בנאדם מנסה לקרוא דברים מעניינים וקופצים לו לינקים לדברים אחרים. כיביתי פרסומות אבל חברים שולחים לי לינקים (זה עדיף למצבים שהם שולחים לי אטאצ'ים של 2-3 מגה של סרטים שאפשר לראות ביוטיוב). אם קודם חשבתי שיש לי בעיות ריכוז, קריאה ברשת מחמירה את זה, כמו ללכת לאיבוד במרק אלפבית. והיום גוגל רידר הוסיף פיצ'ר שמוסיף אוטומטית את רשימות הSHARED ITEMS של משתמשים אחרים אם הם הרשימת הקונטקטים שלך בGMAIL. כן, אם התכתבת עם מישהו אפילו פעמיים, כבר דוחפים לך במורד הגרון את הלינקים שהוא חושב ששווים. איך גיליתי את זה? הפוסט המעוצבן-בצדק הזה הופיע לי פתאום ברידר. איך הוא הופיע שם? כי גוגל רידר פתאום מראה לי בלי שביקשתי את האייטמים ששרון אוהבת במיוחד, ומסתבר שגם היא לא אוהבת את הפיצ'ר.
האם גוגל מתחילים לאבד טאץ' עם ההגיון בנסיון להדביק את פייסבוק? איבדו את שלוות הנפש ופותחים כאן סכרים שאסור לפתוח? לפחות הם נותנים לך להסתיר את הרעש שמייצרים אחרים, אבל למה באמת שכל לקוחותי העסקיים יראו עכשיו (פוטנציאלית, אם הם משתמשים ברידר) את מה שמעניין אותי בזמני הפרטי, אם אני לא הזמנתי אותם אלי לבלוג ולפיד הנ"ל? כלומר, במקרה שלי לא אכפת לי יותר מדי, כי הלקוחות שלי הם מהסוג המכוון-רשת שבוודאי גיגלו מזמן את שמי ומצאו את הבלוג הזה, וכאן בצד אני ממילא מסנדק את האייטמים שאני חולק מהרידר, אבל אני יכול לדמיין מקומות שהפיצ'ר האוטומטי הזה יעצבן הרבה מאוד אנשים ואפילו יפגע בהם.
גוגל, זה סטרייק שני או שלישי? אני חושב שאני אחזור בקרוב לאגרגטור הישן והטוב שלי גרגריוס אם זה ימשיך ככה, ואולי הגיע הזמן לתחליף ג'מיל גם כן. אני מודע לכל ההשלכות של סקיוריטי ופרטיות בשימוש בג'ימייל ועד היום השתדלתי לא לדאוג, אבל כשחברה מתחילה להוציא "פיצ'רים" כאלו בגלל פחד מפייסבוק, אני מתחיל לחפש איך לחזור לקונכיה שלי.
מצד שני, אם איבדתי כל פוקוס וגלשתי לכל הכיוונים, תראו מה למדתי…
* בילי קונולי משחק באיכס-פיילז 2.
* שביתת הWGA עלולה להרוג את להרוג את פאמילי גאי, או לנסות להמשיך בלי מקפרליין. לא ברור לי איך אפשר בלי הכותב הראשי והקולות של פיטר, בראיין וסטואי.
* עוד סיבה שהWGA חייב להפתר כבר – התכנים שמופקים בבית הלבן הם לא תחליף.
* אבל מה אני דואג על השביתה של זכויות התסריטאים בחו"ל כשזכויות האדם נרמסות בארץ. אייטם מעניין של פויר.
* ולבסוף, קטע מוזר של אזרח אמריקני מודאג בשם קרלוס נוריס, שרוצה לבטל את הפרדת הדת מהמדינה. תגידו, הו חטף שבץ לאחרונה? הוא לא נראה משהו.
יש עוד הרבה. רובם יותר מוצלחים. אבל זו רק דוגמה לכמה קשה להתמקד.
אי שם באחורי זכרוני יש עכשיו כמה חגים באוויר, נדמה לי שחלקם יהודיים וחלקם של הגויים. אני יודע על זה כי צצות סופגניות בעבודה, אמא של אפרת הזמינה אותנו הערב לסופגניות ופאפאנש, ומחר הזמינו אותי לקשט עץ בשני מקומות שונים (אחד נוצרי ואחד פאגאני אם אתם שואלים). אני חייב לציין שעם זאת שהזנחתי את הצילום השנה, לפחות צילמתי קצת בסקוטלנד, אבל בבואי לארוז עכשיו את מצלמת הפילם שלי כדי לצלם היום בואדי ניסנאס גיליתי שבפנים נמצא עדיין רול שקופיות משנה שעברה מהביקור הקודם באותו הפסטיבל עצמו. מאז אני עסוק בהלקאה עצמית. אני לא מצלם מספיק.