מוברק, שבעבר היה סלחן עם החיזבאללה מתחיל לצאת נגד המאבק המוסלמי האלים כגישה וספיציפית אצל החמאס. נסראללה בתגובה מזמין את האחים המוסלמים במצרים להתנגד באלימות למשטר מוברק ומיד מתקן את עצמו תוך כדי הנאום (עובדה שלא מוזכרת בכתבות משום מה) אבל מאוחר מדי, ועכשיו מובראק חם על נסראללה. טוב או רע ליהודים? אני כבר לא עוקב.
טמקא מציעה לישראלים להתחיל לייצר רקטות ביתיות במדור המחשבים של האתר(?!). טוב הם לא ממש אומרים לנו להרכיב קסאמים, אבל הם נותנים לנו את כל התכניות בפרוטרוט, סתם שנדע לייצר דלק טילים בבית…
אני מקווה שנמשיך לעמוד על הקו שבו ההסברה עדיין לטובתנו. כניסה לעזה עלול לעבוד רק בסיכוי נמוך מאוד בטווח הרחוק, אבל ב100% תפגע לנו בדעת הקהל בעולם הערבי בטווח הקצר (שלא לדבר על שאר העולם).
אה, ותתעלמו מטמקא. אני לא ממליץ להתחיל לבנות טילים…
חוץ מארבעה-חמישה חברימשלי שאינם בפייסבוק מסיבות שונות, אנשים לרוב לא מבינים למה אני מתעצבן על היותו גן סגור ונסיון להקים ווב אלטרנטיבי פרטי: התמונות, המפגשים והפוסטים שם לא נגישים לי, ה"קונקט" שלהם לבלוגים מאופשר רק לבעלי חשבון שם, ובנוסף לשאר הסיבות פשוט לא בא לי בזבוז הזמן הזה של "אוננות פייסבוק". הבלוג (הפתוח!) שלי מעסיק אותי גם ככה יותר מדי. דוגמא: למה אני שולח פוסטים (ברבים!) ב2:30 בבוקר 🙂
א. אנשים לא לומדים, הרשת צריכה להיות יותר פתוחה וצריך לתת יותר כח למשתמשים לבחור מה מתאים להם, כמו שאמר אבי דור (האינטרנט) המזוין: "קוביות נרדמות מסודרות בסל ואין שם אף ילד שיבנה מהן מגדל. זה לא כל כך נעים לראות גן סגור".
לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.
אין בו אף מילה על הפעילות, לא ההודעה על אוגוסט פנגווין, לא על פועלם (אם יש) של חברי העמותה נגד חוקי המידע והביומטריה השונים הבאים עלינו לרעה… אם העמותה עושה משהו טוב במהלך השנה מלבד ארגון הפנגווין, אין איך לדעת בעצם. אם מציצים לדו"ח השנתי 2007 (למה חיכינו לפרסום עד דצמבר 2008?) נראה כי יש לעמותה כ-14 אלפי שקלים יושבים מחכים למשיח (כנראה נכון לדצמבר 2007, אין לי מושג מה קורה שם עכשיו) וההוצאה היחידה לאורך השנה היתה על הכנס. אם לחפשים באתר יש לינק ל"פעילות ישראלית" אבל אין שם מילה על מה ברשימה מומן או נתמך ע"י כספי העמותה מלבד היותו מוזכר בעמוד.
מה להסיק מזה? מלבד העובדה שלא טורחים מספיק לעדכן את רסס החדשות אני לא בטוח. אולי באמת לא מעדכנים כי אין מה לעדכן. מי שמצפה מהוועד ליזום, נראה שיתאכזב כי הפעילות הצטמצמה לכדי ארגון יום כיף כל אוגוסט. מי שמצפה מהועד לשרת את בקשות הקהילה, הרי שאין מושג אילו שירותים ניתנים לקהילה. לא הלכתי לחפור בארכיוני רשימות התפוצה, אבל השקט באתר ובדו"ח הכספי אומר לי שאין פרויקטים שמחפשים מימון (קשה לי להאמין שיש מבקשים אבל הועד לא נותן, מהיכרותי עם האנשים שם), אז אני מנחש שאנשים פשוט לא ממש פונים לועד בבקשות עזרה. אולי הם לא צריכים עזרה, ואולי פשוט אין מספיק פעילות בארץ בתחום כדי להצדיק עמותה? או שאולי הקהילה היא לא ממש קהילה?
אז יש או אין קהילה?
ליאור קפלן כתב על מה שהוא מכנה פיצול בקהילת התוכנה החופשית, עבר זמן והדיון שם התקרר. אחרי אוגוסט פנגווין היה גם שוב גל של ביקורות נגד העמותה מתוך ה"קהילה" ואחריו גל של הגנות: דורון, רם און, אורי, ואחרים. עדיין, יש שאלות לגיטימיות.
לא יודע אם מישהו אי פעם עשה ניתוח של מה כוללת הקהילה הזו כיום. יש אחת? שתיים? עשר קליקות קטנות? אם היתה רק אחת, זה היה לפני 12 שנים אולי. הייתי חבר בה אז אבל אני לא מחובר אליה כבר שנים, קצת בגלל שאני פשוט עסוק מדי בשנים האחרונות וקצת בגלל שהיה לי איזשהוא משבר אמון בהתארגנות שלה. מאיזשהוא שלב אחרי שנמחקתי בפעם החמישית מרשימות התפוצה של "המקור" לא טרחתי להרשם יותר, ואין לי שום מושוג מה פעילויות הקהילה והעמותה. לפעמים אני עוד מבליח קצת בlinux-il אבל זו ממש לא "הקהילה", וזה מה שאני רוצה להעביר כאן בעצם.
גלעד הרצה לפני כמה חודשים אצל גיקי המוסך, וטען שזה היה "כמו בפגישות הראשונות של משוגעי לינוקס" רק עם מקרן DLP יקר ויוסי ורדי. הוא הסביר שם שמוצר או רעיון צריכים לסחוף אנשים כדי שיהיה איזה אימוץ לנושא. דורון אופק אף הוא מתלהב מהאסופה והחברתיות שם (חבל שלא באתי!), אבל גם הוא מדבר על הגישה הקיימת בשוק של "יש שם מלא מפתחים בחוץ, אני אזרוק עליהם קצת קוד והם יגמרו את העבודה בשבילי" (הפתעה – ברור שזה לא יעבוד). אנשי התעשיה לא יודעים איך לארגן קהילה למוצר שלהם, ולצערי נראה שאין להם גם קהילה מוגדרת לפנות אליה או במה לעשות את זה עליה.
מתי אנחנו כן קהילה? מיקרוסופט ניסתה ללטף לרגע את הקהילה באוגוסט פנגווין אבל לא העיזה בינתיים ללכת עד הסוף ולשים שם דוכן או להבין מה אנשינו רוצים מהם בעצם, אולי מפחד אחרי כל ההתכתבויות בבלוגים שלפני הכנס. אני חושב שחבל, כי במצב שנוצר, אמיר לא יצר דיאלוג עם הקהל. הוא הספיק להזכיר שתי מילים על שיתוף פעולה ו"הוראה מלמעלה לכל מיקרוסופט לעבוד עם תקנים ציבוריים". הוא לא הספיק להגיד חוץ מזה עוד משפט אחד שלם כי שארית ההרצאה היתה מאבקים עם הקהל, התקפות על הגדרות התחרות של OpenUp, על התנהגות בעייתית בועדות הISO והתאימות-או-לא של סילברלייט על גנו/לינוקס. אם היה ביתן בחוץ אפשר היה לשים שם עוד אדם או שניים שיודעים על מה הם מדברים וליצור איתם דיאלוג. אני לא חושב שהקהל באמת התנהג בצורה שהיתה צריכה להפחיד את מיקרוסופט, אני חושב שהם פיספסו בגדול כשלא שתלו שם דוכן. אני הייתי גם רוצה חולצת מיקרוסופט קלאסית, מאוד אהבתי את הפלייט סימולאטור שלהם על הApple //c הישן והטוב שלי (ג'ס? את שומרת עליו טוב?)
הרגע האחד הזה באוגוסט פנגווין, כשהקהל יורד כמעט כאיש אחד על איש אחד ממיקרוסופט, זה היה אולי הרגע היחיד שנראה כמו איחוד שורות הקהילה שראיתי במשך שנים, וזה עצוב, כי זה לא היה במקום ולא למטרה הנכונה. לטוב ולרע נראה לי שאין כאן קהילה שמרגישה ביחד תחת ארגון גג אחד, לא משתמשת בשירותיו של הועד, ולא ברור לאיפה זה הולך.
לשאלה שכמובן תבוא – אז מה אני אומר פה בעצם? – אני אומר שאי אפשר לצפות מאנשים להתנדב לפעילות ארצית, אין מה לבקר את מי שלא מתנדב, ואין גם מה לבקר את העמותה כשאין לה קהילה מפעילה שמצפה ממנה לייצוג. יש לנו מועדונים איזוריים פעילים עם הרצאות וימי התקנות וכנראה שזה עובד טוב ולרוב האנשים זה מספיק טוב. מצד שני אני מקווה שאנשי הועד החדש ימצאו תוכן לצקת לתוך פעילות העמותה כדי שאנשי המועדונים השונים שנקראים יחד "קהילה" פעם בשנה ידעו שיש להם כתובת לעזרה בשיתופי פעולה. אני מקווה שישמעו יותר על תוכנה ותקנים פתוחים בעיתונים ובממשלה, אני מקווה שהמלים האלו יזרקו גם יותר מפעם אחת בבחירות הקרובות, ולכן בעצם אני אומר למי שלא יהיה בועד הבא – השקיעו נא קצת מאמץ ביחס"צ והסברה אל מחוץ לקהילה. זה יעזור לקידום התוכנה החופשית ובסופו של דבר יכול לקדם את הכלכלה והחברה הישראליות. (ולא, אני לא הולך לתת עצות איך או מה או להתנדב לעשות בעצמי כי אני לא מבין בזה הרבה, וצריך מישהו שטוב בזה)
הגארדיאן משחרר כתבות מלאות ברסס מזה חודש. אני מברך על כך. כשהייתי צעיר וטמבל ולא הכרתי עדיין מה טוב בקוראי רססים, חשבתי שהדבר הנכון הוא לשחרר ברסס רק תקצירים ולהכריח את הקוראים להגיע אליך לבלוג. טעיתי, מכה על חטא. אינפורמציה צריכה לבוא באופן מלא עד פתח דלתו של המשתמש, אם הוא רוצה לראות רק תקציר, הרי זה תפקידו לבקש מקורא הרססים שלו לעשות את ברית המילה של הפוסט, ולא תפקידו של ספק המידע לקצץ בו.
אנשים יקרים! שחררו את המידע לחופשי! הפניה הנרגשת הזו מתייחסת למנהלי רשימות (שם אני קורא כמעט 15 בלוגים), מנהלי קפה דה-מארקר, אבל בעיקר לבלוגרים שיש להם שליטה על זה ובכל זאת חותכים: פיראנה קארינה, רם און, עדו קנר, וואטסאפ, לינמגאזין, חץ, ג'בקה אטו, אפי פוקס, אורן צור, ועוד אחרים, אם אתחיל לחפור בGרידר.
אני אוהב את התכנים שלכם, אנא שחררו את הטקסט המלא ברסס, כי זו הדרך שבה אני מעדיף לצרוך אותו. רססים שמכילים רק קיצורים הורסים לי את קצב צריכת המידע וגורמים לי לדלג לפעמים על פוסטים בגרסתם המלאה בשל לחץ זמן. העם מודה לכם מראש.
אם יש מסקנה שחזרה כמו תוכי בכל ההרצאות בכנס סלקום למדיה לפני שבוע (פוסטים יבואו, בסופו של דבר) זה ש"הקהל יודע מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה את זה, ואם ספק התוכן לא יתן לו את זה, הוא יקח לבד." אני כבר לוקח היום חלק מהמידע בדרכים לא רשמיות – רססים דרך "פייפס" של יאהו או סקריפטים של אחרים נותנים לי את: סינפסט, יוזר פרנדלי, ג'וי אוף טק, המראות ונחיתות בנתב"ג והרבה אחרים.
הפוסט הזה בהמשך לתגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.
אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.
בתחילה היו "מקדמי אתרים" שהציעו "להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!". זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי "דירקטורי" כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.
אח"כ נכנסו גוגל והעולם הבין שמקום ברשימת התוצאות לא קונים בכסף וקמו עשרות מומחים שחשבו שהם יודעים איך לעקוף את "האלגוריתם" ולדחוף את האתר למעלה, הנסיונות היו חוות לינקים, אבל גוגל עלו על זה. אח"כ בא פיצוץ האתר במאמרים זולים מועתקים אבל גוגל עלו על זה, אז עוברים למאמרים מקוריים מוזמנים ושכירת חברות שכל תפקידן הוא שכתוב הודעות עיתונות ומאמרים כדי שלא יופיע אותו הטקסט בכמה אתרים. לאט לאט אנחנו חוזרים למצב שבו תוכן "זול", מועתק, מנופח או משוכתב כבר לא תופס. צריכים להיות רלוונטיים. הסוג הזה של נסיון אופטימיזציה למנועי חיפוש (ר"ת יפים, לא?) עבר מהעולם. נשאר מזה רק המרכיב של דאגה לתאימות לתקנים (משהו שהישראלים עוד לא מפנימים כידוע).
גוגל כבר מסתמכת לדעתי פחות על תוכן האתר ויותר על תבניות הגלישה של המשתמשים – הם יודעים על אילו תוצאות הקשתם בחיפוש, הם יודעים לאילו כתובות גלשתם מתוך מייל אישי בג'מיל, הם יודעים איך ולאיפה אתם מנווטים כשאתם באתר שמשתמש באנליטיקס והם יודעים מה אתם קוראים דרך פידברנר. המידע הזה בסופו של היום יותר אינפורמטיבי להם בהרבה. גוגל מסתכלים על התוכן שלך אבל יותר מזה על מי ואיך וכמה צורכים אותו, ולכן הפוסטים כאן בבלוג וכמות הקוראים שלהם הביאו אותו לראש התוצאות בחיפוש השם שלי, לא שום תוסף שמשכתב את המטא-תגים, או מנסה להאכיל את הבוטים ולהתחנף אליהם…
עד היום אין לי מושג ירוק מה הוא פייג'ראנק בדיוק ואיפה בודקים אותו, אני יודע שלפחות כשמחפשים היום את השם שלי הבלוג הזה מופיע בראש התוצאות כשרק לפני חודשיים הוא הופיע בעמוד השני (למרות שהוא קיים ופעיל כבר כ-3 שנים). מה כאן מרים מאשפתות או זורק לקרקעית עמוד 6 של התוצאות? אין לי שמץ. לבטח זה לא היה בגלל שהתקנתי תוסף או ששיניתי עיצוב, או את המטא-תגים ובטח לא בגלל ששיניתי סגנון כתיבה או נושאים. אני חושד שגוגל פשוט מצליחים למדוד אותנטיות ורלוונטיות בפרמטרים יותר אנושיים, ואין כאן שום טריקים שתוספים יעזרו בהם. התוכן הוא המלך, ברוך הבא לweb 3.0. עכשיו השאלה היא מי ינצח במרוץ להגדיר את 4.0 (כן, אני סרקאסטי).
אתר מתואם אישית (כמו שמציעים ניוקונומי) ותוכן+פרסום ממוקד מיקום וקונטקסט כמו שמתחילות להציע הפלטפורמות הסלולריות זה הדבר הבא למפרסמים ולחבררת הענק (עוד על זה בסדרת פוסטים על כנס סלקום למדיה שאכתוב בקרוב), אבל זה לא נוגע לבלוגים. אני לא הולך לכתוב פוסטים שיקפצו לך בנייד כשאתה נכנס למתחם קניון מסוים… אבל בהחלט אפשרי שגוגל ידאגו לשלוף לך בהתנדבות ביקורות מסעדות שכתבתי אם תהיה ליד המסעדה ואתה קורא קבוע שלי. כבר היום אייפונים וג'יפונים מחפשים לך בתי עסק לפי קרבה גאוגראפית, בעתיד החיפוש יהיה גם לפי תוכן רלוונטי מהגרף החברתי שלך. אנשי השיווק לועסים היום במרץ את הציפורניים, איך מקדמים מוצר כשדעות חברים (שתמיד היו יותר משפיעות) יהיו הרבה יותר זמינות? איך חנויות יכולות למכור במחיר קמעונאי כשהקונים מסתובבים בחנות עם דפדפן ומשווים ובודקים כל מוצר בזמן אמת אצל המתחרים ובאיביי? נערות היום הולכות למדוד בגדים, שולחות בזמן אמיתי תמונות MMS לבלוג מהחנות, ועד שהן חוזרות הביתה, ענן החברות כבר נתן את דעתו על כל אחד מהפריטים ונשאר רק להזמין אותם בזול יותר מחנות מקוונת, צרות לקמעונאים? הבעיות האלו יהיו צריכות להיות המטרות הבאות בקריירות של אנשי שיווק ושוק הSEO. חברות הסלולאר מתות למכור שם שירותים, ויועצי הSEO הראשונים שעוברים לתחום ירביצו את המכה הגדולה. אני חושב שהבלוגרים כבר מסתדרים יפה, עם או בלי תוספים ויועצים, גוגל יודע למיין אותנו היום בלי עזרה 🙂