קטגוריה: הומור

פורסם ב

עדכונים ומעקבים

זהו. רגע האמת. הקמפיין החדש יצא לדרך עוד מעט, אני מקווה שגם הבהמות יתגייסו למאבק, וברור לכם מי הבא בתור… לא, אני לא יכול לספר לכם מה מתוכנן כי השב"כ מאזין (לא, לא השב"כ הזה, גם לא הזה). אני מדבר על השב"כ שאולי יעזור עוד מעט למשטרה להתחקות אחרי פושעי פוטושופ ואנשים שעושים "לחיים" אחרי 23:25.

בארה"ב מצב החירות מתברר כיותר דמיוני מאשר אצלנו כל יום, אחרי שת"פ עם המאגרים הביומטריים של ארצות הקומונוולת', ארה"ב רוצה עכשיו גם את זה של טורקיה (בקרוב אצלנו…). ה-EFF עסוק מאוד לאחרונה, ובאנגליה עושים תחרות לשירת הברבור של חופש הגלישה.

אז רבותי, נא להתחיל לשנן: יש לכם מה להסתיר. אין דבר כזה "אין לי סודות". אם תספרו לכל העולם שאתם נוסעים לחו"ל, חברות הביטוח אולי לא ירצו לשלם לכם על הפריצה. שלחתם קריקטורה לחבר? המשטרה אולי תרצה לעצור אתכם לשיחות נפש אל תוך הלילה. צפו שחוקים גזעניים יועלו להצבעה, האינטרנט יצונזר ולא רק מפורנו אלא גם מדעות של מתנגדים לצנזורה, הממשלה תנסה להלאים את היכולת שלכם לחתום או להצפין בצורה אמינה… הי, כל זה בעצם כבר קורה עכשיו…

נקודת אור: ראיתי עכשיו שילדים מתחילים ללמוד איך לקרוא את המדיה כדי להבין איפה הכיפופים האמיתיים במציאות.

בישראל צריך לחזור על המסר כמו תוכי כשרוב הקהל אדיש או נסחף בכריזמה של שטרית, אבל קבלו דובדבן בקצפת! פייגלין נשמע כמעט סמולני בטור הגנה על הדמוקרטיה והשפיות:

אין זה מפתיע שבמדינת האח הגדול הפוסט דמוקרטית, מתאגדות מפלגות המרכז בכדי לחוקק את החוק הביומטרי. התדהמה ממעללי 'רב המאבטחים', דמות ממסדית לעילה ולעילה, האונס צעירה על גדות הירקון – אינה במקומה. הוא לא אנס למרות תפקידו הממלכתי אלא דווקא בשל התפקיד.

מה קורה כאן? כיצד הופכת המדינה שאמורה לשרת אותנו, לבריון הפולש לפרטיותנו, לאמונותנו, לגופנו.

בשביל מה כל המשחקים הביומטרים המתוחכמים הללו? לא חבל על הכסף? אם אתם כבר מרשים לעצמכם להשתמש בגופי נגד רצוני בכדי לסמן אותי – אז תקעקעו לי מס' על הזרוע וזהו – לא יותר פשוט?

הרס לי. היתה לי טיוטא לפוסט שבו התנצלתי בפני אלי ויזל וגודווין, והצעתי למדינה לקעקע אותי כדי למנוע הרכשה כפולה, ובלבד שתתן לי להשאר מחוץ למאגר. אני מעדיף את הסימון הנסתר הזה מאשר להקריב את הפנים שלי שאיתם אסתובב לשארית חיי.

לבסוף אני אחזור לנושא מכירת האלכוהול, אני עדיין לא ירדתי מהטפשות של לימור לבנת, שלא פתחה כנראה מעולם ספר הסטוריה ובררה מה קרה לצריכת האלכוהול בתקופת היובש. זה בד"כ בלוג מנומס לכל המשפחה, אבל היום אני מקדיש לה שיר.

פורסם ב

ראיות משטרתיות בעידן המידע

למי שלא עוקב, הלמו פותח את הפה בסדרת פוסטים עם ממתקים מהמשפט שבו הוא בדיוק זוכה, חלקם משמעותיים יותר וחלקם פחות. השבוע הוא הזכיר איך המשטרה ביקשה למסמר אותו לשולחן החקירות כדי להבין למה תקף אתרי ממשלה עם כלי פריצה כמו "פרוקסי" ו"פיירפוקס" במקום לגלוש עם אקספלונטר כמו כל הנתינים. הוא גם ציין שלצורך כך הם הפעילו את חוק נתוני תקשורת חודשים ארוכים לפני שהנ"ל נכנס לתוקף. אבל אולי הפרט הכי מענין שמשה מתאר כאן בסאגה מסתתר בסיפור הראיות שאספו מהמחשב שלו: זה הדיסק או שזה לא הדיסק? הוא מתאר איך בזמן ההעתקה של הדיסק הביתי שלו, יצרה המשטרה HASH מסוג MD5 ונתנה לו חתיכת נייר. את הדיסק המקורי צריך להחזיר הרי בשלב כלשהוא לנאשם אז ברור שצריך לעשות את הבדיקות על העתק, אבל מה בדיוק התוקף של ראיות מחשב שנאספו מביתו של נחקר, ואיך לוודא אותן? איך יוכיח הנאשם בבית המשפט אם הדיסק שונה או לא?

ובכן במקרה של הלמו זה היה פשוט, כשהדיסק הגיע כראיה הוא ביקש לראות שמופק אותו HASH כמו בזמן ההעתקה, ואכן, מפליא לגמרי (NOT!) התקבל מספר אחר. לי זה ברור למה, אבל מדהים אותי שמהשטרה מספיק מודעת לזה שצריך לייצר האש אבל לא יודעת איך ומה. הנה מספר עובדות:

1. האם הHASH הופק מכלל הדיסק? מחיצה בודדת? מהדיסק המקורי או מההעתק? האם זה הועתק ע"י GHOST שלא בשיטת RAW כך שיעברו כ הביטים התועים על הדיסק, כולל אלו של קבצים שהיו ונמחקו?

2. האם המשטרה בחוכמתה ניסתה לעשות BOOT מהדיסק או לחבר אותו "חי" למחשב חלונות במקום לקרוא אותו במצב ללא כתיבה, וכך שינתה timestamp של מערכת הקבצים?

3. האם המשטרה חשבה אולי על הרעיון המדהים של שימוש בהאש לכל קלאסטר סקטור? כך הם היו יכולים לדעת מה נשתנה?

4. האם המשטרה שמעה ש-MD5 נפרץ ואין לסמוך עליו יותר? (כנראה שלא, כי אז הם היו בשמחה שותלים ראיות ודואגים שהHASH יצא נכון).

5. אולי בגלל זה המשטרה מבקשת שתשבע שיש לך אחות גם אם תצליח להוכיח שאין לך.

אבל רגע, זה לא סוף סיפור הדיסק של הלמו… המשטרה לא התבלבלה מכך שיצא מספר HASH חדש ומיד הכריזה שהחדש הוא הנכון ויש להתעלם מהישן. הרי מי צריך הוכחות אמיתיות במדינת משטרה?