוב, ואישרו "פיאסקו" סיסמת הקמפיין שאומרת שראש המפלגה הכי קרובה אליהם במפה הוא לא נורמלי. הם גם לא ממש מגיבים אל מול הבקורות כנגד צורת הבחירות הפנימיות.

אין לנו כאן זמן לבזבז, חבריה… המזרח התיכון נקרע על לוחמנות וקיצונות דתית, ואני מאבד את האופטימיות שיש רשימה שמנסה להתמקד בעשית הדבר הנכון 🙁

על זכות הדיבור והבעת הדעות בישראל (בהמשך ל"חיות אדם")

כתבתי היום בבוקר פוסט על מה שנתפס אצלי כהתפוררות מוסרית וחינוכית ועשיתי שם ערבוב קל. כמובן שהידיעה על גבירזל ובג"ץ תפסה מיד את התגובות שהגיעו ברובן ממסרים פרטיים (יש לי חבר או שניים שמעדיפים משום מה לא לענות לי בבלוג, למרות שאני מרגיש שאני מתנסח יותר בבהירות בכתב) והדיון הפך לשאלת זכויות הבעת דעות ולא על ענין חינוך לאדיבות, פלורליזם ויחס הדדי בחברה.

למי שמנותק מהחדשות כמוני: גבירזל וחברים סיכמו אחרי הרבה דיונים בבג"צ ×›×™ בעוד שבועיים תאופשר להם צעדה דרך אום אל פאחם, הידועה בתור מרכז הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בישראל – ×–×” שלא מכיר בזכות הריבונות של מדינת ישראל, מה שגרם לכיכוב העיר בארועי אוקטובר 2000.
לפי גבירזל המטרה להניף שם את דגל המדינה, וגם לעשות שם סיור לבדוק את חוקיות הבניה במקום, "כמו שעושים ארגוני השמאל בהתנחלויות".

כיון שלענין זכות הדיבור והבעת הדיעות מגיע פוסט נפרד, אז אני פותח אותו מהר כאן לפני שזה מטביע את הדיון השני, שאני רוצה שיתמקד בחינוך ומוסר.

אז זו נקודת ההתחלה: שחר שאל אותי מה הייתי מחליט במקום בג"ץ. תשובתי תואמת פוסט של גורביץ מלפני כמה חודשים (שנדמה לי שיתפתי בגוגל רידר) בג"ץ נתן את התשובה הנכונה ברמת החוק היבש: יש להם זכות להביע את דעתם איפה שירצו בשטחה הריבוני של מדינת ישראל במקומות ציבוריים ובלי להפר חוקים אחרים. הבעיה היא שבכך הפך בג"ץ את החלטת המשטרה כי למרות הלגיטימיות, ההפגנה מסוכנת מדי. האם בג"ץ טוען שהחלטת המשטרה היתה פוליטית ולא מקצועית? או שאולי החלטת המשטרה היתה נכונה ובג"ץ הופך אותה מסיבות פוליטיות? האופציה הראשונה מביכה, והשניה מביישת עוד יותר.

השאלה היא מהם הנימוקים שפורטו בהחלטה, כי הם ישפיעו על המשך התגלגלות הסיפור, והשימוש בפסק הדין הזה בטיעונים בשנים הבאות. את הנימוקים לא הצלחתי למצוא באתר הרשות השופטת, ולמעשה גם את ההחלטה מהיום עוד לא פרסמו שם, הכי טוב שאפשר היה למצוא היתה ההחלטה הקודמת בתיק. חבל שזה לא יותר מעודכן.

ולפני שאמשיך, חשוב לי לציין בפעם האלף שאני לא משפטן כמובן (למרות שלשם שינוי, כאן אולי הייתי רוצה יותר רקע כדי לענות בצורה טובה).

לגוף הענין: ברור שיש כאן פוטנציאל פיצוץ עצום, עקב המיקום וסוג האוכלוסיה שגרה בו, ההסטוריה שלה ושל המפגינים/צועדים. בטיעונים מול בג"×¥ העלו החיותעותרים את מצעד הגאווה הירושלמי כטיעון שוב ושוב – אם שמרתם שם על המפגינים אתם חייבים לשמור עלינו.

ברור שבין השורות (והם לא מסתירים את ×–×”), הרעיון הוא ליצור כאן תקדים, שאם תפסל ההפגנה הזו, תהיה זו מנוף לבטל את מצעד הגאווה בעוד חודשים ספורים. כאן אני מקווה שבנימוקי פסק הדין יופיעו עשרות ההבדלים בין שתי ההפגנות ולמה ההחלטה כאן חייבת להיות ביד המשטרה ולא החוק היבש. מצד אחד אני אומר לא נורא – הרי בג"×¥ למעשה לא נתן להם כאן את התקדים שהם רצו כנשק נגד מצעד הגאווה, ולכן הם לא יוכלו לעשות פיפס כשיגיע זמן המצעד הירושלמי הבא (שעכשיו ×™×–×›×” גם בגיבוי מועצת העיר אני מאמין). זו אכן שמירה על חופש הביטוי, שאינה מעוגנת בחוק יסוד במדינתינו, אלא רק בפסקי בג"×¥ ובראשם בג"×¥ קול העם. אם אין חוק חופש ביטוי (אגב, תקנו אותי אם טעיתי) כמו בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אז לפחות תקדים בג"×¥ ×›×–×” מקדם את הזרם הפלורליסטי/ליבראלי, ומעודד אותי לקוות שיום אחד יהפוך לחוק בכל זאת. בינתיים נראה שדעת השופטים ברוב הפסיקות היא שחופש הביטוי הוא ערך בסיסי במשפט הישראלי, מלבד כשיש התנגשות באינטרסים בטחוניים.

בניגוד להעדרה של זכות ביטוי מפורשת בחוק, דווקא קיימים סעיפים בחוקים אחרים שמתנגשים בה, ובראשם סעיף חוק העונשין "פגיעה ברגשות הדת" הידוע לשמצה, נגדו כתב השופט אור "הטלת מיגבלה על התנהגותו של אחד, בשל העובדה שעצם התנהגותו זו סותרת את ערכיו של האחר, ולכן פוגעת ברגשותיו של האחר, אינה מתיישבת עם תפיסות היסוד של מדינה דמוקרטית" בפס"ד משפט סוסצקין (תודה לקלינגר על מראה המקום והציטוט). על ההיסטוריה של סעיף העונשין הזה אפשר לקרוא גם בכתבה הזו. מעניין שאף אחד לא עתר לציין שהנפת דגל ישראל במשולש זו פגיעה ברגשות הדת! הרי להזכיר למוסלמי שהוא תחת שלטון שאינו מבוסס שריעה, כמוה כלהטיח בפניו שאיננו מקיים את ציווי הג'יהאד כראוי ובכך להעמיד בסימן שאלה את אדיקותו. יש קייס? אני מקווה שאף אחד לא יחשוב לנצל את הרעיון הבזוי הזה ברצינות, כי אני לא חושב שהסעיף הזה בכלל ראוי שישאר בספר החוקים שלנו.

כי הרי ברור שהחלטת הבג"ץ היא לתת לגזענים לעשות הצגת כוח במרכז אוכלוסיה שאותו הם מבקשים לדכא, ולו רק בהנפת דגל ישראל במרכז אוכלוסיה שמעדיפה להיות מסופחת לפלאסטין בדקה שתקום. זה חבל, אבל זה המחיר של זכות הבעת הדעות. בפרפראזה על וולטיר: אני נגעל מהדעות החשוכות שלהם, אבל חובתי כאדם בכלל וישראלי יהודי בפרט לתת לכם להביע אותה.

כמובן מגעילה כאן הגזענות. כמובן מגעילה כאן הבחירה המתריסה של מקום ההפגנה, והיות כל המהלך פרובוקציה כדי לנצל את בג"×¥ לעשות רעש תקשורתי ופוליטי. אבל בעיני ×”×›×™ ציני כאן הוא השימוש וההשוואה לשמירה על זכויות של מצעד הגאווה – איך צעדה שכולה הפגנת עליונות על אזרחים סוג ×’' (דה פקטו ודה-יורה) בתוך מגרשם הפרטי, יכולה להיות מושווה לבקשת אזרחים סוג ב' לקבל שוויון זכויות ×¢"×™ הפגנה בעיר הבירה של מדינה הקוראת לעצמה דמוקראטית ומונעת מהם זכויות. להזכירכם מארגני המצעד האחרון לא ביקשו לעשות אותו בלב שכונות חרדיות וגם הסכימו ללבוש צנוע ושלטים רגועים, ובכל זאת המשטרה הכריחה אותם לצמצם את הצעדה לכדי אספה נייחת בלבד בקמפוס האוניברסיטה. אפילו עד הכנסת הם לא היו אמורים לטייל, מרחק כמה מאות מטרים משם, הסיבה האמיתית לקיום האסיפה בירושלים ולא באף עיר אחרת. האחת הפגנת אנטי אלימות ותמיכה בדמוקרטיה וזכויות וקידמה, והשניה הפגנה של ארגון שפעל באלימות להפוך את ישראל לפחות דמוקראטית נגד אוכלוסיה שחלקה פעל באלימות ×›×™ אינו מכיר בה כלל, ולפי חוקי דתו, גם דמוקרטיה ×–×” לא בדיוק רעיון טוב.

וכאן הענין: השיקול הוא של המשטרה לתת אישור והגנה להפגנה. גבירזל מצטטים בג"×¥ קודם שהגדיר למפקד המחוז קריטריונים לבחור לפסול הפגנה: "נקודת המוצא העקרונית היא, ×›×™ מוכרת זכותו של היחיד להשתתף בהפגנה או בתהלוכה. המאיים על הפעלתה של זכות זו, והמפריע בכוח להגשמתה, פועל שלא כדין…על-כן חייבת המשטרה לנקוט את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותה, כדי למנוע את האיומים וכדי להגן על המשתתפים בהפגנה מפניהם". והסייג? "היעדר כוח משטרה מספיק, היעדר ציוד ומיומנות או היעדר יכולת לשליטה אפקטיבית עקב התנאים הפיזיים בשטח. במצב ×›×–×”, עשויה להיות הצדקה לאיסור על התהלוכה או ההפגנה" אבל "נדרשות ראיות קונקרטיות כדי לבסס את הקביעה ×›×™ מדובר, אמנם, ב'ודאות קרובה לפגיעה ממשית'. לעניין ×–×”, אין די בהערכות או בספקולציות". השופטים סיכמו: "יש לנקוט את האמצעי אשר יש בכוחו לשמור על הסדר הציבורי תוך הפגיעה המזערית ביותר בחופש ההפגנה…האיסור על ההפגנה או התהלוכה צריך שיהא האמצעי האחרון שיש לנקוט בו נוכח פני הסכנה הצפויה".

אני מסכים, יופי של ניסוח, והחלטת בית המשפט היתה צריכה להיות פחות או יותר כזו: "כמובן שהחוק מתיר לכם להפגין, אבל ההחלטה הסופית היא של מפקד המחוז בהתאם לקריטריונים שממילא קבועים בחוק. עברנו על נימוקי המשטרה ואין בהם הטיה פוליטית, המומחים החליטו שיש סכנה בטחונית, אז יש לקבל את דעת המשטרה." נקודה. אם בית המשפט הופך החלטה מקצועית של המשטרה, יש כאן מראית עין של החלטה פוליטית בלתי ראויה לרשות השופטת. לכן אני רוצה לראות מהם הנימוקים של הפסיקה.

האם נכון היה לבית המשפט להכריח את המשטרה לפעול נגד שיקול דעתו של מפקד המחוז, במיוחד לאור ההיסטוריה של אוקטובר 2000? האם הצעד הזה כולל שיקולי דעת קהל או מראית עין שלא אמורים להיות חלק משיקולי מערכת המשפט? צדק (זכות הביטוי) צריך להראות, זה נכון, אבל במחיר ביטול סמכות החלטת המשטרה ואישור של גירוי ברור וממוקד של תגובה אלימה עד פגיעה בחיי אדם ושוטרים?

אני מקווה שאנשי אום אל פאחם יעשו את הדבר ×”×›×™ לא צפוי – לא התנגדות אלימה ואפילו לא הפגנה רועשת מנגד כמו שהציע יוסי גורביץ. מטרת הצעדה הזו אינו הפגנה נגד אום אל פאחם אלא נגד השמאל, הליבראלים, הפלורליזם ומצעד הגאווה. ×–×” לא צריך להזיז לאנשי אום אל פאחם במילימטר, ולכן לדעתי הדבר ×”×›×™ נכון להם לעשות, הוא כלום. פשוט ללכת לעבודה או לבית הספר כרגיל באותו היום, לשבת במסעדות וללכת לקניות, להתנהג כמו כל יום רגיל. פשוט להתעלם. רוע ×—×™ מלעורר כעס באחרים. רוע שמתעלמים ממנו פשוט יעלם לבד ×›×™ הוא מבזבז אנרגיה, כסף ואמינות איום על קהל שלא אוכל את הטנטרום שלו. פשוט תנו לשנאה של הגבירזלים לאכול את בריאות גופם מבפנים ×¢"×™ שלא תספקו להם את התגובה שהם רוצים.

הלוואי.

——-
עדכונצ'יק: עברו כמה שעות, בינתים גיליתי פוסט תגובה של נמרוד אבישר לגורביץ, ונראה שהגעתי למסקנות יותר קרובות לשלו, למרות שבשיקולים טיפה שונים. אתם מוזמנים לקפוץ לקרוא גם אותו, ×›×™ אחרי שקראתי את עצמי מחדש אני חושב שאצלו הרעיונות מנוסחים יותר ברור 🙂

למה לא

בשבוע שעבר מצאתי במקרה את הרשימה השחורה של בלוג "זנב לאריות". רשימה של סיבות שהולכת וגדלה של סיבות למה לא להשאר פה. אם היה לי מטפל הוא בטח היה אומר לי להתמקד בחיובי ולא בשלילי, אבל אין ספק שזה מפתה. נכון להיום הרשימה שם מונה:

  • חוק וילנאי המוצע בפרט, היחס לפליטים בכלל
  • חוק 892 – צנזורה על האינטרנט
  • מיליטריזם – קמפייני המשתמטים למיניהם, שורת הגנרלים הנקראת אל הדגל כדי לדרדר את המדינה לתהום הנשיה.
  • הכיבוש – 41 שנה and counting.
  • גירוש או מניעת כניסה של גורמים בלתי רצויים למיניהם בתואנות בטחוניות מגוכחות.
  • שריפת ספרים.
  • הומופוביה.
  • בוז לחינוך בכלל ולהשכלה והמחקר האונברסיטיים בפרט. – ייבוש תקציבי, הפרטה וכו’.
  • הפרטת כל מה שלא ×–×– מספיק מהר.
  • ניצול ציני של השואה.

אולי מלבד שאלת נכון או לא נכון להפריט, אני מסכים עם הרשימה, אני לצערי מוסיף:

  • אי הפרדת דת ממדינה.
  • בזבוז תקציבים בצורות חסרות פשר (בדוגמת הוצאות מאות מליונים על חגיגות עצמאות מיותרות כשיש אנשים רעבים ללחם).
  • הפוליטיקאים הבודדים שבמערכת שעדיין מסתכלים על טובת הכלל ויותר מחמישה חודשים קדימה כבר מזמן אינם במרכז הבמה וגם לא יתנו להם להתקרב לשם
  • כמות הליקוקים חסרת הפרופורציות לפלגים הדתיים מקבעת מצב שבו אין אפשרות להקים קואליציה אזרחית וממוקדת דמוקרטיה, ותמיד יכנסו שיקולים פסולים (שוביניזם ואנטי-ליבראליות) של ריצוי מנהיגים דתיים (שוב מתקשר לאי הפרדת הדת מהמדינה)
  • אחרי פרשת הילדות הרוקדות בטקס פתיחת הגשר בי-ם, ואחרי שבמקום מקהלה מעורבת שתשיר את התקווה בכנסת העלו לשם חבורה זייפנית של חברי כנסת זכרים בלבד, השבוע אני גם קורא שקול אישה או מראה זרועות ילדה חשופות כבר אינו קו הגבול, עכשיו משחירים או גוזרים גם את פניה של אורנה בנאי במודעות חסרות סקס אפיל לחלוטין. אולי בגלל שהיא גאה בהיותה אישה משוחררת וחד הורית? לך תדע. כל עוד נותנים להם לתקוע בדלת עוד רגל ועוד רגל, המצב לא ישתפר.

עכשיו צריך רשימת "למה לא אוגנדה" כדי להרגיש טיפה יותר טוב עם מה שבסוף בחרנו…

עדכון: רשימת "למה כן" אצל גיא.