מתנצל…

כמה אנשים שאלו מתי יפתח הפוסט המוגן, אבל בעלי הזכויות המופיעים בקליפ עוד לא נתנו לי את הסכמתם הסופית (לא כולם בודקים דואל כל שעה). זה יקרה יש להניח לאורך יום חמישי…

ובינתיים, בצידו השני של העולם…

את הקטע החביב הזה מצאתי באתר מיני-יוטיובי (יש הרבה כאלו לאחרונה) מבית מינינובה ושמו סנוטר. אני לא מבין למה צריך לחתוך ולהדביק את בוש בשביל שיצא מצחיק, הוא עושה את זה יופי לבד

עוד למדתי שם סיבות להתמוטטות האימפריה הבריטית, דגי זהב מאולפים, למה לוויתן קטלן בעצם מפחיד כמו כריש ועדיף לנסות להציל פנדות, והעובדה שאנשים משחזרים עם סורקים את השטויות שבגילי עשינו עם כונני דיסקטים של קומודור ואפל.

אין לי הרבה מה להגיד הבוקר… רואים, לא? 🙂

יום ללא תאונות

עוד עשיריה בשלוף…

היום היה 24/7, יענו "עשרים וארבע שעות של שבעה ימים" שנבחר להיות יום ללא תאונות. את הבוקר פצחו בתאונה קטלנית בחברון והיו נדמה לי עוד כמה לאורך היום. שמתי לב לכמה תופעות מוזרות…

א. לא קרו לי אישית תאונות.

ב. הכביש היה יחסית יותר ריק היום.

ג. המנוע הרעיש לי הרבה פחות היום.

ד. המנוע סחב לי הרבה יותר טוב בעליות היום למרות ש…

ה. גם המזגן היה יותר חזק היום באוטו.

ו. האוטו היה יותר נקי.

ז. שמעו אותי יותר טוב בדיבורית.

ח. נעלמו לי 67 אלף ש"ח מחשבון הבנק.

ט. פתאום צפויות לי העלמויות נוספות של כ8000 ש"ח בשבועיים הקרובים.

י. חברים אומרים לי מזל טוב.

אין לי מסקנות ספיציפיות אם זה מדגם סטטיסטי קטן מדי, והאם את התופעות הנ"ל אפשר לייחס ל"יום בלי תאונות" או לעובדה שקניתי אימפרזה 2003 חביבה הבוקר, ועקב כך כתבתי את ההמחאה הכי גדולה בחיי, ובנוסף אני לראשונה בעלים של רכב מספיק יקר בשביל להצדיק (או אף להכריח) קנית ביטוח מקיף (זה חלק מסעיף ט'). מה אגיד לכם? רועדות לי קצת הקישקעס 🙂

עשר קריירות שאני לא מקנא בהן

פרוייקט הכתיבה קבוצתית החדש של חנית יצא לדרך, ובניגוד לפעם הקודמת אני מנסה לא לפספס את הרכבת שוב. הנושא הוא "עשר" וההנחה היא רשימות של "עשרה דברים ש..", ונפלתי גם אני למלכודת הרשימות… כי לא קיבלתי אף פעם עשר בכלום (יסודי לא נחשב) ולא קרה לי שום דבר חשוב בגיל עשר… אז הנה.

1. כותב בדיחות ללטרמן. נו באמת, כל שבוע לחשוב על 2-3 רשימות של "עשר" כאלו? הזעתי דם 🙂

2. שף. כן. הרבה אנשים אומרים לי שאני מבשל מצוין ולמה אני לא עובד בזה. האמת היא שמדובר בעבודה מאוד קשה ואינטנסיבית, המון עבודות ניקוי (ואני את המטבח שלי אפילו לא מנקה מספיק), ושוחקת בטירוף. אז נכון שיש שפים סלבריטאים שיש להם פנאי להשתעשע ולהמציא מנות פסיכיות, או להרוויח מליונים מתוכניות טלוויזיה, אבל מדובר בתחום מאוד תחרותי ומלחיץ, אני רואה את זה מהקריירה של אימי בתחום, צריך אישיות מיוחדת לזה.

3. ראש מדינה. אני צריך לפרט? לחץ והמון אחריות על הראש… אלא אם כן זה מיקרונזיה או משהו 🙂

4. רופא. נו שוב הלחץ לפעול בזמן ולזכור את כל ההשפעות על כל דבר בגוף שתעשה כל פעולה שתנקוט. אנשים שעושים את זה כמו שצריך הם באמת על אנושיים בעיני (והרבה מהם אכן מאבדים אנושיות בדרך למעלה)

5. בודק איכות במפעלי ג'ונסון את ג'ונסון (מי שלא מכיר את הבדיחה, חפשו בגוגל)

6. מבקר מסעדות. הפתעתי אתכם, אה? כן, אני מאוד אוהב לאכול בחוץ, אבל כל יום? ולמצוא דברים מקוריים לכתוב על זה? ולהיות תפוס כל ערב בענייני עבודה במקום לפגוש את החברים שעובדים בשעות נורמליות? טוב, אולי אם הייתי צריך לכתוב ביקורת אחת בחודש 🙂 (ואת זה אני בערך עושה כאן)

7. מנהל בית לוויות. איך אפשר לעמוד בזה בלי להפוך לציני מוחלט, ואיך לטפל בלקוחות עם כל הציניות שאתה צובר? בררר…

8. אורי גלר או הבבא סאלי/ברוך/רנטגן ודומיהם. לא יכול לשקר לאנשים בפרצוף.

9. שוטר תנועה. נו, אני רוצה שישארו לי חבר או שניים…

10. סיפרה לי פעם מישהיא שדוד שלה עובד בניקוי ה"לבניות" של מפרץ חיפה. כן, אנשים בחליפות אסבסט ואלוהים יודע באילו תנאים של חום, נשימה מבקבוקי חמצן על הגב וסכנות מוות וסרטן משונות, מסתובבים בתוך מגדלי הבטון המפחידים הללו ומנקים את קירותיהם ידנית (לפחות אני מקווה שמאז פיתחו לזה רובוטים). אני חושב שזה אולי אחד הדברים הכי פחות נעימים או מעניינים שיש, ובאותה העת מסוכנים. זה מסכם בערך.

עדכון: ומסתבר בדיעבד שאני אפילו לא מקורי לגמרי. אני אנסה שנית בערב…

Port Charlotte Distillery

Port Charlotte Distillery תתווסף בשנים הקרובות לאוסף הגדל של מזקקות משובחות על איילה. לפני חודש היה טקס החניכה מחדש. ברוכלאדי קנו את כל הציוד של מזקקה שנידונה לסגירה והריסה ואיחסנה אותו מאז 2003 תוך ניהול מגעים עם גורמים שונים, ולבסוף הוסכם לקנות את הבניינים המקוריים של מזקקת Lochindaal בפורט שארלוט שמושבתת מאז 1929 והפכה למוסך רכב ואכסנית נוער.

ברוכלאדי מספרים בגאווה שזו תהיה מזקקה ירוקה וה"Carbon footprint" שלה יהיה 0. מה זה אומר לעזאזל? שלא ילתתו שם עם כבול אלא על גופי חימום חשמליים ממקורות חשמל סולאריים? בלי עשן טבעי? אני יודע שהרבה מזקקות היום שולטות באופן מלאכותי ומדויק על כמות וסוג העשן שמייבש את השעורה אבל זה עדיין בה משרפה של כבול או פחם… למישהו יש מושג על מה הם מדברים? או שאני אצטרך לחכות חודשיים כדי לברר…. 🙂

הוועדה לתכנון הטיול לסקוטלנד

התחלנו שמונה, נשרו להם הרבה מהמתעניינים, ועכשיו זה רק אני וגיא. אם יש שלישי ו/או רביעית שרוצים להצטרף אז הזמן זה עכשיו!
למי שיש עצות לתת, אז פרסמתי כאן בעבר את הKMZ לגוגל ארץ, והנה גם הKML לגוגל מפות (למי שלא רוצה להתקין תוכנות), שמראה את המקומות שבינתיים סימנתי במסלול שאנחנו רוצים להגיע אליהם((למרות שבגוגל מפות פוזר המסלול שהכנתי וסודר אותם לפי א"ב)).

גיליתי שקשה למצוא בחנויות בארץ מדריכים לסקוטלנד. אבל לא נורא, הפסד שלהם! אני במקום זה מצאתי די הרבה חומר מקוון, למשל The Visitor של מקומון ההיילנדס המערביים. מהאתר ניתן להוריד כמה ברושורים שביחד יוצרים חוברת הדרכה לאיים עם קצת פרסומות (אין ארוחות חינם) אבל מפת טיול לא רעה בכלל ובנוסף – שעה של תוכניות מוקלטות MP3 שאפשר לנגן בדיסק באוטו כשמטיילים באי וללמוד סופסוף איך לבטא את שמות המקומות כראוי וקצת גאלית בסיסית וטיפה מוסיקה מקומית 🙂 פשוט גאוני… עכשיו אני יודע שלא רק ויסקי יש שם בהרים, גם מגוון צימרים וחלום של צמר לכל סורג וסורגת שמכבדים את עצמם, ויש את מבחר האתרים ההיסטוריים של שבט מקלאוד, כולל כנסיית טרומפאן, שם טבחו בהם שבט מקדונאלד בקרב עקוב מדם, שאולי מסביר למה סרטי ההמשך של "איש הנצח" כ"כ מחורבנים, או למה בכלל הופקו (כי לא נשאר מי שיתנגד אחרי הHostile takeover של מקדונאלד?)

מדריכים אחרים אני אוגר כרגע בט.עי.ם. אם לא אמצא משהו יותר טוב.

למה הועדה בכותרת? אנשי האיים צוחקים שהחיים כ"כ רגועים ומשעממים שכדי להוסיף עניין לחיים הם מקימים ועדות לכל דבר. למעשה הצטרפות לרשימת התפוצה של מזקקת ארדבג מזכה אותך בתואר "חבר ועדה", ובעיתון מדי כחצי שנה עם החדשות המקומיות המרעישות על כבשים שמלכלכות כבסים בייבוש כשהן עוברות בחצרות הכפר, והועדה החדשה שהוקמה כדי למצוא פתרון… אני קורא ומתמוגג מהרעיון של לגור במקום כזה 🙂 הצד השלילי הוא כנראה הרעיונות שיש לועדות לגבי ניהול ציבורי: מצאתי עכשיו כתבה שמסבירה בדיוק למה צריך GPS לטיול – כל מחוז ארגייל (המערב והברידים הפנימיים כמו איילה וג'ורה) עובר עכשיו החלפת שלטים שהיו תקינים לגמרי לשלטי דרכים עם שמות כפולים בגאלית ובאנגלית. מילא שזה מבלבל גם את המקומיים דוברי הגאלית, אבל הבעיה העקרית היא שהשלטים הישנים הורדו אבל חדשים לא הותקנו, ועונת התיירות בפתח. איך יסתדרו התיירים אם אפילו המקומיים הולכים לאיבוד? חשבו על כביש י-ם ת"א, איילון וכל כביש החוף ללא שילוט…

מחר: המסלול שהתחלתי לתכנן.

קופי השבת

ישו וחיות אחרות, הוא השם החדש (זמני? סופי?) של הבלוג של גיא, אותו הגיא שהתארח אצלי לכמה בלוגים (בעיקר על יין) בחודשים האחרונים. הוא יודע לכתוב ויש לו על מה. חוץ מבדיחות שחוקות על שלמה ארצי, הוא יספר לכם על אלכוהול, אוכל, רוק קל וכבד, ג'אז וסקס (אני מקווה). לא זרקתי אותו מכאן, חי יהוה! רק רמזתי לו שהגיע הזמן שיצא מהבית כי יש לו מה להגיד 🙂

עדכון: שם הבלוג שונה לSabbath Monkies וטוב שכך 🙂