קטגוריה: ביומטריה

טביעות אצבע, רשתיות, תמונות, מאגרים, שטרית וכל מה שבינהם

פורסם ב

רשיונות בבקשה

עדכונצ'יקים:

ראשית, אני שמח לספר לכם שהיום נעצרתי לביקורת משטרתית בשולי הדרך ובפעם הראשונה יצא לי להציג לשוטר את הרשיון החדש (למי שפספס את הפרק הקודם, ×”× ×” סרטון ההסברה). השוטרים היו די מופתעים, אבל הסברתי להם בצורה רגועה ואפילו מבודחת שמדובר בצילום אנטיביומטרי כדי לחמוק ממצלמות מעקב. הם קיבלו את ההסבר אבל הגישו לי "ינשוף" לפה. עבר חלק למרות החוצפה ההזויה שהצלחתי לאזור 🙂

מסקנה זמנית – אין שום בעיה. כל אזרח ואזרחית מוזמנים לגדל זקן פרוע ו/או לכתוב כתובות מחאה על המצח לפני הצילום הבא. אני מאוד אשמח לא להיות לבד 🙂

שנית, בעקבות תשובתי החוזרת למבקרת משרד התחבורה כתב דורון את המכתב הבא:

לכבוד
הגב' אורית קרופ
באמצעות E-mail

הנדון: מאגר מידע ביומטרי ברשות משרד התחבורה.

שלום,

שמי אופק דורון, וכבר לפני כשנה פניתי אליכם ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בנושא של מאגר התמונות הביומטרי אשר אתם מנהלים.

לשמחתי, בחר עתה, מר עירא אברמוב להביא לידיעתי את התכתובת בינו ובינכם והייתי רוצה להאיר נקודה מסויימת.

לצערי, אילצתם את מר אברמוב לנסות ולהוכיח לכם באותות ובמופתים כי מדובר במאגר תמונות ביומטריות, ולשמחתי הוא אכן הצליח לבסס את טענתו, אולם, בידי מסמך (מכתב התשובה של המחלקה המשפטית שלכם לפנייתי) אשר בו מצויין מפורשות כי מאגר התמונות הנ"ל הינו ביומטרי , כך שלמעשה לא נדרשת הוכחה כלשהיא, למעט הצגת מכתב זה .

הרי אין חולק שאם המחלקה המשפטית שלכם כותבת שאכן המאגר הינו של תמונות ביומטריות – ברי ×›×™ מדובר במאגר ביומטרי.

אין אני עורך דין, ואין אני מנסה כלל לטעון בדבר הסמכות או אי הסמכות הנתונה בחוק, למשרד התחבורה, לנהל מאגר תמונות, או מאגר תמונות ממחושב.

אולם יש הבדל אדיר בין מאגר תמונות, מאגר תמונות ממוחשב ומאגר תמונות ביומטריות – אלו שלושה דברים שונים מהותית ×–×” מזה. למיטב ידיעתי כך אכן היו הדברים עד שלהי 2006 , אולם בשנת 2006 התחלתם לבקש מציבור הנהגים להגיע להצטלם מחדש כאשר אתם בונים מאגר שהוא ביומטרי – וזאת ללא סמכות חוקית.

כיום, אין חולק כי מאגר ביומטרי , עשוי להיות בעייתי מאד באם הוא דולף, וניתן לראות עדויות של מומחים הן מטעם המממשלה והן מחוצה לה כפי שהופיעו בדיונים בוועדת המדע של הכנסת בנושא של קיום מאגר ביומטרי במשרד הפנים, ישנה הסכמה מ"קיר לקיר" בכך שטמונה בעיה גדולה בדליפה של מאגרים אלו, ואילו אתם מנהלים מאגר שכזה, ללא פיקוח, ללא בקרה, ללא בדיקה של מי ואיך שומרים על המידע . יותר ומכך וחמור מכך, לדברי מר ניסים אליאסף, מנמ"ר משרד הפנים, העברתם את המאגר הזה למשרד הפנים, כך גם עולה מעדויות שונות של הציבור הרחב.

היעלה על הדעת כי אתם מנהלים מאגר שכזה ללא פיקוח וללא בקרה ועוד טורחים להעבירו לגורמים אחרים ?

כאזרח, לא רק שאולצתי לתת לכם את תמונתי (שאילולא כך הייתי מאבד את רשיון הנהיגה וכך גם את יכולתי לעבוד ולהתפרנס) אתם טרחתם והעברתם את המידע הנ"ל לגורמים אחרים וזאת ללא קבלת הסכמה ממני .

אבקש את טיפולכם והתייחסותכם לעיניין.

חג שמח.
בכבוד רב,
אופק דורון

העתקים:
מר עירא אברמוב.
התנועה לזכויות דיגיטאליות.
עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח.
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.
האינטרנט.

נראה שאם לא נקבל באפריל תשובה משכנעת, לא תהיה ברירה במאי אלא להמשיך לכיוון בג"ץ ומבקר המדינה במקביל, ויש כבר עתירות מתבשלות.

פורסם ב

תשובות למשרד התחבורה

למי שרוצה לעקוב, התפניתי, ניסחתי ושלחתי היום סוף סוף את תשובותי למבקרת משרד התחבורה ולאחראית חופש המידע. הנוסחים הסופיים עודכנו רטרואקטיבית בפוסטים המקוריים בבלוג. אנג'וי.

פורסם ב

אז מה עושים עם ההרגשה שעוקבים אחריך?

גורביץ הטוויט הרגע את הידיעה בנרג' על כך שמל"ט עקב זמן ארוך לפני ואחרי הטבח של זאדה בשפרעם, ולא ברור למה. וליכטש נותן ציטוט מעתון מודפס "צביקה קנפר, המשרד לבטחון פנים: ״המטרה היא לצור הרתעה, להגביר את תחושת הביטחון״ ~ על רישות הערים במצלמות מעקב, ידיעות עמ׳ 8" – כלומר בדיוק מה שאומרים לנו כל הזמן בבריטניה, ×–×” אמור ליצור תחושת ביטחון, אבל לא בטחון אמיתי. בנוסף לינק שהטוויט אתמול קורי דוקטורוב, על איך ש'בטחון נסתר' גורם לבתי הספר להרגיש לילדים ככלא.

צה"ל, בדוגמא מקומית טריה מהלילה, סוגר את בילעין לישראלים בימי שישי. השלב הבא לצלם מי כן נכנס, לזהותו רטרואקטיבית ולהכניסו לכלא? הרי זו הסיבה שהמשטרה מצלמת הפגנות במרכז תל אביב, גם אני אצלם בכמה סרטים, (עם הזקן הישן והמכוער שלי לצערי). אני תוהה כמה מהעוצר ההפוך הזה על בילעין הוא בשביל להדוף מפגינים וכמה הוא בשביל להבחין בין תושבי פנים ותומכי חוץ (אני כבר לא מדבר פה על שלל עבירות זכויות היסוד הדמוקרטיות שקורות פה).

אז מעבר לשאלת הפרטיות ברשת, והפרטיות בהפקות מדיה הזויות, יותר ויותר מאמרים מתייחסים לאחרונה לשאלת רגשות הציבור שאחריו עוקבים. לפני כמה שבועות הזכרתי את הסיפור של אם בריטית שהיתה מטרה למעקב ממושך ויקר ללא סיבה מוצלחת. היא תבעה (קצת בצדק) על עוגמת נפש, וזאת למרות שהחוק הבריטי התיר את כל הפעולות שננקטו כלפיה (ללא צווי שופט!) עוד הרבה לפני שמצלמות המעקב החלו להתחרות במספר התמרורים בבריטניה. מעקב אלקטרוני אחרי פעולות בירוקרטיות ובנקאיות, למי שמודע למה שאפשר להפיק ממנו, מטריד עוד יותר, אבל גם מידע "נטול זיהוי" שחברות פרסמו לצרכי מחקר יכול להיות יותר מדי חושפני.

המאמר בלינק האחרון מציע שתוסיפו אם כך שני משפטי מפתח ל"מידע רוצה להיות חופשי". ראשית סוויני, ראש המרכז לחקר חישובים וחברה בהארוורד: "מידע נוטה לזרום לכאן ולשם ולהצטלב עם מידע אחר" בתגובה על חוקי ההפלות הבעייתיים של אוקלהומה. שנית פול אוהם, פרופסור למשפטים שאומר: "מידע יכול להיות יעיל או אנונימי לחלוטין, אבל לא שניהם".

אבל הפתרון לא יכול להיות זניחת מחקרים, כי זה כמובן לא פותר את הבעיה, רק מניח לה לקרות בשאר המקומות הבעייתיים (כריית מידע עסקי של החברה בתוך עצמה תמיד יהיה). נצטרך להחליט מה היא גישתינו למצב שבו זה יקרה בהצטלבות בין פרטיות לבין הרצון או הצורך לשפר טיפול או ידע רפואי, לשפר שירות מסחרי, להגדיל מכירות או לייעל את שרשרת האספקה וכולי. אנחנו יכולים להחליט שאין יותר מה לעשות כדי למנוע את זה, אבל איך נגיע לשם בלי לאבד צלם אנוש? כמו שאמרתי בעבר, קשה לי להאמין שויתור על פרטיות המידע הזה כמו שמעודד דייויד ברין יכולה לעבוד בחברה המערבית בצורה שלא תשנה את אופי החברה לרעה, תשתק חופש ביטוי ותהפוך את רובנו לפרנואידים.

פרידמן חי

כמו שרמזתי בפוסט קודם בסדרה, כותב ידוע אחר שהתייחס לנושא הוא דייויד "הבן של מילטון" פרידמן, כלכלן ותיק מהצד האנארכו-קפיטליסטי של המפה. כחובב מדע בדיוני, כותב פנטאסיה וגיימר לא קטן (אומרים שהוא "כבד" ב-WOW. מה הסוד שלך, סבא?) הוא מכיר את כל טיעוני הדיסטופיה. בספרו "עתיד לא מושלם" הוא נוגע בהמון תחומים מעניינים (ממותו של הקופירייט ועד טכנולוגיות שיעשירו או ישמידו אותנו) והוא מגיע כמובן לפרטיות בעתיד דיגיטלי. הוא לא מודאג, כי הוא טוען שהמין האנושי יתרגל לכל שינוי טכנולוגי כמו שתמיד היה. הזחיחות הזו מתעלמת מהעובדה שהשינויים הטכנולוגיים עוקפים בקצב מתגבר את יכולת האנשים להבין את ההשלכות הפסיכולוגיות והתרבותיות, הוא כותב:

New technologies change what we can do. Sometimes they make what we want to do easier. After writing a book with a word processor, one wonders how it was ever done without one. Sometimes they make what someone else is doing easier – and make it harder for us to prevent him from doing it. Enforcing copyright law became more difficult when photo typesetting made the cost of producing a pirated edition lower than the cost of the authorized edition it competed with, and more difficult again when inexpensive copying put the tools of piracy in the hands of any college professor in search of reading material for his students. As microphones and video cameras become smaller and cheaper, preventing other people from spying on me becomes harder.

The obvious response is to try to keep doing what we have been doing. If that is easier, good. If it is harder, too bad. The world must go on, the law must be enforced. Let justice be done, though the sky fall.

Obvious – and wrong. The laws we have, the ways we do things, are not handed down from heaven on tablets of stone. They are human contrivances, solutions to particular problems, ways of accomplishing particular ends. If technological change makes a law hard to enforce, the best solution is sometimes to stop enforcing it. There may be other ways of accomplishing the same end – including some enabled by the same technological change. The question is not how to continue to do what we have been doing but how best to achieve our objectives under new circumstances.

בהמשך, בסתירה, הוא גם כותב שהוא בעד ×”-DMCA וש-DRM מגובה בחוקים ×–×” יופי של פתרון – וזה מאדם שטוען במקביל שהוא בעד קוד פתוח, מידע חופשי וקפיטליזם אנארכי? מבחינתי הוא קצת לא מפוקס בכיוון, אבל המשכתי לדפדף בספר שסוקר (לצערי קצת בשטחיות) קצת משלל הסתירות החוקיות שמביאה הטכנולוגיה. הוא מראה שכבר עכשיו יוצרים מצבים של תרומות ביציות, פונדקאות, קרייוגניקה של מתים בכוונה להחזירם לחיים וכולי. לרובם אין לו פתרונות להציע.

בקיצור ספר מעניין, אבל חזרה לעניינינו, פרידמן מגדיר כך את הפרטיות: היכולת של אדם לשלוט בגישה של אחרים למידע אודותיו. כמו שרמזתי אתמול, רעלה היא פתרון גרוע כי היא תדרדר יחסי אנוש, מה שאומר שלהסתגר בבית זה רע ולצאת לרחוב בפנים רעולות זה רע, ולהצטלם בכל מקום ע"י המשטרה זה רע מצורה אחרת אבל בלתי נמנע, וכך גם לגבי מצלמות פרטיות עם כוונות טובות יותר וטובות פחות. בקיצור לצערי אני נשאר עם סימני שאלה ביד. אולי כמו שפרידמן אומר, אנחנו צריכים באמת לשנות גישה ולקבל שזה העולם החדש, ולהתאים את עצמינו חברתית? כי ברור שמי שלא יתאים את עצמו, יפול לתוך עתיד מאוד לא נעים בלי אפשרות אמיתית לטפס ממנו חזרה.

פורסם ב

"אבל מה אם אני אזרח שומר חוק?"

אני מתנצל על הפוסט מוקדם יותר היום, ערן ורד עשה עבודה משובחת, אבל פרסמתי את הסרט לפני ששמתי לב שהוא עדיין פרטי. עם הצופים הסליחה, והנה הגרסא הסופית לגמרי של הסרט. (מילות מפתח כי אמרו לי שקשה למצוא את הפוסט: רישיון נהיגה, ביומטרי, משרד התחבורה)

ולענייננו.

אני שומע שוב ושוב את הטיעון הזה בעד המאגר. "אני אזרח שומר חוק אז אין לי ממה לפחד". אזרחים תמימים יקרים, אתם שכחתם פשוט שאתם כבר עכשיו בחברת מעקב. מפרסמים בארה"ב אוספים תיק עובדות התנהגויות על אנשים ואני מניח שבארץ נתחיל לראות דברים דומים. אם אתם קצת פעילים ברשת, כותבים בתפוז, מגיבים בYנט וכולי, איפשהוא כל המידע הזה נאסף ויום אחד אולי גם מוצלב (אם זה לא קורה כבר היום). היום כדי לפרסם לכם דברים יותר ממוקדים, מחר אולי כדי לחפש דפוסי התנהגות "מעניינים" למשטרה או כל גורם שיתחיל ללטוש עיניים לכל המידע הטעים הזה. הוספת עוד מאגרים ועוד מידע מצליב לא ישפר את המצב, זה רק יחזק את יכולת העוקבים לעקוב אחריכם, בתחילה כל מי שיש לו גישה חוקית למאגר ויום אחד אולי גם אנשים שלא היו אמורים להיות ברשימה.

הדמוקרטיה בישראל לא מובנת מאליה"אבל כאן יש לנו דמוקרטיה", "אנחנו סומכים על המדינה" – אומרים לי מכרים. מאשימים אותי בפחדנות או בהפצת קנוניות. אבל ראו מה רומז אהרון ברק בכתבה משמאל. מדינה כמו ישראל עוברת בימינו התקפה מאסיבית של פרטיות נדיפה ויותר בולטת המלחמה בחופש הביטוי, ומי אנחנו, אזובי קיר, שנסמוך על הדמוקרטיה כאשר ארה"ב עושה שטויות דומות לאזרחיה השכם והערב (במיוחד בעשור האחרון), בניגוד לחוקה הקדושה שלהם? לנו אין חוקה, אין גם חוק ×”×’× ×” על חופש הביטוי, אנחנו מרבים לעבור על סעיפי אמנת זכויות האדם הבינלאומית שאנחנו חתומים עליה ולאחרונה גם קיבלנו הוכחה בולטת שישראל חושבת שביטחון המדינה מצדדיק פגיעה שרירותית בבטחון אישי של אזרחים. בארה"ב דנים עכשיו לאט לאט בשאלות של טביעות אצבע במקומות תעסוקה, דבר מאוד נפוץ בארץ, וכמובן הסיפור האחרון של ביה"ס המרגל בבתים. אני עדיין מחכה שהם יתעוררו למה שה-EFF מנסה להתריע כבר שנים, אולי ×–×” יאיץ את המודעות בארץ. עד אז אזרחי ישראל ימשיכו להיות מסנוורים ממילים כמו "מדיניות בטחונית" ו"מלחמת אין-ברירה" ויסכימו לכל דרישה מגוחכת של השלטון.

"למה שירצו לחפש אותי?" – ×›×™ יש בזה כוח וכסף. חברות ביטוח רוצות לדעת מה קנית בסופר כדי להרים לך את הפרמייה אם אתה מעשן או אכל שמן מדי. בקליפורניה סופרים לך כמה שקי זבל זרקת וקונסים אותך אם זרקת יותר מהרגיל. באירלנד כבר ×”×’×™×¢ דור של פחי זבל עם צ'יפ שמרגל אחריך וסופר כמה זבל זרקת. האם ×–×” הפתרון לבעיות הסביבה? ברור שלא. לגלגל את הבעיות הסביבות על רגשות האשם של האזרחים במקום להקים רגולציה נגד אריזה בעייתית של מוצרים, ×–×” בדיוק אותו המצב שבו מגלגלים את מכבש המאגר הביומטרי על גב האזרחים במקום שהמשטרה ובתי המשפט יפעלו כראוי.

"שטרית אמר שהמאגר יהיה מאובטח ברמה 11", אבל מתעלמים מהנזקים שחוללה כבר דליפת ה"אגרון" ושהמדינה עושה ניסויים ומשחקים במאגרים של עובדים זרים ופלסטינים, ולא ממש תחלוק איתנו את המסקנות, אבל אפשר לדמיין מה תהיה היכולת העתידית של הטכנולוגיות האלו.

אז מה מרגיע אותי?

  • כרגע עוד לא חובה להכנס למאגר, מלבד ×–×” של משרד התחבורה (אני אתעלם כרגע מהמאגר הביומטרי בבקו"ם).
  • כרגע הטכנולוגיה לא מספיק נפוצה וחזקה או אפילו זולה לזיהוי אקראי ברחוב (אז יש לנו כמה שנים עד אז).
  • הרבה יותר קל לאמת מי הוא אדם מול המצלמה מול כרטיס זהות, הרבה יותר קשה (בינתיים) לזהות אנשים ברחוב, זו אמת מתמטית פשוטה שלא קשורה לכמה תוזל הטכנולוגיה.
  • יש סיכוי שהמאגר יפרץ, ינוצל לרעה, ידלוף, או שמשהו דומה יקרה במדינה זרה וישראל אולי תשכיל להשמיד אותו לפני שהאסון ×™×”×™×” ממש גדול.

נמשיך לקוות.

פורסם ב

שאלות פתוחות, תשובה פתוחה

מחלקת חופש המידע חזרה אלי באיחור ורק עם תשובה אחת (מתוך ה-14 ששלחתי), וזאת למרות שהסברתי למה זה דחוף ולמרות ששילמתי את מחיר השאילתא המלא, שלהבנתי אינני אמור לשלם כאשר השאילתא מתייחסת לפרטיותי ולניהול פרטי האישיים. מאז בקשת המידע חלף למעלה מחודש וחצי, שזה יותר ממה שמצוין בחוק.

נשלח: 18 לפברואר (למעלה מהחודש הנדרש בחוק – ×¢.א.)

הנדון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

במענה לפנייתך בנושא שבנידון, הרייני להשיבך:

1. מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר ביומטרי, לפיכך, החוק המוזכר בפנייתך אינו נוגע למאגר זה.

2. המשרד יוזם צילומי נהגים מכוח תקנה 174א לתקנות התעבורה, בה מצויה גם ההוראה לגבי צילום מחדש לכל מחדש החל מ-1.1.2006.

3. לענין הסרת תמונתך מהמאגר, רשיון הנהיגה הישראלי הרשמי הינו רשיון עם תמונה לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע

העתקים:
צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ

מתבקש אם כך שתשובתי תהיה דומה למדי לתשובתי למחלקת תלונות הציבור, אבל ראשית, הנה מה שאומרת תקנה 147:

רשיון נהיגה ממוחשב
תק' (מס' 4)
תשנ"ד-1994
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
תק' (מס' 2)
תשנ"ט-1998
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

מישהוא ראה ביומטריה פה? איכות מגהפיקסלים גבוהה?

אז הנה התגובה שאשלח לגב' קילשטוק:

(נוסח סופי עודכן במרץ 26, לקח לי רק שלושה שבועות להגיע לזה סוף סוף)

לאפרת קילשטוק וצוות משרדה חג שמח וכשר,

הנדון: שאילתות בנוגע למאגר התמונות הממוחשב בשרד התחבורה

1. במכתבך האחרון מיום 18/2/2010 ציינת שהמאגר אינו ביומטרי, אך העובדות מצביעות לכיוון ההיפך הגמור. למעשה מנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. ראיות לכך אני מצרף בסוף מכתב זה (נספח ב' להלן), כפי שהן מוצגות באתר משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה ומשרד בטחון הפנים.

2. קראתי את תקנה 174, לא מצוין שם כי על משרד התחבורה לנהל מאגר תמונות, לא כל שכן באיכות ביומטרית, איך לנהל אותו ועם מי מותר לחלוק אותו. משמע שאין כל גיבוי חוקי לצורה שבה מתנהל המאגר ביום, לפי הבנתי המועטה במשפטים, אבל שני עורכי דין שבהם נועצתי אף הסכימו עימי.

אם המידע מהמאגר ידלוף לידי גופים פרטיים, במיוחד גופי פשע או טרור, מדובר באסון שלא ניתן להשיבו, ולכן פירטתי את שאלותי. 14 סעיפים היו בשאילתא, אך לא קיבלתי תשובה אף לאחד מהם (ראו נספח א' בסוף מכתב זה). מדובר בעיני במידע שחייב להופיע באתר המשרד ובדו"ח השנתי של משרדך.

3. לשאלת הצילום, לא שאלתי לגבי קבלת רשיון ללא צילום, ביקשתי לקבל רשיון עם התמונה הישנה, שתוחלף תמונתי בתמונה בעלת רזולוציה נמוכה יותר, ולחילופין אם אין אפשרויות כאלו, האם תוסר תמונתי מהמאגר אם אוותר לחלוטין על רשיוני, ועל זכויותי לנהוג כאזרח חופשי אך החרד לפרטיותו?

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה. הצגתי 14 סעיפים בשאילתא (נספח א' דלהלן), שילמתי את אגרת חופש המידע, אך לא קיבלתי התייחסות אפילו לאחד מהם.

בברכה,
עירא אברמוב.
העתקים:

* צ'ארלס סולומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
* חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
* אורית קרופ, לשכת מבקר משרד התחבורה
* התנועה לזכויות דיגיטליות
* עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח
* המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
* הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
* האינטרנט

לצערי אין לי את כתובתה של היועמ"ש עו"ד חוה ראובני, אודה לכן אם תעבירו את העתק המכתב גם אליה.

פורסם ב

ישנות משרד התחבורה

ישנות יען כי אינן חדשות. נציב תלונות הציבור במשרד התחבורה סגר עלי את הקייס (קראו הלאה לראות איך אני דורש מהם לפתוח חזרה).

אבל ראשית הפסקת אנטי-פרסומות: אל תצטרפו לפייסבוק ×›×™ הם ישלחו הודעות אישיות שלכם לאנשים הלא נכונים. בראד טמפלטון מה-EFF הסביר לתלמידי SU לפני כמה שעות למה מחשוב ענן ×–×” דבר שראוי להזהר ממנו – לידיעת החוואים בנגב!

שנית, בשיחה עם בחור הונג-קונגי שפגשתי אתמול, גיליתי להפתעתי שיש להם תעודות זהות ביומטריות עם קוראי אצבע מפוזרים בכל העיר/מדינה בבנקים וכל מני מקומות, וגם המשטרה משתמשת במסד הנתונים לצרכי מז"פ. צריך לחפור יותר בחדשות מ-HK ולראות אם הדבר בינתיים הועיל או הזיק לתושבים שם, ואם יש להם בעית גניבת זהויות.

אבל לנוכח כל הבעיות והסכנות, בשירותתי ממשלה ובשוק הפרטי, הגורמים האחראיים תמיד אוהבים לנופף במטפחת מושכת תשומת לב או לצעוק "תראו ציפור!", והאנשים מאמינים, ולצערנו גם הכתבים מאמינים, ואז אין יותר כלבים שישמרו על הדמוקרטיה ועל הפרטיות, דבר מעיק מאוד כשאנשים מתחילים לתהות מתי לגוגל יהיה את הכוח להרוג אותם.

תגובות ראשוניות מהמשק הישראלי: הפרות שלנו מפליצות פחות! ואני שואל, מה זה קשור?

אה, כן. נזכרתי. פורים. צריכים להשתכר עד דלא ידע, ואחרי ×–×” להגיד "לא ידענו". אתם יודעים, פעם גם קוקאין נחשבה לתרופה מצוינת…

Cocain for the kids!

פורים שמח. במיוחד אחרי שגיליתי שלמשפחה הצ'יליאנית שלי שלום. הם לא היו בסנטיאגו בזמן הרעש (שמסיים עכשיו לחצות את האוקיאנוס השקט!), וכנראה הם אפילו יצאו בזול מנזק לרכוש.

וחזרה לנושא המרכזי להיום, המכתב שקיבלתי ממשרד התחבורה:

נשלח 15 לפברואר

הנדון: תלונתך בגין חובה להצטלם למאגר הביומטרי לצורך חידוש רשיון הנהיגה

1. במכתבך מיום 19/1/2010 הלנת על החובה להצטלם למאגר הביומטרי לצורך חידוש רשיון הנהיגה.

2. נבקש להביא לידיעתך, כי היות שטרם אושרו החוק והתקנות בנושא, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום סטנדארטי. בשלב זה אין מדובר בצילום ביומטרי, והמאגר עצמו אינו משמש לצורך זיהוי ביומטרי.
נציין, כי אם תאושר השיטה הביומטרית, קיימת במשרד התחבורה התשתית להתאמת הצילומים לשיטה זו.

3. מבדיקתינו עולה, כי בתאריך 20/1/2010 הצטלמת וכי בתאריך 28/1/2010 הופק לך רשיון זמני עד לתאריך 28/7/2010.

4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,
אורית קרופ, מנהלת המחלקה.

ותשובתי להלן (עודכן לגרסא הסופית שנשלחה):

הנדון: הבהרות בנוגע לתלונה 42007

לאורית קרופ וצוות משרדה חג שמח,

1. התאכזבתי לקרוא כי אתם מושכים את ידיכם מטיפול בבעיה המטרידה אותי ועוד רבים בישראל, ומסכנת את בטחונם האישי של כלל מחזיקי רשיון הנהיגה בארץ.

2. במכתבכם האחרון מיום 15/2/2010 ציינתם שטרם אושרו חוקים ותקנות בנושא המאגר הביומטרי שאתם מנהלים, והרי זו תלונתי בדיוק, על כך שמנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. מבדיקותי עולה כי המאגר קיים בערך 3-4 שנים, אבל באתרי משרד התחבורה ומשרד המשפטים לא הצלחתי למצוא כל תזכיר חוק, תקנה או אסמכתא אחרת שמתירה למשרד הרישוי לאגור מאגר של תמונות הנהגים, לא כל שכן באיכות ביומטרית. אף על פי כן ברור לי כי אכן כך הדבר וזאת מהטעמים הבאים:

א. באתר ראש הממשלה, בידיעון "ביומטריה בתנופה" מחודש אוגוסט 2007, ציין בבירור עוזי ברלינסקי ז"ל:

רישיונות נהיגה ביומטריים

"משרד התחבורה החל במבצע להחלפת רישיונות הנהיגה בישראל לרישיונות חדשים, המותאמים לתקינה האירופית. צילום הנהגים מתבצע בשיטה ביומטרית חדשנית, על פי תקני הצוות הביומטרי הבינמשרדי, המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות."

ב. מידע זהה מופיע במפורש גם באתר משרד בטחון הפנים.

ג. והנה גם באתרכם מצוין באופן מפורש: "מדובר בצילום של יותר מ- 3.3 מליון נהגים הרשומים כיום במחשבי משרד התחבורה. צילום הנהגים מתבצע בשיטה חדשנית המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות ולאחר שמראה פניו השתנה בשל שינויים פיזיולוגיים או חיצוניים שחלו במראה הנהג."

ד. מספר עדויות שקראתי באינטרנט בחודשים האחרונים מספרות כי הניגשים להבחן למבחני התיאוריה ולקורסים לנהיגה מונעת מתבקשים להבדק ע"י עמדה עם מצלמה של חברת טלדור כדי לוודא את זהותם מול המאגר.

ה. לפני כשנתיים חש משרד התחבורה להציג הצעת חוק המסדירה את המאגר (חוברת 266, עמ' 4), הצעה שנפלה במליאה. אם המאגר חוקי, הרי שלא היה צריך להציע חוק. אם הוצע חוק ונפל, הרי חזקה שהמאגר אינו חוקי בעליל כעת!

ו. בניגוד אפילו להצעת החוק שנפלה, המאגר הנ"ל נחלק עם גורמים אחרים, לפחות משרד הפנים ובוודאי גופים נוספים. הדבר מטריד מאוד.

מכל האמור לעיל ומראיות נוספות שאספתי במחקר אינטרנטי פשוט, ברור לי שיש במשרד התחבורה נסיון ברור להתחמק מהאחריות לבעיה. לאחר התייעצות עם מומחים וקריאת תזכירים של המועצה לפרטיות ומשרד המשפטים, אני סבור שהמאגר הזה מסכן את בטחוני האישי ואת בטחונם של שאר מחזיקי הרשיונות בצורה שבה הוא מוגן. שלחתי שאילתא מפורטת בנידון לגב' קילשטוק ולצערי כל שאלותי (14 במספר) זכו להתעלמות בוטה במכתב תשובה שהגיע אלי באיחור (כחודש וחצי לאחר בקשתי) ולא הכיל שום פרט מידע חדש. מידע שאמור להבנתי להופיע ממילא בדו"ח חופש המידע השנתי או באתר המשרד.

3. לשאלת הצילום – אכן נאלצתי לבסוף להצטלם במורת רוח למאגר, שאם לא כן הייתי מאבד את יכולת ×”× ×”×™×’×” וההשתכרות, שהיא זכות יסוד כמו זכותי לפרטיות, אבל מובן שפגיעתה יותר מיידית. הייתי רוצה שממשלתי תעשה מאמצים לשמור על כל זכויותי ולא לפגוע בהן, במיוחד כל עוד הן בספר החוקים.

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה.

בברכה,
עירא אברמוב.

העתקים:

  • התנועה לזכויות דיגיטליות
  • עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח
  • המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
  • הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
  • האינטרנט