החוצפה החדשה של פייסבוק

חוץ מארבעה-חמישה חברימשלי שאינם בפייסבוק מסיבות שונות, אנשים לרוב לא מבינים למה אני מתעצבן על היותו גן סגור ונסיון להקים ווב אלטרנטיבי פרטי: התמונות, המפגשים והפוסטים שם לא נגישים לי, ה"קונקט" שלהם לבלוגים מאופשר רק לבעלי חשבון שם, ובנוסף לשאר הסיבות פשוט לא בא לי בזבוז הזמן הזה של "אוננות פייסבוק". הבלוג (הפתוח!) שלי מעסיק אותי גם ככה יותר מדי. דוגמא: למה אני שולח פוסטים (ברבים!) ב2:30 בבוקר :)

אז מה חדש? עכשיו גיליתי מקריאה אצל גל מור שהם מתעללים בלוחצים על לינקים החוצה, ועם או בלי קשר הוא מרגיש שמתחילה נסיגה מפייסבוק. אני יכול להגיד על זה שני דברים:

א. אנשים לא לומדים, הרשת צריכה להיות יותר פתוחה וצריך לתת יותר כח למשתמשים לבחור מה מתאים להם, כמו שאמר אבי דור (האינטרנט) המזוין: "קוביות נרדמות מסודרות בסל ואין שם אף ילד שיבנה מהן מגדל. זה לא כל כך נעים לראות גן סגור".

ב. אם למרות הדיווחים, מור מרגיש פחות פעילות אצל המשתמשים הוותיקים, הרי שקורי דוקטורוב שוב צדק :-)

4 תגובות בנושא “החוצפה החדשה של פייסבוק”

  1. 1 – אני מבין לחלוטין למה אתה מתעצבן על פייסבוק. אני נמצא שם בכל זאת. זה כלי מאוד יעיל לניהול תקשורת עם חברים, בהנחה והוא מנוצל בצורה חכמה. הרבה מאוד ממה שלא עובד בטויטר טוב – מנוהל בצורה מאוד חכמה בפייסבוק.

    2 – על פי השיקולי המרכזי שלך – לא ברור לי למה אתה נמצא על linkedin – שרב הדומה מהשונה בינה לבין פרצופספר. אתה מוכן להסביר למה אחת כן לגיטימית והשניה לא, מבחינתך?

    3 – גל מור, כמו שכבר אמרתי בפוסט אחר פה, עושה רושם מאוד אנטילגנטי. והמפתח פה הוא המשפט הבא שלו: "השינוי הזה כבר פוגע באתרים עצמם יותר מאשר בחוויית השימוש" – בדיוק.

    4 – הטענה של דוקטורוב תקיפה גם לטויטר. האמת.. היא *יותר* תקיפה לטויטר מאשר לפייסבוק – בפייסבוק אפשר להגדיר רמות פרטיות שונות.

  2. 1. לטוויטר אני מתייחס כאל מסנג'ר, לא רשת חברתית.

    2. בLI לא שולחים לי אפליקציות ומעדכנים לי קירות עשרות פעמים ביום, אלא שולחים לי הצעות עבודה פעם ב-. לפרט הלאה?

    3. טו איץ' היז און. לא אכפת לי איך זה פוגע באתרים (למרות שזה באמת פוגע), אכפת לי באמת שפייסבוק נשארים באמת כמו כלי ריגול קטן ברקע. זה לא לענין, זה גם חור אבטחה. כך או כך זה דבר רע.

    4. גם בטוויטר יש רמות פרטיות, ויש אפילו חסימה נאה.

  3. 1 – איך שאתה מתייחס לטויטר לא משנה את הפונקציונאליות של טויטר. היא לא מסנג'ר בגלל שהתקשורת איננה נשארת במישור הפרטי אם אתה לא במוד גישה לחברים בלבד (מה שמאוד נדיר, דרך אגב). חוץ מהמקרה שבו אתה שולח מסרים פרטיים – טויטר היא יותר רשת חברתית ממסנג'ר, לדעתי.

    2 – זה עניין של הגדרות משתמש. אני העפתי ממזמן את כל האפליקציות המעצבנות האלה.

    3 – א – פגיעה בפרטיות: זה בניגוד לטויטר או לבלוג הפומבי שלך?
    ב – חור אבטחה: יכול להיות. אני לא מת על זה גם.

    4 – יש שני רמות של פרטיות בטויטר ברמה הגלובאלית: או גישה לכולם. או גישה לחברים מאושרים בלבד – עם אפשרות חסימה למשתמש מסויים להיות חבר שלך, מה שלא עוצר אותו מלראות את העדכונים שלך בהנחה ואתה במצב פומבי – מה שבפייסבוק אין. זה מצחיק קצת שאתה מדבר על פרטיות כשהבלוג שלך פתוח + הטוויטר שלך פתוח כשחשבון פייסבוק הרבה יותר בטוח מבחינת הפרטיות שדוקטורוב מתאר משניהם.

    לגבי רמות של פרטיות בפייסבוק: יש רמות ביניים נתנות לשליטה בין גישה לכל משתמשי פייסבוק וגישה לחברים בלבד. זה כולל חסימות.

  4. 1. אז תקרא לזה מיקרובלוג. אם טוויטר זה רשת חברתית אז גם הבלוג הזה הוא חלק מרשת, ולכן אני מצטט את גדי שמשון: "האינטרנט היא הרשת החברתית שלי".

    3. פגיעה בפרטיות כי יש דפדפנים שמאפשרים לסקריפט מפריים אחד לרוץ בקונטקסט של פריים אחר. אם פייסבוק מרגלים אחרי מעשי באתר חיצוני שחשבתי שגלשתי אליו כשלמעשה אני בתוך פריים שבשליטתם, יש כאן סיכוי לצרות. הבלוג שלי וטוויטר לא נועלים אותי בפריימים.

    הבלוג שלי פומבי? כמובן, לכן אני כותב אותו כאן וכך, כי אני לא רוצה שהוא יהיה גן סגור.

    4. אם הייתי צריך רמות פרטיות כאלו הייתי משתמש במייל ישיר, פוסטים בבלוג עם סיסמא או כלי בסגנון לייבג'ורנל (שאני מתאר לי אפשר לעשות עם וורדפרס ומשחקי תוספים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

:wink: :wai: :twisted: :roll: :oops: :mrgreen: :lol: :idea: :evil: :cry: :arrow: :?: :-| :-x :-o :-P :-D :-? :) :( :!: 8-O 8)