עוד מונופול, או הפתרון הירוק הנכון?

ראשית לנקות את הלוח: אין לי שום קשר עסקי, חברותי או משפחתי עם בטר פלייס, משרד האוצר, חברת החשמל, עידן עופר או שי אגסי. פגשתי פעם אחת את אגסי כשביקרתי במרכז המבקרים בפי גלילות ונרשמתי כמתעניין פוטנציאלי במכונית (שאין לי איך להרשות לעצמי לקנות), אבל כאן זה נגמר.

יש לי כמה דברים לא אוהדים להגיד על בטר פלייס מהבחינה הסביבתית ויש לי הרבה דברים טובים מאידך. לא כל פתרון הוא מושלם. האייטם החדשותי האחרון שפרץ בנושא הוא שמשרד התשתיות ככל הנראה מתכוון לתקנן שהטענת המכוניות החשמליות – ולא רק אלו של בטר פלייס – תהייה חייבת להיות דרך רשת מנוהלת. בשנה הקרובה אמורות להגיע לארץ דרך בטר פלייס מכוניות רנו ואחרי כן עוד איזה דגם סיני (אולי נוספות, הם לא מגלים), ובמקביל היבואנים האחרים סיפרו על ארבעה דגמים נוספים שיגיעו. לא שמרתי את הכתבה אבל נדמה לי שדובר על מכונית אחת גרמנית (BMW או אופל, אינני זוכר), ושלוש מהמזרח הרחוק – יפנית, ושתי קוראניות או משהו כזה.

הנה חסרונות ההוראה הזו איך שאני רואה אותה:

  • כיום אין לבטר פלייס רשת הטענה מתחרה, משמע שהם הופכים למונופול (ואני שונא מונופולים), אבל אני מקווה שזה יפתר כאשר קניונים, רשתות פאסט פוד, חברות אנרגיה ואחרים יכנסו כתחרות לבטר פלייס.
  • אנחנו עוד לא יודעים כמה כובל ההסכם מול בטר פלייס כספקית הטענה, או שמא אפשר יהיה לנדוד בין חברות בצורה קלה.
  • אין אפשרות להטעין משקע רגיל, אבל אני לא בטוח שזה חסרון בדיוק (ראו בהמשך)
  • הפרטיות נפגעת – הרשת יודעת מתי חנית ואיפה, מה משכי החניות הרגילים שלך (כדי לדעת אם להטעין אותך מהר או בטפטוף איטי, למשל), אין לי ספק שמפרסמים גם ישמחו לקנות את המידע.

מצד שני הנה היתרונות שאני רואה:

  • רשתות מנוהלות משמע שיתוף פעולה עם חברת החשמל – הצריכה מווסתת לאורך היממה ועוזרת ליישר את הקו, יתרון סביבתי שאמור להתבטא גם במחירי קווט"ש זולים יותר מאשר הרשת הביתית.
  • כבלים תקניים, שקעים בטיחותיים צמודים לחניה ולא מתפרסים שכבל ארוך לשקע מאולתר. הילד הראשון שיתחשמל מחיבור לקוי, כבל חתוך או לא תקני, ירים צעקה ציבורית ויגמור על שוק החשמליות.
  • מחברים תקניים יאפשרו להעביר בעלות של חלקים פיסיים של הרשת ממפעיל למפעיל, כך שלא יהיו 3-4 עמודי הטענה ליד כל מקום חניה (זה לא חלק מהוראות משרד התשתיות, אבל אני מקווה שכך יהיה).
  • הבטחת איכות השירות, תקינות התשתית.
  • בקרת טעינה שתדאג שחיי הסוללות לא מתקצרים.
  • אפשר למלא בכל מקום שבו יש התקן תקני, בלי לחפש שקע מספיק קרוב, בלי אילתורים של כבל מאריך ושקעים רעועים ולא מתוחזקים.
  • לא מגיעים למצבים של גנבת חשמל מהשכנים.
  • מכונית לא נטענת בלי שמועבר כרטיס RFID ומיקומה מדווח – מקשה על הגנבים.
  • הטענת הסוללות לוקחת הרבה זרם, לפחות כמו מזגן מיני בזמן טעינה בקצב מלא. לא לכולם יש בבית קו מתאים, וחיבור כזה בלי שדרוג התשתיות יעלה יותר ממה שהגיוני ומשתלם.

(בטח יש עוד כמה, אני עייף ולא מרוכז כרגע)

וזכרו שלא ברור אם בכלל יהיה מונופול. יש לנו עוד חצי שנה עד שיתחילו להמכר פה מכוניות חשמליות. עד אז יש זמן לעוד מתחרים לקום (ואולי כבר כמו כאלו ולא הושקו רשמית) של חברות אנרגיה אחרות, חניונים יוכלו להפעיל הטענה משל עצמם, קניונים יוכלו להרוויח אחוזים או לחסוך ולשווק לקונים החונים, וכולי. אני אשמח אם חברת החשמל תמכור מטען חכם (שיטעין בקצב אופטימלי מבחינת תשתית קיימת ועומס רשת) לעקשנים שרוצים להטעין בבית מהרשת הרגילה, אבל אני לא חושב שזה יקרה, בגלל שאלת התשתית הקיימת (קו 10 אמפר או כמה שצריך, עם שקע קרוב למכונית, וכולי). אתם מוזמנים לנסות לשכנעני אחרת…

עדכון: המגיב "נו" סיפר שיש מאמצים מצד בטר פלייס לנעול בלעדיות עם עיריות שונות. בינתיים ההתייחסות היחידה שמצאתי בחיפוש עייף זריז היה מספיק כדי לעצבן אותי. מצד אחד אני מוכן לקבל בלעדיות מוגבלת בזמן לשנה עם עיריה או שתיים כדי שהעסק יתייצב לפני שיצטרך לעסוק בתחרות. אבל בלעדיות ארוכת טווח עם ערים רבות זו פשוט הגזמה ונעילת מונופול שראוי לעיריות לבטל. אם זו התרומה של מר עופר הצעיר לחברה אז אני חושב שאני אחכה הרבה זמן לפני שאכניס את רגלי למים. למישהו יש עוד מידע יותר מהימן על הסכמי בלעדיות כאלו?

18 Replies to “עוד מונופול, או הפתרון הירוק הנכון?”

    1. פעם ראשונה שאני שומע. זה מסריח למדי! אבל מה מקור המידע הזה? עד היום אגסי אמר שהוא שמח לתחרות ומברך כל חברה שתרצה להכנס, אבל נראה לי שעופר נושף בעורפו.

  1. לדעתי זו חברה שלא תוציא את יומה. הנחת העבודה העיקרית שלהם היא שהסוללות כיום לא מספקות טווח נסיעה. מדי זמן לא ארוך, שומעים על חברה שמצאה דרך לייצר סוללות קלות יותר, יעילות יותר, בעלות טווח נסיעה מוגדל וזמן טעינה מקוצר.
    אני מסכים שהרושם הוא למונופול בהתהוות וזה מסריח.

  2. ראשית, החברה בהחלט בונה על זה שטכנולוגית הסוללות תתחלף, ואז יתחלף לו צי הסוללות שלה בטכנולוגיה המשופרת. אתה כנהג לא צריך לדאוג.

    שנית, לחברה יש אינטרס שתאלץ להחליף מה שפחות סוללות, הם יקפידו ויכניסו את זה בחוזה איתך, שאם נאלצת להחליף סוללות יותר מפעם בשבוע, תקבל החזר על אי הנעימות. אתה מצדך צריך לזכור רק לחבר אותה לחשמל בכל פעם שחנית. אני אישית מאמין שזה יעבוד יפה להרבה אנשים, אני מקווה שנראה את זה בקרוב בתח"צ.

    מצד שני אם הם שואפים למונופול אז שיתביישו להם.

  3. יש לא מעט אינדיקציות (כולל עבודת הנובל של קרוגמן) שהגנה על תעשיות בשלבים המוקדמים שלהם היא דבר חיובי. פתיחת שווקים מתהווים לתחרות חופשית לחלוטין דווקא מקטינה את כלל הפעילות הכלכלית בטווח הארוך כי פחות שווקים מתהווים מצליחים להגיע לבשלות ולגדול.

    ואגאסי הרי מרים סוג חדש של עסק שלא ממש נוסה בשום מקום בעולם. וזהו עסק שחייב economy of scale בכדי להצליח. אם מהיום הראשון יהיו 10 מתחרים קטנים כל השוק הזה עלול לא להתרומם.

    אז נכון וסביר לתת מונופול לתקופה קצובה למי שלוקח עליו את כל הסיכון הכלכלי בשוק שמעולם לא נוסה אבל יש לו יתרונות משמעותיים למדינה אם יצליח.

    השאלה היא מה אורך התקופה.

    שנה אחת נראית לי כתקופה קצרה מכדי שהעסק יספיק לעמוד על שתי רגליו. עשר שנים נראה מוגזם, במיוחד בקצב ההתפתחות הטכנולוגי הנוכחי. איפה ה sweet spot? לא יודע. אולי שלוש שנים.

  4. כשיש לך את עידן עופר ועשרות מליוני דולרים של רוח גבית, אתה לא צריך מונופול אפילו לחודש. בנוסף יש לאגסי את הציוד והתוכנות וכוח האדם המיומן בהתקנות והסכמים עם חח"י… את התשתית הזו הוא בונה כבר שנה, יש לו כבר פור על כל שחקן שיופיע בשוק.

  5. אני חולק על דעתו של עמיתי המלומד ;-)

    השאלה היא לא האם הוא יכול להרשות לעצמו הפסדים פוטנציאליים, אלא האם בטר פלייס (או כל חברה בשוק הזה) יכולה להיות ריווחית.

    לכולנו יש אינטרס שבטר פלייס תהיה ריווחית (מה שבוודאי יקח כמה שנים). ואז, כשברור שהשוק הזה מחזיק מיים, וכמות המכוניות החשמליות עברה איזו נקודה מסה קריטית, נכון לפתוח את השוק לתחרות.

    נדמה לי שהכנסת מתחרים לשוק שעדיין לא קיים רק יעקב את התפתחותו בשלב זה.

    אל תשכח – עדיין אין כלום בשטח. אין מתקני הטענה, אין מכוניות, כלום.
    תן לו קצת זמן למצוא את המודל שעובד, ואז נראה.

  6. שי, אני מוכן לתת בלעדיות ל-3-4 חברות אבל לא לאחת בודדת. שכל חברה תשתלט על עיר אחרת ויהיו בינהן הסכמי roaming, כי ברור לי שלא יהיה הגיוני להגיע למצב שכל מכונית משתמשת בשקעים ומתקן הטענה נפרד, אז יהיו חייבים להגיע לתקינה מראש, ואם כך, ברור שיהיו "רשתות וירטואליות" כמו מפעילים סלולאריים וירטואליים שאנחנו אמורים היינו לראות כבר מזמן מעל רשתות GSM השונות. אני לא חושב שאגסי מסכן כאן או בקליפורניה, או באוסטרליה. יש הרבה נתח שוק להתרחב אליו, אז זה לא משנה כמה פלח שוק הוא יתפוס, הוא עדיין יהיה עשיר.

  7. עירא,

    זה מסובך ולא ראלי לשוק שעדיין לא קם.

    אולי לא הבהרתי את הבעייה כפי שאני רואה אותה: אין שוק. אין מכוניות. אין טכנולוגיות מוכחות.
    צריך לגונן על השחקן הראשון ע"מ שהשוק יעבור מחלום ירוק ורטוב למציאות.
    אז יגיע הזמן לתחרות.

    ורגולציה יכולה לוודא שחסמי הכניסה לא יהיו בלתי סבירים.

  8. עירא, המודל של בלעדיות ל-3-4 חברות עבד בשוק הסלולרי (וגם בשוק הטלויזיה בכבלים – התחילו במתן זכיונות לחברות אחדות, ואלה שידעו לנהל יותר טוב השתלטו על הגרועות יותר – רק חבל שבסוף זה לא עבד טוב וחברת הוט ידועה בשרות הגרוע שלה), שם היה מדובר בטכנולוגיה שידועה מארצות אחרות.

    כאן מדובר במשהו חדש לגמרי. כאן יש חברה אחת שמפתחת גם את הטכנולוגיה וגם פורסת אותה. יש כאן סיכון שהפרויקט בסוף לא ייצא לפועל מכל מיני סיבות טיפשיות. לכן סביר לתת להם בלעדיות כזו, שתתן להם תמורה הוגנת לסיכון שהם לוקחים. וזה לא משנה מי לוקח את הסיכון הפיננסי – עידן עופר או השומר בקניון הסמוך, שמועסק באמצעות חברת כוח אדם.

    הויכוח הוא על השאלה כמה בלעדיות תהווה תמורה הוגנת לסיכון.

  9. בהמשך לדברי השודד:

    נסיון ליצור תחרות ע"י מונופולים גאוגרפיים לא עובד כי אם אני גר בחיפה, אין לי נגישות לחברות "המתחרות" בירושליים או באר-שבע. אין ממש תחרות, כי השיטה היחידה לעבור בין חברות היא לעבור דירה.

    תחרות מתקיימת רק אם הלקוחות יכולים לבחור בין החברות השונות.

  10. אז הנה שאלה. אם אין מונופול סגור לשנה-שנתיים עם משרד התחבורה או משרד התשתיות, למה מותר או רצוי שיהיו חוזים כאלו ברמה המוניציפלית?

  11. או לחליפין "למה אין מונופול סגור לתקופה קצובה עם משרד התחבורה ומשרד התשתיות" ?

    אולי כי אין צורך.
    אולי כי המו"מ עדיין מתנהל.

    הניסוח שלך מרמז על כך שמשרדי הממשלה הם דוגמא להתנהלות נאותה והרשויות לא.
    אולי זה הפוך.

  12. לא ניסיתי לנחש או להניח מי עובד יותר עקום או יותר מושחת, אבל הייתי מהמר על הרשויות המקומיות.

    לא, אני מתכוון שהעובדה שיש שמועות (עוד לא חיפשתי ולכן לא מצאתי לזה גיבוי עובדתי) שהם חתמו על בלעדיות מוניציפאלית בכמה ערים, זה נשמע כמו מאמץ לא מבוטל ולכן מרמז שהם לא הצליחו להשיג כזה ברמה הארצית. לחלופין אולי יש כאן רק שמועה או משחק כוחות פוליטי אחר שאנחנו לא מודעים אליו. בשורה התחתית – איכס עד שיוכח אחרת.

  13. שני דברים חשובים מאוד:

    1. כל הנושא הזה נראה לי כמו ה- ISDN בזמנו. טכנולוגיית ביניים שהחזיקה מעמד דקות ספורות ונעלה כשהיא משאירה את מעט משתמשיה עם ציוד שאין בו שימוש. למה דקות ספורום? כי המודם האנלוגי היה בשימוש עשרים שנה ואחרי ה- ISDN הגיעו ה-ADSL ודומיו והם מחזיקים כבר עשור.
    ההטענה כמו שבטר-פלייס רואה אותה היא כנראה (להערכתי המאוד צנועה) כמו טכנולוגיית ביניים שתחזיק דקות ספורות במונחי שוק הרכב והאנרגיה.

    2. כולם כאן פיספסו את נושא הטעינה המנוהלת. יש אולי כמה כוונות טובות מאחוריה (בטיחות, אחידות, תקינה ותקינות) אבל הסיבה האמיתית היא המיסוי.
    כיום יש מיסוי על הדלק (נקרא בלו) בעשרות אחוזים. אם יעברו להטענה חשמלית אז יאלצו להטיל את המיסוי הזה על החשמל מה שלא אפשרי כי המיסוי יפגע במעמד הבינוני-נמוך שצורך חשמל אבל לא מחזיק מכונית חשמלית.
    אז הגה הגאון התורן בממשלה את האיסור לטעון רכב מתוך הרשת הביתית ומחייב "טעינה מנוהלת" במרכזים מוסדרים, מפוקחים רגולטורית והכי חשוב – ממוסים.
    הטענה הבטיחותית היא די טפשית. כבר היום יש לכל אדם רשת חשמל ביתית שבה הוא יכול להקים ולטפח מפגעים כאוות נפשו – במה שונה טעינת רכב מגילוח או שימוש במייבש שיער באמבטיה?
    הטענה להגנה על רשת החשמל מטופשת עוד יותר. מה מונע מכל עם ישראל לקנות מזגנים ולהפעיל אותם מתי שמתחשק לו ולאשתו? תפקידה של חברת החשמל היא לעמוד בביקושים. תתכבד חברת החשמל ותתקין מונה תעו"ז בכל בית ותמכור חשמל זול בשעות השפל (לילה) והופ – כולם יטעינו את האוטו בלילה ובאותה הזדמנות גם יכבסו וייבשו בלילה.
    המדינה לא תיתן לבלו לחמוק מידיה – בזה אפשר להיות בטוחים. השאלה היא אם תמצא הדרך הנכונה לעשות זאת.

    1. 1. ISDN ו-ADSL טכנולוגיות שונות למדי. מבחינות רבות ISDN היא היותר נכונה מבחינת הפרוטוקול, רק ש-ADSL עקפה אותה מבחינת קצבים כי היא עובדת יותר דומה למודם אנלוגי מאשר כמו קו דיגיטלי. יש דברים ש-ISDN עושה יותר טוב. לא נכנס לזה.

      אם יש טכנולוגית ביניים אמיתית, זו המכונית ההיברידית. סוחבת שני מנועים, שני מחסני אנרגיה (מיכל דלק וגם סוללות), וחוסכת מעט מאוד כאב ראש.

      למה אתה רואה אותה כטכנולוגית ביניים? אתה רואה טכנולוגיה שתחליף את החשמל? כי אני לא רואה את הפרברים נפתרים מחר בבוקר. הפתרון אינו טכנולוגי, אלא ניהולי, עם תחבורה ציבורית, אבל גם היא תפעל בעתיד על חשמל.

      2. למה שיאלצו להטיל מס על החשמל אם הכוונה היא להפנות אנשים מבנזין לחשמל? כמובן, מה שצריך באמת לעשות זה להפנות את ההיטלים כך שאנשים יעברו מאנרגיה מלכלכת לנקיה ומתחדשת, ומתחבורה פרטית לציבורית.

      הטענה הבטיחותית היא די טפשית. כבר היום יש לכל אדם רשת חשמל ביתית שבה הוא יכול להקים ולטפח מפגעים כאוות נפשו – במה שונה טעינת רכב מגילוח או שימוש במייבש שיער באמבטיה?

      כי המכונית לא חונה בבית, אלא בחוץ. יש גשם, ילדים משחקים עם הכבל, נוסעים עליו באופניים, זקנים נתקלים בו ונופלים. כבל ארוך הוא בעיה. פגיעה בכבל היא מסוכנת למדי כי עובר בו זרם חזק. מהמון סיבות עדיף שהכבל יהיה קצר, לא יחצה גינות ומדרכות, יהיה מוגן מגשם, השקעים יהיו מאובטחים נגד אצבעות ילדים סקרנים. אם אתה אדיוט לעשות שטויות בבית אלו החיים שלך. אם אתה חושב שסיכון המוני של הציבור זה רעיון טוב, אתה תראה שעם הילד הראשון שיתחשמל, אגסי יכול לסגור את העסק ולקפוץ מעזריאלי. לא לוקחים במקרים כאלו צ'אנס.

      לגבי התנהגות המדינה כעסק כלכלי ולא כשומר על התנהלות בת קיימא – זה סיפור בעייתי נפרד. המטרה של מכוניות חשמליות הוא לא רק עוד התחרות על שוק האנרגיה, למדינה יש אינטרס אנרגטי וסביבתי לעזור למעבר. לצערי היא תקדם יותר את האינטרסים של הציבור ע"י שיפור תשתיות התח"ץ אבל גם זה סיפור אחר.

  14. GOAway:

    1. על סמך מה אתה אומר זאת ?

    כמובן שכל התחום חדש ועקומת החידושים תלולה יחסית, אבל גם אם ימצאו טכנולוגיות טובות יותר לבטריות, כך שאפשר יהיה להסתפק בטעינה זריזה ולא יהיה צורך בהחלפה פיסית של סוללות, כל שאר המערכת (המכוניות, עמדות טעינה מנוהלת וכו) עדיין טובות לטווח ארוך.

    2. "הטענה להגנה על רשת החשמל מטופשת עוד יותר" – אתה פשוט טועה.

    ללא טעינה מנוהלת רשת החשמל הישראלית פשוט לא תעמוד בעומסים. טעינת מכונית היא לפחות כמו 4 מזגנים גדולים (8000 וואט). מכוניות עם טעינה מהירה הערך כפול. רשת החשמל הישראלית (וכנראה כמעט בכל מקום בעולם) לא בנויה לכאלה תוספות של עומסים. לא ברמה הארצית ולא ברמה המקומית (קרי הטרנספורמטור השכונתי). אם כל משפחה תוסיף 4 מזגנים רשת החשמל תקרוס (כבר היום בשיא המזגון בקיץ יש הפסקות יזומות עקב חוסר בכושר יצור).

    מאה וחמישים אלף מכוניות חשמליות דורשות 1.2 גיגה-וואט, כלומר תחנת כח חדשה (או flux capacitor אחד). השיטה היחידה להמנע מזה היא לוודא שיכולת היצור מנוצלת באופן אופטימלי. קרי חשמל נמשך מהרשת להטענת מכוניות רק כאשר לרשת יש יכולת יצור עודפת.

    אני לא אומר שאין כאן שיקולים כלכליים של המדינה. אבל עובדתית לא ניתן לפרוס מכוניות חשמליות בפריסה רחבה עם רשת החשמל הנוכחית ללא טעינה מנוהלת. פיסיקלית זה פשוט לא ניתן.

  15. אכן, כמו ששי אומר, צריכת החשמל בקיץ האחרון היתה "על הקשקש", או למעשה עברה את יכולת הייצור המקסימלית. בין ריבוי המזגנים, להגדלת חדרי השרתים, להוספת מפעלי ההתפלה (שלבדם מתקרבים לצריכת 8-9% מהחשמל בארץ), הסיבה היחידה שהקיץ שרד עד כדי 0.5% מעבר ליכולת הייצור של חח"י היה בגלל כמה תחנות סולאריות מקומיות קטנות ושאר טריקים, אבל בקיץ הבא תהיה בעיה אמיתית. אנחנו יכולים להתחיל להצטייד בUPSים, כי תחנה חדשה לא תהיה פה עוד חצי שנה – לא פחמית (אמן), לא גז (בעסה) ובטוח לא סולארית או גרעינית (הכי בעסה).

    בשווייץ משביתים את LHC לכמה חודשים כל חורף, לא רק לעבודות תחזוקה, אלא גם בגלל הצריכה. זה פחות או יותר השיקול של חימום הבתים בז'נבה או הפעלת המאיץ, וזו במשפט הסיבה להפעלת צריכה מנוהלת.

כתיבת תגובה