כרומהיר

כמה מהיר?

יותר ממהירות הקול. יותר אפילו ממהירות תפוח האדמה.

יותר מפאקינג מהירות הברק (באדיבות מחולל ואן דר גראף אחותי):

ולמרות זאת אני נשאר עם פויערפאקס, דפדפן כור מחצבתינו וסלע קיומינו לעולם ועד שיצא דפדפן פתוח יותר טוב.

27 Replies to “כרומהיר”

  1. אני לא באמת מאמין לפרסומת הזו לא משנה כמה מראים לי את מאחורי הקלעים.
    ופיירפוקס לא כזה יציב (קורס לי מידי פעם המאנייק), אבל אני נשאר איתו כי עדיין אין לו תחליף ראוי אמיתי שלא מרגל אחרי וכו' …

      1. החלף את מנוע החיפוש ברירת מחדל באחד פיקטיבי (או לחילופין, הסר את החלק הרלוונטי מהקוד), ותוכן ה-url box לא ישלח יותר לגוגל, וכעת רק ה-ISP שלך, אתר היעד (ושותפיו), וכל מי שנמצא בדרך בין שניהם יוכלו לעקוב אחריך.

        1. כמעט… :)

          הבעיה היא לא רק ההשלמה של הקלדות URL, אלא העובדה שכל שאילתא לגוגל מזהה חד-חד ערכית את הדפדפן שלך, אפילו אם אתה לא מחובר עם המשתמש שלך לגוגל. לפחות זה מש שקראתי שקורה עם גוגל-באר בשואש, והיו תגובות בכתבה מגולשים שגילו שכרום עושה דבר דומה. לא ניסיתי בעצמי.

          כרום ישאר מותקן לי על המחשב בכל זאת, כי יש דברים שהוא עושה יותר טוב (חלקם בגלל ניהול הזיכרון הפזרני שלו), אבל אני בספק אם הוא יהפוך להיות הדפדפן הראשי שלי.

          1. הפתרון לפרנואידים באמת הוא התקנה של פרוקסי שינפה פרטים כאלו. כך תוכל להשתמש בכל תוכנה שתרצה, ועדיין לשמור על פרטיות.

            בעבר נהגתי להשתמש ב-http://www.privoxy.org.

            1. תמיד אפשר להיות יותר פרנואיד. אני מתלונן על זה שחברה שטוענת שהיא חפה מרוע ועושה הכל למען המשתמשים שלה, מוכיחה לפעמים במזיד ולפעמים בטעות שהיא רצה יותר מדי מהר קדימה, והקהל מוכיח שהוא פראייר שמוכן לבלוע הכל. פריבוקסי ממש לא קל לקינפוג, הוא טוב מאוד נגד אתרים שבהם אתה באמת רוצה אלמונימיות, בעיקר אתרים נידחים ולא מוכרים. אני לא רוצה ללבוש שכפ"צ כשאני קופץ למכולת השכונתית, וגוגל רוצים להיות המכולת השכונתית. הם עושים קולות של השכן ממול והדשא של השכן מלמטה, אבל הם לא, ואנשים לא מבינים את זה.

              זה כמו שבז"ן תמהל לנו מים בדלק ואתה מחלק לאנשים עצה להסתובב תמיד עם רפיינר ומעבדת כימיה ניידת בתא המטען של המכונית. הפתרון הישראלי של פאטש זה זמני ומכוער, צריך לעקור את הבעיות האלו מהשורש לכולם, ולא רק לעצמך.

  2. פיירפוקס זה מזמן לא רק דפדפן. זו תחנת עבודה – פיתוח אתרים, כתיבת טקסטים ועריכה, גרפיקה, מוזיקה ועוד.

    וחוץ מזה, מספיק לי שבג'ימייל גוגל נושפת לי בעורף. למה זה צריך להיות ככה בכל אתר שאליו אני נכנסת?

    1. לצערי האימל של העסק שלי מבוסס על google apps. אני שוקל כבר הרבה זמן לעבור מהם, וזה לא פשוט בגלל הכלים שיש להם, וחברה שמצאתי שמספקת כלים דומים, לא תומכת בדו כיווניות, שזה מאוד חשוב לי, אז אני די תקוע.

      1. אם מישהו היה לוקח בידיים פרויקט כזה, של הוספת דו"כ לזימברה או ראונדקיוב, זה היה יכול להיות נהדר. לצערי לי אין את התקציב או הידע לזה :(

        1. ראונדקיוב נחמד אבל לא מגיע עם פיצ'רים כמו של ג'ימייל. קשה, קשה מאוד לוותר על צורת ניהול המייל שמוצעת בג'ימייל. זה לא רק עברית, יש עוד אלמנטים. מצד שני, פעם חשבתי שיאהו מייל לא רע. דברים משתנים. אולי בסוף יבוא מתחרה ראוי.

          ולא נעים להודות – הוטמייל, עם כל הכיעור שלו, לפחות אמין ומהיר הרבה יותר מג'ימייל בחודש האחרון. זה גם משהו.

          1. ברור שזה לא אותו הדבר. גם אני מכור למנשק המשתמש, וזה אכן קשה. הכי קרוב (אומרים לי) זה זימברה, אבל אין לי חשק לזמבר (תרתי משמע) את שרת הדואל שלי…

            1. השירות שאני מצאתי הוא zoho שד"א יש לו תרגום לעברית וממשקים מדהימים, אבל לא תומך בדו כיווניות ועוד כמה דברים שאני צריך כדובר עברית :(

  3. יסלחו לי כולם, אבל מה בדיוק הבעיה עם כרום?
    אפשר להתווכח על יתרונות וחסרונות טכניים לעומת שוא"ש, אבל אני לא רואה בעיה עקרונית.

    הם היו הראשונים שסמו כל חלון ופלג-אין בתהליך נפרד. היה להם מוד פרטיות לפני שוא"ש, יש להם יכולת להתקין תוספים ללא התחלה מחדש, תרגומון אוטומטי, הם הרימו את הרף בביצועי גווהסקריפט, ועוד כמה דברים שאין בשוא"ש. אז הם וודאי יותר חדשניים. ולשוא"ש יש יתרונות משלו (במיוחד יציבות לטעמי).

    ובעיניין פרטיות: לא ידוע לי על בעיות בכרום. יש את ה feature שמאחד את הכנסת ה URL והחיפוש. ובתור משתמש אני ממש אוהב את זה. וברור לי ש ה URL יעבור לפעמים דרך גוגל, אבל אני מקבל נוחות במחיר שעבורי הוא מחיר סביר.

    ובעיניין גוגל ופרטיות בכלל: היתה להם ממש פשלה עם באזז, והם הודו בה ותקנו אותה (מודה ועוזב ירוחם). מעבר לזה – נדמה לי שהם מקפידים יותר מכמעט כל ספק שרותים ברשת שאני מכיר. נכון – הם אוספים המון מידע, בעזרתו עושים כסף, ומאפשרים לכולנו לקבל המון המון המון בחינם. אבל אף אחד לא מכריח אף אחד לתת להם אפילו פירור אחד מידע. וגם לא ניתן להגדיר אותם כמונופול כך ששימוש בשרותייהם הוא בלתי נמנע. הם לא מונופול בשום תחום (בינג, יאהו מייל, zoho וכו).

    אז מה הבעיה שלכם איתם?

    1. באזז לא היתה הפאשלה הראשונה ולא האחרונה. "מודה ועוזב ירוחם" לא עובד בבתי המשפט המודרניים.

      ואם כבר, עדיף כבר כרומיום. אני לא אנסה לשכנע אותך לפה או לשם , כי בנושאים הבסיסיים של פרטיות בתוך ומחוץ לרשת הרי אני ואתה לא נראה עין בעין, כבר הגענו למסקנה :-)

      1. אשמח אם תרחיב:

        "לא היתה הפאשלה הראשונה" – תזכיר לי מה היו הפאשלות המשמעותיות הקודמות לפני באז?

        "ולא האחרונה" – אתה לא מתכוון לזה שבמהלך איסוף הימדע לגוגל מאפפס הם שמרו כמה בתים מרשתות פרטיות ולא שמו לב לזה ולא עשו בזה שום שימוש עד שביקורת חיצונים הפנתה את תשומת ליבם לנושא ? כי אם כן – זה ממש לא הוגן. יש כאן את כול הסימנים של טעות בתום לב (להבדיל מרשלנות שהייתה במקרה של באז).

        לגבי כרום: האם יש שם בעיות פרטיות ספציפיות שאתה יכול להצביע עליהם, מעבר לאיחוד של שדה ה URL ושדה החיפוש?

        1. מקרים קודמים – כאמור, גוגל באר מזדהה גם כשעשית LOGOUT, בריחת מסמכים מגוגל-דוקס לחלק מהמשתמשים (פתאום כל המסמכים שותפו עם כל הקונטאקטים), פריצה סינית ל"דלת האחרונית" שהוכנסה לג'ימייל לטובת הממשלה האמריקנית ובטח היו עוד שאני לא יודע עליהם.

          לגבי כרום – חוץ מהשאלה שלא בדקתי אם החיפוש בגוגל עדיין מזהה אותך ייחודית, יש לי סיבות טכניות נגדו. אני מוצא אותו פחות יציב משואש, חסרים לי לא מעט תוספים שאני צריך עליו, ג'מיל מתפוצץ בכרום כשאני מנסה להוסיף לינק לטקסט, עברית מתנהגת מוזר בתיבות עריכה, זליגות זיכרון מעצבנות…

          אבל מעבר לזה, קרא להם "לא מונופול" כמה שתרצה, זו הגדרה מסחרית. העובדה בשורה התחתונה היא שמרוכז אצלם המון מידע מוצלב על המון אנשים במקום אחד, וזה מציק לי באחורי הראש. מין הרגשה מעיקה כזו שאם יום אחד משהו יקרה ומידע ינוצל לרעה או יתפזר בשוגג, הנזק יהיה גדול מדי. אז אני מעדיף להקדים תרופה למכה, להודות לגוגל על כל השירותים הנפלאים אבל לפזר את הבייצים שלי בעוד כמה סלים. נחמד מאוד שיש דיקטאטור נאור, אבל אסור לשכוח שהוא עדיין דיקטטור והוא יודע עליך קצת יותר ממה שאתה רוצה ביום שתתחלף ההנהלה (של גוגל, של ארה"ב, או מה שלא יהיה)

  4. לגבי הפריצה הסינית: מאיפה האינפורמציה על דלת אחורית אמריקאית?

    לגבי כרום: כל עוד הדיון הוא טכני ואין האשמות בלתי מבוססות לפגיעה בפרטיות, אני רגוע. עבורי, שוא"ש וכרום די שקולים (כרום קצת יותר מהיר וקצת פחות יציב), ואני מוצא את עצמי עובר ביינהם לפי מצב הרוח.

    לגבי גוגל: עירא, אני אוהב את התשובה שלך – אתה לא טוען שגוגל היום מנצלים את המידע שצברו לרעה, אלא רק שנצבר שם יותר מידי כח ואתה מעדיף לפזר אותו כצעד מונע. זו תשובה שאני יכול לקבל בקלות. אני אומנם מרגיש אחרת, אבל אין לי בעיה עם ההיגיון שלך.

  5. @שי: סין והדלת האחורית.

    לגבי ריכוז המידע – אני לא טוען שהם לא מנצלים את המידע לרעה, אני אומר שכמות המידע ויכולות האגרגציה כל כך גדולים, שאני מגיע למקום שבו פשוט נכון יותר להניח שזה קורה ונגלה את זה מאוחר מדי. קשה לי לדמיין שהם יושבים על כל המידע הזה ולא מחפשים דרך להשתמש בו לרווחתם כאשר שוק הפרסום המקוון נעלם לתוך הרי החושך מול עינינו.

  6. [לא ניתן לשרשר לתגובה של עירא על פרנואידיות לעיל]

    אני לא חושב שיש מנהל (מוצר או בכלל) בגוגל שקם בגוגל וחושב איך אהיה רשע היום. להפך, מההכרות האינטרנטים המזערית שלי עם מפתחי כרום, קיבלתי את הרושם שהם משתדלים לדאוג לבטיחות ופרטיות. כמובן שאין בכך כלום. אבל זה בדיוק גם מה שיש לי על פיירפוקס. הקוד אמנם פתוח, אבל איני יכול לסרוק את כולו בחיפוש אחר פרצות, כמו שאני לא יכול לעשות על הקוד של Chromioum.

    אם להמשיך את האנלוגיה שלך, החשש הוא לא שבז"ן תחליט למהול מים בדלק, אלא שעובד בז"ן לא ישים לב שברז המים פתוח. אבל תסריט כזה, שמניח תקלה, לא מעניק עדיפות במניעת תקלות לחברת הגז על בז"ן, למשל, כך שלא ניתן לסמוך שגפ"מ יהיה בטוח יותר מזיופים.

    כמובן שכאן המצב מסוכן יותר, כי אנחנו לא צריכים לסמוך רק על בז"ן, אלא גם על מפעילי המיכליות, הצינורות, המשאבות, וכו', שאת רובם אנחנו לא מכירים, ויתכן שחלקם עוינים ממש. ההנחה הבסיסית שלי היא שאין פרטיות באינטרנט כלל. אם אני מפרסם תוכן באינטרנט, אני מניח שאין לי שליטה על הצופים, אלא רק המלצה. לכן אני לא נרעש כל כך מהכותרות שפייסבוק מייצרת לאחרונה הם
    או לפחות, שצריך להתאמץ מאוד בשביל להשיגה. וההנחה הזו תקפה גם אם הייתי מוותר על שירותי גוגל, ומשתמש ב-privoxy ודומיו.

    מבחינה טכנית גרידא, לדעתי Chromioum עדיף על פיירפוקס, ו-Webkit עדיף על Gecko. ולדעתי מבחינה רציונלית, האינטרס של גוגל לרגל בהסתר (ולא בגלוי, כמו שקורה בגוגל) הוא נמוך משל זה של פיירפוקס. אם כי אני לא מוצא יתרון מוחץ לאחד על פני השני, כך שאני לא רואה צורך לעודד אנשים להתקין Chromioum אם הם כבר מרוצים מ-FF, ולהפך.

    כמובן שבפסקאות הנ"ל התעלמתי מהעובדה שבני אדם הם לא רציונליים, אבל אני מזניח את כהנמן וטברסקי, וטוען שחוק המספרים הגדולים מיתר את מסקנותיהם במקרה הזה… :-)

    אנחנו שונאים תאגידים גדולים. יש בכך מן הצדק, אבל לא צריך לשנוא אותם כאילו היו איזה ד"ר רשע מגוחך מסרט אקשן; הרוע שלהם מתבטא בדרכים מאוד ספציפיות של מניעת תחרות, אם כמעסיק או כספק. זה רע מספיק, וחשוב לפעול כנגד זה. לא צריך לפעול נגד תסריט דמיוני שבו הם רוצים להשתלט על העולם בעודם צוחקים בקול צרוד.

    1. אולי אין מנהל שקם בבוקר ומחפש להזיק, אבל אין מנהל שקם בבוקר ולא מצופה ע"י ההנהלה שלו למצוא דרכים חדשות לעשות כסף לחברה. אולי הוא עושה אפילו ג'אגלינג מחשבתי יצירתי מאוד איך להשתמש בכל האגרגציות הרווחיות האלו ולא לעצבן את המשתמשים יותר מדי. מגלחים טיפה מפה וטיפה מפה ופתאום תפוח האדמה בגודל משמש, ויום אחד הוא יהיה גלעין ויום אחד אפון. בפייסבוק זה קורה יותר מהר מאשר בגוגל, אבל זה קורה גם אצלם, ואני מאמין שבעתיד זה יקרה יותר והמשתמשים ימצאו רציונאליזציות להמשיך ולהשאר או לא.

      עובדה מדעית – צפרדעים כן קופצות מסירים שמתחממים לאט. לגבי אנשים ופרטיות רשת אני די בטוח שזה לא נכון.

      לגבי חורי פרטיות ואבטחה במוצרי מוזילה – אני פשוט מאמין בתהליכים שקופים, אני יודע שיותר עיניים עוברות על הקוד במוזילה מאשר בכרומיום, ואני יודע למי יש יותר מה להפסיד מנסיון איוולת שכזה. יש לי סיבות טכניות ולוגיות די מבוססות להמר פה על האנדרדוג, זה לא רק קטע רגשי או משהו.

      ההנחה שלך על הרשת נכונה. המידע שאני מפרסם בה מאוד מוגבל. אני חושב פעמיים לפני שאני שולח מידע אישי עלי אפילו במייל אישי. אם אתה קורא את הבלוג שלי תדירות, אתה תראה שאני כמעט לעולם לא מפרסם כאן דברים על חיי האישיים, רגשותי, בריאותי, ומפרט מעט מאוד על קשרי האישיים וחייהם של חברי. מספיק "גרוע" שאני מפרסם פה דעות שלפעמים יכולות לעלות לי בעבודה אצל לקוח כזה או אחר או לעצבן אנשים מסוימים בקריית הממשלה בירושלים.

      על גוגל אני מאוד סמכתי עד לפני כשנה, אבל אני בוטח בהם פחות ופחות כל פעם שמתפרסמת עלילה כזו או אחרת. הרבה פעמים כבר הכרזתי שנגמר אבל אני עדיין משתמש בג'ימייל, ואולי אני באמת כן אקום ואעזוב יום אחד.

כתיבת תגובה