מארגני TEDx שותלים אותי בשדרה של בלוגרים.
"מפיקי הכנס בוחרים, בנוסף, מרצים שיש להם גם אג'נדה חברתית ובהקשר זה הייתי אומר שמדובר במהלך קצת מגלומני. קיימת שם פוזה בנוסח: 'באנו להציל את העולם', והאמת שזה קצת מפריע לי כיוון שאתה רואה שם אנשים שלא הצילו שום דבר מציגים את הישגיהם היצירתיים, העסקיים או המדעיים כתחנת ביניים לגאולת הפלנטה".
*הפוזה הבולטת יותר של טד נעוצה בסינון הקפדני של "מי ייכנס בשערינו", לא?
"הסלקציה היא אכן בעיה נוראית. אבל אני מוכרח לומר שהיא מוקפדת ומגיעה ממצב של היעדר ברירה, כיוון שמפיקי הכנס מוצפים באלפי בקשות השתתפות כל שנה ומתוכן הם צריכים לבחור מאות בודדות.
"היום אני חווה את הבעיה כיזם הכנס התל-אביבי: יש לי מכרים או חברים שממש נעלבו כי הם לא בהכרח יוזמנו לכנס והם כבר לא מוכנים לדבר איתי. לפעמים אני עוצר ותוהה: לשם מה הייתי צריך את זה?".
*סלקציה זו מועילה גם למיתוג היוקרתי.
"זה נכון. קשה מאוד להיכנס ולהיות משתתף בכנס ואותם משתתפים שכבר נאבקו, הוזמנו ונפרדו מכמה אלפי דולרים – מרגישים עצמם על גג העולם, סוג של יחידי סגולה. בינינו, זה ממש קשקוש".
— מתוך ראיון עם פרופסור שמעון שוקן, מורי ורבי, ואחד מהמארגנים.
למי שלא עוקב אחרי התפתחויות הכנס, רק לפני שבועיים הכריזו מי ידבר בו. לפני שנה גילתה לי מיה שהכנס מתבשל והצעתי לה גם כמה שמות לדוברים, לפני חודשיים נפלתי בסלקציה (אין פה ויטמין P), לפני חודש גם נופנפה הצעתי לשמש כצלם בכנס, ולפני שבוע ישראבלוג, שמילאו את "שדרת הבלוגרים" בבלוגרי אלפא (מענין מי?), עשו ג'סטה לעלובי חיים שכמותי והגרילו שלושה כסאות לכנס. היום, 14 שעות לפני הפתיחה קיבלתי הודעה שזכיתי לשבת במתחם "נא לא להכנס" של תאטרון "נא לגעת" מחר. אבל אני לא כועס; TED מכריז על עצמו כאליטיסטי מראש, ממילא אני בטוח שהכורסאות בחוץ יותר נוחות, וזה הרי הכל בשביל המינגלינג ממילא, ובזה אוכל להשתתף 🙂
עוד אין לי טלפון חכם אז אני לא אטוויט משם ולא אצלם תמונות ישירות לפליקר בזמן אמת (אלא אם מישהו רוצה להשאיל לי טלפון). ממילא אם אתם רוצים לראות את זה בזמן אמיתי (אין לכם עבודה?!) אתם יכולים לעשות כן באחת מכמה אופציות ברחבי הארץ, כולל מהבית באתר גלובס אונליין. אם טוויטר זה הקטע שלכם, פשוט פתחו חיפוש על התג #TEDxTelAviv. למה לא קצר כמו #TxTLV כדי שישאר גם מקום להודעה? ככה. זה למה.
אני כנראה אקח רק מצלמה ואשתמש בטלפון שלי כרשמקול. אני לא יודע אם הגב שלי יסבול הרבה יותר מזה (למשל להסתובב כל היום עם לאפטופ, קטן ככל שיהיה), אבל אם יהיו שם מחשבים ציבוריים ויהיה משהו ששווה הטווטה או בליגה, אני אזרוק כמה מילים. בחוץ תהיה ככל הנראה הדגמה של הקלנועיות של שי אגסי, אז אם ישעמם לי, יש מה לעשות שם ביפו.
ועכשיו אני הולך למלא טוב-טוב את הסוללה של הנוקיה…
