כמה מהיר?
יותר ממהירות הקול. יותר אפילו ממהירות תפוח האדמה.
יותר מפאקינג מהירות הברק (באדיבות מחולל ואן דר גראף אחותי):
ולמרות זאת אני נשאר עם פויערפאקס, דפדפן כור מחצבתינו וסלע קיומינו לעולם ועד שיצא דפדפן פתוח יותר טוב.
שאלת רשיון השימוש בטקסט של ספר החוקים של ישראל
לפני כשנה כתבתי בבלוג על השאלה של רשיון השימוש בטקסט של ספר החוקים בישראל, פרוטוקולים של ישיבות ממשל וממשל מקומי, בתי משפט וכולי. מסתבר שבצורה עמומה כלשהו מתקיים על כל אחד מהם איזה רשיון שימוש מוזר. הצעות חוק הן תחת זכויות היוצרים של הכנסת (שאיננה העם, היא מורמת ממנו), פרוטוקולי בתי המשפט אינם מפורסמים באתריו, לרוב תמצאו רק ניר מלוכלך סרוק שזו גזר הדין בשני משפטים אבל תכנים מלאים של פסקי דין קשה למצוא. על ספר החוקים לא מצוינים תנאי זכויות היוצרים וגם אין חוק חקיקה במדינה (מעניין, נכון?), במקום זה יש סעיף בחוק זכויות היוצרים שאומר שהוא לא חל על חוקי המדינה. מה כן חל עליהם? חוק העזבון? חוק מקרקעי ישראל? לא ברור. אולי חוקי המדינה הם בבעלותה הפרטית מתוקף חוק אחר, ואולי הם בבחינת רשות הכלל. אין לי שמץ של מושג. אני רק יודע לחבר את הפרטים הבאים:
1. בארה"ב כל פרסום פדראלי (כולל ספר החוקים אבל לא רק), הוא ברשות הציבור. נחלת הכלל. אין צורך לתת קרדיט, אין צורך לצטט במדויק. לצערי זה אומר שגם אפשר בקלות לסלף את לשון החוק וזה אולי מוגן תחת זכות הביטוי. אין לי מושג איך הם מתגברים על זה.
2. בארץ קשה למצוא את הנוסח האחיד של החוק באתרי הממשלה, אתם תמצאו על כל חוק עוד מספר תיקונים מפוזרים, ומדי כמה שנים יוציאו "נוסח משולב" רשמי. כל תכתניתן יכול לדמין מה זה אומר לעבוד חודשים ארוכים בצוות פיתוח בלי לעשות merge לקוד המשותף – יום אחד מגלים הפתעות לא נעימות. היחידים שעושים את ה-merge הזה ידנית (ואני מקווה שבהתאם לכוונות המחוקקים והשופטים) הן חברות כמו פדאור ותקדין, אבל את המוצר שלהן אי אפשר לצרוך בצורה חופשיית.
3. לפני כשבועיים פורסם RFI למאגר חקיקה ציבורי, הכל יפהפה, קישורים דו-כיווניים בחוקים שמתייחסים האחד לשני, רעיונות מכאן ועד לירח, אבל שימו לב לסעיף המבוא המעניין שדורש שהצעות הקהל ליישום המאגר תאפשר לציבור "שימוש חופשי בנוסח החוקים, תוך שמירת זכויותיו, ככל שאפשר, של הסקטור הפרטי שפיתח שירותי ערך מוסף על בסיס נוסח החקיקה".
ואני שואל את מר דן לנדאו מנכ"ל הכנסת: למה שהכנסת לא תחפש בבקשה דרך לאפשר לסקטור הפרטי להשתמש בתכנים, תוך שמירת זכויות האזרחים, ככל האפשר, לשם שינוי?
מה האלטרנטיבה החופשית?
לייזיווב יקרה,
לאחרונה בכיתי לכם לא מעט על ההתמכרות לגוגל, אבל יש עוד אחת שבא לי לחתוך, הלוא היא ההתמכרות לסקייפ. ניסיתי תוכנות SIP אבל אין קלה ואיכותית (ג'יטר, ביטול הד) מסקייפ. מה אני מפספס ומה אתם ממליצים? זה כמובן חייב להיות משהו שיש לו גם גרסאות למערכות והתקנים שונים, אם אפשר גם לטלפונים חכמים.
וזה מוביל אותי לשאלה הנוספת. נקסוס 1 או נוקיה N900? לא בא לי להיות שבוי של גוגל ((אבל אמרו לי שאנשים עוקפים את הקושחה שלהם ועושים מה שבא עם החומרה)), אבל בא לי את כל תוכנות הניווט והתוכנות החופשיות שמפיקה הקהילה. מצד שני N900 הוא פתוח ומגניב, ממש דביאן לכיס, אבל שמועות מבשרות את מותו של קו המכשירים הזה. מי מהשניים המכשיר הנכון כהשקעה בחופש? ברור שכלכלית הנקסוס 1 יותר "נכון" למראית עין ויש לו קהילת מפתחים יותר גדולה, אבל זה הרי לא הכל בחיים, השאלה אם לN900 יהיו חיים אחרי המוות (של קו המוצרים).
לעצותכם אודה!
עבדות –> חירות
עברתי אתמול בחנות מחשבים ובצד נח ארגז קופסאות חלונות 7 עם סיסמאות עליו שאמורות להמחיש עד כמה מרגש לשדרג. שופופו:
* סולר –> סולארי
* אנציקלופדיה –> ויקיפדיה
* איילון –> כביש 6
* שכחתי (מישהו?)
מלבד זה שאיילון הוא כביש יחסית חדש ולא הכי פקוק וכביש שש עולה יותר ופקוק רק טיפה פחות, שלושת ההקבלות האחרות הן מצחיקות ברמה. לצערי כרגע שכחתי אחת אבל היא היתה מגוחכת כמו אחיותיה להדגמת השדרוג של חלונות 7. בואו ונראה מה אומרת ההקבלה…
ויסטה היתה שמן מגעיל שצריך לשאוב מהאדמה בצורה שלפעמים מזהמת את הסביבה בצורה איומה, דורסת זכויות אדם בעולם השלישי, ובסוף השימוש בה מזהם את הסביבה. חלונות 7 היא משאב חופשי שכל אחד יכול לרתום לצרכיו, אם יש לו מספיק כסף לציוד הדרוש.
ויסטה הייתה מוסד עתיק של ידע אוניברסיטאי, מתעדכנת לעיתים רחוקות, הופכת לאחרונה ללא רלוונטית כמו אחותה "מיקרוסופט אנכרטה". לעומתה חלונות 7 היא חלופתה החינמית, ברוח חופש התוכנה והביטוי יכול כל אחד לשפר את התוכן (או לשתול בו טעויות בכוונה או בטעות).
כשאזכר מה היה הסלוגן הנוסף אני אשלים, אבל הבנתם את הרעיון. פוסט 950 שמח לי וחג שמח לכם!
סקירת דה-מרקר לקראת ישיבת ההקמה של הקנטינה
כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת'ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח "קוד פתוח" כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:
קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.
פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.
סביב המושג התפתחה קהילה שלמה של מפתחים עצמאיים, שרובם עובדים ללא שכר והם בעלי מטרות שונות. חלקם כמובן רוצים להתעשר, אך חלק נוסף עושה זאת כאידיאולוגיה נגד חברות התוכנה הגדולות
טעות נוספת: הקוד הפתוח איננו קהילה, הוא מסמך משפטי. הקהילה היא קהילת התוכנה החופשית.
עוד טעות – עובדים ללא שכר. נסה אולי "עובדים במודל עסקי של שירות ולא של מוצרים" או "מרוויחים מהפיתוח באופן עקיף ולא ישיר".
"אידאולוגיה נגד החברות הגדולות" – טוב, אולי יש כמה, אולי באחוזים גבוהים במיוחד בארץ. אבל הרבה מאוד לא עושים את זה כי הם בעד הנגד, יש אנשים שעושים את זה מסיבות חיוביות של תקנים, עזרה הדדית, הפצת ידע, שיתוף פעולה, השוואת פערים וראייה חברתית רחבה. מה לעשות שהמודל הכלכלי של מיקרוסופט ואפל שונה? המלחמה שלי היא לא מול מורשתו של גייטס ספציפית, אלא מול גישה שעוצרת למידה ועזרה הדדית באשר היא, ולא משנה אם יש לה סימן בנסד"ק או פרלמנט.
המיקוד של הקנטינה הוא קוד פתוח וטכנולוגיה בלבד. "אנחנו מאמינים שבאמצעות שימוש בכלי קוד פתוח יש לך השפעה חיובית על הקהילה והחברה"
אז כן קהילה או לא קהילה? כן חברתי או לא חברתי? אני חושב שגרימלנד לא הבין בעצמו. ראיתי דווקא כתבות אוהדות של גרימלנד בעבר, אבל בכתבה הזו נראה שאינו מבין את הקשר בין חופש התוכנה לחופש ביטוי, חופש מידע וזכויות אזרח אחרות. יש לנו כקהילה בעית הסברה ככל הנראה. ככל שעוברות השנים אני מרגיש שהמונח "קוד פתוח" דפק לנו את הסברה יותר מאשר סייע לה.
סוף סוף, התנ"ך חופשי!
לפני כמה שנים המקור היחידי לתנ"ך מנוקד ומוטעם היה את מכון ממרה אבל ברשיון מגביל שהטריד אנשים בקהילה החופשית ואני בינהם. היום נתקלתי במקרה בעובדה המרעננת שלצד פירושים כמו רש"י התנ"ך מופיע במלואו בויקיטקסט שבתורו מובא מתוך האתר הזה, שמחלק את כל התנ"ך המוקלד ללא הגבלות רשיון (ברשות הכלל) ואם תרצו להוריד ולהתקין את השרת שעליו הוא רץ עם תכניו, התוכנה כוללת חלקים GPL, חלקים CC-by-nc ואולי רשיונות אחרים, עדיין, חופשיים למדי.
כדי לצפות בטקסט האתר ממליץ על פרנק ריהל של פרויקט קולמוס הפתוח ליוניקס:
וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד (שמוליק ב', כ':26)
ההמלצה למשתמשי מאק הוא פונט "רעננה" (אינני יודע מה הרשיון):
עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי (שמוליק ב', כ"ג:38)
ואילו לחלונות אפשר לבחור בין Ezra SIL (ברשיון פתוח תואם OSD ואפילו DFSG!):
שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאוֹמֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרוֹעִ֖ים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים (שיר השירים, ד':5)
ובין SBL Hebrew המעוצב יותר מודרני, מרנדר טעמים יותר יפה אך מופץ ברשיון חינם לשימושים בלתי מסחריים בלבד של SBL:
חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי (שמוליק ב', כ"ג:26)
לבדיקות נוספות של רינדור, אנא פנו אל העמוד הזה.
קוריוז לגבי הציטוט האחרון – התראיינתי פעם לעבודה אצל ירושלמי בשם עירא פלטי, שנקרא על שם אותו הפסוק. המענין הוא שאביו, ד"ר פלטי, היה המיילד שיילד אותי. עירא פלטי גדול ממני בכמה שנים, אבל לאמי לא היה מושג כשבחרה לי את השם וגילתה את זה רק מאוחר יותר. מה הסיכוי?
הפוסט הזה מוקדש לשפות הנכחדות יום-יום מסביב לעולם, השבוע נפטרו דובריה האחרונים של שפת הבו באיי אנדמן.