נחסמתי פרק 1: פתאום זה הפך לאישי

לא רציתי ולא דמיינתי, אבל הנה מה שמצאתי הבוקר (12 למאי), בדף השיחה שלי בויקיפדיה:

שלום עירא, בעקבות תלונתו של משתמש:אלמ|ג, על ההתקפה האישית שערכת נגדו בפוסט זה, מצאתי לנכון לחסום אותך לצמיתות. ויקיפדיה פתוחה לביקורת, אבל כותבי ויקיפדיה ראויים להגנה מפני תקיפה אישית. דוד שישיחה 07:36, 12 במאי 2009 (IDT)

להמשיך לקרוא נחסמתי פרק 1: פתאום זה הפך לאישי

אין עונה

או שאני מדבר שטויות, או שאני מדבר יותר מדי, או שכיסיתי בצורה הרמטית יותר מדי את הנושא…

בקיצור, אני חי בשביל דיאלוג עם אנשים, למרות כאבי הידיים של העת האחרונה אני כותב בבלוג בשביל השיחה, ומתוך ארבעת הפוסטים האחרונים רק אחד זכה לתגובות, ולצערי גם כאלו שאינן לטופיק.

אני אשמח לקצת משוב – האם הנושאים שאני עובר עליהם לא מעניינים אתכם או שהסגנון לאחרונה גלש למקום לא טוב? תודה מראש.

"רק אנשים נותנים משמעות"

לפני כמה ימים בא אלי חבר עם המשפט "Only people give meaning". אני לא בקטע העמוק של פילוסופיה, אז מיד השבתי בצחוק בפראפרזה על סיסמת הNRA: "כלומר רובים לא הורגים אנשים, אלא אנשים נותנים את המשמעות 'מוות' לפעולת הרובים?". "לא, " הוא אמר, "יש רובד מתחת, זה אומר שמשהו חשוב/ראוי לעשותו רק אם הוא משפיע על אנשים בצורה חיובית".

אני מסכים עם המשפט, אבל זו לא מהפכה מחשבתית בשבילי. אני שנים רציתי להיות שם בשביל אנשים, כי לעזור לאנשים עושה לי כיף, והכי כיף לי לעזור לאנשים לעזור לעצמם. מי שמכיר אותי אישית או קצת עוקב אחרי הבלוג הזה יודע שאני מחפש לעשות הסבת קריירה מזה זמן. אני לא מוכן יותר לעזור למכונות, אני רוצה לחזור לעזור לאנשים. על כן אני מחפש משרות כמדריך ואולי בהמשך כמורה, או כל דבר שבדרך לשם ויביא אותי לכיוון: מנהל ידע, יועץ-מלווה ולא יועץ-מיישם. האצבעות שלי פשוט מתדרדרות למצב גרוע שלא מאפשר לי להקליד הרבה ((שזה רק חלק מהסיבות להתמעטות הפוסטים פה בבלוג לאחרונה. ולא, זה לא קארפל סינדרום, בדקתי.)).

שאלו אותי איפה הייתי ומה עשיתי בארבעת החודשים השקטים האחרונים, אז ככה… פעלתי פוליטית למען מפלגה שלא מתרוממת בינתיים, ניסיתי להרים קריירה חדשה באמצע נפילה של שוק, התראיינתי לעבודות שלא צלחו, רדפתי אחרי צ'קים שלא שולמו (או ישולמו), נלחמתי בחור בבנק שרק מעמיק, התאהבתי קלות, נכזבתי, טיפלתי בכמה בלגנים בחיי האישיים והשתפרתי לי מחד פנימית אבל מאידך בינתיים לא חיצונית/חומרית, על הדרך הרביתי חוכמה בנושאי תרבות דיון והבאה של דיעות לקונצנזוס וקונצנזוס לפעולה, התאכזבתי מישראלים אבל לא התעודדתי מאף עם אחר, חגגתי לסבא שלי יום הולדת 103 ((פוסט בקרוב, נשבע. זה בטיוטות!)), חשבתי על מוסר יהודי והומניסטי, הלכתי לכנסים והרצאות, חפרתי ברשת ללמוד כמה נושאים חשובים ובינהם דמוקרטיה מקוונת, שיטות למידה, מטאקוגניציה ועוד דברים מרתקים, הייתי חצוי בדעותי הפוליטיות, הלכתי לחוגי בית, רבתי עם אנשים שאני מעריך, התאכזבתי מאנשים שהערכתי, גיליתי גיבורים חדשים, גיליתי גישות חדשות ומעוררות תקווה, הצבעתי והמשכתי לעמוד בקור לשכנע מצביעים אחרים, ניסיתי להרים פעילויות שיקדמו בנושא דברים שחשובים לי ואולי יחברו אותי לרעיונות לקריירה, דיברתי עם אנשים מעניינים, הבטחתי לכתוב אבל בעיקר התחלתי טיוטות ((כרגע בבלוג יש 23 טיוטות בהמתנה)), התלוננתי על כאבי הידיים אבל עוד לא הלכתי לטפל בהן, ובינתיים דחיתי ואף הזנחתי לצערי התחייבויות למשפחה וחברים. בין לבין הייתי גם צריך לשבור קופת גמל, להתרוצץ לסידורים שונים ולהחזיק "אצבע בסכר" לשני פרויקטים חברתיים שלא מכניסים לי כמובן גרוש ((למעשה את כתיבת פוסט הבלוגולדת הזה אני מסיים בשש בבוקר של יום המחרת ומפרסם אותו בתאריך אתמול כדי שיצא התאריך המקורי אליו כיוונתי…))…

אז הנה תכנית לאביב (פסח שמח!), ולכבוד יום ההולדת הרביעי של הבלוג הזה (שהוא השלישי או הרביעי שלי, תלוי איך סופרים). ראשית אני משיק היום באיחור של כמה חודשים את הבלוג המקצועי שלי, וזה אומר שאני אפעיל לראשונה בחיי שני בלוגים במקביל, ואני עוד לא יודע איך נכון לחלק בינהם את התכנים. שנית אני מתכוון לעבור על כל הטיוטות ולפרסם מה שעוד טיפה רלוונטי (אפילו אם זה יהיה כבר מיושן). שלישית אני מאוד אשתדל להשלים בחודש את כל הפערים והחובות האישיים (ואם יש לכם הרגשה ששכחתי אחד אתם מאד מוזמנים להזכיר לי במייל אישי), לפחות כל עוד אין לי הכנסה מסודרת, אני יכול לחזור לעסוק במה שחשוב, וזה לעזור לחברים ולהשקיע בסביבה, כי זה מה שנותן לחיים שלי משמעות 🙂

חג אביב שמח!

מסר קצר

אתמול בערב ניב כתב על אקטיביזם בחירות וסושיאל מדיה. היום תפסתיו בצ'אט (עריכה מינימאלית בשביל הקריאות):

[..]
ניב: אבל לא אמרת מילה על הפוסטים!
אני: אני אחזר לחיטוטי הנפש האלקטוראליים שלי. חשבתי לכתוב לך תשובה בבלוג על השאלה אם יש קשר בין אונליין והעולם האמיתי אבל התשובה מתגבשת לפוסט…
ניב: זה לא עוזר לי בחיים
אני: במיוחד לאור המפלגה שבשבילה עמדתי בחוץ בקור אתמול שעות ולא ישנתי 45 שעות רצוף…
ניב: שלא עברה את החסימה?
אני: 🙁
אני אוציא את כל הטיוטות (שעוד רלווניטיות) כפוסטים ואז אתפנה לענות אצל כולם, גם אצלך.
אבל אם יש משהו שהוכח היום, זה שבלוגים, ניסוח, מחשבה ותוכן זה OUT
ניב: למה
אני: ציוצים, סטאטוסים בפייסבוק, ססמאות מוקצנות ושיווק אינסטאנט IN.
וזה לא מוסיף לי רספקט לעם שבתוכו אני יושב.
זה אומר שאנשים עם מסר נכון, שבהכרח הוא מסר מורכב, אין להם איך לחדור כל כך לתודעה.
ניב: נכון
אני: ועוד הרבה מסקנות לא נעימות (לי) לחשוב עליהן, ועל זה יהיה הפוסט.
ניב: כן
אני: אז כשאתה כותב בבלוג שלך על סושיאל מדיה, זה שווה ערך למהדורה המודפסת של הארץ ספרות כותבת על טוויטר. כמעט 🙂
רק תסתכל על השיחה בינינו בחלון הצ'אט. כמה אני כותב, ומה אורך התשובות שלך…
ניב: אין לי מה להוסיף, אני מסכים איתך
אני: ולכן אני מעביר את זה לפוסט בבלוג… (אפשר לצטט את השיחה?)
ניב: בוודאי שאפשר :)\
אני: זה יום רע לי כישראלי ובכל זאת אני מוציא מסקנה אופטימית או שתיים, גם על זה אכתוב היום.
ניב: אני גם צריך לשבת לעבוד
להכין הרבה דברים שאני צריך לעשות…
אני: בהצלחה לנו. עוד חודשיים נראה לי עוד בחירות.
ניב: 🙂 לך איש !
אני: מע א-סלאמה.

רעיונות לשיווק שואש בישראל

הרגע מילאתי את סקר מוזילה החדש, אחת השאלות הייתה מה יכול הארגון לעשות כדי להרחיב את המודעות והשימוש בארץ, אז הנה מה שעניתי:

* לאסוף ולפרסם את אחוזי החדירה של הדפדפן בסטטיסטיקה של אתרים ישראליים גדולים שיהיו מוכנים לנדב את המידע, ולהשתמש ככלי לשכנוע מפתחי אתרים לדבוק בתקנים.

* לפנות לאתרים בולטים, תקינים ואוהדי המטרה ולבקש מהם להוסיף באדג' תמיכה במוצרי מוזילה והפניה להתקנתם.

* לתחזק במקום מרוכז, בולט ונוח את רשימת התוספים והסקריפטים הדרושים כדי להשתמש באתרים ישראליים שתיפקודם לקוי כיום בפיירפוקס.

* לפתח סקריפט גריזמונקי או תוסף שידווח סטטיסטיקה אנונימית (בלי IP או PATH מפורט של הURL) על כמות הכניסות לאתרים ישראליים הידועים כבעייתיים כדי לדעת איך לתעדף את הפניות לבקשות תיקונים מהאתרים הכי פופלאריים.

* בדומה תוסף או סקריפט שיזהה בזמן הגלישה אתרים חדשים עם בעיות קוד או סוגי מדיה מוטמעת בעייתיים וידווח עליהם אנונימית אם אינם ברשימה הידועה לעיל, כדי להעשיר אותה. (כמובן יכול להיות פיצ'ר של אותו התוסף לעיל)

* פיצ'ר אפשרי נוסף: שיתן עצות (אולי בסיגנון "קליפי" של אופיס) כשהגולשת נכנסת לאתר שידוע כבר כבעייתי מהרשימה שלמעלה עם הפניה לסקריפטים+תוספים הספציפיים שיכולים לעזור בו, אם אינם מותקנים עדיין.

דעותיכם?

אגב, זה הפוסט הראשון שלי מוורדפרס 2.7, השידרוג עבר חלק באופן מפתיע, וזו גם הפעם הראשונה שאני שולח מתיבת "פוסט מהיר". כנראה גם האחרונה, צפוף פה 🙂

שוק הSEO בצורתו הנוכחית בא אל קיצו (דעה אישית)

הפוסט הזה בהמשך לתגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.

אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.

בתחילה היו "מקדמי אתרים" שהציעו "להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!". זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי "דירקטורי" כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.

אח"כ נכנסו גוגל והעולם הבין שמקום ברשימת התוצאות לא קונים בכסף וקמו עשרות מומחים שחשבו שהם יודעים איך לעקוף את "האלגוריתם" ולדחוף את האתר למעלה, הנסיונות היו חוות לינקים, אבל גוגל עלו על זה. אח"כ בא פיצוץ האתר במאמרים זולים מועתקים אבל גוגל עלו על זה, אז עוברים למאמרים מקוריים מוזמנים ושכירת חברות שכל תפקידן הוא שכתוב הודעות עיתונות ומאמרים כדי שלא יופיע אותו הטקסט בכמה אתרים. לאט לאט אנחנו חוזרים למצב שבו תוכן "זול", מועתק, מנופח או משוכתב כבר לא תופס. צריכים להיות רלוונטיים. הסוג הזה של נסיון אופטימיזציה למנועי חיפוש (ר"ת יפים, לא?) עבר מהעולם. נשאר מזה רק המרכיב של דאגה לתאימות לתקנים (משהו שהישראלים עוד לא מפנימים כידוע).

גוגל כבר מסתמכת לדעתי פחות על תוכן האתר ויותר על תבניות הגלישה של המשתמשים – הם יודעים על אילו תוצאות הקשתם בחיפוש, הם יודעים לאילו כתובות גלשתם מתוך מייל אישי בג'מיל, הם יודעים איך ולאיפה אתם מנווטים כשאתם באתר שמשתמש באנליטיקס והם יודעים מה אתם קוראים דרך פידברנר. המידע הזה בסופו של היום יותר אינפורמטיבי להם בהרבה. גוגל מסתכלים על התוכן שלך אבל יותר מזה על מי ואיך וכמה צורכים אותו, ולכן הפוסטים כאן בבלוג וכמות הקוראים שלהם הביאו אותו לראש התוצאות בחיפוש השם שלי, לא שום תוסף שמשכתב את המטא-תגים, או מנסה להאכיל את הבוטים ולהתחנף אליהם…

עד היום אין לי מושג ירוק מה הוא פייג'ראנק בדיוק ואיפה בודקים אותו, אני יודע שלפחות כשמחפשים היום את השם שלי הבלוג הזה מופיע בראש התוצאות כשרק לפני חודשיים הוא הופיע בעמוד השני (למרות שהוא קיים ופעיל כבר כ-3 שנים). מה כאן מרים מאשפתות או זורק לקרקעית עמוד 6 של התוצאות? אין לי שמץ. לבטח זה לא היה בגלל שהתקנתי תוסף או ששיניתי עיצוב, או את המטא-תגים ובטח לא בגלל ששיניתי סגנון כתיבה או נושאים. אני חושד שגוגל פשוט מצליחים למדוד אותנטיות ורלוונטיות בפרמטרים יותר אנושיים, ואין כאן שום טריקים שתוספים יעזרו בהם. התוכן הוא המלך, ברוך הבא לweb 3.0. עכשיו השאלה היא מי ינצח במרוץ להגדיר את 4.0 (כן, אני סרקאסטי).

אתר מתואם אישית (כמו שמציעים ניוקונומי) ותוכן+פרסום ממוקד מיקום וקונטקסט כמו שמתחילות להציע הפלטפורמות הסלולריות זה הדבר הבא למפרסמים ולחבררת הענק (עוד על זה בסדרת פוסטים על כנס סלקום למדיה שאכתוב בקרוב), אבל זה לא נוגע לבלוגים. אני לא הולך לכתוב פוסטים שיקפצו לך בנייד כשאתה נכנס למתחם קניון מסוים… אבל בהחלט אפשרי שגוגל ידאגו לשלוף לך בהתנדבות ביקורות מסעדות שכתבתי אם תהיה ליד המסעדה ואתה קורא קבוע שלי. כבר היום אייפונים וג'יפונים מחפשים לך בתי עסק לפי קרבה גאוגראפית, בעתיד החיפוש יהיה גם לפי תוכן רלוונטי מהגרף החברתי שלך. אנשי השיווק לועסים היום במרץ את הציפורניים, איך מקדמים מוצר כשדעות חברים (שתמיד היו יותר משפיעות) יהיו הרבה יותר זמינות? איך חנויות יכולות למכור במחיר קמעונאי כשהקונים מסתובבים בחנות עם דפדפן ומשווים ובודקים כל מוצר בזמן אמת אצל המתחרים ובאיביי? נערות היום הולכות למדוד בגדים, שולחות בזמן אמיתי תמונות MMS לבלוג מהחנות, ועד שהן חוזרות הביתה, ענן החברות כבר נתן את דעתו על כל אחד מהפריטים ונשאר רק להזמין אותם בזול יותר מחנות מקוונת, צרות לקמעונאים? הבעיות האלו יהיו צריכות להיות המטרות הבאות בקריירות של אנשי שיווק ושוק הSEO. חברות הסלולאר מתות למכור שם שירותים, ויועצי הSEO הראשונים שעוברים לתחום ירביצו את המכה הגדולה. אני חושב שהבלוגרים כבר מסתדרים יפה, עם או בלי תוספים ויועצים, גוגל יודע למיין אותנו היום בלי עזרה 🙂