באפי ללא ג'וס

הם למטה, עמוק בקבר, ישנים בארון גותי מפחיד, ופעם בשנה הם עולים ומחפשים להם גופה צעירה ויפה לנעוץ בה שיניים ולמצוץ ממנה את הדם. אני מדבר כמובן על חברות ההפקה של הוליווד שאוהבות להתניע מחדש דמויות וסיפורים מהצלחות ישנות כי אין להם בייצים לנסות רעיונות חדשים. הסיבוב האחרון הוא התנעה מחדש של באפי. דידי חנוך מנתח בפשטות ואני מסכים איתו, זה כנראה יהיה אסון נוסף. אין לסרט החדש קשר לכותבים או השחקנים המקוריים, וכיוון שזו התנעה חוזרת ולא המשך הסדרה, אנחנו יכולים לצפות שפשוט יקחו את הסיפור המקורי, וישחקו עם המינונים, כדי שאיינג'ל המחודש יוכל להיות אדוארד II. הכותבת הצעירה, שאין לה שום נסיון מוכח, שואבת עידוד מההתנעה המחודשת של באטמן, שלהזכיר לכולם, מותנע זו הפעם השלישית בשני עשורים, ואני אישית התפתלתי מסבל במושב ב"האביר האפל".

מי שמוכיח את עצמו כאציל נפש ומאמי הוא ג'וס עצמו, בתגובה לאסון-הידוע-מראש הזה, מנחם את עצמו שהוא יעשה בוחטות ממילא על תמלוגים, ומודיע שהוא רוצה להתניע את באטמן שוב בעצמו, ככה, בשביל הכיף.

לאור כל הנ"ל, המאשאפ הזה מסתבר אולי כנבואי:

6 תגובות בנושא “באפי ללא ג'וס”

  1. זה ברור. באותה הצורה שאנשים נכנסו לג'נאנה מהרעיון של ספר שישי למדריך הטרמפיסט לגלקסיה – הוספה של עוד טייטל לא גורעת מהסדרה המקורית בעיני "המאמינים האמיתיים". אני לא מאמין שיש באמת ענין של "דילול מותג" בקני מידה כאלו. אין אפילו דילול של ז'אנר הערפדים אם לא מוסיפים מימד לדמויות או לכלים הספרותיים האלמותיים (פאן אינטנדד) של הערפדים.

Leave a Reply