יוצא שאני מביא ציטוט מאדם זה או אחר בבלוג. לרוב זה מאנשים ספציפיים על הנושא שעליו אני מדבר. לפעמים כי נתקלתי בהם בהקשר של הכנת הפוסט ולפעמים כי נזכרתי בהם פעם. אני כמעט לא הולך לחפש ציטוטים במיוחד כי אז זה מרגיש לי מלאכותי משהו. אבל זו הגישה האישית שלי, אל תתנו לי להרוס לכם 🙂
"באשר לעתיד אין המדובר לצפותו מראש אלא להופכו לאפשרי."
– אנטואן דה סנט אכזופרי בחתימת המייל של בני דאון
סתם עצה כדי שיהיה לי משהו לתקוע רטרואקטיבית בתאריך 9-9-9-9-9 🙂
גיליתי דבר מאוד חשוב על סייטמאפס. יש לי מנוי על אלרטים ללינקים חדשים לבלוג שלי, אבל אני מקבל בהם אלרטים גם על פוסטים חדשים בבלוגים שבהם אני מופיע בבלוגרול או ברשימת המגיבים האחרונים בווידג'ט, אבל נראה שזה לא קורה כשמדובר בבלוג שמקפיד על סייטמאפס. נראה שבמצב כזה גוגל מבדילים בין תוכן הפוסט לבין מידע ווידג'טים קבוע (או משתנה בלי קשר לתוכן הפוסט). נראה לי שזה ה-SEO הראשון שאני רואה שבאמת חשוב להקפיד עליו בבלוג כי החיפוש בו הופך ליעיל פי כמה.
רימון לוי שלח תגובה לטענות שפירסמו טל גלילי וחברים, אני בטוח שעוד לא נגמרו הסיפורים, אני מקווה שהחברים ידעו לשמור עלל הגיון ונימוס, איגוד האינטרנט איננו ראוי לכל הטרארם שהם מנסים להפעיל פה. אולי יש אי יעילות, אבל אין פה מעילות או ניצול לרעה של הכסף, עד כמה שאני יודע. מעריב כבר ניסו לפני שנתיים לעשות מזה צהוב, אני מקווה שלא יגרם הפעם נזק בלתי ניתן לתיקון 🙁 מה שבטוח, הכל ישתנה אם יוסי ורדי האמיתי יחקה את המזויף.
עדכון: ע"ש העלו אייטם, גם הוא מצהיב את הסיפור שלא לצורך 🙁
במקביל, חנן כהם הזכיר שהיום בלוגדיי, מי זוכר את הדבר הזה ולמה זה חשוב? נו שוין… אז אם לתת כמה לינקים לבלוגים מומלצים, אז יש את החדש של מכנס שבניתי לאחרונה, את הישן של גיל שגיליתי לאחרונה, את הועדה המסדרת שנפלתי עליו לפני שעה, את בלוגו של גיא(סופט) שהגיע הזמן שתכירו (יש לו כמה, אגב), ואת הנוודים המוזרים, שמפיקים דברים מגניבים בצורה מעניינת.
ואם הזכרתי את שי, אתמול נסגר המחזור הראשון של אוניברסיטת הסינגולאריטי, המקווה לעזור למליארד איש תוך 10 שנים, עוד דיווחים כאןw כאן, כאן ובהרבה אחרים. חברה מסחרית אחת לפחות כבר עומדת לקום מהפרויקט, ההצעה היתה כל כך מוצלחת שכבר יש VC ששם כסף על הרעיון.
וורדפרס ממשיך לעצבנני. עיקמתי לו היום את הידיים שיצבע לי נכון את התגובות והעליתי ידנית את הסקריפט שמקפיץ את טופס התגובות למקום הנכון אחרי שלא הבנתי איך לגרום לו להופיע אוטומטית בכותרת, ועכשיו אני לא יודע אם הוא לא עובד עדיין לאט מדי. בכל מקרה, כמה שאלות לקוראות:
1. אולי מישהיא יודעת למה כבר כמה חודשים לא מופיעים אצלי טראקבקים?
2. יש אצלי כבר תוסף לניידים, אבל האם למישהיא חסרים תוספים כדי להראות את הבלוג יותר טוב בסמאכטפונים? אין לי אחד אז אינני יודע איך החוויה.
3. למה אינני יכול להוסיף תגים מחלונית התגים לעריכת פוסט? זה עובד רק במצב "עריכה מהירה", או אם אני משתמש בחלוניות click-tags העמוסה מדי או Suggested -Tags המבוגגת, שהייתי רוצה להחליף (simple tags נראה תקוע משהו).
4. אני שונא CSS. צריך להיות חוק שיסדר את הטרוף הזה, כי אני עוד לא הצלחתי להבין את מודל האוביקטים שלו מניחוש, ואילו הגדרות דורכות על אילו. הקהל מוזמנת להציע.
הפניה מדובררת כמכוונת למין החזק, אך הכוונה כמובן גם לעונדות דילדו ולבני המין המוחלש.
ראיתי אתמול את הקריאה הנרגשת של היו"ר לכיבוש איגוד האינטרנט, ולא הבנתי מאיפה זה בא. היום אני רואה שזו כבר מגיפה שראויה לדיווח עיתונאי. שלומי ואחרים מכריזים על הועד כאנאכרוניסטי, רוצה להגיד אולי "סוציאליסטי מדי". אני לא הצלחתי לראות שום טיעון רציני בכל דבריהם מלבד אנאכרוניזם, מחיר הדומיינים, זכות הריצה לועד וזכות ההצבעה של בעלי הדומיינים. אני אנסה לענות על הטיעונים האלו.
אנאכרוניזם
אני חושב שהנהלת האיגוד כן עושה מה שחשוב, לא תמיד לשביעות רצון כולם, אף אחד לא מושלם. למשל הנה ראיון שערכתי עם רימון לוי בשביל קריקטור ובו חצי מהזמן הוא העדיף לדבר על מה לא נעשה, אז תוכלו להבין שאם אתם מצטרפים אתם גם מחויבים להזיז דברים. יעל טלמור הפיקה וצילמה:
שאלת המחיר
יש את הצד שמציגה שרון ולעומתה דובי קננגיסר, מהצד השני. אני חושב שמאוד עצוב שאנשים לא מבינים מה בעצם מנסה האיגוד הזה לעשות, ואם הדומיינים יקרים באתר הארגון יש כמה מקורות אחרים לקנות מהם דומיינים (שדווקא גורמים לאיגוד האינטרנט הפסדים בדרך התנהגותם). אני חושב שמאוד ראוי שדמי רכישת הדומיינים יממנו פרויקטים לתועלת הציבור, כמו שכל מס על מוצר תרבות צריכה שחוזר לתקן את נזקיו הוא דבר נפלא (דוגמא בולטת משוק אחר לגמרי – מחיר הסיגריות שמגלם את הפרסום נגד העישון. הלוואי שהיה מממן גם את הטיפול בנזקי המחלות בצורה יותר ישירה).
בימינו, דומיין אישי עדיין איננו אוויר לנשימה. זה מוצר מותרות, סמל סטאטוס מסוים. ראוי שמי שרוצה בו מכל סיבה שהיא, יממן גם פרויקטים לשיפור התוכן, קידום חופש המידע וחופש התוכנה, וצמצום הפער הדיגיטאלי. לתשומת לב מצביעי מפלגות סוציאליות-עד-סוציאליסטיות שהכריזו שיש לפרק מבפנים את האיגוד, עוד פרטים פה.
זכות ההצבעה של בעלי הדומיינים
אר יו פאקינג קידינג מי? האם כמויות הקורנפלקס שקניתם בחייכם מעניקים לכם מניות בתלמה/קלוגס/הרדוף/אנאעארף? אין לי משהו יותר אינטיליגנטי להגיד על זה.
זכות החברות וההיבחרות
הנושא הזה נידון בהרחבה בהקמה של עמותת המקור. הפחד היה (בהיסטריה לא מבוטלת) שאנשי "מיקרוסופט ואירגוני רשע אחרים" ירצו לעשות את מה שעשה ויסנר למותג "הירוקים" וינסו להשתלט על העמותה מבפנים, ולכן הופרדו ידידות וחברות בעמותה, כאשר חברות מותנית בכך שהמבקש להיות חבר יוכל להוכיח שפעל למען הקהילה, ידוע באיזה פורום, תרגם מאמרים, כותב ומקדם את הענין בבלוג שלו או אפילו לקח חלק פעיל במסיבת התקנה. המדדים מאוד רדודים, אבל הכוונה היא לסימון מאוד התחלתי.
עם התחלת הפעילות, אחרי כשנתיים-שלוש, גילינו בעיה אחרת – לפי חוק העמותות, באסיפה השנתית חייב להגיע קוורום מסוים, אחוז מינימאלי (נדמה לי 25%) מהחברים חייב לנכוח באסיפה כדי שזו האחרונה תיחשב לאסיפה תקפה ובכלל זה הצגת הדו"ח השנתי שבה והצבעות שיערכו בה. הגענו באחת הישיבות למצב שהגיעו 14 איש מתוך 60 חברים, ועוד כמה אנשים שבאו כדי לראות. האופציה היתה לכנס את האסיפה מחדש ביום אחר, או לשכנע אנשי קהילה מוכרים מהקהל להרשם כחברים, או להרים טלפון לשלושה אנשים ולבקש מהם, אם הם ממילא לא באים להצביע ולהשפיע, שאולי יוותרו על החברות וישונמכו לידידי העמותה, כדי שנוכל להמשיך עם האסיפה. אתם מבינים את האבסורד? כשמדובר בארגון גדול כמו איגוד האינטרנט, קל וחומר שתהיה בעיה אם יש 600 חברים ופחות מ-80 מגיעים לאסיפה השנתית. אם אתם משלמים אתם גם מתכוונים להגיע, אני מקווה. אחרי כל ההתלהמות שרצה בבלוגים, גם אני נרשמתי וגם אני אהיה שם. בהצלחה לנו 🙂
