תגית: גנו\לינוקס

פורסם ב

טלפון פתוח = הימור מאוד לא בטוח…

דורון אופק מסביר למה מוקו. הוא כותב עליו די הרבה בזמן האחרון כי אנשים רוצים לקנות כזה, והוא חשב לייבא אותם. יש לטלפונים האלו כמה בעיות וכמה יתרונות. אנשים קראו את ההמלצה של FSF עליו כאלטרנטיבה לאייפון ורצו לבדוק אותו, אבל מיהרו להשוות אותו לאסון רכבות.

הפרי-ראנר הוא אכן טלפון פסיכי משתי בחינות עיקריות: הראשונה שהוא מעיז לעשות את מה שמוטורולה, נוקיה, סוניאריקסון ואחרות לא יעיזו לעשות, שזה לפרסם את המפרט המלא ולספק לכל אדם מהרחוב את הSPEC המלא של החומרה, כולל לוח אם לעשות בו שינויים לפי צרכיו. השניה היא שהיצרן גם לא מנסה לרגע אחד לשלוט בתוכנה שתרוץ עליו. בניגוד לצעצועים חמודים כמו לנובו U8 או סאמסונג Q1 או סבתא נוקיה 770 או ביתה הN810, יצרני המכשיר מעודדים אותך לנדוד רחוק ממערכת ההפעלה של היצרן, ואנשים מתקינים שם היום אובונטו ודביאן ומיני בישולים ביתיים אחרים, נדמה לי היום בסביבות 8-9 טעמים של הפצות והיד נטויה.

הפרי-ראנר הוא אכן צעצוע חמוד. מחשב נייד בפורמאט של טלפון, עם ביצועים של PDA או MID. כרגע הוא יצור כלאיים מוזר שרק האקרים הארד-קור של חומרה ירצו לשחק איתו, כי הוא לא נייד הלינוקס הכי קטן ובוודאי לא הכי יפה או נוח. הוא רק הכי גמיש ופתוח מכולם.

ממול מתייצבת התקווה הכחולה-אדומה-צהובה הגדולה שנקראת אנדרואיד (או בעברית כוסדוכחם), גוגל לוקחים קרנל של לינוקס, מערימים עליו שכבות סגורות של קוד בצורת ממשק גראפי, מנגנון מסד נתונים ורכיבי תוכנה אחרים ואז חושפת API יפהפה ומודולארי לתוכניתנים. בינתיים הוכרזו מספר מכשירים שיריצו אותו רשמית (למרות שכבר לא רשמית התקינו אותו על מיני מכשירים קיימים בשוק), בינהם מכשירים מHTC, סאמסונג, פיליפס, קוואלקום ועוד אחרים שעוד לא הוכרזו.

מה הבעיה שלי עם אנדרואיד? אולי ההצמדות לDRM אינה חזקה כמו בiPhone אבל עדיין יש כאן שכבת תוכנה עבה למדי שאינה קוד פתוח. למרות זאת יש כבר אלפי אפליקציות בשוק לאנדרואיד, למעשה לתחרות האפליקציות שהוכרזה לפני כחודשיים נגשו יותר מ1700 תוכנות (×–×” לפלטפורמה שעוד לא נמכרת באף מכשיר, זוכרים?), וגם זכו בה שני ישראלים בין שתי העשיריות הפותחות, אגב. האפליקציות נראות מאוד "טעימות", ועושות חשק, אבל לא פחות חשק עושה לי הידיעה שהחומרות שיריצו אנדרואיד יצטרכו לתת פייט רציני לחומרה של האייפון (טריקים של מולטיטאץ', גודל, עיצוב), ובעיקר הידיעה שעל החומרות האלו רץ קרנל של לינוקס, כלומר כל סביבות ×”GNU ושאר המרכיבים של מגוון ההפצות המיועדות לרוץ על הפרי-ראנר יתחילו להופיע גם שם, ותודה לפרויקט מובלין. אם פרויקטים כאלו יהפכו בעצם כל מכשיר אנדרואיד לשווה ערך לפרי-ראנר רק עם עיצוב תעשייתי ומנשק משופר, האם תהיה לו עדיין נישה בשוק? כרגע פרי-ראנר מגיע במעטפת לא יפה כל כך, לא תואם דור3 ומסך המגע שלו די גרוע… הוא עלול למצוא את עצמו נזרק מהשוק עד תחילת 2009 אם לא יעשו בו שינויים דראסטיים, ודורון יכול שלא להסכים עד מחר, אבל יש כוחות שוק ברורים בנושאים של חומרה. היא לא מתנהגת כמו תוכנה ולו בגלל שלא עולה $0 לשכפל אותה.

הרצף בין טלפון, לסמארטפון, לPDA סלולארי, לMID, לסאב-לאפטופ ללאפטופ חסר חורים עכשיו, יש מכשיר לכל גודל וכל דרישה. נותר רק לחכות לצמצום הפערים בין קיבולת וסיבולת הסוללות, גדלי המקלדות ואולי פתרונות יצירתיים אחרים להגדלת המסך וכולי (הקרנה? מסך נגלל? יהיה חם ומעניין).

דבר אחד בטוח, האריזות יהיו יותר משוכללות ומוגזמות, והחיים של הUnboxers יהיו עשירים ומעניינים.

[kaltura-widget wid="4x161ai5xs" width="650" height="544" type="whiteblue" /]

פורסם ב

הנה, סוף סוף מצאתי משהו מעצבן בדביאן!

כבר הרבה זמן שאני מחפש משהו שיעצבן אותי בדביאן והיום מצאתי – הייתי צריך להוריד סרטים ממסרטת DV ומסתבר שדביאן פשוט זרקו את הדרייברים הישנים של raw1394 מהקרנלים של לני וסיד ×›×™ הם "גרמו לבעיות בטיחות ועצבנו אנשים". הפתרון? הסטאק החדש של פיירווייר שנמצא רק ב"אקספרימנטל". כל מי שבאמצע לא יכול להשתמש בחיבורי הפיירוייר שלו כמעט לכלום, אלא אם יקמפל לעצמו קרנל, או יקח מהאקספרימנטל (אבל אני לא יודע אם dvgrab תומך בAPI של הסטאק החדש). בקיצור אני נאלץ לבנות לי שוב קרנל פרטי, מה ששוב יגרום לX שלי לא לעבוד ×›×™ אין לי שם דרייבר לNVIDIA, אותו אצטרך לקמפל בעצמי מחדש שוב.

לעומתו אני אוכל מרורים מאובונטו כבר כמה זמן. אצל לקוח שלי מתעקשים להפוך אותו לפלאטפורמת התחנה הרשמית. עד עכשיו התקנתי להם סנטוסים בעזרת קיקסטארט. כל מכונה התקינה לעצמה בדיוק את הקומבינציה הרצויה של RPMים, על מחיצות כמו שביקשתי, חיברה את עצמה לNIS ושאר הדברים פעלו פחות או יותר "מהקופסא" ואת כל ×–×” קיקסטארט עושה בעוד הוא שולח את הלוגים לסיסלוג מרוחק. אצל אובונטו (ואני לצערי מנחש שמשהו דומה יקרה בדביאן) התמיכה בקיקסטארט היא לא ממש רשמית ומאוד חלקית, לעומתה שיטת preseed לא מאפשרת חיבור לNIS או SysLog מרוחק, מכריחה אותי לייצר יוזר אחד (×›×™ אין סיסמא לרוט או אופציה לקבוע אחת בהתקנה), משאירה את התחנה עם NetworkManager שלא עושה תמיד את מה שאני רוצה ואין עליו שליטה או תיעוד. אחרי שיצרתי את קובץ הפריסיד הארוך ×”×–×”, עולה התחנה, לוקחת את הקובץ ואז צועקת שהיא לא מצליחה לעשות לו parse, בלי לפרט באיזו מ300 שורותיו היא מתפוצצת, מתלוננת שאין כזו חבילה libc6, וזהו, אין אובונטו. לעומת זאת אם אצרוב CD ואתקין את התחנה ידנית, לפני שאוכל להשתמש בה, אני צריךך להוסיך (ידנית!) שרת SSH, לחבר ידנית לNIS, להוסיף ידנית AUTOFS ולערוך לו (ידנית…) את הקונפיג כדי לאפשר את /net, ולתת (ידנית) סיסמא לרוט ולהוריד (ידנית) את היוזר שהוכרחתי לייצר בזמן ההתקנה.כאילו מישהו בכוונה תיכנן את המערכת שלא תתאים לרשתות בחברה אלא רק לתחנות פרטיות. (או שאולי אני עושה משהו לא נכון, אתם מוזמנים לתקן אותי).

פורסם ב

עוד על גיבויים

אמנם כתבתי על זה בעבר, אבל אפילו אני פאקיונר לא קטן, השבוע גסס לי דיסק, והצלתי ממנו מידע בעור שיני (מה זה אומר לעזאזל? אין לי עור על השיניים!). הבעיה נפתרה אחרי הרבה העתקה איטית וזהירה תחת עינו הפקוחה של מזגן ובסוף כל המידע הועתק יפה מהדיסק למעט קובץ אחד שיש לי מקור אחר בשבילו. במקביל אני קורא כי רק לפני יומיים הלכו הפורומים של אובונטו ישראל בגלל שדרוג חסר אחריות, וצוות האתר לא מבין שיש לו מחויבות לשחזר. וואטסאפ הפליגו עם כותרת מאוד צהובה וכבר הכריזו "מותה של קהילה". אני לא הייתי באמת נשאר אצל צוות הנהלה שיורק בקשת (איזראל סטייל) על מה שכתבו משתתפים בפורום ועונים להם בחוצפה כשהם מבקשים את החומר חזרה באתר. למרות ששם זה נראה שזה נעשה מתוך הובריס ילדותי מכוון ולא בשל תקלה.

לבסוף לפני שעתיים כתבה לי טליה בבהלה שהיא מחקה לעצמה בטעות את הבלוג. אחרי שנרגעה טיפה ושיחזרה את הרוב (עזרתי עם איזה קובצון או שניים), החלטתי להתיישב ולכתוב howto פשוט, איך לגבות שרת גנו או יוניקס מרוחק בלי לגעת בו. אני מביא כאן את הסקריפט שאיתו אני מגבה את השרת שלי ועושה התאמות לגיבוי של ספרית בית של משתמש שאין לו גישת root, אנא בדקו אחרי שלא פישלתי בכלום, כי אחרי כל השינויים אני לא מתכוון להעביר את זה QA:

1. צרו סקריפט שיגבה את כל ספרית הבית שלכם, וכל טבלה דרושה ממסד הנתונים:

#!/bin/bash

# a generic hack to make a backup tarball of a homedir on a server
# and back it up to a home machine.
# This hack is public domain, and may not be useful to YOU if you don't
# customize it to the bone.

# The design is simple - stick everything in a single directory and rsync it out.
# We keep three days of material back, you still need to
# use rsync to take it home.

mkdir -p ~/backup ; cd ~/backup

mkdir -p current back.1 back.2 # add as necessary!

## first, rotate the directories

mv back.1/* back.2
mv current/* back.1

## set up dates for the backup filenames

TODAY=$(date +%Y-%m-%d)
THISMONTH=$(date --date="$TODAY -1 days" +%Y-%m)
ARCHSINCE=$(date --date="$TODAY -1 days" +%Y-%m-1)

## now dump MySQL, you must edit this to reflect YOUR db names!

for db in db1 db2 ${USER}_db ; do
nice mysqldump -e --add-drop-table --add-locks \
--user=USERNAME --password=PASS --single-transaction -q $db | \
nice gzip -c --rsyncable > current/$(hostname)_sql_$db.gz
done

## Did you notice? I always use gzip --rsyncable so the tarballs are, well, rsync-able!

## Latest web logs - only incremental of this month
( tar --newer-mtime ${ARCHSINCE} -cf - ~/weblogs | nice gzip -c --rsyncable \
> current/$(hostname)-weblogs-${THISMONTH}.tgz ) 2> /dev/null

## I run several sites
for site in ~/sites/* ; do
sitename=$(basename ${site})
( tar -C ~/sites/ -cf - ${sitename} | nice gzip -c --rsyncable \
> current/${USER}-${sitename}.tgz ) 2> /dev/null
done

## Backup all the rest of the homedir:
( tar --exclude=weblogs --exclude=sites --exclude=backup -cf - ~/. | nice gzip -c --rsyncable \
> current/$(hostname)-${USER}home.tgz ) 2> /dev/null

## AGAIN: this script makes a lot of assumptions, many not right for your setup.
## go over it, understand what it does and edit it to YOUR needs with
## YOUR directory names.

2. הריצו אותו כל לילה בשעות הכי פנויות בcron

crontab -e
(this opens an editor and you add in a line to run your script)
MAILTO=yourmail@yourdomain.com
30 3 * * * ~/bin/nightly-backup

3. במחשב הביתי שלכם, בנו סקריפט קטן שימשוך את הדלתא של העדכון. אם אתן לא מריצות גנו/לינוקס או מאק, אתן יכולות להתקין cygwin כי אני לא מכיר דרך יותר נוחה להשתמש בrsync מחלונות (הקוראות מוזמנות להאיר את עיני)

while ! nice rsync -av SERVER:backup/current/ ~/backups/SERVER/ ; do sleep 1 ; done

4. הכניסו גם אותו לcron. כאן אני מניח שלא יקח יותר משעה לגבות את כל האמור לעיל, אבל אם אצלכם זה שונה, שנו את המספרים לשעה יותר מאוחרת.

crontab -e
(this opens an editor and you add in a line to run your script)
MAILTO=yourmail@yourdomain.com
30 4 * * * ~/bin/rsync-nightly-backup | tail -2

אני לא דואג לפרט כאן איך למשוך RSYNC משרת רחוק בלי לשבת ליד המקלדת ולהכניס סיסמא כל פעם, אבל אם תהיה מספיק דרישה אני אוסיף עוד howto קטן בנושא. בינתיים רמז: SSH עם מפתח פרטי וציבורי, כאשר אין passphrase או שאתם דואגים לssh-agent רץ וזמין לפעולת הcron.

ושוב כאמור, כתבתי את כל הנ"ל חפיף, נא לתקן אותי אם שכחתי או פישלתי במשהו.

פורסם ב

השתלת דיסק טייק 2

הפציינט הגיע למרפאה תוך תלונות על איטיות זיכרון וכאבי ראש. לטענתו לא ישן כבר 130 יום. מבדיקה מהירה גיליתי שעולים מביטנו צליל ניסור מתכתיים איומים. ללא דיחוי הודעתי לו שעליו להתאשפז בטרם יהיה מאוחר מדי. מהסתכלות תקופתית בתיקו לפני כחודשיים כבר הזמנתי לו דיסק חצי טרה חדש והתכוונתי לזמנו להשתלה אבל הדבר זרח מפרחוני. אני מקווה שלא אחטוף תביעה על הזנחה פושעת. גם ככה ניסיתי עליו תרופות בעייתיות, העברתי אותו לSID וחזרה לLENNY והוא מראה סימני עייפות וטשטוש מזה זמן, וכבר שלושה-ארבעה חודשים פניו נפלו ואין אייקונים מעטרים את פניו כפעם. התייחסתי אליו כאחרון השרתים וויתרתי על הX. בושה.

השכבתי את החולה והרגעתי אותו שיהיה בסדר. הרופא המרדים ביקש ממנו להכנס לטראנס עמוק כדי שנוכל למשוך לו את התקע. "ממש לרדת לרמת מודעות 1?", "לא" אמר לו המרדים. "היום אני אקח אותך כל הדרך ל0!" ושלח למוחו בקשת כיבוי. החולה התנגד. מסתבר שאחרי 130 יום ללא שינה צפו בראשו כמה זומבים שסירבו לעזוב את השטח. הוא שכב שם ×›10 דקות במצב קאטטוני, לא נרדם אבל גם לא מגיב לפניותי. נאלצתי לעשות את השנוא עלי ולהרדימו בכח. סמכתי עליו שהוא חזק, בכ"×– כבר בן 11 בגילגולים שונים, כמעט 8 שנים מאז שלקודמו מחקתי בטעות את /etc ונאלצתי לנקוט בצעדים קיצוניים. גם אז כדי להמנע מתביעת רשלנות עזבתי בחשכת לילה את ארץ מנדרקיה, בה שכנתי ×›4-5 שנים, וברחתי עם הגופה להרים, לג'ונגלים של ארץ דביאן, כדי להעלות את הגופה באוב ולהחיותה מחדש, במקום בו לא יכירו אותי ואת הגופה החדשה-ישנה. ×–×” הצליח. כשהערתי אותו מתרדמת המוות שלו לא ×”×™×” לו מושג, הוא חשב שכך נולד, עם זכרונות נעימים בראשו וכשרון נדיר למיון דואר. מעולם לא סיפרתי לו את האמת…

בחזרה על שולחן הניתוחים, פתחתי את ביטנו של החולה ונחרדתי מהזיהומים שהצטברו בו. במרפאה המאולתרת שלי לא תמצאו מכשירי ניקוי אימתניים, פשוט לקחתי שואב אבק ביתי ושאבתי את הזיהום מתוכן ביטנו בגסות. "מה שלא הורג-מחשמל" אמרתי לעצמי בהיסח הדעת, והרופא המרדים הסכים: "ומה שמחשמל – מקצר את החיים לרגע". "איזה קצר!? אל תפתח פה לשטן! תעבור פה מיד על הבטן שלו, בוא נוודא שכל הכבלים תקינים. אני לא רוצה חיבורים מיותרים! מקסימום כבל מאריך אבל בוודאי שלא מקצר!"

אחרי שוידאנו שהכל תקין, שלפנו מביטנו את זוג הדיסקים, שאחד מהם ×”×™×” אותו מסור שאיים על זכרונו. אחד של 120 ואחד של של 160. אלוהים אדירים, איך חיינו פעם עם כל כך מעט? תקופת צנע של ממש! השארנו את הדיסקים מחוברים בכבלי הטבור שלהם והוספתי לו את הדיסק החדש, מקובע במקום ומחובר בטכנולוגית SATA החדשה. הרבה לתקן בו לא ×”×™×” לי חשק, אבל לפחות אוכל לדאוג שזכרונותיו יהיו בטוחים לעוד כמה שנים…

הערתי את החולה בעדינות. הוא נבהל לגלות שביטנו פעורה והדיסקים שלו גלויים לכולם. "מה אתה עושה לי? אתה קצב חסר לב!!", "די לבכות!!" שאגתי עליו. "אני מעתיק אותך לדיסק חדש, אבל בשביל זה אתה צריך להיות דלוק. אתה תרגיש קצת נפיחות אבל זה יעבור!". לא סיפרתי לו לאיפה ילכו הדיסקים הישנים אחרי שאגמור איתם, לא רציתי להפחיד אותו עוד יותר. פיזרתי על הדיסקים קצת רוטב tar|tar שיעשה את העבודה בהעדרי והלכתי לאכול צהריים. ביקשתי ממנו לחשוק שיניים ולחכות בלי לזוז. "עוד מעט יעבור" שיקרתי לו. מי כמוני יודע שלוקח כמה שעות להעביר כ"כ הרבה גיגות בין דיסקים, מהירים ככל שיהיו. השארתי אותו שם מייבב ומפחד לזוז. אני מקווה שלא יפגע בעצמו, רק רעש הניסור הזה היה יכול להעביר שרת שפוי על דעתו.

כשאחזור, עוד אצטרך להרדים אותו שוב לאחר שצרבתי לו MBR חדש ולהסיר סופית את הדיסקים הישנים. יש פציאנטים שלא שורדים את התהליך כשהרופא לא מקפיד, וצריך להשתמש בעזרים חיצוניים. כמה אני שונא להיות רופא…

פורסם ב

לייב בלוגינג – אוגוסט פנגווין

כן, אני אלחוטי בכנס בפעם הראשונה, אני חייב לברר איך ×–×” לעשות לייב בלוג פעם, אני גם מתרוצץ ומצלם אבל לא התארגנתי להעלות תמונות מכאן – ×–×” יקרה בערב.

הארגון של דוכן הכניסה עבד קצת לאט, יש השנה רק עמדה בודדת לכל דבר, צילמתי הרבה אנשים, מיטל עושה פוטורצח.

9:30
התחלנו כרגיל באיחור. רם און נתן סקירה מהירה של מצב חדירת FOSS לממשלות אירופיות ומה המצב בארץ. שחר נתן מצגת על המודל הישן של פיתוח תוכנה מסחרית וקרא לו המודל העסקי הנוכחי של פיתוח תוכנה קניינית. אני לא הבנתי לגמרי את ההקשר.

רימון לוי מאיגוד האינטרנט מדבר על פעילות האיגוד בתוכנה חופשית בשלוש השנים האחרונות. הפופולריות של אתר המראה, פעילות תקינה (מלשון תקן), על BIDI, Moodle ועוד.

רימון מבקש רעיונות שצריכים קידום לשנה הקרובה.
10:21
שחר: פרויקט ×”BIDI המדובר עדיין בשלבים שעורכי הדין של איגוד האינטרנט ולינגנו מדברים בינהם, ×–×” מוזר ×›×™ ×–×” אותו האיש…

(מתפצלים למסלול טכני ומסלול חברתי)
10:35
אמיר שבט מדבר מטעם מיקרוסופט. חושב שיש מה לשתף פעולה ולא להתייחס ליחסים כמלחמה.
מציג תמונות מוכרות של FOSS נגד MS ומצחיק את קהל, מדבר על שיתוף פעולה עם SUN. חשיבות למפתחים ולקהילה.
10:45
אינטראופרביליות. מדברים על סילברלייט ומונו, Write Once Run Anywhere. הקהל מתקן אותו שמדובר על cross platform ולא אינטראופרביליות. כאן מתחילות קריאות ביניים מהקהל על כך שסילברלייט הוא שוב תקן חדש, ושהוא סגור. אמיר טוען שהיא פתוח לחלוטין(?!). כבר היום, לטענתו, פיירפוקס יודע למשוך את הפלאגין הנכון אוטומטית.
עוד קריאת צד: מיקרוסופט לא באמת כותבת קוד למונו? לא יתבעו את המפתחים על פטנטים בהמשך?
תגורי: לא נכון: הזמינו את מיגל ואחרים למעבדות ועובדים איתם צמוד. אפילו נתנו להם קפה ועוגה (אמיר: אפילו לא מורעלת!)

אמיר: אנחנו גם עזרנו להאיץ את PHP על IIS, ואת אפאצ'י.
10:52
רם און: ניסיתי הרגע להתקין סילברלייט, אתר מיקרוסופט חוסם וטוען שאין גירסא ללינוקס. אמיר: נבדוק.

אמיר מדבר על קודפלקס (יענו-סורדפורג' של מיקרוסופט) ועל תחרות OPEN UP. שחר מבקר את העובדה שהתחרות מגבילה לא להשתמש בקוד קיים, אבל ×›×›×” עובד קוד פתוח. תגורי מוחה על הביקורת השלילית. נוצר ויכוח קצר על תרבות הויכוח… אמיר אומר שהתנאי לא להשתמש בקוד קיים הוא בשביל שהפרס ינתן רק על קוד שנכתב לצורך התחרות ולא על קוד קיים מקודם, ×›×™ מרכיב הזמן הוא גם מדד, ולא יתכן לתת פרס על קוד שכבר נכתב ותוחזק חודשים או שנים לפני התחרות. יש כאן שאלה מעניינת באמת של תחרות קוד והגדרותיה.

החבילה המטיילת מגיעה אל אמיר באמצע שהוא נותן את ההרצאה :0)
10:57

אמיר: יש שקיפות, משתמשים בMSPL שתואם GPL.
שחר: להגביל גם רשיון וגם טכנולוגיה זה בעיה. (התחרות מוגבלת לדוט נט או משהו נדמה לי)

נשארת רק דקה לQ&A, דורון אופק גונב את רובה בפיליבאסטר נגד שיטות הפעולה של מיקרוסופט. אמיר יוצא להגנה על OOXML ושחר חותך אותו (לצערי מוקדם מדי). אני חושב שהיה צריך לתת יותר זמן, אבל היום אכן קצר.

11:04
שחר מעלה את אורי עידן לבמה, ואני עובר לחדר ההרצאות הטכניות.

11:10
תיקון… מסתבר שהמסלול הטכני יותר פופולארי בסוף, אז מחליפים חדרים… מאיר קריחלי בא לדבר על ×’'אנגו. אני לא יודע איך אבחר אח"×› בין ההרצאות על בלנדר ובלוגלי…

בין לבין, מיטל מסתובבת לצלם אנשים ל"פוטו רצח" ומחלקת להם כפתורי שוא"ש. אני מנסה לצלם אותה ומקבל כפתורים בתור דמי פרוטקשן כדי לא לצלם אותה… (×–×” לא עבד לה, השלמונים לא הספיקו, והתמונות יועלו לפליקר אם לא תעלה מחאה ספיציפית 🙂 )

11:13
מאיר מדבר על המקורות הסגורים של Django, המבוססת פייתון. היא הפכה לפתוחה בתקופה שRAILS יצא לשוק, ויש לה מבנה מודולארי ויפה.

11:16
המערכת מטפלת בסריאליזציה, סינדיקציה, עימוד של רשימות אייטמים, מייצרת אוטומטית ממשק ניהול…

11:19
מדברים על כרמל – מערכת ניהול תרגום ממשקים, עברנו לדוגמאות קוד, איך מגדירים מודל מידע, למעשה מבני הנתונים של פייתון ומיפוים לסכימה של מסד הנתונים.

בנקודה הזו צפריר כהן מעביר לי את החבילה המטיילת בתור "האיש שמריץ לינוקס ×”×›×™ הרבה זמן". פאדיחה, הלאפטופ שעליו אני כותב פה מריץ חלונות…

החבילה אמורה לעבור ל"מי שהכי האקר". לצערי GBY, Mulix ואחרים לא איתנו היום… למי להעביר? העברתי לguysoft.

–הפסקה לא יזומה —

יעל סיימה לראיין עם דורון בחוץ את אמיר שבט בשביל קריקטור. תגורי יורד עלי למה הראיונות מTWS לא הועלו מעולם לרשת…

11:46
נכנסתי להרצאה של תום סלע על בלוגלי. הוקם בנובמבר 06.
11:52
אחרי רקע היסטורי,סקירה של וורדפרס.קום.
וורדפרסMU מיועדת לתמוך במליוני כניסות ביום, אבל מפותחת ליד וקצת מאחורי וורדפרס. כל משתמש בבלוגיה פותח שמונה טבלאות חדשות ועוד כמה לפי צרכים של פלאגים, נשמע פסיכי. זה אופטימלי?! מבנה הנתונים מאוד דומה לוורדפרס, ואולי בגלל זה רוצים לחסוך שינויים? מסתבר שMYSQL יודע להתמודד עם זה. ניתן לעבוד יפה עם מסדי מראה לקריאה-בלבד ולבזר את המסד בדרכים שונות.
11:57
כמה שיתוף פעולה בין קוד בלוגלי לגרסא העברית של רן? פעם לא היה שיתוף אבל היום משתדלים להצמד כדי לחסוך עבודה.
ליאור קסוס נותן לי שלוק דרופאלאגר. לא רע!!! חבל שלא מיוצר בכמויות יותר גדולות 🙂
תום ממשיך לדבר על בחירה בספק אירוח, יכולת צמיחה, שירות, עזרה בתחזוקה.
VPS לעומת שרת יעודי: יש יתרונות, אפשר להריץ על זה שרתים עמוסים, למשל בלוגלי היום רץ על VPS בודד, גם אפאצ'י וגם מסד נתונים!
"היו פראנואידים!" לגבי ניטור אבטחה.
12:06
כאבי צמיחה: מה עושים עם ספאם ומתשמשים נבזיים. גבשו מדיניות והיו עקביים. בבלוגלי לא מוכנים למשל לסבול לשון הרע באנונימיות, זה יגרום לסגירה של הבלוג. לעומת זאת אם הוא לוקח אחריות ומזדהה, בלוגלי מוכנים לעזור לו אחרי יעוץ משפטי.
* השתדלו להיות גם בצד החכם וגם בצודק.
12:10
ספאם בתגובות ובטראקבקים, בלוגים של ספאם (splogs). יוצר עומס. הפלאג שמטפל בזה עובד על security by obscutiry, הוא מתנצל.
קוד פתוח – אין חובת הפצה, אבל הקוד של WPMU עברית בסוף הופץ מאז מרץ 2007. לפני כן הקוד פשוט לא ×”×™×” באיכות הפצה, והוא מבוסס על קוד עתיק ומאוד מפוצ'פץ'. עובדים על WPMU 2.6 אבל עוד לא רצים עליו.
12:14
Q&A: התחלנו מסיבות חברתיות, לא שמים פרסומות, מלבד דף הבית. כרגע הוא טוען שזה מכסה את עלויות ההוסטינג. תום מסרב לדבר על כמה משתמשים וכמה כניסות. בעיתונים מתייחסים אליהם בתור הבלוגיה השלישית בגודלה, הוא לא יודע אם זה נכון. נגמר.
—הפסקה—
12:38
נכנסתי באיחור להרצאה על אופן-אופיס, קפלן מדבר על הסטוריה, על זה שאין יותר תמיכה ממשלתית בימינו. אבל יש מערכות באגים ופאצ'ים מקומיים.
12:45
סקירה על באג המספרים הידוע, נמצא ולא מתוקן ב2.4.0, משפיע גם על חלונות. יתוקן רק ב2.4.1 אבל יש בעיה ×›×™ חלק מההפצות עוברות כבר ל2.4.0, וזה בעיה… דווח מאוחר והוזנח. למרות יותר ממאה הצבעות, וקיטורים בפלאנט, יתוקן רק יותר מאוחר.
היום חלק מההפצות כבר מפיצות 2.4.0 מתוקן. בדביאן המצב טוב, לני יצא עם 2.4.1.
12:51
פעילים בארץ: נדב קבלרצ'יק, הנר דרבס מגרמניה, טק מערכות, קפלן עצמו ושני ניקים שאין לו מושג מי הם: Shai2platonix ו-psychoi3oy. שושנה כמובן, והרבה מצביעים לבאגים. לשושנה יש עדיין הרשאות מורחבות בעוקב הבאגים ולכן היא עוזרת איפה שלקפלן אין 🙂
13:05
אני עושה ג'אגלינג בין הלאפטופ למצלמה של זולו. בינתיים חלק שני של ההרצאה על מחשבים בחינוך בפתח תקווה. מרצה נדב. סקירה על המודעות של של משרד החינוך לקוד פתוח (לפחות על חלונות) אבל גם על ילדים שעובדים מBoot של DOK קטן. משרד החינוך לא עובר לויסטה בחינוך, גם בגלל תקציב תוכנה וגם בגלל תאימות לחומרה ישנה. סקירה גם על פרויקטים כמו לה"ק וMoodle ( אבל בקושי מספיק רק לזרוק שמות בלי תיאורים כי נגמר הזמן. המון תודה לקהילה שאיפשרה ועזרה, אפילו עם תשובות טכניות פשוטות בפורומים. הקצב רק גדל לשנה הבאה.
13:20
מעבר חד לאולם השני, אופןמוקו. אנחנו רק בשעה איחור 🙂
דורון על ההיסטוריה, איך אופנמוקו מתקיימת לחוד מFIC שהתחילה את הפרויקט.
אופנמוקו יצאה בהתחלה עם NEO1973, הגרסא החדשה של FREERUNNER מסומן GTA02E שמתקנת את התדר הדרוש בארץ ב-GSM.
האחראי על קשרי קהילה הוא מיכאל שילה, שגם עובד בארץ ובחו"ל. הליבה העסקית בטאיוואן,
ההפצות שרצות – יש כחמש בשוק. התמיכה בעברית בהפצה הראשית 2007.2 היא חלקית אבל יש התחלה.
13:25
מטרת הפרוייקט להיות מכונן – לאו דווקא ליצור טלפון כובש שווקים, אלא יותר לדחוף את הרעיון של פלאטפורמה פתוחה (חומרה ותוכנה), להפוך את הטלפון למרכז תקשורת אישי, ליצור אפליקציות יצירתיות, ובעתיד לפרוץ עם הטכנולוגיות הבסיסיות שיווצרו, ליצור קווי טלפונים עתידיים. לבנות אקוסיסטמה שאפשר ×™×”×™×” ליצור דרכה ביזנס.
13:30
הדגים צריבה ברקע של המכשיר. ממשיך לדבר על אופנמוקו כפרויקט רעיוני ליצור disruptive technology שאינו רק תוכנה או חומרה. מראה בנק רעיונות (צילומסך יצורף מחרכך)
מילה על ההמלצה של הFSF על הפריראנר מול האייפון. לצערו המפרטים של הGSM הם סודיים, אבל עובדים יפה עם API מוגדר.
ההפצות בינתיים מותקנות גם על PDAים וטלפונים של יצרנים אחרים. מעבר מהר על החומרה הכלולה. דורון עובר על שש הפצות זמינות היום והפיצ'רים השונים בהן, השינויים מאוד חדים, ודורון צורב את הטלפון שלו חמש פעמים ביום כדי להכיר כל מה שיש בשוק. המידע היום לא בפורמט אחיד אבל יש מאמצים בכיוון – כרגע למשל אפילו ספר הטלפונים לא באותו פורמאט בכל ההפצות…
13:45
סקירה סופר מהירה על תאימויות ואפשרות ההבאה לארץ אבל שוב שחר חותך ולוקח את הבמה כדי לסגור את היום…
שחר מתנצל על החיתוך, ומזכיר שיש מועדוני לינוקס פעילים, וההרצאות האלו יתקיימו בהרחבה במקומות אחרים.
שחר גם מנדב את דורון לארגן את הכנס הבא 3 ימים במלון הנסיכה באילת ואז ×™×”×™×” זמן לכל ההרצאות…
נדב ויניק עולה לתת את פרס המקור.
13:49
ארתיום טונקיך מועמד על קזית 3. מפתח גם את CppCMS ופרויקטים אחרים.
מאיר מועמד על וואטסאפ ולה"ק
קובי זמיר מועמד על HOCR
רן יניב הרטשטיין על WPH
וגאבור סאבו (לא הגיע) פעילות וקוד פרל.

מאיר קריחלי זכה בEEEשל אסוס.. לא ורוד!
מודה לשותפיו לוואטסאפ, ומדגיש את חשיבות ההשקעה בצעירים, לתמוך בהם שימשיכו את הקהילה.

שחר מודה למי שבא. עכשיו למסיבת החלפת המפתחות…

(כאן סגרתי את הלאפטופ, החלפנו מפתחות, ירדנו עם נחיל של 18 איש על איל-פסטיו המצוינת בצדו השני של אבן גבירול, ועכשיו הגעתי הביתה להגיה את הפוסט. תמונות בהמשך)

פורסם ב

שמות מחשבים

אנשים שלא מנהלים רשתות לא יודעים אילו בעיות יכולות לקרות כשבוחרים בשמות בעייתיים למחשבים. אתה עלול למצוא את עצמך מתקשה למצוא שמות חדשים למחשבים נוספים או במקרים קיצוניים למצוא התנגשויות, ואני אתן דוגמאות:

1. חבר שלי שרת ביחידה מסוימת בצבא אי שם בשנות התשעים, שם כל מכונות הסולאריס היו שמות של דמויות שייקספיריות וכל תחנות ×”SGI היו שמות של תבלינים. יום אחד כשנרכשו כמה מכונות חדשות ונגמרו לו התבלינים הוא כמובן בא אלי. הלכנו למדף התבלינים של אימי וחיפשנו וחיפשנו לשוא שמות שעוד לא היו להם, עד שגילינו שמלח וסוכר לא היו מיוצגים ברשת בכלל 🙂

2. חבר אחר ביחידה אחרת קרא לכל המכונות שלו בשמות של מותגי קונדומים (אכן יחידה אחרת למדי) כמו דורקס וטרוג'אן, והגיע עם כמה מהמכונות לתרגיל ביחידה אחרת, שם כל הרשת נותבה ×¢"×™ ראוטרים בשמות פשוטים ולענין כגון R0, R1…. וכמובן שהיתה בעיה של התנגשות מרחב השמות ×›×™ לשתי הקבוצות ×”×™×” R3.

3. בחברה מסוימת בנה ידידי מארק קלאסטר חישובים, ×–×” ×”×™×” עוד לפני המצאת המחשבים הדקיקים של 1U שיש היום, ו40 מחשבים הוכנסו לארבעה ארונות. בכל מצב אחר אנשים היו קוראים להם במספרים רציפים כמו C01 עד C40 אבל לא מרק. הוא החליט לקרוא לארון אחד בעשרה שמות שונים של וודקה, לשני בעשרה שמות של קוניאק, לשלישי בעשרה שמות של ויסקי וכך הלאה. באיזשהוא שהוא שלב הוא קיבל תלונות כשלאנשים נמאס להקליד שמות ארוכים כמו glenfiddich 13 פעם ביום כדי להגיע לשרת ונאלץ להוסיף גם שמות פשוטים…

4. בחברה שבה עבדתי בקליפורניה התחילו ממשרד קטן, ולכל המחשבים ניתנו שמות מ"שלגיה" ×›×™ לא תכננו יותר משבעה גמד^H^H^Hאנשים. השמות נגמרו מהר ונאלצו להוסיף "יער", "נסיך", "מכשפה" ואחד הלינוקסים גם קיבל את השם "תפוח", אבל אז ×”×’×™×¢ איש מכירות עם מקינטוש. הוא קיבל כמובן את השם "רעל" 🙂

5. פעם קראתי לשני המחשבים שלי בבית רן וסטימפי וחשבתי שאני מה-×–×” מקורי ואף אחד לא יבין זאת בארץ, עד שגיליתי שבכל חברת ×”×™×™-טק שניה כבר ×”×™×” איזה גיק שעשה את ×–×” לפני…

6. בחברה שאני עוזר לה להקים את מערך הIT בימים אלו בחרה חנית את משפחת אדאמס כנושא. בהתחלה פחדתי שהמרחב יגמר מהר מדי (כמו בשלגיה לעיל) אבל גיליתי בחיפושים ברשת עוד המון בני דודים וחיות מחמד, וכרגע מספר השמות בDNS הוא למעלה מ20 שמורים מראש, ופחות מ10 מכונות.

7. מרגע ששמתי שרתית ראשונה משלי בהוסטינג לפני כ4 שנים, החלטתי לתת להן שמות נשיים. זו של היום שמה Uma (על שם ת'ורמן) והגיק שבי ציין בשמחה שיש לה יותר CPU cores מאשר אותיות בשם.

כל פעם שאני מתקין למישהו שרת או תחנה ושואל אותם אם הם בחרו שם, לרוב מסתכלים עלי מוזר. הם לא מבינים שזה מאוד אישי ויקבע את חלק מהיחס שלהם ליצור הזה שאמור לעזור להם לעשות את העבודה? הטלפון הנאמן שלי השתנה עם השנים אבל מרגע שהוא מתחבר לי את המחשב ומנהל לי את היומן, שמו "סנשו" ע"ש נושא כליו של האביר בעל דמות היגון. לא יכול לחשוב עליו אחרת. גם למכוניות יש לנו במשפחה תמיד שמות, כמו "חיימ'קה" ו'השָבָּזָ"ן' (סיפור ארוך) או Shilo'i Wingu שזה אמר להיות "כנף לבנה" ביפנית לפי מישהו שלא סמכתי מעולם על היפנית שלו.

אז איך אתם נותנים שמות למחשבים או מכוניות או טלפונים שלכם?