יום כדוה"א שמח לכולם!

טוב, נו, לא שמח. כל כך הרבה אנשים מתנכלים לו (לכוכב, לא לתאריך). אנשי תעשיות היופי הם מטרה מצוינת, האייפון של סטיב, הם כולם סיבות מצוינות ללכת ולהקפיא לעצמך את התחת במחאה אמנוצ'יצ'. לא ברור לי אם גרינפיס באמת רוצים לעזור לכוכב או שהאג'נדום שלהם היא אנטי-קורפוריישן ברמה פוליטית ובמסווה של אהבת הסביבה. הקמפיינים שלהם בשנים האחרונות כ"כ מלאים שנאה לחברות במקום הצעות תומכות ובונות, זה פשוט מוזר לחשוב שזה הארגון שנושא את אותו השם כמו האנשים שפעם היו מסכנים את חייהם לעצירת דייגי לוייתנים, למרות שכמעט אין בינהם שום דבר משותף יותר.

צריך אולי גרינפיס חדש…

האם אלמונימיות תורמת לאמון?

בלוג חדש ומעניין נולד השבוע בבלוגלי, שמו "משפט אחד" והוא בא לתת גרסא מקומית לבלוג מקורי באנגלית שאני קורא מדי פעם שבתורו מזכיר את סיקספיקס וואחרים. הקוראים מתבקשים לתרום (בשמם או בעילומו) משפט דרמטי אבל אמיתי, משהו מהחיים. התרומה נעשית בטכנולוגיה ה"מוגבלת" של בלוגלי בצורה של כתיבת תגובה אז זה קצת מבלבל (במיוחד אם רצית לכתוב בעילום שם, כי חייבים לתת כתובת דואל). מלבד זה היוזמה ברוכה ונהדרת. מה הבעיה? שיוצר(ת) האתר שומרים את זהותם בסוד. לכאורה אין כאן בעיה כי גם מי שתורמים סיפור יכולים להשאר בעילום שם עם כתובת דואל פיקטיבית, אבל בעיני יש בעיה. הבלוג שבאנגלית צץ בים של מליוני בלוגרים, ואילו הבלוג הזה בבלוגלי הוא תחת שרביטו של אחד מחברי הביצה המקומית (ולפי מקבץ הסיפורים הראשון ששוחרר בו, זה ברור לי שמדובר כנראה באחד או יותר מצוות מכון ההיתוך הקר של פ"ת) ואני שואל, למה האנונימיות של העורך? למה זה מועיל?

סטטיסטיקות ועידכוני גוגל רידר

From your 288 subscriptions, over the last 30 days you read 5,754 items, starred 15 items, shared 544 items, and emailed 69 items.

למי שקורא את זרם השיתופים שלי, אני שם לב שירדתי משיתוף של 1 מכל 7 אייטמים לזרם של פחות מעשרה אחוז. אני מקווה שאין תלונות 🙂

חוצמזה לאחרונה הוספתי עוד שני תגים משותפים לאלו שאני כבר משתף עכשיו (דברים שממילא משותפים בזרם הראשי ומיועדים רק למי שמעונין בזרזיף חלקי) והם מדע ומוסיקה. מאז הפוסט הקודם מינואר לא שמעתי תלונות על איכות הנושאים (מלבד קיצוץ משמעותי בחדשות מקורצווייל :)) וקיבלתי פעם אחד קודוס מקרייזי על אייטם מרתק שמצאתי.. אז אני יכול רק להניח שאנשים די בראש אחד איתי. אני אוהב שאני מסנן לכם רססים שאין לכם זמן לקרוא במלואם ולהפך, שיתוף פעולה זה אחלה, בלה בלה בלה… כל מה שאני בעצם אומר זה תודה על השיתוף, קבלו ח"ח, במיוחד שרון, קרייזי ושי שמסייעים לי להעביר את שעותי הקרות והבודדות בצינוק החיים 🙂

פסח שמח כולם, ואגב, מי בא לדנסינג קאמל לביעור חמץ?

יוטיוב שוברת את הכלים

אין לי כמעט כלי שיותר מסמל לי את הווב2 מאשר גריזמונקי. אתר כמו יוטיוב הופך פתאום למשופר בהרבה מרגע שאני יכול להחליף את הנגן לאחד שלא מתחיל לנגן אוטומטית כשאני פותח אותו בטאב אחר ברקע, ולבחור גודל יותר אופטימאלי לצפיה. הייתי נותן את כל הלינקים לסקריפטים הנחמדים האלו אבל הבוקר יוטיוב שינו את כל תוכן הדף וכל חמשת המונקי-סקריפטים שלי לקיסטום היוטיוב הפסיקו לעבוד. איזה כיף. כמו העובדה שעד היום אני עדיין נאלץ לעבוד עם הגרסה הקודמת של ג'מיל כי אני לא תוכניתן מוכשר מספיק כדי לגרום לכל הסקריפטים לעבוד על החדש כראוי.

אז מי כאן צודק? קהל המשתמשים או ספק התוכן? השדרוג שלו זרק לי את חווית המשתמש כמה חודשים אחורה. מבחינתו הוא שיפר לי את האתר, אבל מבחינתי הוא שבר לי את דרך צריכת התוכן המועדפת לי…

פוסט אחרון

לא קל לי לעשות את זה, אבל צריך להגיד משהו. 5 הקוראים שלי בוודאי שמו לב שלא כתבתי כאן כבר המון זמן. קצת כי לא היה לי פנאי וקצת כי האמת אני לא יודע מה לכתוב. תמיד קיבלתי משובים צוננים על פוסטים שחשבתי שהם נאוד מעניינים והנה כתבתי פעם אחת פוסט פרטי למדי, לא מושקע, לא ערוך לחלוטין, ודוקא הוא זוכה להמון תשומת לב ועידוד, ואין לי מושג מה עשיתי שם בכלל שנראה לקהל הקוראים כ"כ מוצלח. בקיצור כנראה אני וקהל הקוראים פשוט לא מבינים אחד את השני, וזה אומר שלא ברור מה אני עושה כאן ואין סיבה להחזיק בלוג.

אני מגלגל את זה שבועיים כבר בבטן ולא מוצא איך לנסח את זה, אז הנה זה פשוט: סוגר. תודה על הפידבק. יום טוב.

תשובה מאגוד האינטרנט

לפני חמישה ימים ציינתי את אכזבתי מחוסר הפתיחות של ISOC-IL. יש לתקן – זה לא שהם לא מחלקים מידע, הם פשוט לא עדכנו עדיין את האתר לWeb2.0. המכתב ששלחתי אליהם הגיע למי-טל (עם מקף) גרייבר-שוורץ שהעבירה לנהורא (בלי מקף!) דגן-הס, שענתה לי שהיא בשמחה מוסיפה את שמי (כנראה ידנית) למייל חודשי של עדכונים ומפגשים. נהורא גם ביקשה ממני שאתקן את המידע אצלי בבלוג, משמע שזו באמת תשובה אישית ועניינית (גיגלו אותי!), וברכותי על היחס.

אם יצא שביקרתי בצורה קצת צינית הריני לסייג את הביקורת – האגוד עושה הרבה דברים טובים למען קידום הרשת בישראל. חבל שלא שומעים על זה מספיק בעיתונים היומיים, אבל אנשים העוסקים ברשת (תכנים וטכנולוגיה) יודעים שהארגון באמת חשוב. חבל לי רק שהידיעות על הפעילות לא מגיעות מספיק רחוק, ובתור התחלה הייתי מציע באמת RSS, רשימת דיוור אוטומאטית ואולי אולי להפטר מהIFRAMES האלו, שגם מציקות לקורא ובוודאי גם מפריעות למנועי חיפוש לעשות את העבודה.