טים מינצ'ין, ללא תכנים מצחיקים או ספקניים, גם זה קורה 🙂
השבוע הוא שחרר גם שיר ערש:
ובחדשות אחרות, החבר'ה של "ספק סביר" תרגמו מצוין את "סטורם" לעברית ולישראל. עכשיו לדעתי צריך לעשות לזה הקלטה מקצועית עם ג'אז ברקע, כראוי…
שירה מתורגמת מצויצת
היום נפלה עלי קצת רוח שטות, ושלחתי כמה תרגומי שירים בטוויטר. אני מצטט אותם לכאן כדי שישמרו מפני האבדון שהוא פיד הטוויטר הנעלם מהר, וגם לטובת כל מי שלא קורא אותי שם…
את הכל התחילה ואנדר:
הו מאמא מיה, מאמא מיה/מאמא מיה, תני לי ללכת/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד בשבילי / בשבילי / בשביליייייייייייי #דבריםשנשמעיםיותרטובבאנגלית
אין לי כל סיבה לזלזל ביכולות התרגום של ידידתי, אבל הרגשתי שאבד משהו בתרגום, והצעתי שיפור:
הו אמי, אמי/אמי, שחרריני לדרכי/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד למעני / למעני / למענייייי
או-אז נזכרתי שפעם בתיכון, תרגמתי במלואו שיר ידוע של מארק קנופפלר, מנהיג "זמנים קשים", והבאתי שורה אחת כדוגמית, שתורגם כבדיחה מכוונת בשיעור משעמם לפני 21 שנה:
לא, זה לא עובד / ככה תעשה זאת /נגן בקתרוס על התט"מ / אך זה לא עובד / ככה תעשה זאת / דמים לשוא, פרגיות חינם
מהקהל ירדו עלי שאני לא מבין את השיר ככתבו, אז הצעתי מקצה שיפורים:
אם תרצו אין זו עבודה / ככה תדפקו קופה /נגן בקתרוס על התט"מ / הו, זו לא עבודה / ככה תדפקו קופה / דמים לשוא, פרגיות חינם #נשמעיותרטובביידיש
למי שלא הבין, אגב, תט"מ היא "תחנת טלויזיה מוסיקלית", הלוא היא "Music TeleVision" מהשיר המקורי. לטענתי על התרגום ליידיש נתרם חיזוק מהקהל:
זה באמת נשמע יותר טוב (או לפחות מצחיק) ביידיש: געלט פֿאַר גאָרנישט און מיידלעך פֿאַר פֿרייַ
בערב, נחה עלי מוזה ודפקתי עוד כמה שורות, חלקן לפי בקשות הקהל:
סוס הוא סוס/ אמת ושריר/ ואין לדובב אותו/ זה נהיר/ מלבד כמובן/ אם הסוס לא מכאן/ אלא מר אד הידוען #אנילאשפרירהזכאי
אבני צור, פגוש את משפחת אבן צור/ את עידן האבן הם מייצגים נאמנה/ מ"סלע קיומנו" הם כאן ביננו/ כעמוד מספר על קדמת דנא #לאיפהאתדרדרהלאה
מחילים ומרעידים/ מסתוריים ומפחידים/ ובסך הכל מגעילים/משפחת האדם/ גרים בבית נכות/ לביקור המשפחות/ מעוררי צווחות/ משפחת האדם #לבקשתהקהל
עכבאיש, עכבאיש/ עושה כל מה שעכביש/ בכל מידה טווה קורים/ דג גנבים כמו זבובים/ השיתו ליבכן! הנה בא העכבאיש!
יטוף לאוזנך זהב מילולי/ אך שקריו לא יסוו את שתיראי/ עת ישק תדע נערת הזהב/ נשיקת המוות היא.. מזהוב האצבע!
מר אישחול, חלום לי הבהל/ עשהו החמוד שבכל התבל/ שפתיו השתיים כורד ותלתן/ ספר לו שהלילה – חבל על הזמן
אי שם בדרום, סמוך לשדרות/במעבה הנגב והדיונות/ בבקתת בוץ/חי אסף לוץ/שלא למד ספרות ולשון/ אבל ניגן בגיטרה כצלצל בפעמון/ לך אסף לך/ יהיה אחלה
ולבסוף, מתוך שירם הידוע של "יש מצב שיש להם כזה":
האם הוא גרגר או אולי נקודה? / כשהוא במים – נרטב? לך תדע / ואולי המים סופחים אותו? / איש החלקיק, אין יודע דמותו
ובונוס למי שנשאר עד לפה בסבלנות – עוד תרגום, חופשי מאוד.
כשלכוכב תביע משאלתך
לא משנה הקב"א שלך
כל משאלות לבך
יפורגנו
ואם תחלום על לבך בליל
גיבור, כל מה שתרצה תקבל!
שימו ש"ס במעטפה
וסעו
פורטונה אוהבת
את מי שבשבילה מזיע
היא תעשה לך טוב…
תממש לך פנטאזיה.
כמו ברק ביום חול
פורטונה תראה לך מאיפה הדג משתין.
שלח ימינה את המשאלות
ובום! תהיה בהלם, והאמת גם אני.
ברגעים אלו עולה פרק הדוקטור החדש
תקציר הפרק הקודם למי ששכח:
שפונדרה/אסאדו בתנור
לבקשת הקהל, למתכון הבא מצורפים "סקרינשוטים" 🙂
המתכון הוכן לכבוד יום הולדתו של גיא, ולכן הפוסט הזה מוקדש לכל מי שביום ההולדת שלו מעדיף לטרוף חיות מתות עם חברים במקום ללכת לקולנוע.
חלק הבשר שאני מכין היום מוכר כאסאדו (למי שמעשנים אותו כמניפות מעל אש פתוחה) או שפונדרה (למי שדוחפים אותו לקדרה עם המון ירקות), אמריקנים מכירים אותו גם כ־Short Ribs. אני מכין אותו בין לבין – המון שעות בתנור אבל בצליה "יבשה", כלומר לא טובע בתוך רוטב, ולא "קונפי" (בישול בשומן העצמי). הרעיון הוא מאוד פשוט – קרקעית הכלי מרופדת בתפודים, הבשר מזליף את הכולסטרול הרע למטה ונשאר עם הכולסטרול הטעים, התפודים יוצאים כמו תפודים מחמין ירושלמי טוב.
פינה כלכלית לחסכנים: הבשר הוא אולי הבקר הכי זול שיש בשוק כרגע (45 ש"ח לקילו בטיב טעם, 50 ש"ח לקילו אצל הקצב המועדף עלי, פרה פרה, שלא ביקשו ולא שילמו לי לכתוב את זה), אבל לא לטעות. אם בד"כ אני מחשב 300 גרם בשר לאדם בחבורה ממוצעת, או 400 בחוגים שאני מסתובב בהם, אבל אסאדו הוא ברובו עצמות ושומן, אז אני מחשב יותר לפי 600 גרם לאדם, ואז המחיר למנה דומה לבשר צלי טוב (עדיין זול יותר מסינטה או אנטריקוט, כמובן).
שלב א' מרצפים את הסיר ב"רצפה צפה" של תפודים (ואפשר גם בטטות). אפשר לזרוק גם שיני שום וענפי תימין. אפשר גם בצל, למי שאוהב. קרדיט לקונסטרוקציה הולכת למתכון הזה.
שלב ב' שוטפים את הבשר משאריות ניסורי העצם (ומלח אם קניתם בשר מוכשר, אבל אני מציע שלא).
שלב ג' מכינים רוטב ומושחים את הבשר. אסכולה אחת אומרת פשוט ועוקץ (שום כתוש, פלפל שחור, רוזמרין/תימין/זעתר, מלח גס, פלפל שאטה/צ'ילי/סחוג, שמן זית), אסכולה אחרת היא המתוק חריף (רסק/קטשופ/צ'ילי מתוק, דבש/סילאן, שום כתוש, סויה, בלסמי). אני הלכתי על הל טחון, צ'יפוטלה, סויה, צ'ילי סילאן, תימין, טיפטיפה כוכב אניס, פלפל ירוק ושחור, דבש ושום. למעשה עשיתי שתי גרסאות של הרוטב כי היו לי שני סירים למלא, אז אחד מהם טיפה יותר צ'ילי וקטשופי, השני יותר פלפלי ודבשי.
את הבלילה הטעימה הזו מושחים בנדיבות על הבשר, ומי שיש לו לילה להכין את זה מראש, אפשר להשאיר בזה את הבשר כמרינדה, אבל זה לא הכרחי. אני שם את זה על התפודים בסיר עמוק על הצד (העצמות ניצבות) כדי שמקסימום שומן יזלוג למטה (לא לדאוג, הבשר מאוד שמן, הוא לא יתייבש). שימו לב רק שיש חתיכות שמנות יותר ושמנות פחות, חלקו אותן בצורה אחידה כמה שאפשר על פני השטח, ובין הסירים (כמו שתראו, לי יצאה כמות מספיקה לשניים).
שלב ד' שמים בתנור שחומם ל- 220-250 מעלות למכת חריכה למשך 30-45 דקות, ואז מורידים ל- 100-120 מעלות לעוד 6-10 שעות, תלוי כמה אתם ממהרים. אני מניח שלא מזיק לפתוח את זה פעם אחת באמצע ולהוסיף טיפה יין אדום, אבל זה לא ממש נחוץ.
שלב ה' בורחים מהבית עד הארוחה כי הריחות יטמטמו לכם את השכל כל היום…
שלב ו' מזמינים בולדוזר כדי לפנות את האורחים המאושרים…
יום הולדת שמח לגיא!
חברי גיא הופ הופ טרלהלה גדל בשנה.
אני מאחל לך שנה של שינויים, היפוך של הבלגנים שהתקיפו אתכם בשנה החולפת והכבידו עליכם. השם יקום דמכם!
באפי ללא ג'וס
הם למטה, עמוק בקבר, ישנים בארון גותי מפחיד, ופעם בשנה הם עולים ומחפשים להם גופה צעירה ויפה לנעוץ בה שיניים ולמצוץ ממנה את הדם. אני מדבר כמובן על חברות ההפקה של הוליווד שאוהבות להתניע מחדש דמויות וסיפורים מהצלחות ישנות כי אין להם בייצים לנסות רעיונות חדשים. הסיבוב האחרון הוא התנעה מחדש של באפי. דידי חנוך מנתח בפשטות ואני מסכים איתו, זה כנראה יהיה אסון נוסף. אין לסרט החדש קשר לכותבים או השחקנים המקוריים, וכיוון שזו התנעה חוזרת ולא המשך הסדרה, אנחנו יכולים לצפות שפשוט יקחו את הסיפור המקורי, וישחקו עם המינונים, כדי שאיינג'ל המחודש יוכל להיות אדוארד II. הכותבת הצעירה, שאין לה שום נסיון מוכח, שואבת עידוד מההתנעה המחודשת של באטמן, שלהזכיר לכולם, מותנע זו הפעם השלישית בשני עשורים, ואני אישית התפתלתי מסבל במושב ב"האביר האפל".
מי שמוכיח את עצמו כאציל נפש ומאמי הוא ג'וס עצמו, בתגובה לאסון-הידוע-מראש הזה, מנחם את עצמו שהוא יעשה בוחטות ממילא על תמלוגים, ומודיע שהוא רוצה להתניע את באטמן שוב בעצמו, ככה, בשביל הכיף.
לאור כל הנ"ל, המאשאפ הזה מסתבר אולי כנבואי:
