ראיות משטרתיות בעידן המידע

למי שלא עוקב, הלמו פותח את הפה בסדרת פוסטים עם ממתקים מהמשפט שבו הוא בדיוק זוכה, חלקם משמעותיים יותר וחלקם פחות. השבוע הוא הזכיר איך המשטרה ביקשה למסמר אותו לשולחן החקירות כדי להבין למה תקף אתרי ממשלה עם כלי פריצה כמו "פרוקסי" ו"פיירפוקס" במקום לגלוש עם אקספלונטר כמו כל הנתינים. הוא גם ציין שלצורך כך הם הפעילו את חוק נתוני תקשורת חודשים ארוכים לפני שהנ"ל נכנס לתוקף. אבל אולי הפרט הכי מענין שמשה מתאר כאן בסאגה מסתתר בסיפור הראיות שאספו מהמחשב שלו: זה הדיסק או שזה לא הדיסק? הוא מתאר איך בזמן ההעתקה של הדיסק הביתי שלו, יצרה המשטרה HASH מסוג MD5 ונתנה לו חתיכת נייר. את הדיסק המקורי צריך להחזיר הרי בשלב כלשהוא לנאשם אז ברור שצריך לעשות את הבדיקות על העתק, אבל מה בדיוק התוקף של ראיות מחשב שנאספו מביתו של נחקר, ואיך לוודא אותן? איך יוכיח הנאשם בבית המשפט אם הדיסק שונה או לא?

ובכן במקרה של הלמו זה היה פשוט, כשהדיסק הגיע כראיה הוא ביקש לראות שמופק אותו HASH כמו בזמן ההעתקה, ואכן, מפליא לגמרי (NOT!) התקבל מספר אחר. לי זה ברור למה, אבל מדהים אותי שמהשטרה מספיק מודעת לזה שצריך לייצר האש אבל לא יודעת איך ומה. הנה מספר עובדות:

1. האם הHASH הופק מכלל הדיסק? מחיצה בודדת? מהדיסק המקורי או מההעתק? האם זה הועתק ע"י GHOST שלא בשיטת RAW כך שיעברו כ הביטים התועים על הדיסק, כולל אלו של קבצים שהיו ונמחקו?

2. האם המשטרה בחוכמתה ניסתה לעשות BOOT מהדיסק או לחבר אותו "חי" למחשב חלונות במקום לקרוא אותו במצב ללא כתיבה, וכך שינתה timestamp של מערכת הקבצים?

3. האם המשטרה חשבה אולי על הרעיון המדהים של שימוש בהאש לכל קלאסטר סקטור? כך הם היו יכולים לדעת מה נשתנה?

4. האם המשטרה שמעה ש-MD5 נפרץ ואין לסמוך עליו יותר? (כנראה שלא, כי אז הם היו בשמחה שותלים ראיות ודואגים שהHASH יצא נכון).

5. אולי בגלל זה המשטרה מבקשת שתשבע שיש לך אחות גם אם תצליח להוכיח שאין לך.

אבל רגע, זה לא סוף סיפור הדיסק של הלמו… המשטרה לא התבלבלה מכך שיצא מספר HASH חדש ומיד הכריזה שהחדש הוא הנכון ויש להתעלם מהישן. הרי מי צריך הוכחות אמיתיות במדינת משטרה?

כל הביצים בענן אחד (והראש בחול)

למי שתהה למה ההתנגדות שלנו מלשים את הנתונים של המון אנשים במקום אחד וללא הצפנה, באה חברה מצ'וקמקת בשם RockYou ועשתה לאנשים בית ספר. ביום כזה אני עוד יותר שמח שאין לי פייסבוק ולא אפליקציות (לטס פייס איט, רוגלות), אני שמח שאני משתדל לתת סיסמאות שונות לכל אתר, ואני שמח במיוחד שאני לא נרשם לשום אתרי לווין של טוויטר שכל אחד ואחד מהם מתעקש לדעת את הסיסמא שלך בטוויטר. לי אישית זה ברור שאחד מהם יום אחד יברח עם המון חשבונות וסיסמאות (עד היום ראינו רק את האסון האישי של אורלי ואולי עוד כמה מקרים קטנים, אבל יום אחד גם זה יקרה).

כיון שגוגל הם גוגל ואני לא רואה תחרות רצינית מספיק מאף אחד אחר כרגע (לא ZOHO ולא מיקרוסופט), אני מתחיל ללטוש את עיני לכיוון EyeOS, צריך באמת לבדוק עד כמה העברית שלה מתקתקת כמו שצריך, אולי אני צריך להתחיל לנסות אותה על השרת שלי…

היכונו למבול הבולשיט

חנן טיווט שהוא יוצא לחופשה קצרה שעלולה להפוך את לא רלוונטי ללא רלוונטי. אם היה מדובר בעוד אגרגטור שבאמת מרכז את הdebunkers מכל הבלוגוספירה אז מילא, אבל עכשיו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בלי עדכונים למסד הנתונים שלו. חבל, דווקא אילפתי את אמא שלי יפה ללכת לבדוק אצלו כל פעם שהיא מקבלת מכתב שרשרת… אני מקווה שלפי בקשתו אנשים אכן ישלחו לשם ניתוחים של שרשראות עם נימוקים. זה בהחלט פרויקט שראוי לו לפעול במתכונת crowd-sourcing, ואני מקווה שזה יצליח לשרוד. תנוח טוב, חנן, נתגעגע 🙂

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו על שיחה שהיתה לי איתו לפני כחודשיים-שלושה. בשיחה דחף אותי חנן קונספירציה-כהן להעיז ולפרסם את עצמי קצת בבלוג הזה. לא, לא מיתוג מחושב, את זה אני עושה ממילא דרך תכני הפוסטים אם ארצה במודע ואם לא. אני פשוט מעיז לעשות מאז ניצול ציני ולשים את הבקשה המסחרית האגואיסטית לעבודות כאן מימין בפס הווידג'טים, כולל לינק לקורות החיים שלי. הרי בבלוג המקצועי שלי לא נגעתי מיום הקמתו למרות כל התכנונים; "למה לפצל?" שאל אותי חנן, ונתן את הדוגמאות של חנית ושרון גפן.

יש צדק בדבריו – כל הדברים האלו הם אני, ומי שלא ישכור אותי הרי יודע שהוא מקבל את כל החבילה, כי לי לא יהיה כיף לעבוד אצל מי שלא יהיה מוכן לקבל את החבילה בשלמותה. אז מי יתן וגם אני אהיה יום אחד לא רלוונטי ממש כמו חנן.

התאפקתי לא לשאול אותו אם כך מה דעתו על שוקי "הבלוגניסט" גלילי אם ככה (שמחזיק יותר בלוגים ממה שיש לו אותיות בשמו, אני חושב) או על גדי שמשון? אני מניח שלאנשי תקשורת מותר להתפזר 🙂

מעניין שמאז גם חנית וגם שרון פתחו אתר מקצועי נפרד. הממ…