קטגוריה: כלכלה

פורסם ב

מחשבות על בעיות ההפרטה

אני רואה דוגמאות בכל יום לדעות שנובעות מבורות או התעלמות מבעיות הקפיטליזם, שיטה בה רווחת האנשים אינה חלק ממגוון השיקולים (מלבד במחלקות השיווק, לעיתים רחוקות ולא בכל השווקים), אלא רווחים מיידיים בלבד. הנה רק דוגמא אחת מרבות. יוסי לוי הביא לינק לכתבה על מארק סמית', מתלהב רכבות (בצדק) ותועמלן עצמאי של הנושא. הוא כותב על השבתת המרחב האוירי של אירופה בשנה שעברה אחרי התפרצות הר הגעש באיסלנד:

הצטערתי לגלות שחלק מחברות הרכבות באירופה לא התגלו במיטבן דווקא בתקופת המשבר הזאת. בעוד שבמזרח אירופה הבינו את הבעיה, הוסיפו רכבות, חיברו קרונות שינה וביטלו תחנות מיותרות, במערב אירופה חלק מהחברות ניסו לגרוף רווחים, ביטלו את כל הכרטיסים הזולים והעלו מחירים.

אני לא אומר שחברות כלכליות פועלות רק נגד רוחת הנוסעים וחברות ממשלתיות עושות את ההפך. לא חשדות דוגמאות הפוכות כמובן. אני פושט מצר על כך שבגלל חוקי השוק, אופי האדם המנהל את החברה וחוסר הדרישה של הלקוח (בישראל זה בולט) לרמת שירות נאותה, חברות תמיד יעדיפו לעשות כסף עכשיו על פני שיפור התדמית ובנית רווחים עתידיים. רכבת ישראל במיוחד טובה בחסכון. התשתיות מתפרקות ולכן צריך פתאום לאחר רכבות, לדלל קווים, לדחות התקנת חיישני חום ומערכות כיבוי אש, וכולי. אפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות כאלו, אבל השורה התחתונה היא שאם בטיחות ונוחות הם מטרה, חברה פרטית לא תשים את זה בראש רשימת העדיפויות. הייתי שמח אם היתה איזו הגדרת ביניים – חברה שאינה ממשלתית אבל שביצועיה לטובת מיסים והלוואות לא נמדדים ברווחים אלא ברווחת הציבור.

פורסם ב

ביומטריה בשירות משרד הרישוי האמריקני

מסיפורי העבר, היתה לי הרגשה שזה יגיע יום אחד – בארה"ב כבר מצלמים שנים את האנשים באיכות גבוהה, זה היה ענין של זמן עד שיפעילו ביומטריה על המאגר. בניגוד לישראל, בארה"ב הרוב המוחלט מוציא רשיונות, כך שרשיון הנהיגה הוא לרוב גם תעודת הזהות, וליצור תעודה מזהה שאינה רשיון זה סיפור מההפטרה למי שמתעקש לא להוציא רשיון.

בחדשות פרטיות אחרות, נגמרה האנונימיות של שטרות כסף, העתיד היה כתוב מזמן על הקיר, בשנים הקרובות מזומנים יכילו RFID או טכנולוגיות דומות תחת ההגדרה של "מניעת זיוף", אבל אני מאמין שמחפשים פשוט שיטות יותר אמינות כדי לעקוב אחרי תנועת השטרות. לכל מי שחוששים לפרטיותם, אני בטוח שזונות יתחילו לקבל בארטרים במקום כסף, כמו שהיה נהוג פעם. תבואו עם תרנגולות ל"מכון מסאז' קאלינקה", ואני בטוח שיקבלו אותן בשמחה… 🙂

פורסם ב

לאומי: הלבנת פנים ברבים

בנק לאומי יודע שבנקים לא נראים טוב בשנים האחרונות. הם מעסיקים עובדי קבלן, מסתכסכים עם פישר על עמלות, מעמיסים עמלות על אוכלוסיה חלשה בצורה לא שווה ועוד בעיות. הם שפכו בזמנו כמעט 15 מליון ש"ח על שינוי הלוגו שלהם, ואני קורא שהם שפכו עוד סכום של 12-14 מליון על קיצור שמם מ"בנק לאומי" ל"לאומי", אבל עכשיו הם צריכים להראות כטובים ומיטיבים עם העם, ושלא כל הכסף נשפך סתם, אז הם הודיעו בהרבה רעש וצלצולים שהם תורמים מליון ש"ח.

מליון אחד עלוב. לעומת רווחים של מאות מליונים. אני תוהה אם יש אפילו בכיר אחד בבנק שעלות השכר שלו פחות ממליון ש"ח.

שלא תבינו לא נכון, ברור לי שמליון ש"ח נשמעים כהרבה כסף לאדם בודד שמשתתף בתוכנית חידונים או ריאליטי, אבל זו טיפה בים מרווחי הבנק, וממילא התרומה הזו תלך כולה לעמותות המוכרות לצורך מס כך שזה אפילו לא כסף של הבנק, אלא כסף שאחרת היה הולך לרשות המיסים. הבנק השקיע 100-200 אלף ש"ח בקמפיין קטן, בתקווה להלבין (מלשון white wash) את פניו בציבור, ויצא שהוא מלבין יותר את פני העמותות.

למי שלא בענינים, לאומי הודיעו על תחרות בין העמותות לקבל את המליון. הם לא יתנו את הכסף למטרה הכי נעלה או לעמותה שהכי בצרות, הו לא… הם ידרשו מהדלפונים לשחק לפניהם, כל אחת מחמישים העמותות צריכה היתה להפיק סרטון תדמית על חשבונה עם הסבר מה היא תעשה עם הכסף, ואז הקהל מצביע.

עד עכשיו זה עצבן אותי, הגבתי על זה פה ושם ובין השאר בפוסט בנושא בעבודה שחורה, אבל היום איתי אשר הפנה את תשומת ליבי שאפילו לא מדובר במליון ש"ח לעמותה אחת, אלא שהסכום נפרס דק לכל חמישים העמותות. הפרס הראשון ב"כוכב נולד" המעליב הזה הוא 200,000 ש"ח. פחות מעלות השכר של שנה אחת לעובד קבוע לעמותה הקטנה, המינימום בשביל לעשות גיוס כספים בצורה רצינית, שלא לדבר על הרמת פרויקטים כראוי.

אני לא אומר לכם להחרים את ההצבעה – העמותות האלו עושות עבודה חשובה, ומגיע להם שיכנס להם כסף שאחרת היה הולך בוודאי לעוד תחמושת או "מיוחדים" לאברכים, אני רק מבקש מכם שלא תתנו ללאומי יותר קרדיט על הענין הזה ואל תשטפנה עיניכם כאילו בנק לאומי הוא בנק נדיב, חברתי ופזרן יותר מהאחרים. אין לי ספק שהם והבנקים האחרים תורמים לעמותות גם מעבר לזה ולו כי זה משתלם להם מבחינת מיסים, אבל אני לא רואה אף אחד שמוזיל את הענין לתחרות כל כך מביכה ומרגיזה. אני לא מצטרף לקריאה להחרים את המבצע הזה, אני אומר לכם שאל תתביישו לסחוט את כל הכסף שהבנק מחלק, אבל אל תחסכו מהם ביקורת בתגובות על ריביות ועמלות מוגזמות, על העסקת עובדי קבלן, על הסכום הנמוך ועל התהליך המביך עד מעליב של תחרות שכזו. את שלושת התגובות שהשארתי להם בדף היוטיוב שלהם מחקו, אבל זה אומר שמישהו קורא את התגובות. לכו על זה.

פורסם ב

להתייחס או לא להתייחס?

שוב הרבובדיה קופץ בראש, ואחרי האדיוט שבכה שהיוונים מכבים את השריפות שלנו, הוא מוסיף משלו את קיתונות הרפש נטול החמלה ומאשים את ההתרחקות מהדת בשריפה. מתחיל לעצבן אותי שהעיתונים נותנים לאדיוט הזה שופר. אני חושב שאת דבריו אפשר לפרש, באזניים דתיות, כהסתה אפשרית לשרוף בתים של כופרים כמוני. אולי הוא צריך להצטנן טיפה במעצר ומשפט?

בין משרדי הממשלה כבר עפים חילופי האשמות בטרם כבתה האש, וכותב ירון טן-ברינק בטוויטר:

שרי הפנים בעשור האחרון: שרנסקי, רמון, ישי, שרון, ישי, פורז, פינס, בר-און, שטרית, ישי. כולם אשמים. ישי אשם שלוש פעמים.
שרי האוצר בעשור האחרון: סילבן שלום, בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, רוני בר-און, אברהם הירשזון, יובל שטייניץ. כולם אשמים.
בואו נסכם שאף אחד מהאנשים ברשימה שמניתי לא ראוי לכהן בשום משרה ציבורית. וזה כולל סניטציה של משתנה ציבורית.

יש מי שהלך ובדק בכתובים (לא בדקתי אחריו, אבל זה נשמע נכון), עד כמה סמלית וברורה היתה כתובת האש על הקיר:

מאז 1999 נערכו בכנסת יותר מ־20 דיונים בנושא מצבם הרעוע של שירותי הכבאות. רובם נפתחו במשפט "חבל שאנחנו מדברים רק אחרי שקורה אסון"

אבל אלי ישי אמר שהוא עשה המון. שזה היה הנושא שהוא הכי נלחם עליו. מסכימים, לא?

בפינצטה מהבלוגוספירה אני רק אתן עוד לינק למאמרים שעשו הכי הרבה רונדלים בטוויטר עד אתמול, של צביקה בשור ושל יוסי גורביץ. מדהים אותי שחובשי כיפה יושבים בכיסאם ומשקרים במצח נחושה, אחר כך הם יתלוננו שיש לי דעות קדומות על דתיים ודת. כל האשמים בשורה.

אבל בואו ונשעשע את הרבבודיה, האיש המתרחק מראיות כמו מאש ((סליחה, זה היה רע, לא יחזור יותר)), ונעשה איזה BoobQuake משלנו. נאכל חזיר בפרהסיה, נסתובב בשרוולים קצרים ונראה לו מאיפה משתין הדג.

מי תהיה ג'ני מק'קרייט הישראלית?

עדכונצ'יק ספקני – הרבה אנשי מקצוע ומטפלים התנדבו לעזור לנפגעי השריפה. כמה חבל שברשימה יש מטפלים ונטפלים בכפיפה אחת 🙁

ועוד עדכונים מטוויטר – דניאל "קפוצ'ינו" אומר:

גם בנושא כיבוי השרפות, מדינת ישראל יודעת לפעול רק במתכונת כיבוי שרפות

עניתי שמילא היו מכבים שריפות, אבל הם נותנים לזרים לכבות בהתנדבות כדי להתפנות לחילופי האשמות.

ואוריאל דסקל עונה לרבובדיה:

ש"ס מקבלת כסף כדי להתפלל ולשמור על ישראל. די ברור שהם כושלים במשימתם. יפוטרו האברכים! הבו לי עובדי אלילים אחרים עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר

עומר ברק מעמיד מראה לאלי ישי:

רגע של דקדוק במתכונת מיוחדת: אלי ישי "התריע" כשהיו חסרים לו 400 מיליון לכבאות ; אלי ישי "איים לפרק את הקואליציה" כשחסרו 350 מיל' לישיבות

ובוגוסלבסקי מסכם בעוד פוסט מוכיח בשער, ומילים שלצערינו אף עיתון לא ידפיס ואף ח"כ לא יעיז להגיד במליאה:

[…] המדינה הזאת אף פעם לא תבטיח לא את קיומה שלה ובטח לא את קיומו של העם היהודי כי שום דבר ואף אחד לא יכול להבטיח דברים כאלה. והייתי אומר שלרכז חצי מהעם הזה בפיסת אדמה מסוכסכת עם כל העולם, מכוסה בטילים ועם תשתיות אזרחיות שעל גבול הקריסה גם בימים כתיקונם היא חתיכת אסטרטגיית הישרדות גרועה. […]

עוד עדכון (כי באמת יש דברים שווים) – אתר העוקץ מזכיר לנו שהביקורת נגד ההפרטה לא סתמית, והבעיה כבר קרתה אחרי הפרטת שירותי הכבאות בקליפורניה.

פורסם ב

עוד מונופול, או הפתרון הירוק הנכון?

ראשית לנקות את הלוח: אין לי שום קשר עסקי, חברותי או משפחתי עם בטר פלייס, משרד האוצר, חברת החשמל, עידן עופר או שי אגסי. פגשתי פעם אחת את אגסי כשביקרתי במרכז המבקרים בפי גלילות ונרשמתי כמתעניין פוטנציאלי במכונית (שאין לי איך להרשות לעצמי לקנות), אבל כאן זה נגמר.

יש לי כמה דברים לא אוהדים להגיד על בטר פלייס מהבחינה הסביבתית ויש לי הרבה דברים טובים מאידך. לא כל פתרון הוא מושלם. האייטם החדשותי האחרון שפרץ בנושא הוא שמשרד התשתיות ככל הנראה מתכוון לתקנן שהטענת המכוניות החשמליות – ולא רק אלו של בטר פלייס – תהייה חייבת להיות דרך רשת מנוהלת. בשנה הקרובה אמורות להגיע לארץ דרך בטר פלייס מכוניות רנו ואחרי כן עוד איזה דגם סיני (אולי נוספות, הם לא מגלים), ובמקביל היבואנים האחרים סיפרו על ארבעה דגמים נוספים שיגיעו. לא שמרתי את הכתבה אבל נדמה לי שדובר על מכונית אחת גרמנית (BMW או אופל, אינני זוכר), ושלוש מהמזרח הרחוק – יפנית, ושתי קוראניות או משהו כזה.

הנה חסרונות ההוראה הזו איך שאני רואה אותה:

  • כיום אין לבטר פלייס רשת הטענה מתחרה, משמע שהם הופכים למונופול (ואני שונא מונופולים), אבל אני מקווה שזה יפתר כאשר קניונים, רשתות פאסט פוד, חברות אנרגיה ואחרים יכנסו כתחרות לבטר פלייס.
  • אנחנו עוד לא יודעים כמה כובל ההסכם מול בטר פלייס כספקית הטענה, או שמא אפשר יהיה לנדוד בין חברות בצורה קלה.
  • אין אפשרות להטעין משקע רגיל, אבל אני לא בטוח שזה חסרון בדיוק (ראו בהמשך)
  • הפרטיות נפגעת – הרשת יודעת מתי חנית ואיפה, מה משכי החניות הרגילים שלך (כדי לדעת אם להטעין אותך מהר או בטפטוף איטי, למשל), אין לי ספק שמפרסמים גם ישמחו לקנות את המידע.

מצד שני הנה היתרונות שאני רואה:

  • רשתות מנוהלות משמע שיתוף פעולה עם חברת החשמל – הצריכה מווסתת לאורך היממה ועוזרת ליישר את הקו, יתרון סביבתי שאמור להתבטא גם במחירי קווט"ש זולים יותר מאשר הרשת הביתית.
  • כבלים תקניים, שקעים בטיחותיים צמודים לחניה ולא מתפרסים שכבל ארוך לשקע מאולתר. הילד הראשון שיתחשמל מחיבור לקוי, כבל חתוך או לא תקני, ירים צעקה ציבורית ויגמור על שוק החשמליות.
  • מחברים תקניים יאפשרו להעביר בעלות של חלקים פיסיים של הרשת ממפעיל למפעיל, כך שלא יהיו 3-4 עמודי הטענה ליד כל מקום חניה (זה לא חלק מהוראות משרד התשתיות, אבל אני מקווה שכך יהיה).
  • הבטחת איכות השירות, תקינות התשתית.
  • בקרת טעינה שתדאג שחיי הסוללות לא מתקצרים.
  • אפשר למלא בכל מקום שבו יש התקן תקני, בלי לחפש שקע מספיק קרוב, בלי אילתורים של כבל מאריך ושקעים רעועים ולא מתוחזקים.
  • לא מגיעים למצבים של גנבת חשמל מהשכנים.
  • מכונית לא נטענת בלי שמועבר כרטיס RFID ומיקומה מדווח – מקשה על הגנבים.
  • הטענת הסוללות לוקחת הרבה זרם, לפחות כמו מזגן מיני בזמן טעינה בקצב מלא. לא לכולם יש בבית קו מתאים, וחיבור כזה בלי שדרוג התשתיות יעלה יותר ממה שהגיוני ומשתלם.

(בטח יש עוד כמה, אני עייף ולא מרוכז כרגע)

וזכרו שלא ברור אם בכלל יהיה מונופול. יש לנו עוד חצי שנה עד שיתחילו להמכר פה מכוניות חשמליות. עד אז יש זמן לעוד מתחרים לקום (ואולי כבר כמו כאלו ולא הושקו רשמית) של חברות אנרגיה אחרות, חניונים יוכלו להפעיל הטענה משל עצמם, קניונים יוכלו להרוויח אחוזים או לחסוך ולשווק לקונים החונים, וכולי. אני אשמח אם חברת החשמל תמכור מטען חכם (שיטעין בקצב אופטימלי מבחינת תשתית קיימת ועומס רשת) לעקשנים שרוצים להטעין בבית מהרשת הרגילה, אבל אני לא חושב שזה יקרה, בגלל שאלת התשתית הקיימת (קו 10 אמפר או כמה שצריך, עם שקע קרוב למכונית, וכולי). אתם מוזמנים לנסות לשכנעני אחרת…

עדכון: המגיב "נו" סיפר שיש מאמצים מצד בטר פלייס לנעול בלעדיות עם עיריות שונות. בינתיים ההתייחסות היחידה שמצאתי בחיפוש עייף זריז היה מספיק כדי לעצבן אותי. מצד אחד אני מוכן לקבל בלעדיות מוגבלת בזמן לשנה עם עיריה או שתיים כדי שהעסק יתייצב לפני שיצטרך לעסוק בתחרות. אבל בלעדיות ארוכת טווח עם ערים רבות זו פשוט הגזמה ונעילת מונופול שראוי לעיריות לבטל. אם זו התרומה של מר עופר הצעיר לחברה אז אני חושב שאני אחכה הרבה זמן לפני שאכניס את רגלי למים. למישהו יש עוד מידע יותר מהימן על הסכמי בלעדיות כאלו?

פורסם ב

אגרת מקלט האינטרנט

למי שלא עוקב, יש חוק הסדרים חדש. השנה הוא לפחות פורסם מראש ואפשר היה לדון בו כשבוע. שבוע בלבד. הוא אמור לעבור קריאה ראשונה הערב.

עוד לא התעמקתי בכל הסעיפים המטרידים (ויש כמה שאולי עוד אכתוב עליהם, אבל לא הספקתי לקרוא עליהם מספיק), אך הראשון שצץ בטוויטר היה הסעיף של אגרת רשות השידור על כל בעל מחשב (והיו נסיונות להשית אותו על כל בעל סמארטפון). הרבה אפשר להגיד על האגרה (קרי: נגדה). בין השאר שאין קשר בין המס המועלה לתקציב הרשות, שיש לה מנגנון גביה כל כך יקר (שהם לא מפרסמים עליו פרטים בדו"חות) שלא הצלחתי לקבל מהם תשובה על כמה אחוז מהגביה מוצא על מערכת הגביה עצמה. אני רוצה רק להוסיף רעיון שיפור, כיון שלא נראה שיש מצב לבטל מנגנונים בארץ, אז אני רוצה להציע סעיף תיקון. בקנדה ומדינות אחרות נאסף מס מדיות בסך 30% על דיסקים וקלטות, שמועבר לארגוני האמנים כפיצוי על פיראטיות של מוסיקה. גם אם נאמין שאלו הקפים מוצדקים של גביה, לא ברור אם יש הגיון בהענשת כלל האוכלוסיה בעלות בלי לשחרר מצד שני את החוק המגביל את זה.

אני מציע אם כך שמדינת ישראל תמשיך לגבות אגרה מכולם, כי לכולם יש ממילא רדיו או מחשב או סמארטפון או מה שלא יהיה, אבל תפנה מהגביה משאבים למפיצי המדיה כדי שיסתמו את הפה, ויעשו דה-קרימינליזציה של העתקת מוסיקה וסרטים. כל אזרח ישראלי יקבל פשוט מנוי על חשבון המדינה לגרובשארק, טיונויקי, הולו וכל שירות דומה אחר, ונגמר הענין. במצב כזה אני אשמח לשלם אגרה.

לחלופין, אם יתחילו להפיק תכניות ברמת ה-BBC מדי פעם (לא, עמוד האש כבר לא נחשב, עברו 30 שנה). אני אתרצה. אם יתנו להוריד אלי הביתה את התכנים שכספי הפיקו, אני בכלל אהיה בשמים. קחו דוגמא מרשות השידור הממלכתית של נורבגיה, ששמה את כל תכניה על שרת טורנטים. אבל בואו נתחיל מזה שלא ימכרו לי שהאגרה משלמת על הרדיו כשכל תחנות קול ישראל מלבד קול המוסיקה (תודה לאריס) מוצפות בפרסומות.

עוד פוסטים וחדשות על שמוק ההסדרים אפשר למצוא באגרגטור של חנן כהן. ניתוח פרטני של הדברים אפשר למצוא בסדרה של פוסטים בעבודה שחורה, נכון לרגע זה היא כבר בת ט"ו פרקים.