אני לא חוגג בלוגולדת

אבל אני כן חוגג יומולדת. אתמול הייתה מסיבה חביבה אצלי בחצר ושלשום ארוחה חביבה מאוד עם המשפחה((אכלנו ב"פרי מגדים" במזכרת בתיה, אבל אין לי מה לכתוב עליה כ"כ. גיא הודיע שאולי הוא יכתוב משהו)). הסופ"ש התחיל בביקור בטיב טעם, שפעם קראתי לה "המכולת השכונתית שלי" ונפגעתי בשמם מההשתלטות המוזרה של גאידמק, אבל כמה שלא ארצה להגן עליהם, הם ביאסו אותי ביותר הפעם. כמעט כל מוצר שהיה שווה על המדפים הוחלף בשלושת החודשים האחרונים בנחותים ממנו. פעם היו למשל חרדל דיז'ון במבחר מחמישה יצרנים שונים, היום אפשר למצוא רק משניים, וגם הם היותר זולים (גם באיכותם), כנ"ל טחינה, פחות מבחר בירות ועוד הרבה דוגמאות. מה שנשאר זה מחלקת היין המצוינת של ג'יל שהתייקרה פלאים((לא מעט בקבוקים יותר זולים ב10-20% בדרך היין ושאר מקומות)), ומחלקת הבשר של שי.

לידם צמח סניף של "עדן", מעין סופרמארקט עם זווית "אקולוגית", "טבעית" וכאלו. מלבד שהיינות אצלם רק מיקבים אורגניים, והלחמים בדומה וכמובן הפירות והעוף, מדובר פשוט בסופרמרקט חביב ועם מבחר ממש טוב (רק כשר. לא פתוח בשבת והקצב שלהם מוכר לי מניילונים בואקום של תנובה), עם מחלקה ענקית של תבלינים וחליטות, פינת ויטמינים, פינת דבש ומוצריו (עם דבורים אמיתיות בכוורת, מגניב למדי!) ועם פינה של חומרי ניקוי וחיתולים אקולוגיים, שבה מצאתי אפילו צלחות חד פעמיות לצערי אחרי שקניתי כבר המון פלאסטיק בטיב טעם. יש כאלו שנראות כמו קרטון ועשויות ממוצרי לוואי של קני סוכר ובמבוק, ואחרות שנראות כמו פלאסטיק צהבהב שקוף שעשויות תוצרי לוואי של תירס((אסור להשתמש בהן עם אוכל מעל 50 מעלות.. אהם! מה קורה? הצלחת נמסה או מתפוצצת כמו פופקורן?)).

סדנת זיקוק של מועדון הויסקי הישראלי

ארוחת הויסקי החודשית של מועדון הויסקי עמדה השבוע בסימן זיקוק. יוני הדגים לנו זיקוק בדוד קטן על ×’×–×™×”, יצא לנו לרחרח את האצטוניות של ×”HEAD ואת האיכסה של ×”TAIL, לשמוע קצת הסטוריה ולהריץ השערות פרועות על ויסקי ישראלי. מסתבר שנרקמת תוכנית זדונית להביא כמה חביות ישר אחרי זיקוק מאראן ולנסות ליישן אותן בכמה מקומות שונים בארץ לראות איפה היישון משפיע על הטעם, וקצב התנדפות האיינג'ל'×– שייר, ×›×™ כידוע במקומות יבשים יותר יתנדפו יותר מים ואחוז האלכוהול יעלה ואילו במקומות אחרים יתנדף יותר אלכוהול והאחוז ירד. האם יש השפעה אמיתית מאיכות האוויר? יש טענות שטעם הים בלגאוולין או לאפרואייג בא בכלל מהכבול של הליתות ולא מהאוויר במחסנים…

יוני הכריז שהוא ירכז בקרוב קבוצות מיקוד לגבי מה אנשים אוהבים ואיזה סוג זיקוק להביא. אני אישית סקרן לדעת איך ישפיע טעם של כבול ישראלי על הויסקי. הופרחו רעיונות שמי החיים יוכלו להתיין במרתף ליד הכינרת ולהמכר עם טוויסט דתי. כמובן שלקרוא לתוצר "הולי ספיריט" ×–×” מפתה גם כן. אבל אחד הרעיונות שהועלו ×”×™×” יישון ליד ים המלח (מי שמדבר על טעם של יוד יוכל עכשיו להתפלסף על טעם של ברום). אני הצעתי אבל שהמזג אוויר באיזור × ×¢ באופן חריף בין חום וקור ולא ברור איך בונים מערה בטמפרטורה הנכונה. אולי מתחת מפל נחל כלשהוא? ממילא כדאי שם של נחל לדראם שיצא. אני הצעתי "גלן גדי – GlEn Gedi" אבל אפשר לחשוב ולמצוא משהו יותר לענין 🙂 הבעיה העיקרית בישראל לייצור ויסקי הוא כמות האנרגיה העצומה שדרושה לתהליך הזיקוק והעיבוי והשגת הדודים היקרים (שהם שני החלקים היקרים ביותר בתהליך). זיקוק בסקוטלנד או מזרח אירופה ויישון בארץ ×–×” לא רעיון רע, ולכן הבדיקה אם אפשר בכלל ליישן בארץ באקלים המשוגע ×”×–×” לפני שמתחילים לקנות ציוד מזקקות.

הארוחה עצמה היתה לא לענין וחיזקה את דעתי על בישול כשר (לפחות של מלונות), הדבר הטעים היחידי היה שקדי העגל המעושנים, אבל מעולם לא אכלתי אז איני יודע כמה זה היה עשוי טוב או רע.

הטעימות היו מעניינות. התחלנו עם סמירנוף בלק לייבל, בעלת הטעמים המעניינים, שמזוקקת בדודים כמו סינגל מהשורה ועולה בהתאם. מאוד מענין הטעם היוצא, ואני חושב שאקנה לי בקבוק (במיוחד שמהמועדון ×–×” בחצי ממחיר החנות). עברנו לבלאקבוש של בושמילס, שחביב עלי ממזמן, עשן מתקתק, וטיפה פירותי, וקניתי לי בקבוק. משם לקחנו שלוק של רויאל לוכנגר (שאהבתי יותר הפעם מאשר פעם קודמת… יום אחד אולי אקנה אחד כשיהיה לי כסף חופשי 🙂 ) ולבסוף סינגל גריין (לא שעורה!) בשם קמרון בריג, שטעם פשוט אבל לא רע – כמו לואולנד אבל החיטה נותנת לו גוף שחסר לי למשל בגלנקינצ'×™. אין לקנות אותו כנראה כמעט שבשום מקום ×›×™ כמעט כל התוצרת הולכת לבלנדים.

בחודש הבא סדנת מעושנים, המקום יהיה כנראה בליני והויסקים יהיו כנראה איזו רביעיה מתוך טליסקר-קאול אילה-לאפרואייג-באומור-לגאוולין-ארדבג. למי שרוצה להתעדכן ולהרשם, גשו לאתר מועדון הויסקי הישראלי.

מתנצל…

כמה אנשים שאלו מתי יפתח הפוסט המוגן, אבל בעלי הזכויות המופיעים בקליפ עוד לא נתנו לי את הסכמתם הסופית (לא כולם בודקים דואל כל שעה). ×–×” יקרה יש להניח לאורך יום חמישי…

ובינתיים, בצידו השני של העולם…

את הקטע החביב הזה מצאתי באתר מיני-יוטיובי (יש הרבה כאלו לאחרונה) מבית מינינובה ושמו סנוטר. אני לא מבין למה צריך לחתוך ולהדביק את בוש בשביל שיצא מצחיק, הוא עושה את זה יופי לבד

עוד למדתי שם סיבות להתמוטטות האימפריה הבריטית, דגי זהב מאולפים, למה לוויתן קטלן בעצם מפחיד כמו כריש ועדיף לנסות להציל פנדות, והעובדה שאנשים משחזרים עם סורקים את השטויות שבגילי עשינו עם כונני דיסקטים של קומודור ואפל.

אין לי הרבה מה להגיד הבוקר… רואים, לא? 🙂

Port Charlotte Distillery

Port Charlotte Distillery תתווסף בשנים הקרובות לאוסף הגדל של מזקקות משובחות על איילה. לפני חודש היה טקס החניכה מחדש. ברוכלאדי קנו את כל הציוד של מזקקה שנידונה לסגירה והריסה ואיחסנה אותו מאז 2003 תוך ניהול מגעים עם גורמים שונים, ולבסוף הוסכם לקנות את הבניינים המקוריים של מזקקת Lochindaal בפורט שארלוט שמושבתת מאז 1929 והפכה למוסך רכב ואכסנית נוער.

ברוכלאדי מספרים בגאווה שזו תהיה מזקקה ירוקה וה"Carbon footprint" שלה ×™×”×™×” 0. מה ×–×” אומר לעזאזל? שלא ילתתו שם עם כבול אלא על גופי חימום חשמליים ממקורות חשמל סולאריים? בלי עשן טבעי? אני יודע שהרבה מזקקות היום שולטות באופן מלאכותי ומדויק על כמות וסוג העשן שמייבש את השעורה אבל ×–×” עדיין בה משרפה של כבול או פחם… למישהו יש מושג על מה הם מדברים? או שאני אצטרך לחכות חודשיים כדי לברר…. 🙂

Real Big Brother

Real Big Brother כתבה קצרצרה שמדגימה את מה שיכול להיות לנו עוד מעט בתל אביב… במיוחד לגיא ששאל אותי למה ×–×” מפריע לי.

ואת ×–×” לא יסבירו בצורה מספיק ברורה אף אחד מסרטוני האנימציה היפהפיים שמסתובבים…
בסין כבר מאוחר מדי למחות, והאמריקנים כ"כ טמבלים שזה יקרה גם להם (להזכירכם הם בחרו בבוש מחדש למרות פופולאריות של מתחת 40% בסקרים), ואז איפה אנחנו?

למה אורז למה?

הפחמימות הריקות האלו. דוחפים לי את זה בכל מגשית ארוח"צ. בכל סושי. למי זה טוב בדיוק? לכלכלה הסינית?
להמשיך לקרוא למה אורז למה?