זרם המידע מתפצל

מרגע שגוגל פתחו אוטומטית את הshared items של קורא הרססים שלהם לכל איש קשר, לא ברור לי כמה אנשים קוראים את האייטמים שאני מסמן, אבל קיבלתי כמה משובים שהכמות והתמהיל אינם לרוחם של כולם.

עמוס העיר את תשומת ליבי שאפשר לחלוק אייטמים גם לפי תגית ולא רק לפי דגל השיתוף הראשי הבודד, ולכן החל מהשבוע כשאסמן פריט לשיתוף אתן לו גם תגיות ואתם מוזמנים להרשם רק לחלק מהשטויות שאני משתף ולא לכל הזרם האדיר((×–×” לא אומר שאני ארשה לעצמי לשתף יותר שטויות בלי מעצורים, לא לידוג! 🙂 ))

למי שרוצה להרשם ולהתרשם, הפריטים האלו נגישים בצורת פסבדו-בלוג כמפורט, ולכל אחד מהם יש גם רסס בנפרד. זו החלוקה כרגע.

כל הפריטים המשותפים ב"שיתוף כללי"
אנימציה
אמנות, עיצוב, ספרות
עיצוב
צרכנות
סביבה
חוק, חופש וממשל
אנשים
הגיון ומדע
טכנולוגיה
"מה הדפק?"
אוכל, ויסקי, יין
מצחיקים, כיפים, סרטים, טלוויזיה ומד"ב

עדכון: לבקשת הקהל, ויסקי וצחוקים לא יופרדו וישארו בערוץ הראשי
עדכון נוסף: הוספתי קטגוריות "עיצוב" ו-"WTF". תהנו 🙂

אם יהיו בהמשך עוד קטגוריות שיצדיקו פיצול נוסף, אני אודיע על זה כאן.

אין לי מושג מי קורא מה ואני אשמח אם תיידעו אותי. גם ×›×™ אני קצת סקרן עם מי יש לי תחומים משותפים, ובעיקר ×›×™ אין לי מושג אם יש קטגוריות שאף אחד מכם לא מעונין להרשם אליה אז שלא אטרח 🙂

Discover Islay Website

אתר תיירות חדש לאיילה, קראתי הרגע את ההכרזה בבלוג של "איילה-אינפו", ביחד עם עוד מטר לינקים למידע עם האי, בעיקר אבל לא רק לתיירים. אם אתם מארגנים עליה לרגל, ×”× ×” ריכוז טוב של לינקים ותמונות…

מחקרי מוח

איזה ×›×™×£ לקרוא את האתר של ריי קורצווייל, כל מני מחקרים מעוררי דמיון ומרוממי רוח. מדענים היום קוראים את הרגשות של אנשים בתגובה לפרסומות כדי למכור לנו יותר, בודקים אם צפיה באלימות מעודדת התנהגות אלימה או ליתר דיוק מפחיתה את היכולת לשלוט בה, יודעים לקרוא מה העין רואה ובודקים את השפעת האלכוהול על תאי המוח (רמז – לא משהו טוב). מחקר נוסף מגלה שהמוח שלנו כנראה משתמש באלגוריתם דומה לפייג'-ראנק של גוגל כדי לזכור (טוב, ×–×” לא ממש חדש או מפתיע אותי).

איזה מחקר כאן ממומן ממשלתית ואיזה ע"י גורמים פרטיים אינטרסנטיים? מעניין לדעת.

בחדשות אחרות, כנראה נתגלה עוד חומר מפלמר שגורם לסרטן השד, הפעם הבעיה היא שהוא נמצא בצנרת הPVC שמביאה לנו את המים הביתה. אופס.

גנאולוגיה וגנטיקה, וקצת מתנות קריסטמס

מחקר על גנאולוגיה של איילה Merry Christmas from the Darwinsהזכיר לי, שמזמן חשבתי לשלוח דגימת רוק למבצע המיפוי העולמי. בעזרת ניתוח הDNA שלי מצד האבא ומצד האמא יכולים לנתח מקורות אתניים יותר מדויקים, הורשה של תכונות או מחלות גנטיות, ולהבין קצת יותר את מסלולי הנדידה של עמים למשל. במקביל, הכסף שעולה הבדיקה שלך משמש גם להמשך מחקר רפואי בעזרת הDNA ואתה תורם לבריאות העולמית. הלינק לעיל מסביר בצורה מצוינת על מה נחקר ולמה זה עוזר, ומפנה גם ללינקים של כמה אתרים שמוכרים את השירות הזה בעולם. קריאה מעניינת.

ואם באיילה נגעתי, אז רק להביא לתשומת ליבכם שגנבי קריסטמס שמים עין לא רק על בירה, אלא גם על סינגל מאלט של בואומור.

אגב, מה אתה רוצים לקריסטמס? אני רוצה רכב שלג מגניב

דרכים יצירתיות להטיל אשמה

המוסד למדעי הטיל מגיש – איך להטיל אשמה. יצירתיות במיטבה….

זוג נתבקש ע"י העיריה לגזום את העצים שבחצר כדי להשאיר מרווח מהשכנים למניעת שריפה. כמים ימים ו$3000 תשלום לגוזם הם חוטפים קנס של למעלה מ$300,000 כי העצים, מסתבר, הם עצים נדירים. יפה לא?

זה כמעט יפה כמו שמיקרוסופט ניסתה להאשים שתי ילדות קטנות בפיתוי של סנטה קלאוס לדבר עבירה. (כן, זה בהמשך למה שכתבתי עליו אתמול)

במדינה שכנה, אלבאמה מחזיקה בדיעה שצעצועי מין גורמים לפשעי מין. יה רייט.

בחרתם כבר מה עדיף? לשלם קנס של מחיר בית על ×–×” שעמדתם בדרישות מחלקת כיבוי האש? אולי ללכת לכלא על מכירת ויברטור? ×”× ×” משהו יותר יצירתי – ללכת לכלא על תיקון שעון.

בארצות הברית מרשים שוב לשווק אבסינת', שבעבר יוחסו לו אשמות שונות כמו השיגעון של ואן גוך, רציחות סדרתיות שונות, אבל הרי בינינו זה רק התירוץ. אם לא האבסינת', סטרינדברג היה מצליח אולי יותר עם נשים.

ולבסוף משהו חיובי. בן אדם שלא מאשים את אף אחד מלבד עצמו בשום דבר, גם כשאלוהים הורס לו את ההר שהוא בנה לכבודו. פשוט בנה אותו מחדש…

אלוהים, הרי, עוזר לאנשים להתחבר אל האדמה

המאלט הנעלם, ומה עושים כשאין יותר מאלט למכור

זוכרים את הביקור של גיא ועבדכם בלגאבולין? שמענו שם על גרסת 21 שנה של לגא שהייתה אמורה לצאת באוקטובר, ושכחנו לעקוב. לפני שבועיים גיליתי שהיה ונעלם. לגאבולין 21 יצא במחיר השערורייתי של 110 פאונד במהדורה מוגבלת של 6642 בקבוקים, יושן כל שנותיו בחבית שרי וקיבל צבע אדום יפה (כמו מקאלאנים מסורתיים, שמיושנים הרי באותה צורה) ונקנה כולו מראש דרך האינטרנט עוד לפני שנגע במדפים. בארץ לא נראה אותו, האדם היחידי שאני מכיר שיש לו (שני!) בקבוקים כאלו הוא ישראלי בשם מני שחי בניו יורק וקנה שניים. למסכן יש אוסף אלכוהול מצומק.

עוד כתבו על לגאבולין 21 בויסקי מאג ובויסקי פאן.

והשלמה לפוסט מאתמול, לגבי ברוכלאדי, מסתבר שמקיואן משתולל בשיווק ומוציא גרסאות חדשות כל הזמן – ומה עושים כשנגמר הויסקי להתעלל בו? קונים רום ומבקבקים באיילה. מה המיוחד? כמו ויסקי, הרום יוצא מהחבית ומדולל ל46% אלכוהול, אז הרום ×”×–×” (שבא ממזקקות שונות, חלקן אפילו לא פעילות יותר) מדולל במים הכבוליים של ברוכלאדי ומבוקבק במקום. האם גימיק או משהו מעניין אחר? הזמן יגיד…

ובלי קשר, הנה כמה כתבות מצולמות מעניינות על איילה.