המקום של החבר'ה

כמה חבר'ה (ומדי פעם אני בינהם) נפגשים כל חמישי בפאב חמוד וחביב בת"א. המקום בעיני עושה את הדברים הנכונים ולכן אני שמח להמליץ עליו לפני ההדרדרות הבלתי נמנעת.

"קינג ג'ורג'" נמצא באופו מפתיע ברחוב המלך חורחה החמישי בת"א, מספר 26. תשכחו מחניה, חפשו רחוק משם בבלפור או כרם התימנים או טשרניחובסקי או אפילו בחניון של הסנטר. הכל מרחק של דקות הליכה.

לפני הכל, למי שנדהם שאני (עירא!) ממליץ על פאב, אז כן. מה לעשות. אני עדיין שונא סיגריות ורעש, אבל החברה זה מה שחשוב וכיף פה, והבעלים של קינג ג'ורג', אם בכוונה ואם בטעות, בנו מקום עם איוורור מצוין והרעש ברמות נסבלות יחסית (למרות שאני מעדיף לא לצעוק). מה שחשוב אבל, מלצריות מתוקות מראה ואדיבות כאחד, שירות מצוין ולחבורה וותיקה כמונו מחלקים "מתנות" ככה עוד בין המנות והשתיה. השתיה, אגב, זולה להפליא, מה שגורם לנו להזמין עוד ועוד. שליש מהחבית רק 10 ש"ח ובקבוק רק 15, רוב הקוקטיילים רק 25, והאוכל במנות שרובן 20-50 ש"ח, אבל באופן מדהים לא מוותרים על איכות כאן. האוכל פשוט פנטאסטי. בימי חמישי אני צם כי אני יודע שבערב מחכים לי שרימפס מצוינים, או סטייק או קבאב טלה ושאר מנות טעימות אחת-אחת ולא יקרות. אחרי 4-5 שעות של כיף עם החבר'ה והזמנות בלי חשבון, אף אחד מאיתנו כמעט לא עובר את ה100-150 ש"ח, ואין מצב שנשאיר טיפ קטן.
ובקיצור, מחיר הגיוני, יופי של אווירה, שירות ומוזיקה, איוורור שמעיף את העשן לכל הרוחות, פשוט המקום המושלם :-)

ולא שחסר לי מקומות ליד הבית. אני גם מאד אוהב את "הרמאנס" (אחיות) באבן יהודה, אבל החברים בד"כ לא מצפינים אלי אז אני מדרים אליהם. מישהוא בא לבירה?

להרוג פרה ולנוח

"טיול למיטיבי לסת" אמר לי גיא, "נוסעים לראש פינה". קמנו מאוחר, עשינו קולות של טיול (אפילו עצרנו לרבע שעה בנחל עין השופט) אבל המטרה הסופית הייתה לבקר אצל "דוריס קצבים" בכניסה לעיירה הצפונית.

הגענו חצי שעה לפני הזמן אבל שמחו להציע לנו מייד קראף מים קרים וישיבה על הבר. המסעדה מנסה להציג את עצמה כ "אטליז ומסעדה" כי הצוות המוכשר מחלק ומישן שם את הבשר בעצמו, ויש מקררצ'יק שבו אפשר לראות ולקנות ממנו סטייקים במקום לשבת ולהזמין. תירוצים תירוצים! זו מסעדה, ואפילו מסעדה מצוינת!

מינוסים יש קצת אז אני ארוץ דרכם מהר – שולחנות ללא מפות, יין לא הכי זול (אבל זה לא שונה מרוב המסעדות) ודמי חליצה ליין מהבית הם 24 ש"ח (שזה כן סביר), ורוב הסטוק יינות ישראליים. תפוחי האדמה טעמו קצת מוזר, מעין טעם מוזר של סבון כלים, אבל חוץ משניים לא שמנו לב, כי למי היה כוח לגעת בתפודים עם בשר כזה משובח?

רוב הסטייקים מאחורי הפרה המשובחים. אנטריקוט, פילה וסינטה לחוד, או מחוברים בקונפיגורציות עליזות של טי-בון, פורטרהאוס (למעשה טיבון מהקצה היותר גדול שלו), פריים-ריב וכיוצא באלו. יצא לי גם לטעום טי-בון כבש, ואני חייב להגיד שלא ברור לי למה מדלגים על החלק המופלא הזה ומציעים לקהל רק את הצלעות. המון שומן מסביב למי שאוהב, ובשר מדהים מבפנים.

לגבי הבשר עצמו – זה אחד המקומות הבודדים שהצטערתי שהזמנתי מדיום-רייר ולא בלו. הבשר היה פשוט רך באופן חסר תקדים. אכלתי לא מעט בשר בחיי בשלוש יבשות, אבל אני לא זוכר משהו עם טקסטורה כזו. מאוד מרשים. אולי הטוב ביותר שטעמתי, אבל אם שכחתי מישהו, זה עדיין בשלישיה הפותחת של מסעדות שיודעות לטפל בבשר.

לסיכום המחיר – חמישה אנשים, ארבע מנות עיקריות (שתיים מהן מיועדות לזוג אבל נטחנו בעצמוניות יחידנית גאה), שלוש ראשונות, שלושה קינוחים, שני בקבוקי יין, קפה ואולי משהו ששכחתי, יצא כ250-270 לאדם. לא לכל יום אבל בהחלט שווה נסיעה צפונה, עכשיו כשאין יותר טיה מריה.

9.5 בסולם שלי (אין דג בלי עצמות), והם פותחים סניף תל אביבי ביולי. אני מקווה שעם הכמות לא יבואו ויתורים על האיכות.

כבוד למסורת!

אני לא בטוח מאיפה זה הגיע, ואני בטוח שזה היה יכול ללכת יותר רחוק, אבל אין ספק שזה מוצלח גם כמו שזה :-)