ארוחה ששווה טיסה

בעודי מאוכזב מרמת הבישול במסעדות (ולא הכי זולות) בצרפת, סימסתי לחברים בארץ את התיסכול. "אל תדאג", אמרו לי. "מתכננים טיול אוכל לשנה הבאה". חברים טובים יש לי, דיאטה אי אפשר לשמור איתם, אבל מי צריך בריאות? 🙂

בעודינו מתכננים טיול חוצה אירופה למיטיבי לסת ל2010, זרק שי כפפה לזירה – לשנה הבאה ב"אל בויי" בקוסטה בראבה. שי הודיע שהוא מזמין שולחן לשישה ומי שיבוא יבוא. להמשיך לקרוא ארוחה ששווה טיסה

ערב נעים באודיאון הרצליה

יש מקומות שקשה להתאכזב מהם ושומרים שנים על רמה גבוהה. זה צוות טוב במטבח, ובעלים שיודעים לדרוש. ככה זה בדיקסי (למרות שלאחרונה יש שם גימגומים) וככה זה באודאון. בהרצליה ספיציפית הערב. היה לשמחתי פחות רועש ופחות מעושן מהרגיל, הבשר כרגיל איכותי ביישונו וגם הוכן נכון, המנות האחרונות נהדרות (רק חבל על הטעם הנפלא של הבשר ש"ברח" לי מהר מדי :-)). קרן המלצרית החמודה והמבינה שלנו עזרה מאוד (הי, מלצרית שהכירה את היינות ששאלנו עליהם, ומכירה טוב את כל המנות! התעייפתי כבר ממלצריות שלא טועמות כלום ועושות לי פוזה של "עזוב אותי באימ'שך, אני כאן רק בשביל להגיש").

להמשיך לקרוא ערב נעים באודיאון הרצליה

נחתתי (כמעט)

חזרה בארץ, גיליתי את הבעיה הרצינית של הדתיים עם השרוולים ב(נת)בג 2000, יש רק מזוזה קטנה בקצה השרוול, אין יותר לרדת מהמטוס במדרגות ולנשק את האספאלט.

ההליכה הארוכה אכן מגוחכת ומעצבנת מחדש אבל היה כיף להתאחד מחדש עם שני הסינגל-מאלטים שקניתי בדיוטי-פרי ביציאה. שתי סיבות טובות לחזור לארץ 🙂
להמשיך לקרוא נחתתי (כמעט)

פרובאנס לשבוע

פעם ב3 שנים יוצא לי סופסוף להתחשגז טיפה בחו"ל… מצאת רוששנה ועד צאת יומקיפוד אני אטייל לי בסיבוב בפרובאנס (נוחת וחוזר ממארסיי). כל המלצות שיש לכם ליקבים, מסעדות, מוזיאונים, כפרים חמודים ומקומות לצילום יתקבלו מאד בברכה.

חוב קטן: הייתי בטעימות יין ביקב פלאם, וחוץ מהקברנה רזרבה היקר מדי, הבקבוק היחידי שטעם לי מעניין היה הסירה-קברנה, וגם הוא יקר מדי בעיני. ראה רשימה קודמת

דוריס הגיעה!

נאמר לי שסניף תל אביב של דוריס נפתח בשעה טובה (טוב, אולי לא טובה לסניף ראש פינה או תושבי הצפון…) בבית טויוטה על יגאל אלון. מי שקופץ לטעום שיעדכן אותי אם הרמה נשמרה 🙂

מנה אחרונה – דג טונה

מוכנים למנה האחרונה? זה עלול לבוא כל יום… דגי הטונה נכחדים. גם הבלופין, גם היילוטייל, הסקיפג'ק, הביג-איי ואפילו האלבקור שבשימורים של סטארקיסט בבעיות. אני אישית ממעט לאכול טונה עד כדי פעם בשנה בערך.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני ציני ופראקטי, אבל יש לי כבוד לטבע. אני חושב שצמחונות משיקולי מוסר זו אשליה עצמית אבל הוטחו בי בעבר גם מספרים בלתי מגובים שתעשית הבשר למאכל מזהמת את הסביבה פי 4(!) מאשר אם כל הציבור היה הופך לצימחוני. אני הודעתי שאני מוכן להפוך לצימחוני אם הוכחות עד כדי כך חדות היו לפני, אבל עוד לא מצאתי עד היום גיבוי לטענה הזו.

לגבי אכילת חיות נכחדות – אני מוצא שהטונה למיניה היא דג שלא כדאי להכחיד ומכמה סיבות. ראשית הוא טעים, ואני רוצה שלדורות הבאים יהיה. שנית הוא אולי הדג הכי אינטיליגנטי ושווה לחקור אותו יותר לפני שמשמידים אותו. שלישית יש הרבה ברדקים אקולוגיים שהאדם מחולל באוקינוסים והגיע הזמן לפתח לזה מודעות. נכון שרוב הנזקים ניתנים לתיקון אחרי כמה עשרות או מאות שנים, אבל אנחנו לא נותנים לזה צ'אנס. אנחנו החיה היחידה על הכוכב שפלשה לכל אקוסיסטמה בכדור והרסה בה את שיווי המשקל (מלבד אולי מי אוקיאנוס מתחת 500 מטר – פלשנו אבל לא הספקנו להרוס מספיק). מותר לנו, אנחנו אינטיליגנטים ובראש שרשרת המזון, אבל הגיע הזמן לשליטה עצמית. טיפה. אחרת אנחנו נהיה בקרב בלתי נעים עם טורפים אחרים על מעט האוכל, או שניפול קורבן למחלות מוזרות מעשה ידינו כמו הפרה המשוגעת או הרעלות גנטיות של תבואה.

אז הייתי מבקש מדייגי העולם – הניחו לטונה לפתח חזרה אוכלוסיה טבעית לכמה שנים, והשקיעו מאמצים לנסות לגדל אותה בבריכות? לקצור בעלי חיים בסביבתם הטבעית פוגע בם בטווח הקצר ובנו בטווח הארוך. עכשיו קראתי שהסלמון האטלנטי לא מוצא בנות זוג בכמויות מספיקות ומרוב "כאב ביצים" כבר עלול לעשות ילדים עם דגים אחרים. ברור לכולם מה קורה אם הדג המיוחד והייחודי הזה, עם סיפור החיים המוזר של חזרה לנחל ילדותו, מתערבב גנטית בדגים אחרים ונעלם? שום שימור כבר לא יחזיר את הגנים האבודים, ואני בספק אם סלמון בריכות יוכל להשתלב חזרה בחיי אוקיאנוס. אני בהחלט בעד לאכול חיות, זה מאוד טעים, אבל בחיאת, רק חיות שגודלו בחוות ובריכות לצורך מאכל, אני מעדיף לא מהסביבה הטבעית והעדינה שלהם. (מצד שני אני מפחד מהכימיכלים והאנטיביוטיקות שיש באילו מהחוות אז אני בבעיה… אבל זה כבר דיסוננס נפרד :-))